🚨🎙️ פרק חדש של “לחשוב כמו האקר” עלה! 🎙️🚨

הם שקטים. הם נכנסים דרך סדק זעיר, מתמקמים עמוק ברשת - וצופים. לפעמים ימים, לפעמים שנים. בפרק הסיום של לחשוב כמו האקר, רפי, חוקר סייבר ממערך הסייבר הלאומי, מנפץ מיתוסים על עולם התקיפות, ומגלה איך תוקפים באמת חושבים, פועלים, ובעיקר - איך נראית מתקפה מבפנים, דרך העיניים של ההאקר עצמו.

🔗 האזינו עכשיו >>
https://open.spotify.com/episode/2Y5C78BGf1xCBhBwDvwEEk?si=WYG_CkvFQ2ygCBIF8NzkHg

🚨 התרעת פישינג – התחזות לאל על 🚨

מערך הסייבר הלאומי ואל על מזהירים מפני ניסיונות פישינג חדשים המתחזים ל-אל על.
בימים האחרונים מופצים בקבוצות וואטסאפ, ברשתות החברתיות ובהודעות SMS קישורים זדוניים המובילים ל-״חידון נושא פרסים” כביכול מטעם אל על, עם הבטחות לקבלת שוברים בשווי מאות ואלפי שקלים.

📌 שימו לב – מדובר בהתחזות!
הקישורים מובילים לאתרים לא רשמיים, שנועדו לגנוב פרטים אישיים, סיסמאות ואף פרטי תשלום.

איך מזהים שזה פישינג?
• כתובת אתר חשודה ולא שייכת לאל על (למשל: ‎luhop.cn ודומיהם).
• טעויות כתיב ותרגום.
• לחץ לבצע פעולה מיידית (“מבצע לזמן מוגבל”, “רק עכשיו”).
• בקשה למלא פרטים אישיים או בנקאיים.

מה עושים?
✔ קודם כול – בודקים רק בערוצים הרשמיים של אל על ובאתר החברה.
✔ לא לוחצים על קישור חשוד.
✔ לא מוסרים פרטים אישיים בשום מצב.
✔ במקרה של ספק – מדווחים למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.

הישארו ערניים. פישינג זה לא טיסה – אין שום סיבה להמריא אליו בלי לבדוק קודם ✈️😉

🚨 התרעה חשובה – קמפיין דיוג איראני חדש 🚨
קבוצת התקיפה MuddyWater מפעילה בימים אלו קמפיין פישינג רחב היקף נגד תיבות דוא”ל ארגוניות, תוך שימוש בשיטה מתוחכמת במיוחד והודעות שנראות אמינות מאוד.

בדו”ח חדש של מערך הסייבר הלאומי נחשפים פרטי השיטה, אופן הפעולה וההמלצות להתגוננות.
לקריאה:
https://www.gov.il/he/pages/muddywater041225

🚨 התרעת פישינג – התחזות למשטרת ישראל 🚨

לאחרונה התקבלו במרכז 119 של מערך הסייבר הלאומי, דיווחים רבים על קמפיין מיילים זדוני המתחזה להודעה רשמית ממשטרת ישראל.
ההודעה כוללת קישור לבירור כביכול בנושא תיק חקירה.

⚠️ חשוב לדעת:
• אין ללחוץ על הקישור המצורף
• אין להזין פרטים אישיים
• יש למחוק את המייל מיד מתיבת הדואר

✅ לחצתם על הקישור?
פנו בהקדם למרכז 119 של מערך הסייבר הלאומי לקבלת סיוע והנחיות.

״מלחמת הסייבר הראשונה תתנהל בלי ירייה אחת״
ראש מערך הסייבר הלאומי, תא״ל (מיל׳) יוסי כראדי, בנאום בכנס Cyber Week על שדה הקרב החדש – המרחב הדיגיטלי, שבו כל תשתית היא יעד.

צפו בדברים המלאים בסרטון:

מערך הסייבר הלאומי מחזק את שיתוף הפעולה הבינלאומי עם גרמניה 🇮🇱🤝🇩🇪

במהלך כנס Cyber Week באוניברסיטת תל אביב נחתמה הצהרת כוונות בין מערך הסייבר הלאומי לבין משרד הפנים הגרמני, במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה בתחום ההגנה מפני איומי סייבר.

ההסכם נועד לחזק את היכולות המשותפות של שתי המדינות, תוך שיתוף ידע, ניסיון ושיטות עבודה מתקדמות – כחלק מהמאמץ הגלובלי להתמודד עם האיומים המתפתחים בזירה הדיגיטלית.

