א-סלאם עליכום מטורונטו, קנדה.

תפילת מחאה ״ספוטנטית״ שהתקיימה מול הפגנה פרו ישראלית באחד האזורים היהודיים בעיר.

בסטייט אוף מיינד האסלאמיסטי, תפילה עשויה להיתפס כסימון טריטוריה - כפי שמלך ירדן התפלל במובלעת צופר, וכמו שהסיפורים על הח׳ליף עומר שהתפלל רק בסמיכות לכנסיית הקבר ולא בתוכה - ולכן לא נבנה על גבה מסגד (בניגוד, למשל, למקום אחר בירושלים…..)

היי חברים, אנחנו בשיא הקמפיין ואני אשמח שננסה משימה קצת אחרת-

לפני כחודשיים פורסמה כתבה מקיפה בסיוע תחקיר של צוות ברייטמיינד על התארגנות של 40 (!) עורכי ויקיפדיה שדחפו את הנרטיב האנטי-ישראלי וקידמו את התדמית של חמאס באמצעות עריכות שיטתיות ומוגזמות.

אנחנו רוצים לנסות להסב את תשומת ליבם של דמויות מפתח להתנהלות של ויקיפדיה, שהופכת לאט לאט לפלטפורמה של אג'נדות ונרטיבים על חשבון ההיסטוריה.
אז חשבנו להפיץ את הקישור לשרשור שלנו בטוויטר על התחקיר בעמודים של:
* מייסד ויקיפדיה ג'ימי ויילס: https://x.com/jimmy_wales
* מייסד ויקיפדיה לשעבר לארי סנגר: https://x.com/lsanger
* אילון מאסק, שבואו נגיד שהוא לא מחובבי ויקיפדיה: https://x.com/elonmusk
איך? פשוט תעתיקו את הקישור של הפוסט ותדביקו על פוסטים שלהם, יחד עם ההאשטאג #WikiWashing

🔗 קישור לפוסט: https://x.com/BrightmindC/status/1878402599885369431

השרשור שלנו כבר זכה למאות אלפי צפיות🎉, עכשיו נוכל לדאוג שיגיע לקהל חדש ורלוונטי.
זה בדיוק הכוח של הקהילה שלנו! תנו בראש 💪🏻😎

המון תודה
שקד

תעבירו את זה הלאה לעוד חברים, ותזמינו אותם להצטרף לקהילה שלנו! 🇮🇱🌍
טלגרם- https://t.me/+w5a9b1dAKOMyYTFk
וואטסאפ- https://chat.whatsapp.com/CJVj2Qa8lu4KWlamO64HrS

קמפיין חזק של הצוות של אלה קינן על הסיפור של ההטיה בויקיפדיה. מוזמנים להשתתף!

ואפרופו טורונטו - כך נראתה הבוקר מסעדת ״לבריאות״ בעיר, בבעלות יהודית כמובן.

עצוב מאוד

איום חדש על ארה״ב -

נשיא ונצואלה הפופוליסט הבלתי נבחר, ניקולאס מאדורו, עונה לשאיפות הטריטוריאליות של טראמפ וקורא לצבאות אמריקה הלטינית, בייחוד ברזיל ופרו, ״לשחרר״ את פוארטו ריקו מידי ארה״ב.

אהא

סרטון שהועבר אליי מסוריה.

על פי הדיווחים, חמושים של היאת תחריר אלשאם החלו לפשוט על בתים של כורדים בשכונה הכורדית בדמשק, זור אפא, ועצרו כמאה בני אדם.

גם דרך להסתכל על זה

1

העסקה הזו היא המחיר שישראל משלמת על כך שעצמה את עיניה אל מול ההתחמשות, ההתעצמות והמנהרות של חמאס במשך למעלה משלושה עשורים, מתוך מחשבה שאם רק נאכיל את החיה היא תהפוך פתאום פרגמטית ותחיה לצידנו, ושאם רק נתחזק אותה - הקרע הפנימי אצל הפלסטינים ימשיך להעמיק ונקבל רשות חלשה וחמאס חלשה.

העסקה הזו היא המחיר שישראל משלמת על כך שאטמה אוזניה את אוזניה למשמע אזהרותיהם של כל כך הרבה חיילות וחיילים גיבורים, שממש ראו את זה מגיע וצלצלו בכל הפעמונים - אבל איש לא הקשיב להם.

העסקה הזו היא המחיר שישראל משלמת על היוהרה והבורות שהפגינו מנהיגים פוליטיים וצבאיים כלפי המזרח התיכון והאידיאולוגיות של אויבינו, שכאשר הם מבטיחים שיקומו עלינו לכלותנו - הם לא רק מדברים.

