השנקל שלי על סוריה והסכמי אברהם:

הפזילה הפומבית של אלשרע לעבר הסכמי אברהם מבלי לדרוש את רמת הגולן היא אירוע אקוטי ובשורה חסרת תקדים.

לעניות דעתי (שכרגע לפחות כלל לא קובעת) ישראל צריכה לאותת באופן חיובי לעבר התקרבות, תוך הצבת חמשת התנאים הבאים:

א. אין נסיגה מהגולן

ב. ישראל תמשיך לערוב לביטחון של הדרוזים בדרום סוריה - כל עוד הם יחפצו בכך

ג. מערכת החינוך והתקשורת בסוריה יחויבו להתייחס אל העם היהודי ומדינת ישראל כשחקנים ילידיים, טבעיים ואורגניים באזור. בלי ״מתנחלים״ ובלי ״שלטונות הכיבוש״ והשטויות של אל-ג׳זירה.

ד. ההנהגה הנוכחית חייבת להתנער מהעבר הג׳האדיסטי שלה ומהטרור של חמאס בפומבי ובקול רם.

ה. חובה להסדיר את היחסים עם תורכיה ולהרחיק אותם ואת הכוחות של אלשרע עשרות קילומטרים הרחק מהגבול עם ישראל.

—

הסבר:

כהרגלנו בקודש, אסור לישראל להראות עצמה כמי שמתנגדת לשלום. וזה עוד יותר קריטי כשאלשרע נפגש עם מנהיגים רפובליקנים שמקורבים לממשל טראמפ, שכל כולו מכוון כעת לעבר עולם ״ללא מלחמות״ ועולם של ״שלום בין מדינות״.

אבל - וזה אבל גדול - הדרישות לחינוך לישראל טבעית חייבות להופיע כחלק מהשאיפה הישראלית לשלום, וזה מה שכדאי להסביר לידידינו בארה״ב: שבלי לגיטימציה לישראל אין מה לדבר בכלל על הסכם. וכאן חובה לתת את הדוגמה של חמאס והרדיקליזציה הדתית של האוכלוסייה הפלסטינית אחרי ההתנתקות.

בהקשר הזה, התנערות של אלשרע מהעבר הג׳האדיסטי ומחמאס, והתנפנפות של דגלי ישראל וסוריה אלה לצד אלה יובילו לטריז עמוק ומשמעותי בתוך ציר האחים המוסלמים, שעושה לנו נזק בל יתואר בכל העולם. המתנגדים ימשיכו להתנגד ואלשרע יצטרך להתמודד איתם ולהתעסק איתם כאיום פנימי. זו תהיה תמונת מראה של היחסים בין העם להנהגה במדינות ערב שחתמו איתנו על הסכמים - רק שכאן יהיה דגם יותר קרוב להסכמי אברהם (רפורמה בחינוך ובמסרים) מאשר מצרים וירדן (מיין קאמפף בראש רשימת רבי המכר).

—

אם התנאים הללו יתקבלו - נזכה בשלום אברהמי חדש.

אם יידחו - נזכה בעמדת מי שניסו למסד שלום של אמת אבל נדחו בידי מנהיג פחדן שלא מסוגל להגיד לעם שלו: די למלחמה עם ישראל הלגיטימית.

בקיצור לעניות דעתי אין מה להפסיד מגישוש מפוכח תחת התנאים הללו.

עוד בהקשר הסורי - מזמין אתכם לקרוא את הפוסט המעמיק הזה של הפובליציסט עוז סימינובסקי.

לדעתי הוא קולע בול עם האבחון של ג'ולאני כמי שמאוד רוצה לראות בעצמו "בונה אומה" או "אב מייסד", וגם לאיך שהסכמי שלום בין מדינות ערב לבין ישראל הם למעשה מסמר נוסף בארון של חמאס, שיצאו לזוועות ה-7.10 במטרה מוצהרת להפסיק את הנורמליזציה.

