👈 "פחד כוזב" הוא אחד המעכבים המשמעותיים ביותר בחיינו. קשה לזהות אותו ועוד יותר קשה לשחרר אותו. מה אם כן ניתן לעשות כדי להתגבר עליו?

קראו כאן (מתוך גיליון 369): https://epoch.org.il/psychology/527161/

*ערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 האם נאט"ו תתרחב לאסיה בניסיון לבנות "ברית הגנה" שתרתיע את סין?

▪️ ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, מנסה בימים אלה לפתוח "משרד קישור" של נאט"ו במדינתו.

▪️ כפי שהמלחמה באוקראינה דחפה את פינלנד ושוודיה להצטרף לשורות נאט"ו (פינלנד כבר הצטרפה רשמית), האיום שמציב כעת המשטר הסיני באזור מזרח אסיה דוחף את יפן לחפש בעלי ברית שיוכלו לשמש כמגן דומה.

▪️ במארס השנה אמרו בכירים במשרד החוץ ובמשרד ההגנה הסיני כי אם ארה"ב תנסה לבנות גוש דמוי נאט"ו באזור האינדו-פסיפי ו/או להרחיב את ברית נאט"ו לאזור זה – יהיה מדובר במהלך שיהיו לו השלכות "בלתי נתפסות".

▪️ מה הרקע למהלך? מה צפוי בהמשך? מה הקשר של עמנואל מקרון לסיפור? ואיזה אופציות נוספות עומדות על הפרק - לחיזוק שיתוף הפעולה בין יפן לנאט"ו?

קראו כאן: https://epoch.org.il/news/530477/

צילום: Takashi Aoyama/Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 פרק שלישי: "המקורות האפלים של הקומוניזם" – סדרה דוקומנטרית מיוחדת לצפייה – עכשיו באתר אפוק

הקומוניזם תפס לראשונה את השלטון באמצעות מהפכה אלימה שגרמה להרג חפים מפשע, הרס כנסיות והשמדה של חלק גדול מאוצרות האמנות והארכיטקטורה שפריז נודעה בהם.

בפרק השלישי בסדרה בוחן ג'ושוע פיליפ, כתב התחקירים של עיתון The Epoch Times, את המהפכה של הקומונה הפרזיאית בשנת 1871 – מהפכה שהניחה יסודות למהפכות עתידיות.

על פי הערכות שונות, ב-100 השנים האחרונות אחראי הקומוניזם להרג של 100 עד 150 מיליון בני אדם ברחבי העולם. מה הוביל להיווצרות התנועה ההרסנית הזו? כיצד החלו המהפכות האלימות שלה? ובאיזה אופן רעיונותיה ממשיכים להכות שורשים גם היום?

👈 צפו כאן בפרק השלישי: https://bit.ly/43rYfAi

*הצטרפו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 יבשת אפריקה מתפצלת. הנה מה שצריך לדעת

▪️ בספטמבר 2005 נפער לפתע באתיופיה סדק ענק בקרקע באורך של כ-500 מטר, באזור המכונה עפר (Afar). הסדק נפער בעקבות התפרצות הר הגעש Dabbahu שבצפון אתיופיה. מאז הסדק הולך וגדל בהדרגה, וכבר הגיע לאורך של כ-60 ק"מ.

▪️ ב-2018 הופיע סדק נוסף, הפעם בדרום מערב קניה, במרחק של כ-1,500 ק"מ מדרום לסדק האתיופי. הוא הביא לקריסתו הפתאומית של כביש מהיר בסמוך לניירובי הבירה. גם סדק זה ממשיך מאז להתרחב.

▪️ הופעת הסדקים הובילה בלוגרים ועיתונאים להגיע לאזור ולצלם את המראות המפתיעים. כיום יוטיוב מוצפת בסרטונים המראים את הסדקים מזוויות שונות.

▪️ למעשה, קבוצת חוקרים פורטוגלים והולנדים חזתה את הופעתו של הסדק האתיופי כבר ב-2004. החוקרים הסבירו שאזורים באתיופיה, בסומליה בקניה ועוד, מתרחקים מזרחה משאר היבשת האפריקנית, בקצב של כ-7 מ"מ בשנה.

▪️ החוקרים צופים שבעתיד, כאשר "הפלטה היבשתית הסומלית" שבמזרח אפריקה תמשיך להתרחק מהפלטה האפריקנית (המכונה לעתים הפלטה הנובית), והסדק יגיע עד לחופי הים האדום שמצפון לאתיופיה, מי הים יציפו את הסדק המתרחב ויתחיל להתפתח אוקיאנוס חדש. כך למעשה תתפצל יבשת אפריקה לשני חלקים שונים.

▪️ אלא שלא נזכה לראות זאת, מעריכים החוקרים, כיוון שהפיצול הסופי יופיע בעוד כ-5 עד כ-10 מיליון שנים.