לידיעה המלאה:
https://www.gov.il/he/pages/ger101225

צילום: סיון שחור

🚨התרעה לציבור - ניסיון גיוס

מערך הסייבר הלאומי מתריע כי בשעות האחרונות התקבלו אצל אזרחים רבים הודעות SMS באנגלית, המנסות לשדל לשיתוף פעולה עם גורמים איראניים. מדובר בהודעה זדונית שמטרתה להטעות או לעורר בהלה.

מה עושים?
• מתעלמים לחלוטין מההודעה – אין להגיב ואין ליצור קשר עם השולח.
• חוסמים את מספר השולח ומסמנים כדואר זבל/ספאם.
• לא מעבירים את ההודעה הלאה, כדי למנוע הפצה מיותרת.

מערך הסייבר הלאומי מכיר את הנושא והוא בטיפול מול הגורמים הרלוונטיים.
בכל חשש נוסף – ניתן לפנות למוקד 119.

כמו שלא לוקחים חליפה ליום בים, כך לא משתמשים במייל הארגוני לצרכים פרטיים ובראשם קניות אונליין.
מעבר לחוסר ההתאמה, פעולה כזו עלולה לחשוף את הארגון לניסיונות תקיפה ולהרחיב את משטח הסיכון.

מה נכון לעשות?
להירשם לאתרים באמצעות כתובת פרטית בלבד, ולהשאיר את המייל הארגוני לתפקודו המקצועי.

שימוש אחראי במידע ובכלי העבודה הוא חלק מהגנת הסייבר של כולנו.

ניסיון פישינג ממוקד לבעלי תחומי עניין ביטחוניים

מערך הסייבר הלאומי זיהה ניסיון פישינג ממוקד המכוון נגד גורמים העוסקים בנושאים ביטחוניים. במסגרת ניסיון הפישינג, נשלחות הודעות וואטסאפ המתחזות לחברה מוכרת ומזמינות להשתתפות בכנס. הקישור שבהודעה מוביל לאתר מתחזה שמטרתו איסוף פרטים אישיים ובחלק מהמקרים גם הורדת קובץ זדוני.

המלצות להתגוננות:
• היזהרו מהזמנות בלתי צפויות הנשלחות בהודעות
• אל תלחצו על קישורים בהודעות וואטסאפ או SMS
• לבירור הזמנה היכנסו ישירות לאתר הרשמי של החברה ולא דרך הקישור שנשלח
• אל תמסרו פרטים אישיים או מקצועיים באתרים שאינם מזוהים
• במקרה של חשד הפסיקו שימוש ודווחו לגורמי האבטחה הרלוונטיים

להמלצות נוספות באתר מערך הסייבר הלאומי:
‏https://www.gov.il/he/pages/spearphishing281225

🚨 התרעה לציבור - הודעות SMS מגורם עוין

מערך הסייבר הלאומי מתריע כי בשעה האחרונה מתקבלות אצל אזרחים הודעות SMS באנגלית מגורם לא מזוהה. מדובר בניסיון יצירת קשר עוין והטעיה.

חשוב להבהיר: אין מדובר בפריצה למכשיר או לחשבון, אלא בהודעה שנשלחה באופן רחב, בדומה לספאם.

מה עושים?
• מתעלמים מההודעה - לא מגיבים ולא יוצרים קשר.
• חוסמים את השולח ומסמנים כספאם.
• לא מעבירים את ההודעה הלאה.

הנושא מוכר למערך הסייבר הלאומי ומטופל.
בכל חשש נוסף ניתן לפנות למוקד 119.

עוסקים בעולמות הממשל? – אולי האויב מחפש אתכם!
להמלצות התגוננות, היכנסו עכשיו לאתר מערך הסייבר הלאומי.

עוסקים בתחומי ביטחון? – אולי האויב מחפש אתכם!
להמלצות התגוננות, היכנסו עכשיו לאתר מערך הסייבר הלאומי.

חוקרים ואנשי סגל אקדמי? – אולי האויב מחפש אתכם!
להמלצות התגוננות, היכנסו עכשיו לאתר מערך הסייבר הלאומי.

אנשי תקשורת? – אולי האויב מחפש אתכם!
להמלצות התגוננות, היכנסו עכשיו לאתר מערך הסייבר הלאומי.