בעקבות הדיון פה, אני מצרף לכם את מה שרציתי לכתוב כאן על סוריה וסונים וישראל והסכמי אברהם
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=pfbid02QGJ51uYuzTdr8QZkBXtyq6yEFyejHuRweMrm2HTCBzAKR9fG9Y9mK2uPTGjx3tDbl&id=100009527095731

נתניהו נחטף לאיראן -

כך לפחות גורס סרט קצר שיצא ברפובליקה האסלאמית לא מזמן והחל להסתובב שוב בחשבונות של תומכי משטר, בתזמון מעניין במקביל לשיחות עם ארה"ב.

הסרט הופק בידי אולפן "קדרא" שבראשו עומד מי ששימש כבכיר במודיעין האירני, מרתצ'א קבה אצפהאני. כמו כן, הוא זמין באתר של "החזית התרבותית", שהוקמה בידי ח'אמנהאי לפני כעשור.

במילים אחרות - המשטר מעודד ותומך בסרט הזה שיש בו חטיפה של ראש מדינה זרה.

מצורפת הכתבה:
https://www.jpost.com/middle-east/iran-news/article-851620

וכן קישור לטריילר של הסרט עם כתוביות באנגלית:
https://x.com/360_iran/status/1915730005411455069

שימו לב למכתש שנוצר מהפיצוץ בבנדר עבאס. אכן וייבים של נמל ביירות.

אני רואה יותר ויותר הערכות, גם בתקשורת וגם בקרב מומחים לאיראן ולגאוגרפיה, שמדובר בתאונה - ונוטה להסכים. זה ממילא לא דפוס הפעולה של ישראל להשמיד תשתיות אזרחיות ולהרוג חפים מפשע בדרך.

זה כן יותר מתאים למשטר טוטליטרי ועני שכל כולו רשלנות ושקרים.

ועכשיו המסר החשוב ביותר שכדאי לפמפם: אם אי אפשר לסמוך עליהם עם חומרים כימיים - איך לעזאזל מישהו רוצה לסמוך עליהם עם חומרים גרעיניים?

ויקיפדיה תחת עינו הפקוחה של הממשל האמריקני

אחרי חודשים ארוכים של פרסומים בדבר הטייה מובנית, פרופגנדה פוליטית ואפילו אנטישמיות מוצהרת בתוך ויקפדיה -

התובע הכללי של וושינגטון דיסי אד מרטין, שלח מכתב לקרן ויקימדיה, שמנהלת את ויקיפדיה, ובו הוא מאשים את הקרן ביצירת מצג שווא של פרופגנדה זרה כמידע נייטרלי ושכתוב של אירועים היסטוריים בקרב הציבור האמריקני. הוא גם טען שיש בכך הפרה של תנאי הפטור ממס של הקרן ונתן לה עד אמצע החודש הבא כדי להגיב לטענות.

סחטיין ענק לחבר'ה של Wikibias, Pirate Wires, Brightmind, ועוד שחקנים טובים שעמדו ושעומדים על המשמר.

—

https://x.com/WikiBias2024/status/1915883355805044989

מוזמנים להיכנס לפרסום, להגיב לתת לייק וכמובן לשתף

ובחזית האירית:

להקת ניקאפ שהתפרסמה בשבוע שעבר לאחר שהקרינה את המסרים המרנינים “Fuck Israel, Free Palestine״ בעת הופעה בפסטיבל Coachella, עומדת בפני ביטול הוויזה שלה לקראת מסע ההופעות שנקבע בארה״ב.

לפי דיווחים, הספונסור האמריקני של הלהקה IAG החליט לבטל את ההסכם עימם- מה שעלול להוביל לכך שהוויזה שלהם לארה״ב בטלה, כל עוד לא יימצא להם נציג אחר.

הלהקה ניסתה להצדיק את עצמה כשאמרה שהמסרים בכלל ״כוונו נגד ממשלת ישראל ולא אנשים רגילים״, ושהם בכלל לא אנטישמיים, אבל ברשותכם אני אפקפק בטענה הזו לאור הביטויים שנבחרו.