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/530535/

צילום: DavidMPyle/CC BY-SA 4.0

*הצטרפו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 צוקרברג: הממסד ביקש לצנזר פוסטים על הקורונה שבסופו של דבר היו נכונים

▪️ חברות הטכנולוגיה הגדולות התבקשו לצנזר מידע על הקורונה שבסופו של דבר היה נכון, העריך מנכ"ל "מטא" בריאיון לפודקסטר לקס פרידמן ב-8 ביוני.

▪️ "פשוט קח חלק מהדברים שהופיעו סביב נגיף הקורונה בשלב מוקדם במגיפה, שבו היו השלכות בריאותיות אמיתיות, אבל לא היה זמן לבצע בדיקה מלאה של חלק מההנחות המדעיות. למרבה הצער, אני חושב שבממסד החליטו על מספר עובדות וביקשו לצנזר שלל דברים שבדיעבד, בסופו של דבר התבררו כנתונים לוויכוח או נכונים". צוקרברג הוסיף: "הדבר הזה ממש קשה, זה ממש מערער את האמון".

▪️ אימיילים שנחשפו במסגרת תיקים משפטיים וכחלק מבקשות "חוק חופש המידע" הראו כי פקידים אמריקנים לחצו על פייסבוק ואינסטגרם לצנזר פוסטים. רוב פלהרטי, למשל, מנהל האסטרטגיה הדיגיטלית של הבית הלבן, לחץ על פייסבוק לנקוט פעולה נגד "אינפורמציה שגויה ודיס-אינפורמציה" כמו גם נגד "תוכן מעורר היסוס", הראה אחד האימיילים.

▪️ פייסבוק שיתפה פעולה עם דרישות הצנזורה. גורם בפייסבוק השיב באחד האימיילים כי מטרת החברה "לעזור לארגונים להעביר את הודעת הבטיחות שלהם לציבור, להסיר מידע מוטעה ולתמוך במאמצי הקהילה הכוללים בתחומים שבהם אנו יכולים להיות לעזר". פייסבוק אמרה לפלהרטי בתחילת 2021 כי החברה מסירה קבוצות המכילות "תכנים שהם אמיתיים לעתים קרובות" ה"יכולים להיות ממוסגרים כסנסציוניים, מעוררי דאגה או מזעזעים".

▪️ במקום אחר בראיון אמר צוקרברג כי חלק מבקשות הצנזורה שהגיעו מהממסד היו "מענישות או נקמניות" באופיין, כמו "אני רוצה שתעשה את הדבר הזה, ואם לא תעשה את זה, אני הולך להקשות על החיים שלך בהרבה מובנים".

▪️ קראו את הדיווח המלא באתר: https://epoch.org.il/news/530635/

צילום: Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 שרי הפנים של האיחוד האירופי הגיעו להסכם: ניתן לשלוח את המהגר למדינה השכנה תמורת 20 אלף אירו לראש

▪️ בשנה שעברה קיבל האיחוד האירופי יותר מ-966,000 בקשות מקלט – המספר הגבוה ביותר מאז 2016. בקשות מקלט נחשבות נושא שנוי במחלוקת ומפלג באיחוד האירופי, מאז המשבר של 2015, במהלכו יותר ממיליון בני אדם הגיעו לאיחוד האירופי דרך הים התיכון.

▪️ ב-8 ביוני דיווחה סוכנות רויטרס כי שרי הפנים של האיחוד האירופי הגיעו סוף סוף להסכם על שינוי מדיניות ההגירה והמקלט של הגוש, אף על פי שפולין והונגריה הצביעו נגד.

▪️ במסגרת ההסכם, כל מדינה באיחוד האירופי תהיה אחראית לכמות מסוימת של מהגרים/פליטים הנכנסים לשטחה. הכמות תחושב על פי גודל התמ"ג והאוכלוסייה שלה, מספר מעברי הגבול שדרכם אנשים חוצים באופן לא סדיר, ועוד.

▪️ מדינות שלא ירצו לקלוט אנשים יוכלו להעביר אותם למדינות אחרות באיחוד המוכנות לארח אותם – תמורת כ-20,000 אירו לראש.

▪️ העסקה גם כוללת נוהל חדש שיאפשר החזרה מהירה יותר של אנשים שלא זכאים למקלט ל"מדינות בטוחות", כך שלא ישהו בתחומי האיחוד זמן ממושך. הנוהל רלוונטי בעיקר לאנשים המגיעים באופן לא חוקי על גבי סירות דרך הים, ולאלה המגישים בקשת מקלט בגבול, במקום להגיש אותה מראש.

▪️ ההסכם צפוי להיחתם בתוך שנה (לפני הבחירות לפרלמנט האירופי ביוני 2024).

