התוקף לא תמיד מנסה לעבוד עליכם. לפעמים הוא מנסה לעבוד על ה-AI שלכם. 🤖⚠️

עוזרי AI יכולים לקרוא מיילים, לסכם אתרים ומסמכים, לגשת ליומן ולבצע פעולות בשם המשתמש.

כאן נכנסת לתמונה Indirect Prompt Injection: התוקף שותל באתר, במסמך או במייל הוראה שמיועדת לעוזר ה-AI, ולעיתים מסתיר אותה מהעין.

אתם מבקשים: “סכם לי את העמוד הזה”.

אבל בתוך העמוד עלולה להופיע הוראה אחרת: להתעלם מהמשימה, לחשוף מידע או לבצע פעולה נוספת.

אם לעוזר יש הרשאות רחבות, הוא עלול לשלוח מידע, לשנות נתונים או לבצע פעולות בחשבון.

איך מצמצמים את הסיכון?

🔐 תנו לכלי AI רק את ההרשאות הנחוצות.

✋ דרשו אישור ידני לפני שליחת הודעות, מחיקת קבצים, רכישות ופעולות רגישות.

👀 בדקו אילו פעולות ה-AI מבקש לבצע. סיכום אתר לא אמור להסתיים בשליחת מייל או בשינוי הגדרות.

ככל שעוזרי AI מקבלים יותר יכולות, חשוב לזכור: גם אותם אפשר לנסות להטעות.

השעון החכם שלכם לא רק סופר צעדים. במקרים מסוימים הוא עלול גם להשאיר עקבות באוויר. ⌚📡

שעונים חכמים, צמידי כושר והתקני IoT משתמשים ב-Bluetooth Low Energy כדי לתקשר עם הטלפון, ובדרך משדרים אותות שניתנים לזיהוי בסביבה.

אם מנגנוני הפרטיות אינם מיושמים כראוי, תוקף בקרבת מקום עלול לזהות את ההתקן לאורך זמן, להסיק על שגרת התנועה של המשתמש ובמקרים מסוימים גם לקלוט מידע שאינו מוגן כראוי.

איך מצמצמים סיכון?

📱 עדכנו את השעון, הצמיד והטלפון באופן קבוע.
עדכוני תוכנה כוללים גם תיקוני אבטחה ושיפורים במנגנוני Bluetooth.

🔐 העדיפו מכשירים של יצרנים מוכרים ומעודכנים.
מכשירים חדשים ועדכניים תומכים בדרך כלל במנגנוני פרטיות שמחליפים את כתובת הזיהוי של ההתקן ומקשים על מעקב אחריו.

📴 לא צריכים Bluetooth כרגע? כבו אותו.
במיוחד אם אינכם משתמשים בשעון או באביזר שמחייב חיבור רציף.

🔗 בדקו אילו מכשירים מחוברים לטלפון.
הסירו מהגדרות ה-Bluetooth שעונים, אוזניות ואביזרים ישנים שאינכם משתמשים בהם, ואל תאשרו בקשות חיבור ממכשירים שאינכם מכירים.

גם אות קטן באוויר יכול להפוך לפיסת מידע עליכם.

13 באוקטובר 2021, שעה 05:45. מתקפת סייבר משתקת את מערכות המידע של המרכז הרפואי "הלל יפה".

הפרק הראשון מתוך הסדרה ״ברגע האמת״ בה נשמע מנהלות ומנהלים בכירים שהתמודדו באומץ ובמנהיגות עם מתקפות סייבר.

פרופ' מיקי דודקביץ', מנהל המרכז הרפואי הלל יפה, חוזר לרגעים הדרמטיים: ההתמודדות בזמן אמת, קבלת ההחלטות תחת לחץ, התובנות הניהוליות – והשאלה שכל מנהל בארגון חייב לשאול את עצמו: לא האם זה יקרה, אלא מתי?

גם הספקים שלכם הם חלק מההגנה 🛡️

מערכת מצפ”ן החדשה של מערך הסייבר הלאומי מסייעת לעסקים ולספקים להעריך את רמת הגנת הסייבר, לזהות פערים ולחזק את שרשרת האספקה.

הירשמו עכשיו וחזקו את ההגנה על העסק שלכם 👇
https://www.gov.il/he/departments/topics/supply_chain2026

⚠️ אזהרה: הונאת כרטיסים עלולה להוביל להשתלטות על קו הסלולר

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מפני מודעות מתחזות בפייסבוק ובאינסטגרם, המציעות כרטיסים חינם או הטבות למופעים תוך התחזות לחברות מוכרות.

כך פועלת ההונאה: לאחר השארת פרטים, התוקפים יוצרים קשר ומבקשים למסור “קוד אימות” שנשלח ב SMS. בפועל, הקוד עלול לשמש להשתלטות על קו הסלולר.

כדי להגן על עצמכם:
• אל תמסרו קוד אימות, גם אם הפונה מציג עצמו כנציג חברה מוכרת.
• קראו היטב את תוכן הודעת ה SMS לפני מסירת קוד.
• בדקו מבצעים וכרטיסים רק בערוצים הרשמיים של החברה.
• איבדתם קליטה לאחר שמסרתם קוד? פנו מיד לחברת הסלולר.

