ארדואן והאויגורים - סוף הסיפור?

ארגון "זכויות האדם" Human Rights Watch פרסם דוח לא מחמיא בכלל על תורכיה ועל נטישתה את הסוגיה האויגורית.

עפ"י הדו"ח, החל מ-2022, ובעקבות ההתחממות ביחסי אנקרה-בייג'ינג, תורכיה החלה להטיל מגבלות שרירותיות נגד אוכלוסיית הפליטים האויגורים במדינה, המונה על פי הערכות כ-50 אלף איש, והמאויימת תדיר בסכנת גירוש חזרה לסין.

כזכור, האויגורים הם עם טורקי-מוסלמי (טורקי במלעיל ולא תורכי במלרע) המונה כ-11 מיליון איש, המתגוררים בצפון מערב סין באזור בשם שינג'יאנג. החל מאמצע העשור הקודם החלו דיווחים על הפרות חמורות של הממשלה הסינית נגד זכויותיהם וחירויותיהם, כולל דיווחים על מחנות ריכוז ו"חינוך מחדש", מעצרים שרירותיים ואף הוצאות להורג.

בתחילת הדרך, ארדואן, ששיווה לעצמו דמות של מנהיג האומה המוסלמית ובתוכה העמים הטורקיים, ראה לעצמו חובה לדאוג גם לאויגורים (אותם כינה אחינו) - ובעבר אף האשים את סין ברצח עם. עם זאת, לאורך השנים הוא החל להטיל ספק בדיווחים על ההפרות נגד האוכלוסייה האויגורית בסין, וכעת עם הדו"ח החדש נראה שעבר להתנכרות כמעט מלאה כלפיהם (אולי קשור בשאיפתו להשיג חברות מלאה בפורום שנגחאי).

והנה עוד קטע מהתוכנית של יחזקאלי מהשבוע שעבר, בנושא המסמך הסודי של האח״ס לג׳האד הציוויליזציוני נגד ארה״ב, המהות של הדעוה, ואתגרי הזיהוי והטיפול בה.

מוזמנים לקרוא עוד על המסמך המדובר גם כאן.

שימו לב איך מדברים בעיתונות הרשמית בתורכיה. ״ישראל הרצחנית״ ככינוי תואר אובייקטיבי.

הנדסת תודעה שאפילו לא מתביישת מספיק כדי להסתתר

"ישראל הרצחנית אינה מכבדת את הפסקת האש: ב-497 הפרות נהרגו 342 פלסטינים".
זהו נוסח הכותרת כפי שמופיע בתקשורת הטורקית.
-
טורקיה היום בטלגרם: t.me/TurkeyHayom

אז תורכיה או טורקיה?

(כי מזמן לא עסקנו בסוגיה לשונית קריטית…)

תראו, יש דעות לכאן ולכאן. יש מי שטוענים שזו ממילא שאילה מלועזית, ושאנחנו ממילא משתמשים באותיות ק ו-ט לתעתוקים של T, K - כשם שאנחנו כותבים קילומטר ולא כילומתר.

האקדמיה ללשון העברית למשל מתעקשת ממש שצריך לכתוב טורקייה (וגם סעודייה) אבל באופן אישי אני מתחלחל מדברי הכפירה האלה.

—

הסיבה שאני כותב תורכיה גם היא קשורה לתעתיק - בערבית כותבים עם ת ו-כ (ליתר דיוק כותבים תרכיא, تركيا), וגם בתורכית עת׳מאנית שהייתה נכתבת באותיות ערביות - התעתיק המדויק היה ממש כך - תורכיה تورکیه (אם כי פחות השתמשו בתואר הזה בזמנו).

בנוסף זה מאפשר להבחין באופן יותר ברור בכתב בין העם התורכי (במלרע)- כלומר אזרחיה של הרפובליקה התורכית -

לבין העמים הטורקים (במלעיל), שהם אוסף של עמים בעלי קשר אתני ושפתי והסטורי שמתפרשים משינג׳יאנג שבסין במזרח, דרך מרכז אסיה והקווקז (אזרבייג׳אן, אוזבקיסטאן, קזחסטאן, טורקמניסטן, וקירגיזסטן) ואנטוליה (תורכיה של היום). ויש גם קבוצות נוספות כמו הטטרים בחצי האי קרים ועוד.

בקיצור תורכיה וכל מי שיגיד לכם אחרת כופר.

מקווה שנהניתם ומוזמנים להגיב מה דעתכם בתגובות

זה מתקרב…!

