חוב קטן מאתמול: סקירה קצרה של העוקב ניסים סלמה (ערכתי חלקים ממנה והוספתי קצת) על אירגונים יהודיים בצרפת וההבדלים בינהם:
הקונסיסטואר הוא הארגון המארגן את הפולחן הדתי של יהודי צרפת. הוא קיים ברמה של כל אזור או עיר גדולה וברמה הארצית.
בכל הרמות, מהקהילה הקטנה ועד כל צרפת יש רבנים הנקראים rabbin ו-grand rabbin.
לצד כל רב יש איש אדמיניסטרציה המנהל את הדברים ונקרא "נשיא".
בכל צרפת יש הרבה בתי כנסת השייכים לקונסיסטואר ולא מעט אחרים שלא שייכים. (לרוב בערים עם אוכלוסיה גדולה של יהודים).
הקונסיסטואר גם אמון על הבשר הכשר ועל כל שירותי הפולחן בצרפת. (חברה קדישא וכו׳) בעקרון הוא ארגון שתפקידו פולחני אבל מטבע הדברים הרב הראשי של צרפת והנשיא הארצי של הקונסיסטואר הם דמויות ציבוריות מאוד עם גם השפעה פוליטית מסוימת -וישנן בחירות דמוקרטיות לתפקידים אלו.
הקונסיסטואר הוא ארגון אורתודוקסי מאוד ותיק שנוסד על ידי נפוליאון בונפרטה בשנת 1808. הוא דומה קצת לרבנות בישראל אבל הסמכויות שלו בצרפת מאוד מוגבלות והוא עבר לא מעט רפורמות. כיום הוא כבר איננו תאגיד סְטָטוּטוֹרִי אלא עמותה פרטית (חוץ מאזור אלזס-לורן אבל זה סיפור אחר).
מצד שני יש את הקריף. ה-CRIF נוסד על ידי משטר וישי כארגון המייצג את היהודים. הוועד הייצוגי של יהודי צרפת היה שמו הראשון. כי אם היהודים ״אינם צרפתים לחלוטין״ הם צריכים יצוג פוליטי. אבל אם הם צרפתים לחלוטין אז הקונסיסטואר מספיק.
אחרי המלחמה, במקום להמחק, הארגון שמר על הראשי תיבות אבל שינה את שם לוועד היצוגי של המוסדות (היהודים) בצרפת. וזה היום תפקידו: לייצג את כלל המוסדות היהודים - כלומר: אלו המשלמים דמי חברות בארגון. וכך בקריף יש ייצוג לארגונים ממש קיקיונים עם המון כסף ואין לפעמים ייצוג לארגונים ענקיים אבל עניים.
מטרת הקריף הוא לייצג את האינטרסים של המוסדות היהודים והוא מאוד מתאמץ לא להכנס הן למדיניות פנים והן למדיניות חוץ של צרפת.
מצד שני כל הארגונים בהחלט תומכים בקיום של מדינת ישראל ובעידוד יחסים טובים בין צרפת לישראל.
הקריף אינו לובי. נציגיו לא יסתובבו בפרלמנט הצרפתי לשכנע לתמוך בחוק זה או בחוק אחר.
למרות כל הנאמר לעיל, כל שנה הקריף עושה ארוחה חגיגית גדולה אליה הוא מזמין הרבה פוליטיקאים - (חוץ מהימין והשמאל הקיצוני). המטרה היא לשמור על קשרים טובים עם הממשל אבל בעיני הרבה צרפתים זה נתפס כאירוע המראה את כפיפות הפוליטיקאים הצרפתים ליהודים ולכספם.
הקונסיסטואר הוא הארגון המארגן את הפולחן הדתי של יהודי צרפת. הוא קיים ברמה של כל אזור או עיר גדולה וברמה הארצית.
בכל הרמות, מהקהילה הקטנה ועד כל צרפת יש רבנים הנקראים rabbin ו-grand rabbin.
לצד כל רב יש איש אדמיניסטרציה המנהל את הדברים ונקרא "נשיא".
בכל צרפת יש הרבה בתי כנסת השייכים לקונסיסטואר ולא מעט אחרים שלא שייכים. (לרוב בערים עם אוכלוסיה גדולה של יהודים).
הקונסיסטואר גם אמון על הבשר הכשר ועל כל שירותי הפולחן בצרפת. (חברה קדישא וכו׳) בעקרון הוא ארגון שתפקידו פולחני אבל מטבע הדברים הרב הראשי של צרפת והנשיא הארצי של הקונסיסטואר הם דמויות ציבוריות מאוד עם גם השפעה פוליטית מסוימת -וישנן בחירות דמוקרטיות לתפקידים אלו.
