לרגל עונת ״ישו היה פלסטיני״

https://x.com/mohadisrael/status/1871460201272115586?s=46

אסלאמיסטים קיצוניים בתורכיה מפילים עץ חג מולד שהוצב ככל הנראה באוניברסיטת זעים באיסטנבול

קריקטורה של הצייר התימני כמאל שרף שמתארת היטב את הסיפור שמספרים לעצמם תומכי ציר הרשע -

״רק רצינו לעזור לפלסטין אבל המדינות הסוניות תומכות האחים המוסלמים קטר ותורכיה - בסיוע ארה״ב - דקרו אותנו בגב״

אהא

(ותודה לקוראת ה.)

מחשבות על תימן

צריך להודות על האמת - החותים מצליחים לעלות על העצבים. מדובר באיום חדש יחסית ורחוק מאוד שכל פגיעה בו מסובכת לוגיסטית, שטרם נחקר לעומק בידי ישראל ולא הוכנו נגדו תוכניות מדוקדקות לאורך עשורים ארוכים של הכנות קדחתניות - ואכן נדמה שטרם נמצאה הנוסחה להעלמת האיום כרגע.

—

בעבר כתבתי כאן שלדעתי צריך להתייחס לבעיה החותית כבעיה מדינית בין-לאומית ולא כהמשך של לחימת מדינה נגד ארגון טרור סורר כמו בזירה הלבנונית או הפלסטינית.

טענתי שהחותים, ששולטים בבירת תימן צנעאא, בנמל חודיידה ובכוחות הביטחון, טוענים לכתר ממשלת הרפובליקה התימנית ומדברים בשם העם התימני - הם לא סתם ארגון אלא מדינה וממשלה שמטילות את חיתתן על הסחר הבין לאומי ומטווחות אזרחי מדינה אחרת ללא קזוס בלי משכנע.

אז טוב ששר החוץ הנחה את הנציגויות ברחבי העולם לקדם הכרזה על ״אנצאר אללה״ כארגון טרור. אבל לדעתי אפשר גם ללכת צעד קדימה ולדבר על מדינת טרור.

—

אני רוצה להתייחס לעוד כמה דברים שישראל אולי יכולה לעשות בנושא.

א. קודם כול - ידע זה כוח.

יש צורך להכיר את הזירה התימנית על בוריה, להתעמק באידיאולוגיה השיעית-זיידית שאליה משתייכים החותים (שהיא שונה מעט מהשיעה באיראן ובלבנון למשל), להיכנס אל נבכי התככים הבין-שבטיים והבין-משפחתיים אצל החותים, שהם בסופו של דבר לא רק אידיאולוגיה דתית אלא להבנתי גם מעין שבט-על שמוביל קואליציית נאמנים.

לו אני שר הביטחון הייתי מזמן פורום ובו מומחים מתחומים שונים - אקדמיה, צבא, דת, אפילו עיתונאים שסיקרו בשטח ודוברים את השפה - ושומע כל מה שאפשר לשמוע על הקבוצה הזאת כדי להסיק מהן נקודות החולשה האידיאולוגיות, הפוליטיות והחברתיות שלהם.

בהקשר הפנימי אגב הייתי דואג להכשרות בלהג התימני לגורמים הרלוונטיים, ולשמחתנו עדיין יש מספיק אנשים בישראל שמסוגלים לעשות זאת.

לבסוף הייתי גם מוודא שאני מתווך את הידע החדש הזה לכל הדרגים הצבאיים והמדיניים, ובנוסף לכול - גם דואג להסביר לציבור מול מה בדיוק אנחנו מתמודדים.

—

ב. לחות׳ים יש הרבה אויבים מחוץ ומבית. כזכור, לפני כמה שנים הם הרהיבו עוז ותקפו את סעודיה ואת האמירויות - ושיתוף פעולה (מודיעיני-צבאי או פוליטי-מדיני) עימן בהתמודדות עם האיום החותי לחלוטין צריך לבוא בחשבון. וזה עוד בלי להזכיר את כל הניזוקים מהטלת האימה בים האדום, ובהם מצרים שעל פי דיווחים מאבדת הכנסות יקרות בשל הפיחות בכמות האוניות שעוברות בתעלת סואץ.

מבחינת האויבים מבית - מעבר לממשלה ״הלגיטימית״ מבחינה בין-לאומית (שבכלל לא רלוונטית לשום דבר) - יש בדרום תימן קבוצה בדלנית משמעותית שנתמכת בידי האמירויות וששואפת להקים אוטונומיה בשם ״דרום תימן״, בהובלת מה שמכונה ״מועצת המעבר הזמנית״ של הדרום. לא כולם אוהבי ישראל כמובן אבל חלקם מבינים שאנחנו יכולים להיות לעזר.

