קטר אירווייז, חברת התעופה הלאומית של ממלכת האופל - והבעלים של החברות בריטיש ואיבריה - הכריחו בני זוג לשבת ליד גופה למשך ארבע שעות בטיסה ממלבורן לדוחה.

נראה שלשחק עם גופות זה מנהג קלוקל של כל זרועותיה של קטר, מחברת התעופה ועד חמאס.

הפרלמנט של דנמרק עמד דקת דומייה לזכר איציק אלגרט הי״ד שנרצח בשבי חמאס ושגופתו הושבה לישראל אמש (אלגרט היה גם אזרח דני).

אני לא מזלזל במחווה הזו, שהיא גם אנושית נרגשת וגם מעמידה במרכז השיח את סוגיית החטופים הכואבת והמלחמה בחמאס הברברים, אבל אני שואל ברצינות - אילו עוד צעדים עשתה ממשלת דנמרק כדי להבטיח את שלום אזרחיה שנחטפו?

והדבר נכון גם לארגנטינה עם משפחת ביבס, וגרמניה עם שני לוק, ואירלנד עם אמילי הנד, ורוסיה ותאילנד וטנזניה וצרפת ועוד מדינות רבות מאוד שהיו להן חטופים בשבי חמאס ועוזריהם.

לעתים נראה שהיה למדינות האלה נוח לתת לישראל לעשות את כל העבודה המלוכלכת, בעוד הן פשוט עמדו מהצד וצקצקו בלשונן במקום ללחוץ על חמאס ועל הפטרונית שלה קטר.

—

עריכה: מתקנים אותי שארגנטינה כן פעלה. טוב לדעת, אבל עדיין אנחנו מדברים על שנה וחצי לתוך המלחמה, ועדיין אזרח ארגנטינאי אחד לפחות בשבי (איתן הורן).

מגמות מטרידות

ישראל היא המדינה עם הפער הכי גדול בין רמות האהדה כלפיה בקרב רפובליקנים לבין רמות האהדה בקרב דמוקרטים. יותר ממקסיקו ויותר מאוקראינה.

בנוסף, ב-2020 לא פחות מ-67% מהדמוקרטים אמרו שהם אוהדים את ישראל - בחמש שנים התמיכה בנו נחתכה בחצי. אצל הרפובליקנים אגב, עמדנו על 91% - כלומר, גם אצלם מצבנו הורע, הגם והוא כמובן טוב יותר באופן יחסי.

בהמשך לדיווח הקודם על הקמת "קבוצת האג" -

נשיאי מלזיה, קולומביה ודרום אפריקה כתבו ביחד מאמר במגזין "פוריין פוליסי" ובו קראו לעולם להתאגד נגד ישראל ו"הפרותיה" כלפי החוק הבין-לאומי, והתחייבו לפעול לפי צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט ולמנוע עגינה של אוניות משא הנושאות נשק המיועד לישראל.

בצעד מפתיע ומאוד לא אופייני, הביביסי הודיעו כי הם מסירים את הסרט ״איך לשרוד באזור מלחמה״ שהוקרן לא מזמן, ומקבלים אחריות על ״הטעויות״ שלהם.

במהלך הימים האחרונים נחשף כי אחד ממשתתפי הסרטון הוא בנו של איש חמאס, וכי הפקת הסרט שילמה לבת משפחתו סכום כספי כדי להשתתף בהקראת קטעים.

(הם כמובן לא הזכירו את התרגום המטעה שלהם למילה יהוד, שזה לא מפתיע.)

לדעתי הם נבהלו בעיקר מההשלכות של עניין התשלום - שכן האירוע הזה יכול לעלות לכדי סיפוק תמיכה ישירה לארגון טרור, שהיא אסורה על פי חוק (בניגוד לטענות שהיו יכולים להשמיע על ״עבודה עיתונאית״).

במילים אחרות, הכסף והחוק הם שהפחידו את חברי ההנהלה, ולא, נגיד, הדהוד פרופגנדה חמאסית אנטישמית.

משער שגם זה לפחות משהו.

בהמשך לציווי המוסרי העליון להאזין לחטופים ששבו -

קורא לכולם לראות את הראיון המטלטל עם אלי שרעבי. על השבעה באוקטובר, על השבי הנורא, על מה שהיה ואינו עוד - אבל גם על מה שעוד ישנו.
https://www.mako.co.il/news-israel/2025_q1/Article-cd95b8274b84591027.htm

שבוע טוב

לא זכורים לי הרבה מקרים שבהם העדויות של חטוף ישראלי מקבלות כותרות כאלה בתקשורת הבין לאומית.

אני ממליץ לתת כאן ״פוש״ קטן, להיכנס לכתבה, להגיב תגובה ולשתף את הציוץ הזה, שתהיה לו תפוצה רחבה

https://x.com/skynews/status/1895494224600264715?s=46

קטע חזק של לואי אחמד, משפיען שנולד בתימן וקיבל מקלט בשוודיה - ומאז הוא מדבר נגד עליית האסלאם הקיצוני באירופה ונגד האנטישמיות בעולם הערבי.

לואי דיבר במועצת זכויות האדם של האו״ם בז׳נבה וחשף את הצביעות של העולם שמאפשר לערבים לרצוח ערבים במאסות אבל מתערב רק כשישראל מגינה על עצמה.

הקטע החזק ביותר היה כשהטיח בנציג של ממלכת האופל הקטרית - למה קטר יושבת במועצה הזו כשהיא מספקת מקלט למנהיגי חמאס??

מוזמנים לצפות ולחזק:

https://x.com/justluai/status/1895715560228602344?s=46

חבל על דאבדין

דורי גולד ז״ל היה אחד הדיפלומטים החדים והמוכשרים ביותר של ימינו. אדם עם המון ידע והבנה מעמיקה, אבל גם עם היכולת הנדירה להישאר צנוע ולפעול מאחורי הקלעים כשהיה צורך.

ידע לנתב את מדיניות החוץ של ישראל לכיוונים חיוביים גם בלי רעש וצלצולים, בצורה עניינית ותמיד עם נימוקים רהוטים.

זכיתי ללוות אותו פעם לכנס בירדן ולפגוש אותו באופן אישי - וזה זכור לי כמפגש מרשים ביותר.

נאחל לשירות החוץ שלנו עוד אנשים כמוהו.