לצד זאת, גם אם יש תיאום כזה, לא נכון לראות באמירויות שחקן פאסיבי. להפך: אחד המאפיינים הבולטים של מדיניות החוץ האמירתית בשנים האחרונות הוא היכולת להוביל מגמות, ולא רק להצטרף אליהן. הפרישה מאופ"ק, הפעילות הכלכלית בסומלילנד וכמובן הובלת הקו להצטרפות להסכמי אברהם משקפים כולם את אותה תעוזה אסטרטגית אמירתית – נכונות לשבור מוסכמות, לאתגר מסגרות קיימות ולפעול באופן עצמאי גם במחיר של חיכוך עם שותפים מסורתיים, באופן שמשרת את היציבות האזורית, מאתגר שחקניות מערערות כמו האחים המוסלמים והחות'ים, ומשרת את האינטרס האמירתי באופן מובהק.

בסופו של דבר, המהלך האמירתי מצביע על מגמה רחבה יותר: התפוררות הדרגתית של הסדרים אזוריים ישנים ועלייתם של שחקנים שמעדיפים גמישות, עצמאות ובריתות אד-הוק על פני מחויבות למוסדות רב-צדדיים. עבור ישראל, מדובר גם בהזדמנות וגם באתגר: מצד אחד, איחוד האמירויות נמצאת במצב של חיפוש אחר שותפים אמינים, ומכאן שהיא עשויה להעמיק את שיתוף הפעולה עם ירושלים כפי שדווח שאירע במהלך המלחמה. מצד שני, התרחקותה מהעולם הערבי עלולה להגביר את הבידוד שלה באזור, ובכך גם את יכולתה של ישראל להתקרב לעולם הערבי דרך הקשרים עם אבו דאבי. כך או כך, הפרישה מאופ"ק היא לא סוף הסיפור – אלא סימן לשינוי עמוק יותר בכללי המשחק במזרח התיכון.

עוד ציוץ של הביביסי לפנתיאון הבושה, הפעם בעקבות פיגוע הדקירה בשכונת גולדרס גרין בלונדון -

"שני אנשים נדקרו בגולדרס גרין בלונדון, בריטניה, וגבר נעצר - כך לדברי גוף ביטחון יהודי".

לפחות באתר הם תיקנו ל"שני יהודים נדקרו". אבל הציוץ עדיין באוויר והוא, כמה מפתיע, סגור לתגובות.

להקיא 🤮

מרלין מעדכן בטלגרם

ואפרופו יהודים ששולטים בדברים -

משתף איתכם כאן סרטון של ג׳וזף כהן התותח מ- Israel Advocacy Movement, שמצליח גם להטריל וגם לייצר דיאלוגים מעניינים מאוד עם בלוגרים אנטישמיים מימין ומשמאל ומאסלאמיזם.

כאן הוא לקח את זה לרמה גבוהה מאוד עם המון הומור והיפוך טענות שפוגע בול בפוני, לרמה שגם האנטישמי בצד השני הודה שהוא צריך לחפש יהודים פחות משכילים ממנו.

ממליץ בחום לעקוב אחריו בפלטפורמות השונות:

https://x.com/israel_advocacy?s=21

מרלין מעדכן בטלגרם

יש רחש בחש בקרב שופרות אמירתיים - טיזינג על פתיחת שגרירות ערבית ראשונה בסומלילנד.

אני לרוב לא אוהב להסתמך על שמועות אבל בפעם שעברה שהם זמזמו משהו על החלטות היסטוריות - מאע״מ הודיעה שהיא פורשת מאופ״ק, כך שאולי גם הפעם זה הכיוון.

האמירויות וסומלילנד ניהלו עד כה יחסים טובים גם בלי הכרה רשמית, עם חברות אמירתיות שמנהלות נמלים ועסקים נוספים בסומלילנד.

אם אבו דאבי אכן תתקדם לעבר הכרה, מדובר יהיה בצעד משמעותי מאוד מבחינת המחוז הבדלני שעד כה הוכר רק בידי ישראל וטאיוואן, שיסייע מאוד במלחמה החות׳ים ובהבטחת חופש השייט בים האדום.

מצד שני, זה יהיה צעד מאוד מרחיק לכת מבחינת מאע״מ, שכן כשישראל הכירה בסומלילנד - מדינות ערב התייצבו באופן גלוי ותקיף נגד מה שהם כינו ״פגיעה בשלמות טריטוריאלית של מדינה ערבית״ (כלומר, סומליה).

במילים אחרות, הכרזה על הכרה כזאת עשויה להביא את אבו דאבי להרחיב את הקרע מול מדינות ערב האחרות ולהיות מוקעת כמעין ״אחות מצורעת״, כמו מצרים אחרי החתימה על הסכם השלום עם ישראל.

מצד שני, איומים כאלה מעולם לא עצרו את המנהיג בעל החזון מוחמד בן זאיד, וכבר שבועות ארוכים שאנחנו שומעים מאבו דאבי קולות של זעם וביקורת כלפי מדינות ערב על כך שלא סייעו לאחיותיהן במפרץ מול הבריונות האיראנית - ואף הרהורי כפירה בדבר עזיבת הליגה הערבית.

משער שנהיה חכמים יותר בימים הקרובים כשנראה לאן הדברים הולכים. מה שבטוח, יהיה מעניין.

מרלין מעדכן בטלגרם

זה ציוץ טוב -

מסתבר שבאלג׳זירה פורסם טור דעות שמצביע על ״המציאות הג׳נוסיידית שמאחורי סצנת מסעדות היוקרה בעזה״.

אכן עלילת דם מהתמוהות ביותר.

מרלין מעדכן בטלגרם

דף המסרים האמירתי ברשתות: 4 במאי הוא ה-7 באוקטובר שלנו, ואיראן יתחרטו על כך.

מרלין מעדכן בטלגרם