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/530670/

צילום: FETHI BELAID/AFP via Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 ממשלת הולנד נגד הביון הסיני: תמנע מסטודנטים סינים להשתתף בתוכניות העוסקות בטכנולוגיות רגישות

▪️ ממשלת הולנד כותבת חקיקה שמטרתה למנוע מסטודנטים סינים להצטרף לתוכניות אוניברסיטאיות המתמקדות בטכנולוגיות רגישות, כמו מוליכים למחצה, דיווחה סוכנות בלומברג ב-12 ביוני, אם כי החקיקה לא תזכיר את סין בשמה.

▪️ אם הדיווח נכון, מדובר בהסלמה נוספת ביחסים בין הולנד לסין, אחרי שבדצמבר 2022 הסכימה ממשלת הולנד להצטרף לארה"ב בהטלת סגר על תעשיית השבבים הסינית ולהגביל את יכולתה של חברת ASML ההולנדית למכור לסין מכונות לייצור שבבים מתקדמים (ASML היא היצרנית הגדולה בעולם של מכונות ליתוגרפיה – מכונות לייצור שבבים).

▪️ דוח של שירות הביון והביטחון הכללי ההולנדי (AIVD) שפורסם באפריל השנה קבע כי בייג'ינג היא שותפת סחר חשובה של הולנד, אבל גם "מהווה את האיום הגדול ביותר על הביטחון הכלכלי ההולנדי". על פי סוכנות המודיעין, סין מכוונת לחברות ומוסדות היי-טק הולנדיים באמצעות "השתלטות ארגונית, שיתוף פעולה אקדמי, כמו גם ריגול דיגיטלי, שימוש באנשי פנים, השקעות סמויות ויצוא לא חוקי".

▪️על פי הערכות הביון ההולנדי, סטודנטים סינים נשלחים מטעם הביון הסיני להשתתף בתוכניות מחקר הולנדיות בניסיון להעביר ידע לסין, למשל בתוכנית העוסקות בליתוגרפיה. תוכנית כזו הושקה באפריל השנה על ידי חברת ASML ואוניברסיטת איינדהובן.

▪️ כחלק מההתגוננות ההולנדית, בתחילת יוני החלה הממשלה ליישם חוק (Vifo Act) המאפשר לה להגביל את גודל ההשקעות הזרות בחברות הולנדיות או לחסום לגמרי עסקה עם חברה זרה, אם קיים חשש לפגיעה בביטחון הלאומי של הולנד.

▪️ הולנד מתגוננת, וסביר להניח שזה יוביל לתגובת נגד של בייג'ינג – שתנסה לנקום ישירות בחברות הולנדיות הפועלות בסין.

▪️ קראו כאן כיצד סין משתמשת בסטודנטים כדי לבצע פעילויות ריגול חשאיות

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/530750/

צילום: BART MAAT/ANP/AFP, Song Kyung-Seok-Pool/Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 ממשל ביידן: נילחם באיסור על ספרים בעלי אופי מיני בספריות ובתי ספר

▪️ בשנים האחרונות תופסת תאוצה בארה"ב מגמה של הכנסת ספרים העוסקים בנטייה מינית, במגדר, במיניות מפורשת ואף בפורנוגרפיה, לספריות בתי ספר ברחבי ארה"ב, ולספריות הכיתות (בבתי ספר רבים יש ספריות בתוך הכיתות). עקב כך החלו הורים וארגונים המייצגים אותם להגיש תלונות להסרת הספרים. על פי איגוד הספריות האמריקני, ב-2021 הגיעו 729 בקשות להסרת 1597 ספרים. ב-2022 הוכפל מספר הבקשות ועמד על 1269 בקשות להסרת 2571 ספרים.

▪️ שני הספרים שהוגשו נגדם הכי הרבה "בקשות הסרה" ב-2022 היו "ג'נדר קוויר" – ספר המתאר את מסעו של צעיר החוקר את הזהות המגדרית ואת המיניות שלו, ובסופו של דבר מזדהה כמי שנמצא מחוץ לבינאריות הרגילה; ו"כל הבנים אינם כחולים" – המתאר את מסעו של ילד הגדל בתור גבר קווירי שחור; יתר הספרים שהוגשו נגדם הכי הרבה תלונות, על פי רשימה שפרסם איגוד הספריות האמריקני, עוסקים כולם במיניות ונטען כי הם "בעלי אופי מיני מפורש".

▪️ סטייסי לנגטון, אם לשישה שחיה בצפון מדינת וירג'יניה, סיפרה בריאיון קודם שערכנו איתה כי בספריית בית הספר של בנה, במחוז פיירפקס, מנגישים לילדיה ספרים לא ראויים מהסוג הזה, כמו "נער מכסחת הדשא" (Lawn Boy). הספר כולל סצנה של גבר מבוגר הנזכר במפגש מיני שחווה בכיתה ד' עם תלמיד אחר בן גילו.