החשבון הרשמי של הבית הלבן צייץ לפני כשעתיים צילומסך של כתבה מהניו יורק פוסט וציטט את הכותרת:

״טראמפ מתחיל להכריז על האחים המוסלמים כארגון טרור״.

זה הכי קרוב לאישור רשמי שיש לנו. להמשיך להחזיק אצבעות ולהתפלל שיחתום על ההכרזה

בינתיים נראה שההכרזה של טראמפ עשויה להצטמצם לסניפים בירדן, מצרים ולבנון בלבד. בלי לגעת בתורכיה ובקטר (לא מפתיע)

זה מאוד עצוב ואף עלוב.

—

*אבל* - לעניות דעתי כדאי להסתכל על זה במבט ארוך טווח ולנצל את זה היטב, לעשות לימונדה מהלימונים.

אני חושב על איך שקדו על עיוות המוניטין של ישראל במשך עשרות שנים עם מילים רעות כמו אפרטהייד וקולוניאליזם. מרגע שהגדרת את האח״ס כארגון טרור, השיח הציבורי סביבם יורעל (ובצדק) - ומשם צריך לפמפם היטב את הקשר בין דוחה ואנקרה לבין האח״ס בצורה בלתי פוסקת, כדי להשפיע על המעמד הציבורי שלהן.

בדיוק קראתי ניתוח מעניין של "המכון להגנה על הדמוקרטיות" (FDD) - ארגון אמריקאי תומך ישראל שאני מאוד מעריך את מחקריו.

לדבריו, יש מגבלות חוקיות משמעותיות על האופן שבו אפשר להכריז בארה"ב על ארגון טרור זר. צריך -

1. שהארגון יהיה זר;
2. שיעסוק בטרור (או שיהיה מסוגל לעשות זאת);
3. שפעילותו תפגע בביטחון הלאומי האמריקני.

מסתבר שניסיונות העבר להגדיר את האח"ס בארה"ב כארגון טרור כשלו בדיוק בגלל שהם לא הצליחו להצביע על ארגון ספציפי או הנהגה ספציפית, כי כל הקטע של האח"ס זה הביזור. ובאמת רואים בהכרזה הנוכחית של טראמפ את הניסיון להוכיח בדיוק איך ולמה הסניפים המדוברים עונים על ההגדרות הללו. מוזמנים לקרוא את הנוסח שהוציא הבית הלבן ממש כאן.

וכפי שאמרתי - בואו נראה בזה צעד ראשון וחיובי במסע ארוך.

דוחה ובייג'ינג חוות תור זהב

שגריר סין בדוחה, צאו שיאולין, שיבח את "תור הזהב" בן 11 שנה שחווים היחסים הבילטרליים של שתי המדינות.

במהלך מסיבת עיתונאים שקיים בדוחה, השגריר הוסיף כי השתיים מסייעות זו לזו באינטרסים ליבתיים הדדיים, הודה לקטר על תמיכתה במדיניות סין האחת והביע את דחייתה של סין כלפי הפרות נגד ריבונותה של קטר (מעניין למי כיוון).

במהלך ההצהרה הוא גם התייחס לשותפות הסינית בפרויקטי תשתית מרכזיים בקטר כדוגמת תחנת כוח סולארית, מאגרי מים אסטרטגיים ותשתיות של גז נוזלי (LNG).

מאז 2020, סין היא שותפת הסחר המרכזית של קטר עם מאזן מסחר של 24 מיליארד דולר בשנה נכון ל-2024.

*הכנס כאן משפט על זרזירים ועורבים*

כפי שהבטחתי - קצת תובנות מהדו"ח המונומנטלי של ISGAP בנושא האיום האח"סי בארה"ב, שיצא לגמרי במקרה בסמוך להכרזת טראמפ על סניפי אח"ס כארגוני טרור.

קודם כול אני חייב להוריד בפניהם את הכובע - "המכון למחקרי אנטישמיות גלובלית ומדיניות" הוא פשוט מכונת מחקרים מטורפת שעובדת תקופה ארוכה ועם מעט מאוד תקציב. כבר שנים ארוכות הארגון, בראשות פרופסור צ'רלס אשר סמול, מתריע על הסכנה הקטרית והאח"סית בארה"ב - ולאחרונה הם אף מקיימים תדרוכים של ממש עם מקבלי החלטות ברחבי ארה"ב, שאין לי ספק שהשפיעו רבות על החלטות ההוצאה מהחוק.

