תראו איזה מרגש:

אולי כבר ראיתם במקומות אחרים ובכל זאת שווה להקדיש 3 דקות בפתיחת היום למי שצפוי להיות ראש הממשלה הבא של קנדה, פייר פואלייבר, מספר על שבת שחווה בעיר בית״ר (באזור יהודה) ועל הקשר בינה ובין נצח ישראל.

מברוכ לג׳וזף עון, האיש והפדחת, שנבחר לנשיא לבנון החדש.

בלבנון יש הסכם בלתי כתוב או חצי כתוב שלפיו הנשיא חייב להיות נוצרי, ראש הממשלה סוני ויו״ר הפרלמנט שיעי (והרמכט״ל דרוזי אבל לא סגור כמה זה באמת התקיים) - והנה עון ממשיך את המסורת.

גם בלבנון מסתבר שגנרלים בפוליטיקה זה קטע…

כך כתב לי היום מישהו בפייסבוק.
לספר לו…?

‎ברשותכם אני רוצה להתעכב על המשפטים הללו של עמית סגל. הייתי רוצה לפרק קצת את המשמעות שלהם ולבחון האם הם עומדים במבחן המציאות.

—

‌‎סגל מנסה לטעון כאן שסיפוח ישראלי ברצועת עזה - באישור אמריקני - יהווה צעד אסטרטגי שיסייע לחסל את חמאס.

‌‎*קודם כול, שימו לב מה הוא *לא טוען.

‌‎סגל *לא* טוען את טענת הגולן וסיני ב1967 - ״תקפו אותנו משם ולכן המסקנה היא שאנחנו חייבים לשלוט על השטח הזה כעומק אסטרטגי שיגן על תושבינו (ואולי כקלף מיקוח לעתיד)״. זו טענה אמיתית שדורשת מחשבה ושיש לה תקדימים, אבל זה לא מה שהוא טען.

‌‎מה שהוא כן טוען זה שזה ״כואב מאוד במזרח התיכון״ ו״המסקנה תהדהד בכל המזרח התיכון״ וקוסע שהוא ״תסייע לחסל את חמאס.״

‌‎אז אני רוצה לטעון שזה לא נכון בכמה רבדים.

‌‎קודם כול, כי כל פלסטיני כבר היום גדל תחת האינדוקטרינציה שהיהוד באו וגזלו לו את האדמות. כלומר שהם כבר ״ביי דפינישן״ באים עם הפיצ׳ר הזה של לחשוב שהיהודים לקחו מהם שטח. האם ״המסקנה המהדהדת הזו״ שנמצא בלב ליבה של התודעה הפלסטינית כולה - סייעה אי פעם להביס את חמאס או כל ארגון טרור? האם היא הביאה את הפלסטינים לחשבון נפש, להכרה באחריות של עצמם על הצרות שהביאו על עצמם פעם אחר פעם? האם איזשהו פלסטיני מהרחוב יגיד ״לקחו לי את השטח אז חמאס אשמים ובואו נתמרד נגדם?״
‌‎כולנו יודעים את התשובה.

‌‎אז המסקנה היא, שהמסקנה המהדהדת מלקיחת לאו דווקא תסייע לחסל את חמאס.

—

‌‎הטענה האחרת שלו היא ש״אין דבר כואב יותר במזרח התיכון מאובדן שטח.״

‌‎אם היינו הולכים לשיטתו של סגל, אזי כל לקיחה של שטח הייתה מכה ניצחת למדינות שמסביבנו.

‌‎ואז נשאלת השאלה - אם אתה מצרי שלקחו לו את סיני, או סורי שלקחו לו את הגולן, או ירדני שלקחו לו את איו״ש - האם המכה הניצחת והמהדהדת הזאת גרמה לך אי פעם לוותר על החלום לנקום ביהוד ולהשיב לך השטח?

‌‎ושוב, אם אתה פלסטיני שכל הזהות שלו די בנויה על ״הציונים גנבו לי שטח״, וסגל היה צודק בדבריו - האם לא היה הגיוני יותר שלא היינו רואים פלסטינים שעוסקים יומם וליל בטרור כדי ״להשיב״ את השטח מהיהודים?