🚨 ניסיון הפחדה באמצעות הודעות SMS

מערך הסייבר הלאומי מעדכן כי בשעה האחרונה מתקבלות אצל אזרחים הודעות SMS באנגלית, שנשלחות מגורם לא מזוהה. מדובר בלא יותר בניסיון ליצר תבהלה בציבור.
לא נלחצים, לא משתפים, פשוט ממשיכים בשגרה.

חשוב להדגיש:
לא בוצעה פריצה למכשיר ולא לחשבון כלשהו. מדובר בהפצה רחבה של הודעה, בדומה להודעות ספאם.

מה מומלץ לעשות?
• להתעלם מההודעה ולא להגיב לה.
• לחסום את השולח ולסמן את ההודעה כספאם.
• לא להעביר את ההודעה הלאה.

הנושא מוכר למערך הסייבר הלאומי, והטיפול בעצירת הפצת ההודעות נמצא בעיצומו.

בכל חשד או שאלה נוספת ניתן לפנות למוקד 119.

הטלפון שלנו יודע עלינו הכול 📱
איפה היינו, עם מי דיברנו, מה צילמנו, ואפילו מתי קמנו בבוקר
(השעון המעורר לא משקר 😉)

אבל השאלה האמיתית היא:
האם אנחנו שומרים עליו כמו שצריך 🔐?

בדיוק בשביל זה הכנו מדריך קצר וברור עם ההמלצות הכי חשובות להגנה על הטלפון הנייד.
בלי מילים מסובכות, בלי דרמות, ועם דברים שאפשר ליישם כבר עכשיו.

לפני שהטלפון שלכם יתחיל לעבוד בשביל מישהו אחר
כדאי לעצור רגע, לקרוא, ולסגור כמה חורים מיותרים.

הקישור כאן 👇
https://www.gov.il/he/pages/phone120126

📱הטלפון הנייד שלנו הוא הכל.
ולכן הוא גם יעד מועדף לתקיפות.

רובנו משקיעים בהגנה על מחשבים, מיילים וחשבונות,
אבל שוכחים את המכשיר שנמצא איתנו 24/7, בכיס.

בסרטון הקצר הזה ריכזנו את
העשה ואל תעשה הכי חשובים לשמירה על הטלפון הנייד
בצורה פשוטה, ברורה ובלי חפירות.

כמה הרגלים קטנים,
הרבה פחות כאב ראש.

צפו עכשיו >>>

תוספים לדפדפן משדרגים את הגלישה
אבל לפעמים גם את הגישה לתוקפים 🧩⚠️

תוסף זדוני עלול לאפשר גישה לפרטי התחברות ומידע רגיש
ובתקופה של תוספי AI – הסיכון רק גדל 🤖

איך מצמצמים סיכון?
מתקינים תוספים רק מחנות התוספים הרשמית של הדפדפן
לדוגמה: Chrome, Edge, Firefox או Safari 🌐
בוחרים תוספים מוכרים עם מוניטין ⭐
נותנים מינימום הרשאות 🔐
מסירים תוספים שלא באמת משתמשים בהם 🗑️

טיפ קטן
תוסף שמבקש יותר מדי הרשאות = נורת אזהרה 🚨

יש חשד לאירוע סייבר?
מרכז 119 זמין בשבילכם ☎️

מערך הסייבר הלאומי פרסם להערות הציבור את תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית

החוק יקבע סטנדרטים להגנה על גופים החיוניים לשיגרת החיים ולביטחון המדינה

נוכח העלייה המתמשכת במתקפות הסייבר נגד ישראל, פירסם אמש מערך הסייבר הלאומי את תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית. החוק נועד לחזק את ההגנה על מרחב הסייבר הלאומי ולהבטיח את רציפות תפקודם של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים, החיוניים לפעילות המשק ולחיי היומיום של הציבור.

החקיקה מבוססת על איומי סייבר עכשוויים ועל לקחי מתקפות הסייבר בשנתיים האחרונות ובמיוחד על רקע נסיונות לפגוע ולשבש את פעילותם של גופים חיוניים. ישראל מדורגת כיום במקום השלישי במדינות המותקפות ביותר בעולם.

למרות חומרת האיום, אין כיום בישראל מסגרת חוקית לאומית אחידה המגדירה אחריות, חובות וסטנדרטים מחייבים להגנת סייבר, כמו חוקים שקיימים במדינות מערביות רבות. לפי הערכת מערך הסייבר, הנזק הכלכלי השנתי ממתקפות סייבר עומד על כ־12 מיליארד שקלים, אך ארגונים רבים עדיין אינם נוקטים באמצעי הגנה מספקים.