הדו"ח (מוזמנים לקרוא אותו ממש כאן) ארוך ומפורט ומסועף וחלק מהדברים כבר ידועים ברבים - כך שלא על הכול התעכבתי. אבל כן הייתי רוצה להפנות את תשומת הלב לדברים הבאים:

לעניות דעתי, החשיבות הקריטית של הדוח נעוצה לא רק בהנגשת המידע על אודות הפעילות והתוכניות של האח"ס בצפון אמריקה, ולא רק בהיכרות עם מונחים מרכזיים של האידיאולוגיה שלהם –

אלא גם בשיום ובהמשגה של האיום הנשקף מהם.

בעיקרון, כל המהות של פעילות ה"דעוה" של האח"ס היא, שהיא על פניו "חוקית", רכה ולעתים רבות חייכנית – ולאו דווקא אלימה כמו מקבילותיה אצל דאעש ואלקאעדה . מסיבה זו קשה מאוד להצביע על הסכנות והאתגרים שבה. בהקשר הזה הדו"ח מעניק מילים לתיאור האיום, ואז גם כלים יישימים להתמודדות עימו.

עפ"י הדוח – האיומים המרכזיים הם:

1. "קיצוניות לא-אלימה משוכללת" (Sophisticated nonviolent extremism) – אידיאולוגיה שדוחה אלימות כטקטיקה מרכזית אך שוקדת על השגת מטרות שביסודן אינן עולות בקנה אחד עם חירויות דמוקרטיות, תוך ניצול של הגנת החוק והחירויות במערב ואתגור של "פרדוקס הסובלנות".

2. "לוחמה א-סימטרית מוסדית" (Asymmetric institutional warfare) – הובלת לוחמה אסימטרית משוכללת המנצלת חולשות מוסדיות, במקום להתמודד חזיתית עם היכולות הצבאיות או הביטחוניות של המערב, תוך תקיפת היסודות האידיאולוגיים של הציוויליזציה המערבית בהתמקדות במוסדות תרבותיים, חינוכיים, חוקיים ופוליטיים.

3. "אתגור ציוויליזציוני" (Civilizational challenge) – בניגוד לאלקאעדה ודאעש שעושות שימוש באלימות מובהקת כדי להשיג מטרות פוליטיות, האח"ס מהווים אתגר ציוויליזציוני ששואף לערוך טרנספורמציה לחברה המערבית בהתאם לעקרונות שלטוניים אסלאמיים.

4. "יכולות ניצול נהליות" (Procedural exploitation capabilities) – ניצול שיטתי של היבטים נהליים של המשטר הדמוקרטי במקביל לדחייה אידאולוגית של יסודות הדמוקרטיה, מה שמייצר "חולשות אוטואימוניות", קרי: מכניזמים דמוקרטיים שהופכים לסם רעל לדמוקרטיה.

5. "שימוש בזכויות כנשק" (Weaponization of rights) – שימוש בחוקים נגד אפליה, הגנות על חופש הדת וחירויות אזרחיות שמטרתם להגן על זכויות הפרט – לטובת הגנה על תנועות אלה מפני ביקורת.

6. "השתלטות על מוסדות באמצעות מוביליזציה של המיעוט" (Institutional capture through minority mobilization) – הנעה של מיעוטים קטנים אך מאורגנים מבחינה דמוקרטית לטובת השפעה מוסדית לא פרופורציונית, באופן שמאתגר הנחות יסוד בנוגע לייצוגיות דמוקרטית ושלטון הרוב.

—

עפ"י הדוח, אלה הביאו לשינויי עומק במסגרת הנרטיבית כלפי האסלאם, הטרור והמערב; ייצרו תקדימים מוסדיים לטווח הארוך בנושאים כמו דת, חופש הביטוי, ייצוגיות דתית ומגבלות ביטחוניות; ואף הביאו לבניית קואליציות רחבות כדוגמת הברית האדומה-ירוקה. זאת אל מול מערב שחסרות לו מסגרות קונספטואליות להבנת האתגרים והאיומים – וכן מסגרות חוקיות ומוסדיות להתמודד עימם.

מכאן הדוח מעלה 11 המלצות לפעולה – כולל הכרזה על האח"ס כארגון טרור, לפתח אסטרטגיות לאומיות להתמודדות עם מבצעי השפעה קיצוניים לא-אלימים, לערוך רפורמות חוקיות בחוקי אנטי-אפליה, יצירת הבחנה ברורה בין חופש הדת לבין שתדלנות דתית, יצירת מיזמים חינוכיים המקדמים קולות מוסלמים מתונים, ועוד.

—

הענקת המושגים הנדרשים כדי להבין את האח"ס היא קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת לזהות את האיום ולהילחם בו. שאפו ענק ל-ISGAP ולכל העוסקים במלאכה. ומכאן אפשר רק להמשיך הלאה