ישראל יכולה לשלוח אליהם את ידה הארוכה, להראות כוונות טובות באמצעות הפגזה של מוצבים חותים שמונעים התקדמות של כוחות הדרום ולאפשר להם להשיג עוד שטח ובכך לייצר הישגים מוראליים שגם יעסיקו את החותים פנימה.

—

ג. כל זאת במקביל כמובן להמשך מערכה צבאית חכמה שיש חכמים ממני לקבוע לגביה, אבל שאני מאמין שצריכה לכלול גם מבט לעבר מועצת הדרום והמשך פגיעה ביכולות הכלכליות שמחזקות את המשטר - וזאת במגוון כלי התחבורה שעומדים לרשות צה״ל.

יש שיאמרו גם שהמפתחות נמצאים בטהראן בכלל. זה אולי נכון ברמה האסטרטגית, אבל איום הטילים הטקטי יחסית לא ייעלם מהזירה התימנית גם אם ישראל תתקוף באיראן, כך שזה לא סותר בכלל שצריך לטפל בשתי הזירות (עם העדפה לראש הנחש, אבל זה כבר לפוסט אחר).

—

לעניות דעתי הממש בלתי-קובעת, השילוב הזה של היכרות מעמיקה, רתימה של דיפלומטיה ויחסי חוץ, ואיסוף מודיעין ושימוש בכוח צבאי - יכול לסייע מאוד בהפחתת האיום החדש תוך מציאת בעלי ברית חדשים.

—

לצורך כך נדרש תכלול יעיל וניהול מיטבי של מערכת הביטחון והמערכה הדיפלומטית של ישראל, וכולי תקווה שהמערכות שלנו מסוגלות לשיתופי פעולה מפרים, לאמון הדדי ולמקצועיות מפרגנת שכזאת.

ומה דעתכם? אשמח לשמוע כאן בתגובות.

מעט מאוד תמונות מתימן. מעט מדיי. והרבה ממה שמתפרסם ברשתות הוא ישן.

זה אולי התיעוד היחיד שהוא מספיק מובהק ושלא מצאתי לו מקבילה מפעם אחרת - לכאורה מנמל התעופה בצנעאא. אבל גם לגבי זה אני עדיין לא סגור ב-100%

https://x.com/mohadisrael/status/1872301148318670959?s=46

התייחסתי למיעוט התיעודים גם בטוויטר

בסופ״ש התפרסמו שני מאמרי פרשנות שלי בג׳רוזלם פוסט -

א. על ניסיונות ה״הסברה״ של פתח והרשות הפלסטינית כלפי הרחוב הפלסטיני במטרה לשפר את תדמיתן לאחר המבצע של הרשות נגד חמושי הג׳האד האסלאמי במ״פ ג׳נין.

המאמר סוקר קצת את המבצע ואת הניסיונות התקשורתיים הללו, שכוללים גם סרטוני תעמולה וגם את סגירת ערוץ אל-ג׳זירה בגדה, וטוען כי המאמצים לא נושאים פרי וכי לפת״ח יש הרבה ממה לדאוג לאור העובדה שהיו״ר אבו מאזן יחגוג בשנה הבאה 90 חורפים.

מוזמנים לקרוא כאן

https://www.jpost.com/israel-news/article-835008

——

ב. על הרכבת האווירית שעלתה לרגל לדמשק בשבוע האחרון כדי להיפגש עם אחמד אלשרע מנהיג סוריה החדשה, כולל שרי החוץ הירדני והתורכי, משלחת בכירים סעודית ושר החוץ הקטרי.

המאמר סוקר את הפגישות ואת האינטרסים השונים של המבקרים ומדגיש את המעמד שאלשרע זוכה לו לעת עתה . בזמן שכל מדינה רוצה לוודא שסוריה החדשה לא תהפוך מנכס לנטל.

מוזמנים לקרוא כאן:

https://www.jpost.com/middle-east/article-835002

סרטון חשוב בן כמה חודשים -

ג׳ואן דונוהיו, נשיאת בית הדין הבין לאומי לצדק (ICJ) לשעבר, מבהירה כי הפרסומים על כך שבית הדין פסק שישנה סבירות שישראל מבצעת רצח עם אינם נכונים.

הפסיקה טענה שלפלסטינים יש טענה סבירה להגנה מפני ג׳נוסייד, שישנו סיכון לפגיעה בלתי ניתנת לתיקון לזכותם של הפלסטינים להגנה מפני ג׳נוסייד, ושלדרום אפריקה יש סבירות בהצגת הקייס בבית הדין בשם הפלסטינים.