חלק עיקרי מתזכיר החוק מפרט כיצד ארגונים חיוניים, וכן ספקי שירותים דיגיטליים מסוימים, צריכים לעמוד ברמת הגנת סייבר בסיסית ולנהל סיכונים. כמו כן, נקבעת חובת דיווח מיידית למערך הסייבר ולרשות הממשלתית המוסמכת במקרה של תקיפה משמעותית. בנוסף, החוק מסדיר מסגרת לאומית לאסדרה ולפיקוח למשרדי הממשלה הרלוונטיים וכן את תחומי האחריות והסמכויות של המערך.

לדברי ראש מערך הסייבר הלאומי יוסי כראדי: ״מדינת ישראל ואזרחיה מותקפים בסייבר ללא הרף על ידי אויבנו אשר עושים מאמצים לפגוע ברציפות התפקוד ובחיי אדם. בעזרת חוק הסייבר נוכל להגן בצורה טובה יותר מול האיום המתפתח בקצב מהיר וכדי שהמשק הישראלי יהיה ערוך בצורה מספקת. מתקפת סייבר עלולה לנצל את התלות המוחלטת של חברה מודרנית כמונו בדיגיטל ולפגוע בכל תחום בחיינו. החוק המוצע קובע רף הגנה מחייב לארגונים שבלעדיהם המדינה לא יכולה לתפקד, והוא צעד חיוני והכרחי לחיזוק החוסן הלאומי ולשמירה על ביטחון המשק ועל אזרחי מדינת ישראל״.
לתזכיר המלא: https://www.tazkirim.gov.il/s/legislativeworkactivity/a13Qu00000YuVn8IAF/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8?language=iw

מערך הסייבר הלאומי מתריע מפני הונאה רחבת היקף ברשתות החברתיות.

בימים האחרונים זוהו עמודי פייסבוק וחשבונות טיקטוק מזויפים המתחזים לרשת מגה ספורט ומציעים מבצעי שווא על מוצרי ספורט במחירים חריגים, ככל הנראה במטרה לגנוב פרטי אשראי ופרטים אישיים של גולשים.

רשת מגה ספורט מדווחת על מאות פניות שהתקבלו בתוך שעות, והנושא הועבר לטיפול מערך הסייבר הלאומי ולחברות Meta ו-TikTok.

המלצות לציבור:
• רכשו רק דרך אתרים רשמיים ועמודים מאומתים
• הימנעו מלחיצה על קישורים חשודים
• אל תזינו פרטי אשראי באתרים שאינם מוכרים

במקרה של חשד להונאה או פגיעה – ניתן לפנות למרכז 119.

מלחמת הסייבר הראשונה

מה קורה כששגרת החיים נעצרת בלי אזעקות, בלי פיצוצים ובלי אויב שאפשר להצביע עליו?

זה לא עוד סרטון טכנולוגי. זה סיפור שממחיש איך אירוע סייבר רחב היקף אחד יכול להתגלגל לאפקט דומינו, לשבש תשתיות קריטיות ולהשפיע ישירות על חיי היומיום של כולנו – מלחמה שקטה שבה לא נורתה אף ירייה, אך עלולה לגרום לנזק עצום ואף לפגיעה בחיי אדם.

בלי מדינה מסוימת, בלי דגלים ובלי אויב ברור. כי במרחב הסייבר האיום הוא גלובלי, חמקמק ולעיתים בלתי נראה.

את האיום הזה מנסה הסרטון לשים על השולחן.
הוא נכתב והופק על ידי אגף הדוברות במערך הסייבר הלאומי, וקיבל חיים ויזואליים וקולנועיים באמצעות RUDE Studio של אורי בז’ראנו ואביחי אליאסי, תוך שימוש בטכנולוגיות AI מתקדמות שממחישות איך נראית מלחמה בעידן הדיגיטלי.

התרחיש המתואר בסרטון לא חייב להפוך למציאות. היכולת לעצור אותו נבנית בכל שכבה: מהבחירות היומיומיות של כל אחד ואחת מאיתנו ברשת, דרך היערכות ועמידה של ארגונים, ועד לפעולה מתואמת ברמה הלאומית. אירועי סייבר רחבי היקף לא מתחילים ביום אחד – הם נבנים צעד-צעד, ולפעמים מתחילים בלחיצה אחת.