הקונסיסטואר הוא ארגון אורתודוקסי מאוד ותיק שנוסד על ידי נפוליאון בונפרטה בשנת 1808. הוא דומה קצת לרבנות בישראל אבל הסמכויות שלו בצרפת מאוד מוגבלות והוא עבר לא מעט רפורמות. כיום הוא כבר איננו תאגיד סְטָטוּטוֹרִי אלא עמותה פרטית (חוץ מאזור אלזס-לורן אבל זה סיפור אחר).
מצד שני יש את הקריף. ה-CRIF נוסד על ידי משטר וישי כארגון המייצג את היהודים. הוועד הייצוגי של יהודי צרפת היה שמו הראשון. כי אם היהודים ״אינם צרפתים לחלוטין״ הם צריכים יצוג פוליטי. אבל אם הם צרפתים לחלוטין אז הקונסיסטואר מספיק.
אחרי המלחמה, במקום להמחק, הארגון שמר על הראשי תיבות אבל שינה את שם לוועד היצוגי של המוסדות (היהודים) בצרפת. וזה היום תפקידו: לייצג את כלל המוסדות היהודים - כלומר: אלו המשלמים דמי חברות בארגון. וכך בקריף יש ייצוג לארגונים ממש קיקיונים עם המון כסף ואין לפעמים ייצוג לארגונים ענקיים אבל עניים.
מטרת הקריף הוא לייצג את האינטרסים של המוסדות היהודים והוא מאוד מתאמץ לא להכנס הן למדיניות פנים והן למדיניות חוץ של צרפת.
מצד שני כל הארגונים בהחלט תומכים בקיום של מדינת ישראל ובעידוד יחסים טובים בין צרפת לישראל.
הקריף אינו לובי. נציגיו לא יסתובבו בפרלמנט הצרפתי לשכנע לתמוך בחוק זה או בחוק אחר.
למרות כל הנאמר לעיל, כל שנה הקריף עושה ארוחה חגיגית גדולה אליה הוא מזמין הרבה פוליטיקאים - (חוץ מהימין והשמאל הקיצוני). המטרה היא לשמור על קשרים טובים עם הממשל אבל בעיני הרבה צרפתים זה נתפס כאירוע המראה את כפיפות הפוליטיקאים הצרפתים ליהודים ולכספם.
הצרפתי - איתי סליאר
בקשר לתקציב האליזה, פוסט קצרצר שהעלתי בפייסבוק (ז״ל) ב30 ביולי השנה שמסביר את עליית התקציב של מקרון: https://telegra.ph/%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%A1%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%9C…
ותיקי הערוץ (וגם הפייסבוק ז״ל) בוודאי זוכרים את הפוסט הזה על ״תקציב החמגשיות של מקרון״ שבו פירטתי סעיפים מתקציבו המנופח לחלוטין של ארמון האליזה ובין היתר דובר שם על העובדה שמקרון אוהב מאוד לטוס לחו״ל לביקורים ואוהב אפילו יותר לטוס לשם עם פמליות מנופחות. אז הנה, אתמול בערב, עיתונאים זריזים של ערוץ CNews הבחינו בדמות מוכרת שהגיעה כחלק מהמשלחת הרשמית אך לא הופיעה ברשימות של חברי הפמליה - מדובר בלא אחר מיאסין בלעטר, קומיקאי חצי-מצחיק ובעיקר חבר קרוב של עמנואל מקרון שגם דאג לו לג׳וב בשנת 2018 בתור חבר ב״מועצה הנשיאותית בעניין ערים״. בלעטר החזיק שם שנה וחצי והתפטר בקול רעש וצלצולים על רקע החוק הצרפתי האוסר על נשיאת כיסוי ראש מוסלמי. 5 ימים אחרי שהתפטר הוא למעשה איים על שר החינוך דאז, ז׳אן מישל בלאנקה ואמר ״אם הייתי הוא, הייתי נמנע מלהתקרב ל[מחוז] 93״ [מחוז 93 - סיין סן דני - הוא מחוז שבו נמצאים הרבה פרוורים ״קשים״ של פריז]. מה שהביא את הפוליטולוג השמאלני לורן בובה לשאול ״איפה אנחנו נמצאים? איך ה״קומיקאי״ הזה שמקורב לנשיא הרפובליקה יכול לאיים כך ללא השלכות על שר?״ כל זה כמובן לא הפריע לבלעטר והוא המשיך לאיים ולהתפרע לאורך השנים עד שבסופו של דבר בספטמבר 2023 קיבל עונש מאסר על תנאי של 4 חודשים על איומים אחרים במוות (הפעם על אנשי תקשורת).
כל זה כמובן לא הפריע למקרון לצרף את האדון למשלחת הרשמית למרוקו. הוא בלט כי בניגוד לשאר חברי המשלחת שהסתובבו בחליפות ועניבות, בלעטר נראה שם מסתובב בטרייניג מרושל ונעלי ספורט. הוא הגיע באותו מטוס עם מקרון ב״אהלן-אהלן״.