—

‌‎הטענה שלי היא כזאת - צריך להיזהר מאוד מסיסמאות פופוליסטיות שכאילו נכנסות לתוך הראש של האחר. ״אני יודע שזה כואב לו, ואם רק נעשה את זה הוא יובס ולא ירצה לתקוף אותנו שוב לעולם.״

ובכלל, הייתי רוצה לראות מאיפה בדיוק מסיקים את המסקנה הזאת שאני רואה הרבה לאחרונה, ששטח זה הדבר שהכי כואב במזרח התיכון (ולא למשל כבוד).

‌‎ושוב, אני חוזר להתחלה. לטענה שיש לתפוס שטח מסיבות אסטרטגיות ביטחוניות אחרות - מקלף מיקוח ועד באפר ושטח מפורז - צריך להיות מוקדש דיון מעמיק ורציני.

אבל לפחות בואו לא נניח שאנחנו יודעים מהי מערכת הערכים והרגשות שמניעה את האחר, לפחות עד שנקרא אותו בשפת המקור ונכיר קצת יותר את העולם הפנימי שלו.

אני שמח מאוד על הדיון שנוצר (הכי ער שהיה בערוץ לדעתי).

אסכם שוב בכמה מילים -

אני טוען נגד סגל שתפיסת שטח כשלעצמה היא לא ערבות לתבוסת חמאס.

אפשר לטעון שתפיסת שטח תסייע לשמור על הביטחון של ישראל,
או תעניש את מבצעי הטבח,
או תשמש קלף מיקוח להשבת חטופים או להסדר אחר -

אבל לא מומלץ לפזר הבטחות כאילו תפיסת שטח תהיה ״מכה כל כך קשה״ שהיא תביא את הפלסטינים לשנוא את חמאס ולהתמרד נגדם.

—

מה כן?

לעניות דעתי יש מה ללמוד מפירוק גרמניה הנאצית ויפן האימפריאלית:

החזקה צבאית בשטח תוך השקעה עצומה וחסרת תקדים בחינוך.

אין מה לדבר בכלל על תבוסת הרעיון הנאצי של חמאס עד שהחינוך עצמו ישתנה.

בשבוע שעבר זכיתי לנכוח בפאנל שהתקיים במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון - בהשתתפותו של חאזם אלע׳ברא, יועץ לשעבר במזכירות המדינה האמריקנית (ויליד סוריה בעצמו).

הוא העלה כמה נקודות מאוד מעניינות שלא עם כולן הסכמתי.

אבל אחת הנקודות המעניינות ביותר הייתה הטענה שישראל איננה צריכה לחשוש לנהוג כמעצמה אזורית, ושמעמדת המנצחת היא צריכה לקרוא לשלום עם אזרחי סוריה החדשה - בייחוד לאחר שווידאה שלא נותר איום צבאי עליה מסוריה.

לטענתו, אין מה להפסיד מקריאה כזו, וייתכן שזה אף ישכנע אנשים שם להתרחק מתורכיה וקטר ולהתקרב לציר הסוני המתון.

מוזמנים לקרוא עוד בכתבה הבאה

https://www.jpost.com/israel-news/article-836847

אלערבי אלג'דיד ודיווחים "חדשותיים" על סוגיות המו"מ עם חמאס


פעמים רבות כלי תקשורת בישראל מצטטים את האתר "אלערבי אלג'דיד" ובתקופה האחרונה במיוחד בהקשרי המו"מ לעסקת חטופים.

אלערבי אלג'דיד, לו יש משרדים בלונדון ובדוחה בירת קטר, הוא אתר אינטרנט שהוקם על ידי עזמי בשארה, ערבי ישראלי, שהיה חבר כנסת בישראל והקים את מפלגת בל"ד.
הוא נמלט מישראל ב 2007 לאחר שנחשד בסיוע לחזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה.

למה אני מספר לכם את כל זה?