כרגע תאריכי ההופעות שלהם בארה״ב מופיעים באתרם ללא שינוי, אולי מתוך תקווה שימצאו ספונסור חדש. נאחל להם שלא.

אחרון להיום, בזירת תת היבשת ההודית:

ברשתות מסתובבים התיעודים האלה ונוספים של הנעת כוחות בתוך פקיסטן לאזורי הגבול עם הודו.

המתיחות בין המדינות עלתה לאחר הפיגוע בקשמיר לפני כשבוע וחצי שגבה את חייהם של 26 תיירים הודיים - והכרזות הודו על סילוק אזרחי פקיסטן, הפסקת הסכם מי האינדוס וסגירת מעברי הגבול.

המתיחות גוברת, ואם יש משהו שלימדו אותנו מלחמות העבר הוא שאי אפשר לדעת מה יהיה הטריגר שיצית את אש המלחמה.

באופן מעניין, איראן אף הציעה את עצמה כמתווכת בין המדינות בגאונות שצריך להעריץ.

ההשערה שלי שגם טראמפ לא ישמח מהאירועים הללו, אחרי הכול הוא הבטיח עולם ללא מלחמות. אז ייתכן שנראה אותו עוסק גם בהקשר הזה בקרוב, ושכל צד ינסה למקסם את מה שיוכל להשיג לפני כן.

ועכשיו בגרסת המאמר:

מוזמנים לקרוא על חמשת התנאים הקרדינליים שישראל צריכה להציב בפני ארה״ב וסוריה בבואה לדון על שלום אברהמי חדש.

https://www.jpost.com/middle-east/article-851771

ההפגנות נגד חמאס בעזה עוד מתרחשות מדיי פעם בעצימות עולה ויורדת -

כאן בסרטון ילדים בשיעור שמש עונים למורה:
"אתם חמאס?" "לא!"
"אתם אוהבים את חמאס?" "לא!"
"מי הביא עלינו חורבן?" "חמאס!"
"מי העביר אותנו לגור באוהלים?" "חמאס!"

הסרטונים האלה בפנים גלויות ובשעשוע לא היו מתרחשים לפני 7.10. חלק מההישגים של ישראל הם הפגיעה בהרתעה של חמאס פנימה.

אני מבין שיש מי שיגידו שגם הסרטון הזה מפוברק ובכלל חמאס הם אלה שיצרו אותו והזמינו אותו. אני כמובן לא נמנה על החושבים ככה, לאור האיתגורים הרבים שראינו נגד חמאס בשבועות האחרונים - כולל הוצאות להורג של אנשי משטרה בידי חמולה שביקשה נקמת דם, יציאה גלויה נגד אלג'זירה, ועוד ועוד.

הטלוויזיה הרוסית מציגה:

כך תדעו שאתם דיקטטור

ברחבי העולם העתיק נפוצו אגדות על מפלצות אימתניות שמטילות את חיתתן על בני האדם - ואלה נאלצים להקריב להם מרכושם, ולבסוף גם מעצמם - כדי להשקיט את האיום ולהשיב את השלום אל כנו, לפחות עד לפעם הבאה שהמפלצת תרעב והקורבן יידרש.

סנט ג׳ורג׳ והדרקון במיתולוגיה הנוצרית, המינוטאור במיתולוגיה היוונית, המיתולוגיה האצטקית - בכל אלה יש זכר לאגדה החוזרת הזו, שדורשת קורבן אדם כדי להרגיע את הקוסמוס הגועש והמתרגש על האנושות.

גם אצלנו יש הדים לדבר. יונה הנביא מציע לאנשי הספינה לזרוק אותו אל הים כדי שזה יעמוד מזעפו והם יינצלו; אש המולך בה הקריבו עובדי עבודה זרה את ילדיהם זיכתה את הוואדי הירושלמית במקור לשמה של אש הגיהנום; ואברהם אבינו כמעט עקד את בנו למען האל, עד שחווה התגלות שציוותה עליו ״אל תשלח ידך אל הנער״ - ובכך זכה לסוף קצת אחר.