כל זה כמובן לא הפריע למקרון לצרף את האדון למשלחת הרשמית למרוקו. הוא בלט כי בניגוד לשאר חברי המשלחת שהסתובבו בחליפות ועניבות, בלעטר נראה שם מסתובב בטרייניג מרושל ונעלי ספורט. הוא הגיע באותו מטוס עם מקרון ב״אהלן-אהלן״.
הצרפתי - איתי סליאר
ותיקי הערוץ (וגם הפייסבוק ז״ל) בוודאי זוכרים את הפוסט הזה על ״תקציב החמגשיות של מקרון״ שבו פירטתי סעיפים מתקציבו המנופח לחלוטין של ארמון האליזה ובין היתר דובר שם על העובדה שמקרון אוהב מאוד לטוס לחו״ל לביקורים ואוהב אפילו יותר לטוס לשם עם פמליות מנופחות. אז…
נו, זה רק יהיה עניין של זמן עד שאנשים פה יעשו את הקישור המתבקש בין בלעטר המרוקאי (הפך צרפתי רק בגיל 18) לבין מרוקאי אחר - אלכסנדר בנאללה. הם טיפוסים מאוד דומים, גם במבנה הגוף וגם בהתנהגות. הנה זה לצד זה, בלעטר ובנאללה. בנעטר בבז׳ ובנאללה בצהוב על אופניים. שניהם שמנמנים מזוקנים עם תלתלים שחורים...
והופ! הנה זום-אאוט על בנאללה.
למי ששכח - בנאללה היה חבר קרוב מאוד של עמנואל מקרון וגם שימש כשומר ראש שלו ויש אומרים... ובכן, יש אומרים.
בנאללה גרם לשורה של סקנדלים בזמן המנדט הראשון של מקרון. הוא זייף מסמכים, השתמש בדרכון דיפלומטי שלא כדין, תקף מפגינים, נשא נשק חם בצורה לא חוקית ועוד. הסיפור הזה סיבך לא מעט את מקרון ורבים תהו מה לעזאזל יש לו לנשיא המדינה מהטיפוס המפוקפק הזה.
למי ששכח - בנאללה היה חבר קרוב מאוד של עמנואל מקרון וגם שימש כשומר ראש שלו ויש אומרים... ובכן, יש אומרים.
בנאללה גרם לשורה של סקנדלים בזמן המנדט הראשון של מקרון. הוא זייף מסמכים, השתמש בדרכון דיפלומטי שלא כדין, תקף מפגינים, נשא נשק חם בצורה לא חוקית ועוד. הסיפור הזה סיבך לא מעט את מקרון ורבים תהו מה לעזאזל יש לו לנשיא המדינה מהטיפוס המפוקפק הזה.
תסלחו לי רגע, אבל זה נראה לכם מקובל שהליצן הזה קושמרו יפוצץ בניין בלבנון ויגיד למצלמה ״דונט מס וויז דה ג׳וז״? איך נראה לכם שאנחנו נראים בעולם אחרי שאנחנו כל כך מתאמצים להוכיח שהנבלות של אל-ג׳זירה משתתפים בטבח יהודים כשעיתונאים שלנו מפעילים (שלא בשירות מילואים פעיל) אמצעי לחימה? אני מבין שחדשות 12 הפכו כבר מזמן לסדרה תיעודית על הרפתקאות האקסטרים של קושמרו אבל אולי עדיף שהוא יתרכז בקפיצות באנג׳י ושחייה עם לוויתנים מאשר יספק תחמושת לכל אנטישמי עוכר ישראל בעולם? לא מבין את ההגיון בדבר הזה.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
אם תהיתם איך נראה פרצופה של האנטישמיות בצרפת בסוף שנת 2024 אז הוספתי לכם כתוביות לכתבה ששודרה היום בבוקר בערוץ BFM. אישה יהודיה שפשוט נרדפת אחרי אנטישמים שמזה חודשיים מציקים לה יום-יום. היא גרה באותו בניין שבו נרצחה ב11 דקירות סכין ונשרפה ניצולת השואה מירי קנול בת ה85 בשנת 2018..
אני שומע יותר ויותר סיפורים כאלה מאז שהתחילה המלחמה זה רק הולך וגובר. אבל גם הסבתא ניצולת השואה שלי ז״ל שנפטרה ב2017 בכלל וגרה מרבית חייה בפרוור דרומי של פריז (ויטרי סור סן) איזשהו נשמה טובה דאג לחרוט צלבי קרס בקומה בה גרה והוא או אחרים ריססו דגל פלסטין ברחוב בו גרה על קיר אבן מול חלון המטבח שלה עם הכיתוב ״יהודים החוצה״.