ממעקב ארוך אחר דיווחי אתר זה, שמייסדו חותר תחת קיומה של מדינת ישראל, (לפחות ע"פ החשדות המיוחסים לו) , אני מתרשם כי הוא "שחקן על מלא" בסוגיות המו"מ ומדווח "דיווחים חדשותיים" מתוך מטרה להשפיע על המו"מ ולא מתוך מטרה לדווח חדשות.
דיווחים על מו"מ מטבעם מלאים בשמועות ובספינים תקשורתיים, בשל מיעוט בהצהרות פומביות מצד גורמים רשמיים ועבודה "מאחורי הקלעים"- דבר שמהווה כר פורה במיוחד לשגשוג של אותם ספינים שמטרתם להשפיע על המו"מ, ועל הקוראים בישראל כקהל מטרה.
דיווחים רבים באתר זה בסוגיית המו"מ עם ישראל מתאימים לדעתי להגדרה של המונח התקשורתי: "ספין".

אנא צירכו תקשרות באחריות!

חשוב מאוד להבין שאתרי חדשות בעולם שמסביבנו הם לא אתרי חדשות אלא שחקנים ושופרות מטעם הממשלות וארגוני הטרור.

כלומר, לא לעוף על דיווחים שלהם ולא לקחת אותם במלוא הרצינות. בהמשך אולי אעשה שרשור עם השיוך של חלק מהערוצים הגדולים.

מהאנשים שהביאו לכם את ״180 אלף מתים בעזה״ ואז חזרו בהם ואמרו ״רוב מקרי המוות טרם התרחשו״ -

קבלו את המאמר החדש במגזין לאנסט, שטוען שחמאס משקרים לגבי המספרים ולמעשה ״מפספסים״ ב41% - כעת הם טוענים כי יש מעל 60 אלף הרוגים בעזה, ולא 40 אלף הרוגים.

זה כבר נשמע כמו (להבדיל) הקטע בהגדה שמנסה לבדוק כמה מכות המצרים קיבלו על הים.

—

ולהזכירנו, זה אותו מגזין שהפיץ את קונספירציית ה״חיסונים = אוטיזם״ לפני שלושה עשורים, שעד היום עושה שמות בעולמות הקונספירציה.

עד מתי

סקר מעניין של אייל השקס בטוויטר בדק מהו ״המזרח התיכון״ בראייתם של משתמשים דוברי עברית.

על הסקר ענו כ3500 משתמשים והוא מראה בצורה די ברורה שהמעגל הקרוב לישראל נתפס כהרבה יותר ״מזרח תיכוני״ מהשאר. לאחר מכן איראן, תורכיה והמפרץ - ובסוף והכי חיוורות - מדינות המגרב.

מה דעתכם? מסכימים?

מאוד מפתה לקרוא את הפרטים שמתפרסמים על העסקה המתקרבת בכל הערוצים.

יחד עם זאת ההמלצה שלי היא תמיד לקחת הכול עם קורט וחצי מלח.

הרבה ממה שמתפרסם הוא ״חלק מהמשא ומתן״ כמו שאמר גל הירש בפרק הזה של הפודקאסט -

בעוד אצל חמאס הרבה ממה שמתפרסם הוא בגדר טרור פסיכולוגי שהם כל כך אוהבים.

עד שהעסקה תיחתם דברים עשויים להשתנות והרבה בלוני ניסוי יועלו לאוויר.

בקיצור לצרוך בזהירות ובתבונה.

🎗️

ובינתיים בספרד:

ארגונים המזוהים עם החזית העממית מארגנים ביום שישי הקרוב הפגנה מול *נציגות הרשות הפלסטינית* במדריד במחאה על המבצע של הרש״פ בג׳נין.

יהיה מעניין לראות את הנוכחות וגם את הסיסמאות שייקראו שם.

מוזמנים לדווח על החשבון הזה, שמפיץ אנטישמיות בניחוח של שנות ה30.

דווקא בגלל של-X לא באמת איכפת מאנטישמיות, הייתי מציע לדווח על זה תחת Child Safety, ולבחור את האופציה של פגיעה בילדים.

‏https://x.com/realbronat/status/1877905641672425509