קבוצות וואטסאפ הן כלי עבודה יעיל, אבל הן גם עלולות להפוך לנקודת תורפה.

מי נמצא בקבוצה? אילו קישורים נשלחים בה? ואיזה מידע עובר בין המשתתפים?

ריכזנו עבורכם 6 המלצות פשוטות להתנהלות בטוחה יותר בקבוצות וואטסאפ:

אתם בטוחים שאתם לבד בבית? 👀
כדאי שתבדקו.

להמלצות הגנה >>>
https://www.gov.il/he/pages/iot070926

בעוד שלושה ימים זה קורה.

בכירי ובכירות תעשיית הסייבר הישראלית נפגשים עם ראש מערך הסייבר הלאומי לשיחה על מה שמעסיק את כולנו: המערכה הלאומית בסייבר.

איומים, מגמות, אתגרים ובעיקר השאלה איך ממשיכים לחזק יחד את ההגנה על ישראל במרחב הסייבר.

ביום חמישי נפגשים לדבר על האתגרים, המגמות והמערכה הלאומית בסייבר.

📅 10.9.2026

לא לוחצים לפני שבודקים! 📱⚠️

קיבלתם הודעה או קישור שנראים כאילו נשלחו מרשות המסים, וזה נראה לכם חשוד? לפני שלוחצים או מוסרים פרטים, בודקים.

רשות המסים, בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, מפעילות מערכת לאימות קישורים והודעות חשודים, שתאפשר לכם לבדוק האם ההודעה או הקישור שקיבלתם אכן נשלחו מטעם רשות המסים.

כך תוכלו לזהות ניסיונות התחזות ופישינג ולהימנע ממסירת פרטים לגורמים מתחזים.

🔗 לבדיקת קישור חשוד:
https://secapp.taxes.gov.il/sr-safe-url/main/check-url

או היכנסו לאתר רשות המסים לדף המידע ״איך לזהות פישינג״

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מפני מסרונים מתחזים המכילים הודעות על תשלום קנס תעבורה שמטרתם לדוג פרטים אישיים ופרטי אשראי.

שימו לב:
• דוחות בודקים רק באתר הרשמי של המשטרה.
• יש לחסום את השולח ולמחוק את ההודעה.
• אם הזנתם פרטי אשראי, יש לפנות בהקדם לחברת האשראי.

ראש מערך הסייבר הלאומי לתעשיית הסייבר: "אנחנו בעיצומה של רעידת אדמה טכנולוגית – עולם ההגנה חייב להשתנות"
 
על רקע ההתפתחויות המדאיגות ביכולות ה-AI לבצע תקיפות אוטונומיות, כינס היום ראש מערך הסייבר הלאומי לרגל ראש השנה את בכירי תעשיית הסייבר הישראלית למפגש מיוחד שבו הציג את כיווני ההיערכות לשנים הקרובות, בהם הקמת יחידת התערבות לאומית לאירועי סייבר רחבי היקף ומעבדה לאומית לטכנולוגיות מתקדמות.
 
ראש מערך הסייבר הלאומי יוסי כראדי, אמר במפגש כי מאז יוני 2025 ישראל מתמודדת עם מערכה מתמשכת במרחב הסייבר, ללא פגיעה בתשתיות הקריטיות של המדינה. לדבריו, "בסייבר אין הפסקות אש. גם ביום האחרון של מבצע שאגת הארי היקף המתקפות הוכפל. אף גוף לא יכול להגן לבדו על מדינת ישראל, ובאירוע לאומי נצטרך את התעשייה כולה לצדנו".
 
כראדי הודיע כי המערך מקים יחידת התערבות לאומית מיוחדת שתופעל בעת אירוע סייבר לאומי משמעותי, וכן מעבדה לאומית רב-תחומית שתחבר ממשלה, תעשייה ואקדמיה בתחומי בינה מלאכותית, ענן וקוואנטום.
 
ראש החטיבה הטכנולוגית במערך אברהם זרוק, הציג את האצת קצב האיום: "בתרחישים שנבחנו, הזמן מחדירה להתפשטות ברשת התקצר לכ־27 שניות, ועמוד פישינג ניתן כיום לייצר בתוך כ־30 שניות". לדבריו, כלי AI כבר מסוגלים לבצע באופן עצמאי 28 מתוך 32 שלבים שנבחנו בתהליך תקיפה מתקדם.
 
"התוקף כבר פועל בקצב מכונה", אמר כראדי. "היתרון של ישראל חייב להיות במהירות, בסינרגיה וביכולת לחבר בזמן אמת בין המדינה לתעשייה. אני קורא לתעשיית הסייבר להצטרף למאמץ הלאומי להגנת ישראל".
 
 
בצילום: יוסי כראדי במפגש (צילום: ברונו שרביט)

איך תיראה שנת תשפ״ז בסייבר? 👀

בכירי ובכירות תעשיית הסייבר הישראלית, שהתכנסו היום למפגש מיוחד עם ראש מערך הסייבר הלאומי לרגל השנה החדשה, משתפים בתחזיות שלהם לשנה שבפתח.

מה יהיו האיומים, האתגרים והמגמות שיעצבו את מרחב הסייבר בשנה הקרובה?

צפו בסרטון 👇

שנה טובה ובטוחה בסייבר! 🍎🍯