אני שומע יותר ויותר סיפורים כאלה מאז שהתחילה המלחמה זה רק הולך וגובר. אבל גם הסבתא ניצולת השואה שלי ז״ל שנפטרה ב2017 בכלל וגרה מרבית חייה בפרוור דרומי של פריז (ויטרי סור סן) איזשהו נשמה טובה דאג לחרוט צלבי קרס בקומה בה גרה והוא או אחרים ריססו דגל פלסטין ברחוב בו גרה על קיר אבן מול חלון המטבח שלה עם הכיתוב ״יהודים החוצה״.
אני רוצה רגע לדבר איתכם על חבר יקר שלי - ניסים סלמה. אם יש מענטש בעולם הזה שראוי לשמו אז זה בהחלט ניסים: אחרי שנתיים בפקולטה למשפטים של הסורבון הוא עלה לארץ, התגייס לנח״ל, עשה קורס קצינים השתחרר, עבד בתחום קליטת ועידוד עליה לארץ תוך שהוא משלים תארים באוניברסיטה העברית בהיסטוריה של עם ישראל ויחסים בינלאומיים. ניסים הוא מקור מטורף של ידע עצום (וזו אחת הסיבות שאני אוהב אותו כל כך) והוא החליט לנצל את כל הידע הזה שיש לו להעניק והפך למורה דרך מוסמך של יד בן צבי. העסק שלו צמח ושגשג ואז הגיעה הקורונה והוא נאלץ להתחיל ממש מאפס שוב. ואז בא ה7 באוקטובר… בתור קצין חי״ר קרבי (רס״ן) הוא גוייס ל3 סבבים (זה הוא הראשון ששועט במדרגות בתמונת החיילים המפורסמת של זיו קורן), וכמו מילואמניקים רבים אחרים גם הוא חזר הביתה וגילה ששוב, צריך לבנות את עצמו ואת כל העסק מחדש. טרגדיה אמיתית שלא מדברים עליה הרבה אבל מתרחשת אצל לא מעט אנשים טובים שנותנים הכל עבור המדינה שלנו.
אז מה ניסים יכול לעשות עבורכם?
סיורים והרצאות שיכולים להתאים מאוד ליום כיף עם המשפחה או לועדי עובדים של חברות. לדוגמא: אחלה של סיור טעימות בשוק מחנה יהודה. פרטי, כמעט סודי, ומיוחד הרבה יותר מסיורי האוכל הסטנדרטיים של החברות הגדולות שעושות סיורים כאלה, סיורים ממש ״לפי מידה״ בעיקר בירושלים אבל לא רק! הוא יכול לקחת אתכם גם בעקבות המחתרות ברחבי תל אביב, או להסביר לכם על הכנסיות היחודיות סביב הכנרת, או אפילו למדבר יהודה. אם יש לכם ילדים הם פשוט י-ע-ו-פ-ו על סיור בירושלים שכולל הליכה במימיה של נקבת השילוח.
חוץ מזה, יש לניסים גם סדרה שלמה של הרצאות על ירושלים, על צרפתים, מוסלמים ומה שמתרחש בצרפת, על קליטת עלייה, על הגאופוליטיקה של המזה״ת ואפילו על שלושת סבבי המלחמה בהם שירת.
כל הסיורים וההרצאות יכולים להעשות בעברית אנגלית או צרפתית. מה יותר טוב מזה? (ההרצאות יכולות להתבצע גם בזום עבור כל מי שרוצה ודובר אחת השפות האלה)
תהיו אחים ועזרו לאח שבונה את עצמו עכשיו מחדש. ואם תגידו ״איתי הצרפתי שלח אותי״ גם תקבלו ממנו הנחה במחיר. (אני אישית לא מרוויח מזה כלום. הכל מאהבה! 🤗)
פה לינק לאתר של ניסים להזמנה אונליין ולעוד פרטים. תהנו ותחזרו לספר איך היה!
❤️
אז מה ניסים יכול לעשות עבורכם?
סיורים והרצאות שיכולים להתאים מאוד ליום כיף עם המשפחה או לועדי עובדים של חברות. לדוגמא: אחלה של סיור טעימות בשוק מחנה יהודה. פרטי, כמעט סודי, ומיוחד הרבה יותר מסיורי האוכל הסטנדרטיים של החברות הגדולות שעושות סיורים כאלה, סיורים ממש ״לפי מידה״ בעיקר בירושלים אבל לא רק! הוא יכול לקחת אתכם גם בעקבות המחתרות ברחבי תל אביב, או להסביר לכם על הכנסיות היחודיות סביב הכנרת, או אפילו למדבר יהודה. אם יש לכם ילדים הם פשוט י-ע-ו-פ-ו על סיור בירושלים שכולל הליכה במימיה של נקבת השילוח.
חוץ מזה, יש לניסים גם סדרה שלמה של הרצאות על ירושלים, על צרפתים, מוסלמים ומה שמתרחש בצרפת, על קליטת עלייה, על הגאופוליטיקה של המזה״ת ואפילו על שלושת סבבי המלחמה בהם שירת.
