אדוות הסכסוכים העדתיים יצאו גם מחוץ לדרום סוריה -

כאן לדוגמה נראים ככל הנראה עימותים בתוך מעונות הסטודנטים באוניברסיטת חלב.

אני אומר ככל הנראה כי צריך כמובן להיזהר כשמנסים להסיק מידע מסרטונים שאין בהם תאריך או מיקום. כאן ספציפית באחד הסרטונים יש מישהי שאומרת את התאריך, פרקטיקה מקובלת במקרים כאלה כדי להדגיש את העדכניות של האירועים. בכל מקרה ממליץ לקחת עם קורטוב של מלח כל דבר שמקורו בקבוצות טלגרם עלומות - להבין שמדובר במגמה אבל אולי לא בדיוק במה שמתואר בטקסטים המצורפים.

אתנחתא קומית -

כך ציירו בקבוצות מתנגדות לאלשרע את סמל הנשיאות הסורית החדש, כאיחול לבבי לנשיא.
למישהו בא עוף בגריל?

"הפצצה הזו הרגה אנשים שהכרתי ואנשים שלא הכרתי והפכה אותי, לנצח, לניצולה. ובהיותי ניצולה הוטלה עליי האחריות לספר את האימה הזו בכל פעם שאני מרגישה חזקה מספיק לעשות זאת."

—

31 שנה לפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס (AMIA) שבו נרצחו 85 ונפצעו יותר מ-300 - בהכוונת איראן ובביצוע חזבאללה.

מצרף כאן ציטוטים מתוך ראיון שהתקיים בספרדית לפני ארבע שנים עם תמרה שר בורסוק, קרובת משפחה רחוקה שניצלה מהפיגוע.

לבעלי טויטר:
https://x.com/MOhadIsrael/status/1946223766331081158

למחוסרי טויטר:
https://twitter-thread.com/t/1946223766331081158

לינק לעדות המצולמת של תמרה ז"ל (בספרדית):
https://sobrevivientes.amia.org.ar/testimonio/tamara-scher/

״הר הדרוזים לעולם לא יהיה אמירות!״

תכירו את השיח׳ הלוחם, איש הדת מרואן כיואן, אחד הקולות הבולטים והמוכרים במחנה הניצי של הדרוזים בסוידאא עם הנאומים המיליטנטיים שלו, שפשט את מלבושיו הדתיים והתגייס ללחימה.

בעבר איים על נצראללה, התבטא בעד מבנה פדראלי בסוריה, וכינה את המשטר דאעשיסטי.

בהחלט דמות ססגונית

תורכיה והאמירויות בין חיוכים למתיחות

בשבוע שעבר אירח נשיא תורכיה ארדואן את מנהיג איחוד האמירויות מחמד בן זאיד באנקרה. השניים דנו בשיתופי פעולה כלכליים ואף השיקו מועצה לדיאלוג אסטרטגי.

אלא שכמה ימים לאחר מכן בים האדום, פעילים חמושים המזוהים עם PMFP, כוח של פונטלנד (מחוז סמי אוטונומי בסומליה) השתלטו על אונייה תורכית בדרכה למוגדישו שנשאה ציוד צבאי לטובת הממשלה הפדרלית של סומליה. PMFP נתפסים כגוף המקושר לאמירויות, והאמירויות הואשמו ב"בגידה בסומליה במקביל לחיוכים באנקרה".

בין המדינות מתרחש קרב פרוקסי בסומליה: תורכיה תומכת בשלטון הפדרלי, בעוד האמירויות תומכות בממשלות המקומיות כדי להגביל את ההשתלטות התורכית בים האדום.

בעבר האשימה תורכיה את האמירויות בכך שעמדה מאחורי ניסיון ההפיכה ב-2016, וטענה כי היא "מספקת מקלט לטרוריסט" מחמד דחלאן. השתיים מסוכסכות גם על רקע אידיאולוגי, שכן האמירויות מתנגדות לאחים המוסלמים, בעוד תורכיה של ארדואן היא אחת המשענות המשמעותיות של התנועה האסלאמיסטית, ויש כמובן גם את משיכת החבל במקרה הסורי.

דוגמה מעניינת ליחסים מורכבים ואף מנוגדים, אבל ככה זה אצלנו בשכונה.

לאחרונה אפשר לראות מגמה של הממשל האמריקני ״להרים״ לממשלת תימן ״הלגיטימית״ (זו שגורשה מהבירה צנעאא ושמוכרת רשמית בבמות הבין לאומיות).

רק השבוע אותה ממשלה גולה קיבלה שבחים בשני מקרים שונים - האחד על סיכול הברחת נשק איראני לחותים בדרך הים, והשני על סיכול הברחת 16 אלף כדורי קפטגון בגבול הסעודי.

מפקד פיקוד מרכז קורילה והשגרירות האמריקנית בתימן התלהבו שניהם מההצלחות של הממשלה התימנית חסרת השיניים, שמשהו אומר לי שקיבלה לפחות טיפונת עזרה מבחוץ בפעולות הללו.

באופן אישי אני מאמין שמדובר בניסיון אמריקני להעצים את הממשלה ״הלגיטימית״ על חשבון החותים ולתת להם דחיפה קטנה, אולי כדי שיעזרו קצת יותר במאבק נגד אנצאר אללה.

סופסוף התייחסות לדרוזים בשמם בקונגרס -

חבר הקונגרס האמריקני אייב חמאדה (רפובליקני, אריזונה) סופסוף מכנה את האלימות נגד הדרוזים בשמה, וחצי מאיים: אם המשטר החדש רוצה להשאיר את הלגיטימיות שלו - הוא חייב לשמור על המיעוטים ולהתחייב לשלום.

חמאדה הוא יליד ארה״ב אך הוריו מהגרים סוריים - אימו דרוזית ואביו מוסלמי (ויש לו גם איזה רבע כורדי ברקע). כלומר לא מפתיע שהוא מודע להתרחשויות - אבל לפחות מישהו אומר את זה בקול רם.

אנשי דת מזוהי חמאס: קוראים לתורכיה, פקיסטן, אלג׳יריה ואינדונזיה לתקוף את ישראל

איגוד חכמי הדת הפלסטיני, גוף דתי שיושב בתורכיה ומובל בידי בכיר חמאס נואף תכרורי (בתמונה), פרסם קריאה למען יציאה למבצע ״טופאן אלרדע״ (מבול ההרתעה).

הפרסום נוקב בשמותיהן של תורכיה, פקיסטן, אלג׳יריה, ואינדונזיה כמדינות שצבאותיהן מסוגלים להרתיע את ״היוהרה הציונית,״ (כולל קריצה גרעינית לפקיסטן) וכן קורא ללבנון וסוריה לפתוח את שטחיהן ומרחביהן האוויריים והימיים כדי שהצבאות הללו יוכלו להדוף את ישראל.

הם גם קראו למדינות ״שאינן צרות על פלסטין״ לסייע כלכלית ומורלית למבצע, ועודדו את אנשי הדת והעמים להצטרף לקריאות לג׳האד נגד ישראל.

לבסוף, חכמי הדת הטילו את האחריות למוות בעזה על המדינות שנירמלו יחסים עם ישראל ובראשן ירדן, מצרים, האמירויות ומרוקו, קראו לפלסטינים באיו״ש למרוד ברשות הפלסטינית, וביקשו לחזק את ידי המג׳אהדין למען אל-אקצא.

על הקריאה חתומים גופים נוספים מלוב, מרוקו, תימן, מאוריטניה - ואפילו קנדה.