--

2

אמת היא, שינויים טקטוניים התרחשו במזרח התיכון מאז פרוץ המלחמה, שרובם בסך הכול חיוביים לישראל. מקריסת התשתית והמעמד של חיזבאללה בלבנון, לנפילת משטר אסד, להתעוררות העולם לאיום החות'ים ועד להפגנת היכולות המרהיבה של ישראל מול איראן (והפנמת הפגיעות והשבריריות האיראנית מאידך).

ועכשיו גם מדברים על חזרה למסלול לשלום עם סעודיה, למרות ההודאה של חמאס עצמם שהם פתחו בטבח הנורא בין היתר כדי לעצור את הנורמליזציה.

כל אלה מאפשרים לעסקה כזו לרדת קצת (קצת) יותר חלק בגרון. וכל זה רק מתווסף לידיעה שיש בכך הצלת נפשות ושנזכה להשיב את החטופים לבתיהם.

וכאן חשוב לומר - השבת החטופים היא מטרה נעלה שמדינת ישראל חייבת להם, ליקיריהם ולכל הציבור שעימו חתמה על החוזה החברתי. יש בכך חובה מוסרית שהיא כל כך ברורה שלא צריך בכלל להזכיר אותה.
ויש בה גם מימד אסטרטגי, כי החטופים הם קלף המיקוח החזק ביותר של חמאס על החברה הישראלית, ויש בנטרול של הקלף הזה דבר חשוב מאוד להמשך המערכה על קיומנו ולהמשך הביחד שלנו כאן כמדינה.

--

3

יש אנשים שהטעו אותם לחשוב, עם הרבה סיסמאות ונאומים וכנסים במימון ציבורי של כולנו, שעוד נתיישב בעזה.
יש אנשים שהטעו אותם לחשוב, עם הרבה הצהרות ומפות, שההחזקה בציר פילדלפי או מסדרון נצרים היא מטרה בפני עצמה ושנישאר שם לנצח.

לפי פרטי העסקה, נראה שאלה היו רק קלפי מיקוח לטובת ביצוע עסקה שכזו בסופו של דבר.
"ניכנס לשם כדי שהיציאה תאפשר להחזיר חטופים", אולי נאמר באחד החדרים הסגורים, למראה הנהונים רבים.

בהקשר הזה, הכי גרוע בעיניי זה להגיד "מאות חיילים מתו לשווא". אני כופר בהאשמה הזו, שיש בה מעין ביזיון כבוד המת.
משימתו הנעלה של כל חייל היא להגן על, לשמור על ולהציל את האזרחים שמאחוריו. החיילים הללו הלכו ופירקו בגופם תשתיות רבות מאוד ומחבלים רבים עוד יותר של חזבאללה וחמאס. הם הפכו את האזור לבטוח יותר ושילמו על כך מחיר דמים נורא.

אפשר להיות מאוכזב מהעסקה, אבל אני מתנגד להטלת רפש על חיילינו, על זכרם ועל ההקרבה שלהם למעננו.

--

4

ומילה על הצד השני ועלינו.

הם חוגגים, מתמוגגים, מאושרים, מקבלים רוח גבית מטורפת.
המרצחים שישוחררו יהפכו לאייקונים מקומיים עוד יותר ממה שהם עכשיו - אם כי הכמות הגדולה שלהם מן הסתם תשאיר פחות זמן אוויר לכל אחד.
אנחנו נחזה בתמונות מעוררות פלצות של מרצחים שהרגו בנו - מחבקים בחזרה את משפחותיהם במקום להינמק בכלא (או, נגיד, בקבר) לנצח נצחים.
אלה יהיו רגעים קשים - וחייבים לזכור שהתמונות האלה הן אך ורק בגללנו. נכשלנו כחברה, כמדינה, כצבא, כמערכת מדינית.
נכשלנו בהגנה על אזרחים, שנלקחו ממיטותיהם, ממסיבותיהם, מבתיהם. - נכשלנו בהגנה על חיילים, שלוקחים סיכונים מטורפים למעננו, וכעת ימצאו עצמם גם במערכה משפטית מטורפת בכל מקום שאליו ילכו.

נכון, קבוצת אנסים נחשלים עם את חפירה ורקטות תוצרת בית (והרבה רוח גבית מאיראן וקטר, נכון) הצליחו להערים על ישראל, כשם שהם מערימים על דמוקרטיות רבות אחרות ברחבי העולם. כשלנו. וזה מחיר הכישלון.

אבל, בהקשר הזה, אני לא שותף לתחושות של "ישראל הולכת לאבדון".
זה הפסד בקרב (וההפסד התחיל ב-7.10), ולא במערכה. במערכה אין לנו באמת אפשרות להפסיד.