כל הסיורים וההרצאות יכולים להעשות בעברית אנגלית או צרפתית. מה יותר טוב מזה? (ההרצאות יכולות להתבצע גם בזום עבור כל מי שרוצה ודובר אחת השפות האלה)
תהיו אחים ועזרו לאח שבונה את עצמו עכשיו מחדש. ואם תגידו ״איתי הצרפתי שלח אותי״ גם תקבלו ממנו הנחה במחיר. (אני אישית לא מרוויח מזה כלום. הכל מאהבה! 🤗)
פה לינק לאתר של ניסים להזמנה אונליין ולעוד פרטים. תהנו ותחזרו לספר איך היה!
❤️
הציטטה היומית:
"Ces messieurs de l’Académie m’ont fait perdre plus de territoires que tous mes ennemis"
״אדונים אלו מן האקדמיה, גרמו לי לאבד יותר שטחים מכל אויביי״
- לואי ה14
הציטטה הזו של לואי ה14 (1638 - 1715) היא אחת הציטטות האהובות עליי בעולם: לא רק שהסיפור שלה יפה היא גם מתארת רגע נפלא שבו אדם עם כוח עצום ושררה מקבל טפיחה ענקית של המציאות על פניו והוא לא מסרב להכיר בעובדות, לא מגיב בזעם, לא משתולל, אלא רק חורק שיניו ומשחרר הערה צינית וקרירה.
הדברים נאמרו בשנת 1682 ביום בו הוצגה למלך מפת גבולות צרפת כפי שנערכה על ידי האסטרונום והאדריכל המוכשר פיליפ דה לה איר (Philippe de La Hire)
לואי ה14 הקים את האקדמיה הצרפתית למדעים בשנת 1666, פיליפ דה לה איר הצטרף אליה ב1678 ומייד החל בעבודה שהטיל עליו המלך - לחשב במדוייק את גבולותיה של צרפת על ידי שימוש בטריאנגולציה ובשיטות אסטרונומיות חדשות. למלך הצרפתי היה ידוע שהמפות בהן השתמשו באותם ימים היו לא מדוייקות והיה חשוב לו לדייק אותן בעיקר לצרכי מלחמה. מפות מדוייקות תעזורנה לצבאותיו לתכנן במדוייק את מהלכיהם ולחשב את הזמן הדרוש להגיע לכל נקודה.
המלך לא ציפה לגלות שצרפת, שהיתה מעצמה אירופית חשובה מאוד באותה תקופה - קטנה בהרבה ממה שחשבו. בכמה קטנה? ב6,271 ליגות רבועות (שיטת מדידת השטח באותם ימים) השוות ללא פחות מ146,176 קמ״ר (שטח בסדר גודל של מדינת טג׳יקיסטן של היום!) את הגבולות החדשים (והיחסית מדוייקים, אם מתעלמים רגע מפרדוקס קו החוף המרגיז) הניחו בהשוואה למפה הכי עדכנית שהיתה לצרפתים באותה תקופה (בתמונה) ואז יכל המלך להבחין בנקל - שהוא ״איבד״ כרבע משטחה של צרפת. לא לאויב אכזר כמו ההולנדים, הספרדים או האנגלים שנואי נפשו אלא למדע ולנאורות בכבודם ובעצמם.
"Ces messieurs de l’Académie m’ont fait perdre plus de territoires que tous mes ennemis"
״אדונים אלו מן האקדמיה, גרמו לי לאבד יותר שטחים מכל אויביי״
- לואי ה14
הציטטה הזו של לואי ה14 (1638 - 1715) היא אחת הציטטות האהובות עליי בעולם: לא רק שהסיפור שלה יפה היא גם מתארת רגע נפלא שבו אדם עם כוח עצום ושררה מקבל טפיחה ענקית של המציאות על פניו והוא לא מסרב להכיר בעובדות, לא מגיב בזעם, לא משתולל, אלא רק חורק שיניו ומשחרר הערה צינית וקרירה.
הדברים נאמרו בשנת 1682 ביום בו הוצגה למלך מפת גבולות צרפת כפי שנערכה על ידי האסטרונום והאדריכל המוכשר פיליפ דה לה איר (Philippe de La Hire)
לואי ה14 הקים את האקדמיה הצרפתית למדעים בשנת 1666, פיליפ דה לה איר הצטרף אליה ב1678 ומייד החל בעבודה שהטיל עליו המלך - לחשב במדוייק את גבולותיה של צרפת על ידי שימוש בטריאנגולציה ובשיטות אסטרונומיות חדשות. למלך הצרפתי היה ידוע שהמפות בהן השתמשו באותם ימים היו לא מדוייקות והיה חשוב לו לדייק אותן בעיקר לצרכי מלחמה. מפות מדוייקות תעזורנה לצבאותיו לתכנן במדוייק את מהלכיהם ולחשב את הזמן הדרוש להגיע לכל נקודה.
