https://www.jpost.com/middle-east/article-805464

אוסף תגובות מהעולם הערבי בנוגע למבצע ארנון:

ניסיונות פתטיים של הזומבים של חמאס להפחית מהחשיבות של המבצע או להדגיש את מספר ההרוגים המוקרץ - וגם דברי שבח לישראל וגינוי נגד חמאס על ששמו את החטופים באזור אזרחי הומה אדם.

ראמי עבדו הוא חמאסניק על מלא שברח לאירופה והקים שם ארגון "זכויות אדם" דה לה שמאטע שמטרתו להלבין את פשעי חמאס.

האידיוט הזה פרסם את שמה של המשפחה שאולי החזיקה בחטופים: משפחת אל-ג'מל ממחנה נציראת.

לדעתי, טוב יעשו בצה"ל וגם ברשתות האזרחיות אם יהדהדו את גורלה של משפחת אל-ג'מאל כגורל המובטח של המחזיקים בחטופים, וככתובת לעשיית שפטים גם בהמשך.

ובינתיים ביפן -

ראש עיריית נגסאקי החליט לעכב את שליחת ההזמנה לשגריר הישראלי במדינה לטקס הזיכרון הממלכתי להטלת פצצות האטום, המכונה ״טקס השלום״ - ושלח לו במקום זאת מכתב הקורא להפסקת אש.

על פי הפרסום, בארץ השמש העולה חוששים שיגיעו פעילים שיפוצצו את הטקס בשל השתתפות ישראלית, ומאותה סיבה גם רוסיה ובלארוס לא הוזמנו גם השנה.

להאשים מישהו שההגעה שלו תיצור הפרעות - במקום להאשים את המפריעים עצמם - יש בכך מעין האשמת קורבן.

חבל

טוב נראה שהפרסום הזה היכה גלים בהרבה מאוד מקומות והפך לדיווח לפיו ״כתב אלג׳זירה החזיק בנועה ארגמני״.

אלג׳מל אכן כתב באל-ג’זירה ואף שימש ככתב של ערוץ אמריקני תומך חמאס. אבל לא ראיתי בשום מקום אישרור לכך שדווקא ארגמני הוחזקה אצלו.

ביתו של אלג׳מל היה אחד ממספר בתים שאליהם פרצו כוחותינו הגיבורים כדי להציל את ארבעת החטופים. אך לא ברור אם הוא זה שהחזיק בהם, ואם כן אז במי מהם - או שמא ביתו נפרץ כדי להגיע אל המקום שבו הוחזקו החטופים בדירה קרובה.

על כל פנים ברור שהוא ומשפחתו ושכניהם כולם היו מעורבים וידעו על כך שיש בקרבתם חטופים, וברור שטוב שהדבר נחשף לציבור. מה שכן צריך להיזהר כשמדווחים ולוודא דיוק בדיווחים.

להלן לינק לכתבה שלי בנושא-

https://www.jpost.com/israel-hamas-war/article-805525

חמזה הוידי הוא עזתי גולה שאומר מה שכל עזתי ופרו-פלסטיני עם שכל חייב לומר - חייבים לקרוא לחמאס לשחרר את החטופים ולהיכנע, לפחות למען הצלת מה שנותר מעזה.

אבל מסתבר שאין הרבה כאלה, ושפרו פלסטינים רבים פשוט מעוניינים להקריב את הפלסטינים כולם למען איזה צדק מדומה.

עבדאללה אלג'מל שהוזכר לאורך כל היום כ"כתב אלג'זירה" אכן כתב באלג'זירה - מאמר דעה אחד בלבד.

חייבים להיזהר בדיווחים כדי לא לאבד מהאמינות. מה שכן, הנרטיב כבר רץ לו ברשתות החברתיות.

שיעור מעניין לגבי איך שתקשורת עובדת, וכך גם אינספור שטויות שסיפרו עלינו לאורך השנים והתגלו כלא נכונות.

--

לסיכום, זהו הדיווח המדויק:

עבדאללה אלג'מל הוא כתב של העיתון Palestine Chronicle שיושב בארה"ב ושיש לו מעמד של אגודה פטורה ממס, שגם כתב משהו אחד באלג'זירה לפני כחמש שנים.