אלה דקויות משפטיות אבל זה חשוב מאוד כי בשורה התחתונה זה אומר שכל מי שטוען שבית הדין פסק נגד ישראל שהיא מבצעת רצח עם פשוט משקר.

שלט שהוצג היום בהפגנת תמיכה בפתח בג׳נין.

בארגון פתח כועסים מאוד על אל-ג׳זירה, שמסיתים לטענתם נגד כוחות הביטחון של הרשות, ונותנים לגיטימציה לחמושים מזוהי הג׳האד האסלאמי.

זה היה חייב לקרות מתישהו

חשבון פרו קומוניסטי מאשים את אל-ג׳זירה וקטר בהפצת נרטיבים מערביים וקולוניאליסטיים ובקשרים הדוקים עם ארה״ב וישראל (האויבות הגדולות של הקומוניסטים בימינו).

הפוסט קיבל מעל 700 אלף חשיפות!

מדובר בטריז מאוד משמעותי בתוך הברית האדומה ירוקה, שמאגדת קומוניסטים ואסלאמיסטים ביחד במלחמתם בישראל, במערב, בקפיטליזם, ובכל דבר שהם תופסים כרוע המוחלט.

ההמלצה שלי? להיכנס ולעשות לייק קטן - בלי תגובות ובלי כלום, כדי להגדיל את החשיפה.

https://x.com/redstreamnet/status/1871960545215365474?s=46

קריקטורה משעשעת - שבעים פנים לארדואן

ובינתיים ברשות הפלסטינית הרשתות גועשות בעקבות מותה של שד׳א צבאע׳, ״עיתונאית״ ואחות של מחבל חמאס, מירי בראשה בביתה שבג׳נין.

משפחתה וחמאס טוענות שהרש״פ, שנמצא בעיצומו של מבצע נגד חמושים מזוהי ג׳האד אסלאמי, אשמה ברצח, בעוד הרשות מתנערת.

הגדילה לעשות רשת אל-ג׳זירה כשהעלתה לשידור את אימה של צבאע׳ בהפתעה בעת שראיינה את דובר מנגנוני הביטחון של הרשות.

בכתבה ביקשתי להדגיש את התמונה הבאה מההלוויה, בה רואים את צבאע׳ עטופה בדגל ירוק-לבן המכיל את הסלוגן של האחים המוסלמים, וכמובן וסט עיתונאים (אם כי מנבירה באינטרנט לא מצאתי שום כתבה משמעותית שלה אבל ניחא).

מוזמנים לקרוא:

https://www.jpost.com/middle-east/article-835367

החשבון הרשמי של פורד צייץ את הדברים הללו ומחק כמעט מיידית.

כרגע טרם הגיעה תגובה מהחברה עצמה. מן הסתם יתרצו ויגידו שאיזה מתמחה שכח לצאת מהחשבון הרשמי של החברה, אבל ברשתות הפרו-ישראליות כבר התחילו לעלות תהיות האם הנרי פורד בכבודו ובעצמו שב אלינו מהמתים…

מדיי פעם זה קורה אז למה לא לפרגן לעצמנו

התירוץ הרשמי של פורד: החשבון נפרץ, מה שנכתב לא מייצג את עמדותינו וחוקרים את האירוע בשיתוף עם איקס

רוצים להתעצבן קצת על הבוקר?

הנה הפוסט החדש של נטורי קרתא…

תראו מהי גאונות שיווקית.

ארגונים אנטי ישראליים / פרו חמאסיים בניו יורק החליטו להיתפס לאירועים ב״בית החולים״ כמאל עדואן ולהתמקד בכל הנושא של מערכת הבריאות העזתית.

כעת הם קוראים לעוקביהם לקחת יום מחלה בשבוע הבא ולהכריז שהם ״נהיו חולים מהג׳נוסייד״, יחד עם התמונה האיקונית של בכיר חמאס שניהל את בית החולים.

חכם מאוד מצידם (וכמובן מאוד פריבילגי - בשוק העבודה בארה״ב בדרך כלל לא מאוד פשוט להיעדר מהעבודה)

בקהילות ישראל השונות מציינים היום, א׳ טבת, את עיד אלבנאת או חג הבנות.

מוזמנים לקרוא עוד על החג המיוחד הזה בראיון עם חלי טביב ברקת, פעילה ויזמית חברתית שעובדת במשרד התרבות
-

https://www.jpost.com/judaism/article-835671