המלך לא ציפה לגלות שצרפת, שהיתה מעצמה אירופית חשובה מאוד באותה תקופה - קטנה בהרבה ממה שחשבו. בכמה קטנה? ב6,271 ליגות רבועות (שיטת מדידת השטח באותם ימים) השוות ללא פחות מ146,176 קמ״ר (שטח בסדר גודל של מדינת טג׳יקיסטן של היום!) את הגבולות החדשים (והיחסית מדוייקים, אם מתעלמים רגע מפרדוקס קו החוף המרגיז) הניחו בהשוואה למפה הכי עדכנית שהיתה לצרפתים באותה תקופה (בתמונה) ואז יכל המלך להבחין בנקל - שהוא ״איבד״ כרבע משטחה של צרפת. לא לאויב אכזר כמו ההולנדים, הספרדים או האנגלים שנואי נפשו אלא למדע ולנאורות בכבודם ובעצמם.
ישנו דיווח שבמספר מקומות בצרפת מופיעות לאחרונה כרזות כמו בתמונה ״רוסיה איננה האויב שלי״. לחלק מהכרזות מצורפים גם ציטוטים של פול ואלרי ״המלחמה היא מצב שבו אנשים שאינם מכירים זה את זה כלל -הורגים אחד את השני למען התהילה והרווח של אנשים שמכירים זה את זה היטב״.
קרוב לוודאי שמדובר בתאים מאורגנים במימון רוסיה. כזכור, נתפסו בעבר אנשים שקשורים לרוסיה אחרי שרוססו מגיני דוד כחולים על בתים של יהודים בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. בסוף מאי, אתר הנצחה לשואה הושחת באמצעות טביעות כף יד אדומות (שני אזרחים בולגרים נעצרו עם קשרים לרוסיה) היו עוד מקרים שקרו בשולי המשחקים האולימפיים כמו שיתוק רכבת הפרוורים למספר שעות, הצתות וכו׳. הצרפתים לא מכירים את זה עדיין אבל אנחנו כן. - ״טיפטופים״.
קרוב לוודאי שמדובר בתאים מאורגנים במימון רוסיה. כזכור, נתפסו בעבר אנשים שקשורים לרוסיה אחרי שרוססו מגיני דוד כחולים על בתים של יהודים בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. בסוף מאי, אתר הנצחה לשואה הושחת באמצעות טביעות כף יד אדומות (שני אזרחים בולגרים נעצרו עם קשרים לרוסיה) היו עוד מקרים שקרו בשולי המשחקים האולימפיים כמו שיתוק רכבת הפרוורים למספר שעות, הצתות וכו׳. הצרפתים לא מכירים את זה עדיין אבל אנחנו כן. - ״טיפטופים״.
בית המשפט למסחר בפריז (Tribunal de Commerce) קיבל את העתירה של התאחדות התעשיינים ועוד גופים וישראל תוכל להשתתף בתערוכת אורונאוואל במרכז הירידים בווילפאנט. עוד מכה למקרון וחבר מריעיו.
בית המשפט למסחר בצרפת הוא לא גוף שיפוטי רגיל אלא בית משפט מיוחד שמורכב למעשה מסוחרים עם הכשרה משפטית. ההשפעה של הממשל הצרפתי עליו היא נמוכה עד לא קיימת. משרד עורכי הדין GKA שייצג את הקובלנה הישראלית עשה עבודה מצויינת.
בית המשפט למסחר בצרפת הוא לא גוף שיפוטי רגיל אלא בית משפט מיוחד שמורכב למעשה מסוחרים עם הכשרה משפטית. ההשפעה של הממשל הצרפתי עליו היא נמוכה עד לא קיימת. משרד עורכי הדין GKA שייצג את הקובלנה הישראלית עשה עבודה מצויינת.
אוקיי אני מקבל מלא שאלות על ״בית המשפט הציוני והמדהים״ שפסק לטובת העתירה הישראלית אז אני אעשה לכם קצת סדר בכדי שתבינו מה זה בית המשפט הזה. הוא לא בית משפט רגיל.
בצרפת, בתי המשפט המסחריים (Tribunaux de Commerce) הם ערכאה ייעודית המיועדת לטיפול במחלוקות מסחריות בין עסקים ובתיקים הקשורים להליכי חדלות פירעון. הם כוללים שופטים נבחרים שהם סוחרים או אנשי עסקים בעצמם, ופקיד ציבורי ממונה, והם פועלים לרוב בהרכב של שלושה שופטים. בתי המשפט האלה אחראים גם על רישום מסחרי ציבורי ויש להם בעצם שליטה משפטית על מרשם החברות.
