אגב חשבתי על זה שוב. לדעת באיזו מיטה בדיוק שוכב בכיר חמאס - דורש חדירות מודיעינית משמעותית.

זה נכון לכל חיסול כמובן, אבל משום מה התפאורה האזרחית, בניגוד לחיסול צבאי, הופכת את את ההישג המודיעיני לעוד יותר מרשים בעיניי.

אני מנסה לדמיין את מכלול המידע שצריך לאסוף ממכלול אמצעים ושיטות כדי לאמת את המיקום שלו וזה כמעט מרגש.

ואני רק חושב מה היה קורה לו היו לנו היכולות (עריכה: והרצון) בעזה לפני 7.10.

הדיבורים על הצעה חדשה מכיוון חמאס להחזרת חמישה חטופים חיים מוכיחה שאפשר ללחוץ אותם (אם כי זה לא מספיק נעשה באמצעות לחץ על קטר).

מה יקרה אם ישראל תגיד כן, בפעימה אחת, על התחלה - ואז אחרי המסירה תחזור להילחם עד שיחזירו את כל החטופים החיים?

אפרופו דת וסכסוך - מאמר חשוב על המחשבה הדתית שמניעה את הרפובליקה האסלאמית.

https://nationalpost.com/opinion/the-iranian-regimes-apocalyptic-worldview

הכותב הוא עלי סיאדתאן, קנדי יליד איראן שפועל היום רבות כדי להילחם באנטישמיות ולחזק את הקשרים בין הקהילה היהודית והאיראנית בארצו.

לנו זה יחסית ברור מאליו, אבל לציבור הקנדי שאליו עלי כותב זה לא כל כך נמצא בראש - אז טוב שיש מי שמסביר.

בעבר ריאיינתי את עלי ואני ממליץ בחום לקרוא את הראיון איתו - אדם חכם וידיד אמת של העם היהודי.

להלן לינק לראיון איתו

https://www.jpost.com/diaspora/antisemitism/article-823812

אחד הדיווחים של ״העיתונאי״ החמאסניק שנהרג בהפצצת צה״ל, חסאם שבאת:

״צה״ל משתמש בנשק שגורם לגופות להתאדות.״

ממש כמו ב״מלחמת העולמות״.

עלבון למקצוע

אם כבר גרינלנד - ממליץ בחום על השרשור הבא של ד״ר קובי ברדה, אחד המומחים לארה״ב ולטראמפ שאני יותר מעריך.

ברדה מנתח את האסטרטגיה של טראמפ ברמה הגלובלית ומראה איך כל המהלכים והמריבות שלו מכוונים למירוץ אל המינרלים הקריטיים לעידן ה-AI ואל המסדרון האנרגטי והכלכלי המתחרה בסין (הודו - מזרח תיכון - אירופה), שיעניקו לו, כך לפחות הוא מקווה, גם יתרון על סין וגם פרס נובל לשלום.

כמו כן, לדבריו המהירות שבה הוא פועל נועדה לסיים את כל מה שיש לעשות לפני בחירות האמצע של 2026, שאולי יעניקו לדמוקרטים יתרון בבתי הנבחרים.

כמובן - האדם מתכנן והאל צוחק, ואין לדעת האם התוכנית הגרנדיוזית שלו אכן תצליח. אבל לפחות את הכוונה שלו אפשר להבין יותר טוב מהניתוח.

מוזמנים לקרוא לעומק את השרשור בלינק הבא:

https://threadreaderapp.com/thread/1903318021352878082.html

מסתובב ברשתות: שוטר ישראלי גיבור מסייע לפלסטיני קשיש לעלות את המדרגות ברחבת הר הבית.

תוהה מתי הפעם האחרונה ששוטר פלסטיני עזר לקשיש יהודי להגיע לאירוע דתי.

עשיתי שרשורון על ההפגנות נגד חמאס בעזה. מוזמנים לשתף:

https://x.com/mohadisrael/status/1904572558571155830?s=46

כמו כן יצאה כתבה שלי בנושא

https://www.jpost.com/middle-east/article-847577

עזרו לנו לגלות ילדים, איזו רשת ערבית גדולה שכחה לפרסם על ההפגנות נגד חמאס בעזה?

ובינתיים בתימן -

סרטון מטורף שמסתובב ברשתות ומראה קצת מההפגזות האמריקניות במדינה, ייתכן מאתמול.

המוכר בחנות שיושב בנונשלנט - שמישהו יביא לי קצת ממה שהוא לועס…..

״חמאס לא מייצגת אותנו״ - שלט מההפגנות ברצועה שנמשכו גם היום.

בוטה ואמיץ במיוחד ובייחוד העובדה שזה שלט שאדם נושא ולא קריאה שעשרות מחוסרי פנים מצטרפים אליה.

ראיתי במהלך היום כל מיני תאוריות שאומרות שחמאס ארגנו את ההפגנות האלה כדי לייצר מצג שווא. אני חלוק על ההנחה הזאת כי קודם כול, בהחלט יש משפחות שיותר נאמנות לפתח ברצועה, גם אם נאלצו להוריד את הראש למשך שנים ארוכות.

שנית, ההפגנות החלו במקום שיחסית קרוב לגבול עם ישראל ומרוחק מאזורי השליטה המשמעותיים של חמאס במרכז ובדרום הרצועה.

שלישית, כי אני לא חושב שסביר להאמין שהם יארגנו הפגנות נגד עצמם. אפשר לטעון שהם ״מאפשרים״ את ההפגנות בחלק מהמקומות כדי לשחרר קיטור, שזו פרקטיקה מקובלת בממשלים אוטוקרטיים.

אבל להגיד שהם *מארגנים* את ההפגנות עם השלטים והקריאות - נשמע לי מוגזם. בייחוד כשלא רואים את אל-ג׳זירה מסקרת אותן..

ובהקשר הזה - מאמר פרשנות בנושא ההפגנות בעזה.

עיקריו:

א. אין לבלבל בין הפגנות נגד חמאס לבין תנועת שלום ודו קיום;

ב. חמאס ביאושם מבקשים לייצר משוואה לפיה מי שמפגין - ״ציוני״;

ג. ישראל צריכה לשחק חכם ולא לתת להפגנות חיבוק דוב שיפחית מהלגיטימציה שלהן.

מוזמנים לקרוא ואשמח לשמוע את דעתכם -

https://m.jpost.com/middle-east/article-847866

ציוץ תמוה מאוד של ראש ממשלת בריטניה קייר סטארמר:

״חרבות נינג׳ה יאסרו בקיץ. כשאנחנו מבטיחים לפעול אנחנו פועלים.״

הוא צייץ את הדברים ההזויים הללו כתגובה לציוץ אחר שלו מינואר שבו הבטיח לטפל בכלי נשק קטלניים.

בדרך כלל כשרואים יחס כזה של תגובות (5000) ללייקים (2400) לצפיות (מיליון) אפשר לדעת שמדובר בפרסום שנוי במחלוקת… בלשון המעטה