▪️ כעת הודיע ממשל ביידן כי ימנה רכז חינוך שיעבוד עם בתי הספר ויסביר להם כי איסור על ספרים כאלה עשוי להפר את החוק הפדרלי הנוגע לזכויות אזרח. הצעד הוא חלק משורת צעדים שנוקט הממשל להגנה על זכויות הלהט"ב.

▪️ "איסור על ספרים שוחק את הדמוקרטיה שלנו, מסיר משאבים חיוניים ללמידה של תלמידים, ויכול לתרום לסטיגמה ולבידוד איתם מתמודדים אנשי קהילת הלהט"ב וקהילות אחרות", נכתב בהודעת הבית הלבן.

▪️ קראו כאן תחקיר שערכנו בפברואר 2022 בנושא.

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/530878/

צילום: Jim Watson/Pool via Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 פילוסופים מסבירים את התהליכים הפסיכולוגיים המובילים לקנאה ומציעים דרך להתמודד איתה

קראו כאן (מתוך גיליון 369): https://epoch.org.il/psychology/527219/

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 המשטר הסיני הודיע על שותפות אסטרטגית עם הרשות הפלסטינית. מה המשמעות?

המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) הודיעה ב-14 ביוני כי היא והרשות הפלסטינית חתמו על "שותפות אסטרטגית". זאת במסגרת ביקורו של אבו מאזן בסין.

נשיא סין אמר כי המק"ס תומכת במטרה הצודקת של העם הפלסטיני להשבת זכויותיו הלאומיות, והניח תוכנית כללית בת שלוש נקודות לפתרון הסכסוך, בה סין ככל הנראה ממלאת תפקיד של מתווכת.

מנגד אמר אבו מאזן כי הרשות הפלסטינית תומכת בכל מאמצי המק"ס להשיג "איחוד לאומי" (כלומר הבאת טייוואן והונג קונג תחת שליטתה של המק"ס), וכי הרשות מגנה ניסיונות התערבות חיצוניים בענייניה הפנימיים של סין, בנושאים כמו המצב בהונג קונג והמצב באזור שין-ג'יאנג (שם מבוצע רצח עם של האוכלוסייה האויגורית).

מה זה אומר ומה מטרתן של המק"ס והרשות הפלסטינית במהלך הזה?


קראו כאן את הכתבה: https://epoch.org.il/news/530990/

צילום: Feng Li/Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 שבוע של פגישות: בלינקן מבקר בבייג'ינג, בעוד ראש ממשלת סין מגיע לגרמניה. זו מפת האינטרסים

1. מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, מתחיל היום ביקור בבייג'ינג במהלכו ייפגש עם שר החוץ הסיני לי גנג, ואולי עם מנהיג סין שי ג'ין-פינג. בפברואר השנה ביטל בלינקן את ביקורו בסין עקב פרשת בלון הריגול הסיני מעל שמי ארה"ב, דבר שהוביל לסגירה חלקית של ערוצי תקשורת צבאיים בין בייג'ינג לוושינגטון (בייג'ינג סגרה אותם).

בוושינגטון חוששים שסגירת ערוצי התקשורת מעלה את הסבירות לקונפליקט צבאי בין המדינות, כפי שקרה בתחילת יוני כאשר ספינת מלחמה של הצבא הסיני התקרבה במכוון, באופן מאיים, למשחתת אמריקנית ששטה במיצר טייוואן. לכן מטרתו של בלינקן תהיה לפתוח את ערוצי התקשורת האלה.

תוצאה נוספת לביקור עשויה להיות סלילת דרך לפגישות נוספות בין פוליטיקאים אמריקנים לסינים בחודשים הקרובים, כולל פגישה בין ביידן לשי. עם זאת, הסיכוי לפריצת דרך כלשהי בין המדינות נמוך, כיוון שארה"ב וסין מסוכסכות באופן קשה במגוון נושאים: מסחר; מאמצי ארה"ב לעצור את תעשיית המוליכים למחצה של סין; הפרות זכויות האדם של המק"ס; התוקפנות הצבאית של המשטר הסיני בים סין הדרומי; החדרת אופיואידים סינתטיים לארה"ב, ועוד.

2. ראש ממשלת סין, לי צ'י-אנג, יבקר השבוע בגרמניה ובצרפת. בייג'ינג מנסה לחזק את היחסים עם מדינות מפתח באירופה, נוכח הלחץ האמריקני על האירופים לנקוט עמדה נוקשה יותר כלפי סין. גרמניה, באופן ספציפי, פרסמה ב-14 ביוני את "אסטרטגיית הביטחון הלאומי" שלה (לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה) בה ציינה כי סין מהווה איום גובר על הביטחון העולמי. ביולי היא אמורה לפרסם אסטרטגיה חדשה, ספציפית לסין. בייג'ינג מנסה כעת לרכך את זה.

3. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, יבקר בארה"ב וייפגש עם מקבילו, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. הודו וארה"ב רוצות להגיע להסכמים בנושא הייטק – שרשראות אספקה של מוליכים למחצה, בינה מלאכותית, וגם בנושאים הקשורים בהגנה. שתי המדינות שואפות לשתף פעולה בבלימת סין באזור האינדו-פסיפי. עם זאת, לארה"ב מפריעים היחסים הידידותיים יחסית של ניו דלהי עם מוסקבה, נושא שעשוי לעלות בפגישה.

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/531403/

צילום: CARLOS BARRIA/POOL/AFP, Lintao Zhang | Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 מהם "עוברים סינתטיים" ומדוע מדענים מייצרים אותם?

▪️ ב-14 ביוני דיווחה פרופ' מגדלנה זרניקה גואז (Żernicka-Goetz) מאוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה, במהלך הכנס השנתי של האגודה הבינלאומית לחקר תאי גזע בבוסטון, כי הצליחה לפתח "מודל של עובר סינתטי" העשוי מתאי גזע של בני אדם. עם זאת, פרופ' גואז לא הציגה נתונים מפורטים מהמחקר שלה ולפיכך ספגה ביקורות רבות על הפרסום המוקדם שלה.

▪️ למחרת, ב-15 ביוני, פרופ' יעקוב חנא ממכון ויצמן פרסם באתר bioRxiv (המפרסם מאמרים בשלב "טרום ביקורת עמיתים") ממצאים ממחקר חדש שערך על תאי גזע אנושיים. פרופ' חנא טען שהשרה את תאי הגזע בחומרים ייעודיים וכך גרם להם להתמיין לקראת התפתחותם של שלייה, שק חלבון והעובר עצמו.

▪️ המחקרים של השניים מהווים פריצת דרך, כיוון שעד לרגע זה פותחו עוברים מתאי גזע של חיות שונות. פרופ' חנא, למשל, דיווח באוגוסט 2022 כי פיתח במעבדתו עוברי עכברים בעלי לב פועם ומערכת עיכול ומוח בשלב ראשוני.

▪️ מדוע בכלל לפתח עוברים אנושיים סינתטיים? חוקרים בתחום מסבירים שזה יסייע למדע להכיר טוב יותר את שלבי ההתפתחות הראשוניים של העובר. שלבים המתאפיינים לעתים בהפלות רבות ובהתפתחות מומים.

▪️ אולם הסוגייה מעלה שאלות אתיות קשות. במדינות רבות אסור לפתח עוברים רגילים במעבדה (מביצית) מעבר ל-14 יום. לאחר שבועיים החוקרים נדרשים להשמיד את התאים שפיתחו מהביציות המופרות כדי למנוע את המשך התפתחות העובר. אולם כלל זה לא חל על עוברים סינתטיים (מתאי גזע) ולכן התחום פרוץ. כיום בריטניה היא המדינה היחידה המקדמת תקינה שתגביל את המחקר.

▪️ אחת הבעיות שעשויות להיווצר בטווח הארוך זכתה לכינוי "חקלאות עוברית" (Fetal Farming) בביואתיקה. זהו מצב בו עוברים חיים יישמרו כמעין עכברי מעבדה לצורך גידול איברים להשתלה. מצב כזה יוכל להיווצר רק אם מדענים ידחקו עוד ועוד את גבול הזמן האתי המותר בניסוי מעבר ל-14 יום.

▪️ האם קובעי המדיניות במדינות נוספות כמו ארה"ב וישראל יסגרו את הפער ויקבעו תקנות שיגבילו את טווח הזמן המותר לגידול עוברים אנושיים באמצעות תאי גזע?

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/531447/

צילום: AHMAD GHARABLI/AFP via Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 דיווח: הקרמלין מתכנן להפקיע או אף להלאים רכוש של חברות מערביות ברוסיה

▪️ מאז שהחלה המלחמה באוקראינה והוטלו סנקציות על רוסיה, עמדו חברות מערביות בפני דילמה – להישאר ברוסיה או לעזוב. ב-15 ביוני אמר דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, כי כמה חברות מערביות הפסיקו לשלם משכורות או עזבו את רוסיה, בעודן מותירות מאחוריהן נכסים השייכים להן בחוק.

▪️ מאז תחילת המלחמה התלבטו בקרמלין האם לגעת בנכסים האלה. כעת, על פי דיווח בפייננשל טיימס, הורה הקרמלין בחשאי להתחיל לעבוד על צו שיאפשר למוסקבה לנכס לעצמה נכסים מערביים תמורת תשלום נמוך לחברות המערביות המחזיקות בהן (מה שמכונה "הפקעה"), ואף דן בצעדים דרקוניים עוד יותר – הלאמה של עסקים מערביים שפעילותם אינה מתיישבת עם מטרותיה של רוסיה (בהלאמה לא ניתן פיצוי כספי לעסק).