לעומת זאת, בישראל, אין מערכת נפרדת לבתי משפט מסחריים. תיקים מסחריים נידונים בערכאות הרגילות של בתי המשפט האזרחיים, כאשר בית המשפט הכלכלי בתל אביב מהווה גוף מומחה לדיונים בנושאים כמו דיני תאגידים וניירות ערך. בבית המשפט הכלכלי דנים שופטים בעלי ניסיון בתחום המסחרי, אך הוא חלק ממערכת בתי המשפט הרגילה, ואין לו מבנה ייחודי כמו בתי המשפט המסחריים בצרפת.
ישנם שלושה הבדלים בולטים בין בית המשפט למסחר בצרפת לבין בתי משפט ״רגילים״ ישראליים:
1. טבע השופטים: בתי המשפט המסחריים בצרפת מאוישים על ידי אנשי עסקים נבחרים, בעוד שבישראל השופטים הם משפטנים מקצועיים שמונו לתפקידם.
2. מעמד נפרד: בצרפת בתי המשפט המסחריים פועלים כגוף שיפוטי ייחודי, בעוד שבישראל לא קיימת הפרדה מבנית כזו, ותיקים מסחריים נדונים כחלק מהמערכת הרגילה.
3. פריסה גאוגרפית: בתי המשפט המסחריים בצרפת מפוזרים ברחבי המדינה, אך באזורים כמו אלזס ומוזל מחלוקות מסחריות נדונות בבתי המשפט הכלליים. (בגלל סיבות היסטוריות כאלה ואחרות). בישראל, יש רק בית משפט כלכלי אחד, כאמור הממוקם בתל אביב.
ומה יקרה אם הממשל הצרפתי יערער על ההחלטה?
- קודם כל, זה לא דבר סביר. אני חושב שאחרי החלטה כזו, ובמצב בו נמצאת הממשלה וגם מקרון - זה ייצור עבורם יותר נזק מתועלת.
בכל מקרה, כיוון שבבתי המשפט המסחריים בצרפת, השופטים הם בעצם סוחרים הנבחרים על ידי עמיתיהם לתקופה מוגבלת, מה שמקנה להם הבנה מעשית של סוגיות מסחריות. (ולכן גם פסקו לטובת העותרים מישראל - כי ההחלטה למנוע מישראל להשתתף נוגדת את עקרונות השוויון והסחר ההוגן) השיפוט בבתי משפט אלה נוטה להיות ממוקד בפרגמטיות מסחרית ולא רק בפרשנות משפטית טהורה (או באינטרסים גאו-פוליטיים של נשיא זה או אחר...), מה שמבדיל אותו מבתי המשפט הרגילים, בהם השופטים הם משפטנים מקצועיים ללא הכשרה מסחרית ישירה.
כאשר מערערים על החלטת בית משפט מסחרי (Tribunal de Commerce), הערעור מוגש לבית המשפט לערעורים (Cour d'Appel), זה כבר בית משפט ״רגיל״ כמו שאתם מכירים מהארץ (זוהי ערכאה פשוט יותר גבוהה) שבו יושבים שופטים מקצועיים, מה שמאפשר בדיקה נוספת של ההיבטים המשפטיים בתיק תחת פרשנות משפטית מחמירה יותר.
בצרפת, בתי המשפט המסחריים (Tribunaux de Commerce) הם ערכאה ייעודית המיועדת לטיפול במחלוקות מסחריות בין עסקים ובתיקים הקשורים להליכי חדלות פירעון. הם כוללים שופטים נבחרים שהם סוחרים או אנשי עסקים בעצמם, ופקיד ציבורי ממונה, והם פועלים לרוב בהרכב של שלושה שופטים. בתי המשפט האלה אחראים גם על רישום מסחרי ציבורי ויש להם בעצם שליטה משפטית על מרשם החברות.
לעומת זאת, בישראל, אין מערכת נפרדת לבתי משפט מסחריים. תיקים מסחריים נידונים בערכאות הרגילות של בתי המשפט האזרחיים, כאשר בית המשפט הכלכלי בתל אביב מהווה גוף מומחה לדיונים בנושאים כמו דיני תאגידים וניירות ערך. בבית המשפט הכלכלי דנים שופטים בעלי ניסיון בתחום המסחרי, אך הוא חלק ממערכת בתי המשפט הרגילה, ואין לו מבנה ייחודי כמו בתי המשפט המסחריים בצרפת.
ישנם שלושה הבדלים בולטים בין בית המשפט למסחר בצרפת לבין בתי משפט ״רגילים״ ישראליים:
1. טבע השופטים: בתי המשפט המסחריים בצרפת מאוישים על ידי אנשי עסקים נבחרים, בעוד שבישראל השופטים הם משפטנים מקצועיים שמונו לתפקידם.