הדירה שלו נפרצה בידי כוחותינו והוא עצמו התפגר ברוך השם כחלק ממבצע ארנון ההירואי להציל את ארבעת החטופים ששבו אתמול הביתה בשלום - לאחר שללא ספק היה מעורב בהחזקת חטופים, בין אם בדירתו ובין אם בסביבתו. ברוך השם הוא כבר לא איתנו.

כעת בטורונטו: צעדה פרו ישראלית.

מדברים על 50,000 איש.
שימו לב לאווירה האוהבת, המפרגנת והשמחה - בניגוד לפסטיבלי השנאה של הצד השני.

והנה שוטרים שיכולים לצעוד בבטחה לצד הקהל ולא צריכים להתמודד עם קהל מוסת ושונא שרק קורא לפגוע בהם.

בכלל, הפגנות פרו ישראליות מתבטאות בפטריוטיזם גם כלפי ישראל וגם כלפי המדינה עצמה כפי שניתן לראות עם כל דגלי קנדה.

זאת בעוד שהפגנות מהצד השני מתאפיינות בקריאות שנאה ושטנה אל המדינות המארחות, רצון להפיל אותן ולפגוע בכוחות הביטחון שלהן.

ועכשיו יש אישור רשמי לדיווח קצת אחר - אלג׳מל היה פעיל חמאס שהחזיק *בבית משפחתו* (!!) את החטופים אלמוג מאיר, אנדרי קוזלוב ושלומי זיו.

תודה לקורא מ׳ על ההפנייה

בכיר חמאס ע׳אזי חמד מודה ש״צה״ל נמצא בכל מקום״ אז קשה להחביא את החטופים.

זו אמירה קריטית כי הוא גם מודה בהצלחות של צה״ל בניגוד לפרופגנדה בתחילת המלחמה שטענה ש׳צה״ל בכלל לא מתקדם בשטח׳, וגם מודה במשתמע שחטופים נמצאים בבתי אזרחים.

קרדיט לגיא מעין מכאן 11 על הפרסום והתרגום לעברית.

כמה אתה פרו חמאסי מאחד ועד צ׳אי?

העמוד של משרד החוץ בפרסית בשם שר החוץ כץ מפרסם תמונה שנוצרה בAI של ראש ממשלת ספרד וסגניתו רגומים בביצים, עם הכיתוב:

״העם הספרדי העניש כהוגן את הקואליציה של ראש הממשלה והסגנית שלו בבחירות.
לחבק את רוצחי ואנסי חמאס לא משתלם בסופו של דבר״

את דעתי על התועלת של פרסומים כאלה מטעם גורמים רשמיים אתם יכולים לנחש. אבל בכל זאת אמרתי למה שרק אני אהנה מהפנינים האלה.

לשואלים על הביקורת:

המסר חזק והתמונה משעשעת אבל המדיום לדעתי לא מתאים.

ואסביר:

דיפלומטיה היא עבודה עדינה שמתקיימת כל העת מול ממשלות עוינות וגם אוהבות, שיכולות להתהפך ולהתחלף בכל רגע. זה כולל הסכמי סחר, קידום אג’נדות כמו התנגדות לחמאס, וגם שיחות רגישות בנושאים רגישים עם גורמי ממשל.

לכן הדרג הדיפלומטי צריך להישאר ענייני וסטרילי ולדבר בשפה דיפלומטית,וכך ולאפשר עבודה רציפה במקום להפוך את השגרירים והקונסולים שלנו לאוסף של ליצנים שלא לוקחים ברצינות.

במדינה שיש בה מערך תודעה שעובד כראוי - אם השר סבור שהמסר הזה חשוב ומסייע לישראל - היה עדיף לפעול להפיץ אותו ברשתות החברתיות הספרדיות בצורה כמה שיותר אורגנית, ולהשאיר את הדרג הדיפלומטי עם קצת פאסון.

זו דעתי, ומוזמנים לחלוק עליה בכיף

אחרי חגים מבורך.

משתף איתכם כאן סיפור לשבועות שהשאיר אותי פעור פה וחסר מילים. סיפורו של ירון אברהם, שגדל בתור נער מוסלמי מלוד, נאלץ לחזות בפשע אלימות מחריד, הוגלה לעזה ולגדה, ובהמשך מצא את דרכו אל היהדות.

חובת קריאה.

https://www.jpost.com/judaism/article-805732