▪️ על פי הדיווח, האיום בהלאמה הוא חלק מטקטיקת "המקל והגזר" של הקרמלין שמטרתה להעניש מדינות מערביות התופסות נכסים רוסיים מעבר לים, ולתגמל מדינות העוקבות אחר כללי הקרמלין וממשיכות לקיים פעילות ברוסיה.

▪️ בפייננשל טיימס דיווחו כי ראו את הצו. על פי העיתון, הצו יאפשר לממשלת רוסיה לקבל עדיפות ברכישת כל נכס מערבי המוצע למכירה ב"הנחה משמעותית", כך שהממשלה תוכל מיד אחר כך למכור אותו ברווח – מהלך שיגדיל את הכנסותיה.

▪️ הפקעות מעין אלה (ובהמשך אולי הלאמות) עשויות לייצר למוסקבה הכנסות תקציביות קצרות טווח, אך גם עלולות ליצור אפקט הפוך – ככל שההפקעות/ההלאמות יתגברו הן יגדילו את שליטתה של המדינה בכלכלה, דבר שישכנע חברות מערביות שעדיין פועלות ברוסיה לעזוב. בנוסף, הפקעות/הלאמות עשויות להניא השקעות זרות חדשות ברוסיה, גם מצד גורמים לא מערביים.

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/531522/

צילום: GAVRIIL GRIGOROV/SPUTNIK/AFP via Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈איגוד הרפואה האמריקאי: BMI הוא מדד גזעני

▪️ מאז שנות ה-80 משמש מדד BMI כתקן רפואי למדידת השמנה או הרזיה. הנוסחה לחישוב המדד היא משקל לחלק לגובה בריבוע. אלא שכעת הודיע איגוד הרפואה האמריקאי (AMA), שתפקידו המוצהר "לקדם את המדע ואת אמנות הרפואה ושיפור בריאות הציבור", כי השימוש במדד כקריטריון היחיד לקביעה אם אדם סובל מעודף משקל הוא שגוי ומהווה "עוול היסטורי".

▪️ על פי איגוד הרופאים, מדד BMI ככלי מדידה הוא "גזעני", שכן הוא הסתמך במידה רבה על נתונים שנאספו מדורות של אוכלוסיות בעלי צבע עור לבן, שאינן היספניות. הארגון הודיע בהודעה לעיתונות כי המדד אינו מתייחס להבדלים בין גזעים/קבוצות אתניות, מין, מגדר וטווח גילים, ולכן הוא בעייתי לשימוש. האיגוד מציע כעת להשתמש ב-BMI יחד עם מדדי סיכון אחרים כגון מדד BAI (הבודק את היחס בין הגובה להיקף המותניים), גורמים גנטיים/מטבוליים ועוד.

▪️ הודעת האיגוד מגיעה על רקע ניסיון הולך וגובר בארה"ב להתעלם ממושגים הקשורים במשקל הגוף, עקב החשש שהם מעוררים אפליה. בעשור האחרון הופיעו בשיח האמריקני מונחים כמו "Weight bias" כדי לתאר אפליה נגד אנשים עקב משקלם. עקב כך רופאים לא מעטים חשים לחץ להימנע מלהזכיר "משקל", ומטופלים המגיעים לביקור אצל רופא משפחה יכולים למסור לו כרטיס הנקרא "אל תשקול אותי". המסר שמעביר הכרטיס לרופא הוא שכדי שהרופא יוכל לשקול את המטופל, עליו לקבל את הסכמתו ולהסביר לו מה מטרת השקילה.

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/531561/

צילום: ROBYN BECK,RONALDO SCHEMIDT,PAUL ELLIS/AFP via Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 בינה מלאכותית תחליף את העורכים בעיתון הגדול בגרמניה

▪️ ב-19 ביוני הודיעה חברת ההוצאה לאור Axel Springer, הבעלים של עיתון "בילד" (העיתון הנפוץ והנקרא ביותר בגרמניה), כי צפויים בחברה פיטורים בהיקף של מאות עובדים, שיוחלפו ככל הנראה בבינה מלאכותית.

▪️ ההודעה, שנשלחה באימייל, ציינה כי העיתון "ייפרד מקולגות שהמשרות שלהם יוחלפו בבינה מלאכותית ו/או בתהליכים אוטומטיים בעולם הדיגיטלי, או שאינם מוצאים את עצמם במערך החדש הזה עם הכישורים הנוכחיים שלהם. [...] תפקידים כמו עורכים, עיתונאי דפוס, מגיהים, עורכי תמונות ועוזרים לא יהיו קיימים יותר כמו היום".