2. מעמד נפרד: בצרפת בתי המשפט המסחריים פועלים כגוף שיפוטי ייחודי, בעוד שבישראל לא קיימת הפרדה מבנית כזו, ותיקים מסחריים נדונים כחלק מהמערכת הרגילה.
3. פריסה גאוגרפית: בתי המשפט המסחריים בצרפת מפוזרים ברחבי המדינה, אך באזורים כמו אלזס ומוזל מחלוקות מסחריות נדונות בבתי המשפט הכלליים. (בגלל סיבות היסטוריות כאלה ואחרות). בישראל, יש רק בית משפט כלכלי אחד, כאמור הממוקם בתל אביב.
ומה יקרה אם הממשל הצרפתי יערער על ההחלטה?
- קודם כל, זה לא דבר סביר. אני חושב שאחרי החלטה כזו, ובמצב בו נמצאת הממשלה וגם מקרון - זה ייצור עבורם יותר נזק מתועלת.
בכל מקרה, כיוון שבבתי המשפט המסחריים בצרפת, השופטים הם בעצם סוחרים הנבחרים על ידי עמיתיהם לתקופה מוגבלת, מה שמקנה להם הבנה מעשית של סוגיות מסחריות. (ולכן גם פסקו לטובת העותרים מישראל - כי ההחלטה למנוע מישראל להשתתף נוגדת את עקרונות השוויון והסחר ההוגן) השיפוט בבתי משפט אלה נוטה להיות ממוקד בפרגמטיות מסחרית ולא רק בפרשנות משפטית טהורה (או באינטרסים גאו-פוליטיים של נשיא זה או אחר...), מה שמבדיל אותו מבתי המשפט הרגילים, בהם השופטים הם משפטנים מקצועיים ללא הכשרה מסחרית ישירה.
כאשר מערערים על החלטת בית משפט מסחרי (Tribunal de Commerce), הערעור מוגש לבית המשפט לערעורים (Cour d'Appel), זה כבר בית משפט ״רגיל״ כמו שאתם מכירים מהארץ (זוהי ערכאה פשוט יותר גבוהה) שבו יושבים שופטים מקצועיים, מה שמאפשר בדיקה נוספת של ההיבטים המשפטיים בתיק תחת פרשנות משפטית מחמירה יותר.
הציטטה היומית:
"Le bon sens est la chose du monde la mieux partagée: car chacun pense en être si bien pourvu que ceux même qui sont les plus difficiles à contenter en toute autre chose n’ont point coutume d’en désirer plus qu’ils en ont."
״השכל הישר חולק בצורה הכי טובה בעולם: כל אחד חושב שיש לו כל כך הרבה ממנו, עד שגם אלו שקשה לספק אותם - לא שואפים לקבל ממנו יותר״
- רֶנֶה דֶקַארְט
(René Descartes)
אין ממש צורך להציג את רנה דקארט (1596 - 1650), נכון? רק לחשוב מה היה יכול עוד ליצור, להמציא ולחשוב לולא היה מורעל בגיל 53. אנחנו חייבים לו את הציטטה, אולי הכי מפורסמת בעולם ״אני חושב, משמע אני קיים״ וגם את מערכת הצירים ואת הטריגונומטריה, שלא לדבר על התרומה שלו לתחום האופטיקה ואפילו תחום ההנדסה הקרבית! כן כן, בחייו הקצרים הספיק גם להיות שכיר חרב (טוענים שדי מוצלח) שהשתתף באי-אלו קרבות.
הציטטה שהבאתי מוכיחה שלא רק שהיה חכם מעבר לכל דמיון אלא שגם היה אדם משעשע ועוקצני.
"Le bon sens est la chose du monde la mieux partagée: car chacun pense en être si bien pourvu que ceux même qui sont les plus difficiles à contenter en toute autre chose n’ont point coutume d’en désirer plus qu’ils en ont."
״השכל הישר חולק בצורה הכי טובה בעולם: כל אחד חושב שיש לו כל כך הרבה ממנו, עד שגם אלו שקשה לספק אותם - לא שואפים לקבל ממנו יותר״
- רֶנֶה דֶקַארְט
(René Descartes)
אין ממש צורך להציג את רנה דקארט (1596 - 1650), נכון? רק לחשוב מה היה יכול עוד ליצור, להמציא ולחשוב לולא היה מורעל בגיל 53. אנחנו חייבים לו את הציטטה, אולי הכי מפורסמת בעולם ״אני חושב, משמע אני קיים״ וגם את מערכת הצירים ואת הטריגונומטריה, שלא לדבר על התרומה שלו לתחום האופטיקה ואפילו תחום ההנדסה הקרבית! כן כן, בחייו הקצרים הספיק גם להיות שכיר חרב (טוענים שדי מוצלח) שהשתתף באי-אלו קרבות.
הציטטה שהבאתי מוכיחה שלא רק שהיה חכם מעבר לכל דמיון אלא שגם היה אדם משעשע ועוקצני.