קיבלנו פי עשרה יותר נקודות מהקהל מאשר מחבר השופטים הפלצני. קיבלנו מקום שני בהכי הרבה נקודות מהקהל. לחלוטין הפייבוריטים.

למרות שהגענו בסוף למקום חמישי, משאיר לכם כאן את הפריים הזה שמראה מי המנצחת האמיתית, שיהיה למזכרת 🇮🇱

מברוכ עדן, לימדת את כולנו אומץ אמיתי מהו.

סרטון טיפה מעציב אבל לדעתי גם מהותי להבנת הרבה מהסנטימנט האנטי-ישראלי בקמפוסים.

הצעירה כאן ממש נשברת.

היא חזרה מהחממה המוגנת באוניברסיטה (Safe Space) לסביבה שבה גדלה לחופשה קצרה, וגילתה שכולם ציונים ולא מבינים שביידן זה רע ושרצח עם זה רע, אז היא פונה לעוקבים שלה ומחפשת תמיכה
.
יש כאן כמה נקודות חשובות. קודם כול המוחלטות - ציונות זה רצח עם וביידן תומך ברצח עם והכול רע. אז איך המשפחה שלה תומכת בזה? זה ממש שבר בין-דורי, תארו לכם שהייתם חוזרים הביתה ומגלים שהמשפחה שלכם תומכת בכל הערכים שהפוכים לגמרי למה שלדעתכם הוא הטוב.

והנקודה הכי חשובה - הריחוק מהקהילה הפרו-פלסטינית שלה בקמפוס גורם לה להרגיש מבודדת בביתה שלה, ולאבד את תחושת הקהילה, ואפילו את תחושת השפיות. היא בבית אבל מחוץ לבית.

זה מסביר המון על כמה התנועה הזו, אולי כמו הרבה תנועת צעירים פוליטיות אחרות, היא מבוססת עדר והרגשת שייכות. הפעילות המשותפת למען פרי פלסטיין מאפשרת לאנשים להרגיש שייכות במקום זר ומנוכר כמו קולג', לחוש שפועלים למען ביחד הצדק, וגם לעשות חברים מכל מיני צבעים - ולכן גם להרגיש 'מתקדמים' ומכילים יותר.


כמובן שזה לא הכול, אבל עדיין חשוב.

ספרתי שבע אזעקות במעבר כרם שלום בשבוע האחרון.
שבע פעמים שבהן חמאס יורה לעבר מקור הסיוע.
היגיון של חמאס

חייל גיבור תיקן אותי עכשיו:

״גם ילדים צעירים אפילו מגילאי העשרה״
😔

סרטון חביב שמסתובב ברשת - שני מבריחי שב"חים נתפסו על חם נוהגים באמבולנס ומבריחים באמצעותו שב"חים לתוך שטח ישראל.

בעיקר אני מתרשם מעזות המצח והשקר הבוטה של המבריחים, שמנסים לשחק על הרגשות של החייל הגיבור במחסום, וכמובן שכישורי המשחק של ה"גופות" בחלק האחורי של האמבולנס ראויים לציון לשבח.
ישר להבימה...

כל הכבוד לכוחותינו 🇮🇱

אנחנו מתכנסים באבלנו והם עדיין יורים עלינו ורק מנסים לגרום לעוד. ימ"ש

ונזכור את כולם.

השנה האבל היכה קרוב קרוב לכל כך הרבה אנשים, והוכיח כמה חשוב לעמוד ביחד, להתגייס ללא הבדל בין אמונות ותפיסות, ולהילחם כתף אל כתף, כי אין לנו ארץ אחרת.

חג עצמאות מבורך.
🇮🇱
יש המון מה לחגוג והרבה במה להתגאות.
🇮🇱
ויש גם המון צער וקושי ואכזבה וחוסר ודאות.
🇮🇱
הכול נכון והכול לגיטימי ואין נכון ולא נכון.
🇮🇱
מה שבטוח - החגיגות אינן שלמות ללא החטופים, ואנחנו זוכרים אתכם היטב ומתפללים ומאחלים ומייחלים לשובכם🎗

הציוץ הזה כל כך מושלם שהייתי בטוח שהוא פארודי.

אבל לא, עושה רושם שהחשבון אותנטי והוא אכן מתנער מ״אנשים שמתלבשים כמן שדים ומתרוצצים ערומים עם דגלי גאווה וכאפייה״ ומתעצבן שתומכי פרי פלסטיין פוגעים ביסודות הדת של לוחמי חמאס.

לגזור ולשמור לפנתיאון

מפה מעניינת שהסתובבה ברשת משווה את אוכלוסיות הארמנים (אדום) והיוונים (סגול) בתורכיה של תחילת המאה הקודמת והנוכחית.

שמרו את זה לפעם הבאה שאיזה וואנבי סולטאן תורכי יאשים את ישראל בטיהור אתני או רצח עם.

קיבלנו אתגר להסביר ב-76 מילים איך נחגוג את יום העצמאות השנה. זה מה שיצא לי…

דו"צ מפרסם תיעוד של חמושים, מן הסתם חמאסים, בקרבת מתחום לוגיסטי של האו"ם / אונר"א.

בסוף הסרטון גם רואים שהם יורים לעבר אחיהם העזתים כי למה לא בעצם.

ומשהו קצת משעשע לעת לילה - טרנדים שטוויטר הציע לי. השם, אונרא, שואת עזה ומתי כספי. אחלה אלגוריתם.

לילה טוב!

היום, 15 במאי, יציינו אנטישמים ברחבי העולם את ״היום בו חמישה צבאות ניסו להשמיד מדינה זעירה וענייה ולא הצליחו ובמקום זה אנחנו אלה שניצחנו אותם בנוק-אאוט ומאז הם לא מפסיקים להתקרבן ולא מסוגלים להמשיך הלאה וללמוד מהטעויות שלהם ולהבין ששלום יותר משתלם ממלחמה והם עדיין ממשיכים לחלום שאם רק יילחמו בנו מספיק חזק אנחנו נברח מכאן אבל הם לא מבינים שאין לנו ארץ אחרת אז חבל על המאמצים ולמרות הכול אנחנו כאן ועם ישראל חי״,
הידוע אצלם כיום הנכבה (״נבכה״ בסיכול אותיות).

זה זמן מצוין לבחון את ההבדל שבין איך שאנחנו חווים זיכרון, לאומיות, עצמאות, אבל קולקטיבי ותודעה היסטורית, כפונקציות קונסטרוקטיביות וחיוביות שבונות את החיים לכיוונים של היבנות, שלום, לקיחת אחריות ולמידת לקחים -

לבין האופן שבו כל אלה ממלאים פונקציות הרסניות של נקמה, שנאה, הסתה, שקר, התקרבנות וילדותיות במעגלים רחבים מדיי בצד השני.

🇮🇱

https://x.com/shutuplyle/status/1767590984529899854?s=46

סרטון מצוין של יוזר בשם לייל, שמטריל ומאיר את הסטודנטים הפרו חמאסים באור המגוחך הראוי להם.

ממליץ בחום לעקוב אחריו.

בכלל תעשיית ההטרלות והפארודיות הפרו ישראלית פורחת, וזה הזמן לפרגן לכל התורמים והתורמות למאמץ המלחמתי.

טוקיו, יפן, לפני כמה ימים. המספרים הזויים והסיסמאות (לונג ליב זה אינתיפאדה) מטרידות.