▪️ חברת ההוצאה לאור Axel Springer היא הגדולה באירופה. ב-2021 רכשה החברה את גופי החדשות האמריקניים Politico ו-Business Insider.

▪️ מוקדם יותר השנה שלח מנכ"ל Axel Springer, מתיאס דפנר, הודעה פנימית לעובדים. "לבינה מלאכותית יש פוטנציאל להפוך את העיתונות העצמאית לטובה יותר ממה שהייתה אי פעם - או פשוט להחליף אותה", כתב. "הבנת השינוי הזה חיונית לשרידות של בית ההוצאה לאור. רק אלה שיוצרים את התוכן המקורי הטוב ביותר ישרדו".

▪️ שימוש בבינה מלאכותית במקום בכתבים בשר ודם פירושו פחות דיווחים מקוריים מהשטח, ויותר העתקות של דיווחים קיימים או יצירת תוכן על בסיס תוכן שכבר קיים, שכן בינה מלאכותית אינה מסוגלת לצאת החוצה לשוחח עם אנשים או לראיין אותם. "פחות דיווח אזורי פירושו פחות שירות לקוראים ולכן פחות קוראים", הודה פרנק Überall, יו"ר איגוד העיתונאים הגרמני DJV.

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/531598/

צילום: LIONEL BONAVENTURE/AFP via Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 תשכחו מאנטישמיות קלאסית. על המערב משתלטת אנטישמיות המבוססת על "בריתות אדומות-ירוקות" הנשענות על אידיאולוגיית ה-Woke, ולסירה מצטרפים גם יהודים אמריקנים רבים שנמשכים ל"סוס הטרויאני" הזה, אומר לנו דיוויד ברנשטיין שעמד בראש ארגונים יהודיים בארה"ב

קראו כאן (מתוך גיליון יוני): https://epoch.org.il/history/529899/

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 הניסיון לדחוק החוצה את המזומן: קרן המטבע עובדת על פלטפורמה למטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים

▪️ יו"ר "קרן המטבע הבינלאומית" (IMF), קריסטלינה גאורגייבה, אמרה ב-19 ביוני במהלך ועידה במרוקו, כי קרן המטבע עובדת על פיתוח פלטפורמה למטבעות דיגיטליים שתאפשר לבנקים מרכזיים מכל העולם להשתמש בה כדי לבצע העברות כספים ביעילות מול בנקים מרכזיים אחרים, עם המטבע הדיגיטלי המרכזי שהם ישיקו (CBDC), כך על פי סוכנות רויטרס.

▪️ גאורגייבה ציינה כי קרן המטבע רוצה שהבנקים המרכזיים יגיעו לקונצנזוס על מסגרת רגולטורית עולמית משותפת למטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים, שתיתן דחיפה משמעותית קדימה לאימוץ הגלובלי שלהם. אם לא יעשו כך, אמרה, עלול להיווצר ואקום שככל הנראה יתמלא על ידי מטבעות קריפטוגרפיים. חסרונם של מטבעות אלה, מבחינתה, הוא שאינם נשלטים על ידי בנקים מרכזיים.

▪️ על פי הדיווח, גאורגייבה טוענת כי מתוך 114 בנקים מרכזיים ברחבי העולם הבוחנים אפשרות להשיק מטבע דיגיטלי מרכזי, כעשרה בנקים כבר חוצים את קו הסיום.

▪️ בן סמוחה, מומחה למטבעות דיגיטליים (מטבעות קריפטו) ומייסד אתר התוכן CryptoJungle, אמר לנו בראיון שערכנו השנה כי "מצד אחד למטבע כזה (CBDC) יש צדדים חיוביים: הוא יחסוך עלויות, יפחית מתווכים ויגביר את מהירות ההתחשבנות הסופית והסליקה הסופית. אבל מצד שני הוא גם יוכל לתת לפוליטיקאים ולבנקים המרכזיים שליטה רבה יותר בפעולות שלנו, ויכולת לקיים מדיניות מוניטרית ספציפית שממש מְטַרְגֶטֶת באופן אינדיבידואלי את הפרט וקובעת על מה הוא יכול להוציא את הכסף שלו". לראיון המלא: https://epoch.org.il/history/500410/

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/531746/

צילום: DANIEL LEAL/AFP via Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 האיחוד האירופי מתחיל לגבש אסטרטגיית ביטחון כלכלית מול סין

▪️ הנציבות האירופית הציגה ב-20 ביוני את "אסטרטגיית הביטחון הכלכלית של אירופה". האסטרטגיה היא מסמך העוסק בקווים כלליים, לעת עתה, בסיכונים המאיימים על כלכלת האיחוד, ומדגיש כי יש לבלום "דליפה של טכנולוגיות רגישות", כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי ומוליכים למחצה מתקדמים, ל"יעדים מדאיגים" העלולים לאיים על "השלום והביטחון".