—

ולא הבנתי מה האגדות האלה מנסות לעשות. הרי אין דבר כזה דרקונים ולא באמת עוזר לזרוק איש מהספינה כדי להרגיע את הים.

ולאחרונה אני חושב שהצלחתי להבין, לצערי. הצלחתי להבין שהאגדות הללו אינן אלא ניסיון להסביר את חוויית הקיום האנושי.

כי האנושות עמדה משחר ימיה מול כוחות אימתניים - שטפונות, הרי געש, רעידות אדמה, חיות טורפות, מגיפות, וכן - גם מלחמות - ונאלצה להסביר לעצמה מדוע אלה מתרגשים ובאים עליה, גובים קורבנות אינספור ולא מאפשרים לבן האנוש להתקיים ולחיות בחלקת אדמתו בשלווה. ״זה הקורבן שאנחנו צריכים להקריב כדי לחיות,״ הם הסבירו. ״אחרת השמיים יתהפכו עלינו.״

וכמה מרה היא התובנה שזה לא משנה אם אנחנו בגלות או בארצנו, ושכל זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר במצוות ההגנה על מולדת או החיים במולדת, שכל כולם עמידה לא נפסקת מול אינסוף דרקונים ומפלצות אימתניות שרוצות לנגוס באהובינו.

שבעולם שבו מי שחיים על חרבם ומקדשים את מותם בחרו דווקא בנו כאויב המר ביותר. שבעולם כזה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, שבו חלק מקרבנות האדם שלנו יוצאים להגן עלינו בלב שלם ובדעה צלולה, ואחרים נופלים מטה ועולים השמיימה סתם כי נולדו להם יהודים, וסתם כי נכחו בתחנה או במלון או במסעדה או באוטובוס או במטוס או ביער או בקיבוץ או בעיירת הפיתוח - במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.

ועוד ועוד חיות רעות ופורענויות דורשות עוד ועוד קורבנות רק כדי לחיות - ובשנה וחצי האחרונות הם דרשו 1500 אישה ואיש, מכל גיל ומגדר ומגזר.

מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה?

-

באגדות העתיקות תמיד יש מוצא פלאי. תמיד מגיע בסוף גיבור מיועד ונבחר שמשנס מותניו, יוצא לדרך והולך לשסף את הדרקון או המינוטאור - ובכך מביא סופסוף שלום אל הממלכה.

אבל אלה סתם אגדות.
ואצלנו? בקיום האנושי האמיתי?
גיבור פלאי כזה אין.

אבל יש משהו אחר: יש גיבורים אחרים אינספור, שכל אחד מהם משסף חלק קטן מגרונה של המפלצת, עושה את המעט שהוא יכול, כדי שאנחנו נוכל לחיות אחריו.

מי בשדה ומי במודיעין, מי במטוס ומי בצוללת, מי במצלמות ומי ברפואה, מי בצללים ומי בגלוי, מי בהגנה ומי בהתקפה, מי בהסתערות ומי בחילוץ.

חלקם חוזרים משדה הקרב, וחלקם לעד יישארו שם, וגם כאן בליבנו. ולהם וליקיריהם אין לנו אלא לומר תודה.

תודה שאתם שם כדי להדוף את האימה, כדי לשמור עלינו, במחירים אישיים ומשפחתיים כבדים. והלוואי שנהיה ראויים להקרבה שלכם. והלוואי ולא נזדקק עוד להקרבות, שהים ישוב מזעפו ונראה ימים של שקט, של שגשוג ושל שמחה.

והלוואי וחיילים וחטופים ישובו במהרה לבתיהם ונזכה לבנות מחדש את הביחד שכל כך חסר ונזקק. הלוואי ונשסף יחד את הדרקון ותשקוט הארץ מאות בשנים.🎗️