כי יש לנו גם משהו שאין לצד השני.
אנחנו לא חיים על כבוד, לא על סיסמאות מוקרצות, ולא על לחץ חברתי מחניק שלא מאפשר לומר את אשר על ליבנו.
אנחנו, בניגוד אליהם, לא פוחדים להגיד "נכשלנו". כל התנ"ך מלא בסיפורים ותוכחות על הכישלונות שלנו.
אבל אנחנו לא רק עם כל כשלונותיו.
אנחנו עם של תודעה היסטורית עמוקה ומשותפת, של חיבור לאדמה, של עבודה קשה ומאומצת, של המצאת עצמנו מאפס, של תחייה לאומית בארץ אבותינו, של הצלה והצלחה כנגד כל הסיכויים ועלייה מתוך הבורות העמוקים ביותר.

--

אז בואו נעמוד מול הטעויות שלנו,
נסתכל להן בעיניים,
ניקח עליהן אחריות,
נתנצל,
נפיק לקחים,
ונוודא
שהגיע זמן תיקון.

כי קורים גם עוד דברים במזרח התיכון...

השבוע דיברתי עם בכיר בכוחות הביטחון הכורדים בסוריה, ששיבח את ישראל ואת העם היהודי, סיפר קצת על המצב הרגיש באזורים שתחת שליטתם, והתחייב שאין לכורדים כל קשר לאיראן.

השיחה הזו, שמבחינתי היא מרתקת וחשובה מאוד, התקיימה לאחר שהעיתון התורכי האסלאמיסטי "ייני שפק" פרסם מאמר לפיו הכורדים רכשו מאיראן 1500 כטבמים.


הפרסום עורר הדים והגיע גם לבמת הבית בג'רוזלם פוסט, מה שעורר עוד יותר הדים. הכורדים מצידם הכחישו ואף התייחסו לזה באופן חריג בחשבונות שלהם ברשתות החברתיות.


במהלך השיחה, הבכיר התייחס לפרופגנדה התורכית האנטי-כורדית, ואמר שיש להם אינטרס ברור לפגוע בשמם של הכורדים על רקע האיבה ההיסטורית בין הקבוצות.


שמחתי שלפחות התאפשר לי קצת ליישר את ההדורים ואני מקווה שהכתבה הזו תגיע רחוק.

מוזמנים לקרוא:
https://www.jpost.com/middle-east/article-837810

יש יותר מדיי אנשים שטוענים שהיה אפשר להגיע לאותה עסקה בדיוק במאי ושהדרג המדיני גרר רגליים בכוונה או שלא בכוונה.

אז לא הייתי בחדרים הסגורים ואין דרך לדעת בבירור. אבל דעתי היא כזו -

קודם כול אני באופן אישי לא מאמין לחמאס כמדיניות. אני חושב שסביר לחלוטין שארגון שמסוגל לאנוס לרצוח לטבוח ולשרוף משפחות בחיים ולחטוף תינוקות מסוגל גם לשקר.

דבר שני, המצב של חמאס והציר האיראני היום באמת הרבה יותר גרוע ממה שהיה בעבר, והתזמון הנוכחי, אחרי קריסת משטר אסד, פירוק משמעותי של חזבאללה, והפגנת יכולת לא מרשימה במיוחד של איראן (ועליית טראמפ על לחציו לשני הכיוונים) - הרבה יותר סביר שיתאים לעסקה כזו.

דבר אחרון -
ראיתי קטע של צבי יחזקאלי, לדעתי אצל רוני קובן, שטען מתוך הבנתו העמוקה את המזרח התיכון שלדעתו ישראל הייתה צריכה מיד אחרי הטבח ללכת על עסקת כולם תמורת כולם. לפני ההכרזה על מטרות המלחמה ולפני הכניסה הקרקעית ולפני הכול - ולאחר מכן להיכנס ללחימה כשלחמאס אין את קלף החטופים והמרצחים המורשעים.

לא יודע כמה השתכנעתי, אבל אני כן מחזיק ממנו ומהידע שלו הרבה.

כן צריך לומר שהמצב של האויבים שמסביבנו היה הרבה יותר טוב ולכן אין לדעת איך הם היו פועלים לו ישראל הייתה פונה לכיוון כזה.

אבל תמיד כדאי להקשיב לאיפכא מסתברא ולנסות לחשוב מה ואיך אפשר היה אחרת.

אחד הדברים החיוביים בעבודה הזאת הוא ההזדמנות לפגוש אנשים מרתקים ומעוררי השראה.

אחד מהם הוא סא״ל במיל אייל דרור, שפיקד לפני קצת פחות מעשור על מבצע ״שכנות טובה״.

כמי שסייע לאלפי סורים, יש לו הרבה מה להגיד על ההתפתחויות האחרונות בסוריה, על המעלות האסטרטגיות של המבצע, ועל הקשרים שפיתח עם סורים בגולה ובבית.

מוזמנים לקרוא עוד בכתבת המגזין הבאה:

https://www.jpost.com/middle-east/article-837773