▪️ אף על פי שהאסטרטגיה לא מזכירה את סין בשמה (רוסיה מוזכרת בה), קיימת אחידות דעים כי היא מכוונת בעיקר כלפי סין. מטרת הנציבות האירופית היא ליצור גישה קוהרנטית ומתואמת מול סין, שכל מדינות האיחוד האירופי יהיו שותפות לה, למרות שלחלקן אינטרסים גיאו-פוליטיים שונים.

▪️ הנציבות תנסה לשכנע את המדינות החברות באיחוד לתמוך באסטרטגיה הזו לקראת פסגת מנהיגי האיחוד האירופי שתיערך בסוף יוני בבריסל. בנציבות מקווים שתמיכה באסטרטגיה תוביל לתחילתו של תהליך שיכלול פגישות עם נציגי המדינות ועם גורמים בסקטור הפרטי, בהן יגבשו בין היתר "רשימה של טכנולוגיות קריטיות לביטחון הכלכלי", והערכה של הסיכונים הביטחוניים היכולים לנבוע מיצוא של טכנולוגיות כאלה. על בסיס זה, מקווים, תתגבש יוזמה מוסכמת עד סוף השנה.

▪️ מסמך האסטרטגיה פורסם בעקבות לחצים שמפעילה ארה"ב על האיחוד האירופי לאמץ גישה נוקשה יותר כלפי סין, ולאחר שאנתוני בלינקן, מזכיר המדינה האמריקני, סיים את פגישותיו בסין ללא פריצת דרך כלשהי. עם זאת, מוקדם לומר כיצד תיראה האסטרטגיה האירופית בסופו של דבר, שכן מדינות חברות מסוימות, כמו צרפת, מעוניינות לאמץ גישה זהירה יחסית, המגינה על קשרי הסחר והעסקים הנרחבים שלהן עם סין.

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/531879/

בתמונה: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין | צילום: Leon Neal/Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 בנק ישראל מחפש דרכים שיאפשרו לו לשכנע את הציבור לאמץ את "השקל הדיגיטלי"

▪️ בתחילת יוני פרסם בנק ישראל מסמך המבהיר כי "בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם", גם הוא "בונה תוכנית פעולה" שמטרתה "להיות ערוך להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC)".

▪️ בבנק ישראל מבינים שלציבור ולבתי עסק אולי לא יהיה קל לאמץ את המטבע החדש, אם וכאשר הוא יושק בהמשך, משלל סיבות אפשריות. בהן החשש מטכנולוגיה חדשה, החשש מדחיקת המזומן החוצה או החשש שהמטבע יאפשר מעקב דיגיטלי אחר פעולותיהם, שכן יצירת מערכת מבוקרת מרכזית פירושה יותר שליטה ממשלתית היכולה להוביל למעקב מוגבר.

▪️ לכן המסמך שפרסם בנק ישראל מציע שלל אפשרויות שיקלו על הציבור להתרגל למטבע החדש ולאמץ אותו, כגון: מתן אפשרות לקבלת תשלומים מהמדינה באמצעות המטבע – שכר, החזרים וקצבאות; תשלום קנסות באמצעות המטבע החדש; והכנסתו לשוק היישומונים הדיגיטליים (כמו אפליקציית ביט), מהלך שלהערכת הבנק ייצור "אפקט רשת" שיוביל לאימוצו. "אפקט רשת זה יגרום להשפעות חיצוניות חיוביות בשימוש השקל הדיגיטלי, כך שתשלום באמצעותו על ידי מספר משתמשים רב יותר יביא בפני עצמו לתפוצה רחבה בקרב הציבור", נכתב במסמך.

▪️ בבנק ישראל גם מתכוננים לאפשרות ש"השקל הדיגיטלי" ישמש משקי בית ובתי עסק ב"תשלומים חוצי גבולות". בספטמבר 2022 השתתף הבנק בפרויקט שכונה Icebreaker עם הבנקים המרכזיים של נורבגיה ושוודיה והבנק הבינלאומי לסילוקין, שבחן את השימוש הזה.

קראו את הכתבה באתר: https://epoch.org.il/news/531914/

צילום: AHMAD GHARABLI/AFP via Getty Images

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch

👈 האם כל אחד יכול להצליח אם רק יתאמץ מספיק, יפתח כשרון או "יעשה את הדבר הנכון"? ומדוע בספרי אגדות מייחסים מזל בעיקר לטיפשים, לתמימים ולטובי לב?

קראו כאן (מתוך גיליון יוני): https://epoch.org.il/mind/530029/

*לעדכונים וכתבות נוספות, הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מגזין אפוק: https://t.me/MagEpoch