"האויב הופתע מטקטיקות ההתנגדות, מגמישות תנועת המוג'אהדין, מיכולות ההגנה שלהם ואומץ ליבם האגדי. התברר כי צבירת מאה אלף חיילים ישראלים לא תעזור להם להשיג כיבוש; אלא, הם יהפכו לגופות ולשרידים מפוזרים. אלה שנותרו בשטח חיים בפחד ובאימה, מבלי לדעת מתי ייהרגו, ייתפסו או יקבלו פקודה לסגת, אינם מסוגלים להישאר בארץ הקדושה של דרום לבנון, ארץ של הקרבה ומות קדושים."

- במשך ארבעים יום, האויב צבר את כישלונותיו, יישוביו מהדהדים מכאב וטרור, תוכניותיו מבולבלות, ופקידיו משמיעים איומים יומיומיים בקולות רמות אך בעלות השפעה מועטה.

- ביום רביעי, האויב נקט בפשעים עקובים מדם בביירות, בפרברים הדרומיים, בדרום, בבקעת הלבנון, בהר הלבנון ובכל מקום אחר, כשהוא מכוון נגד אזרחים בשכונות, כפרים ועיירות צפופות כדי לכסות על חוסר האונים שלו בשטח.

- אך עמנו הלבנוני חזק ועמיד הרבה יותר ממה שהוא חושב. העקורים הציבו דוגמה לגאווה ולמורל, אלה שהעניקו להם מחסה הפגינו את האזרחות והאנושיות האצילית ביותר, ולוחמי ההתנגדות בחזית הם מחסום בלתי חדיר שניפץ את חלומותיהם ושאיפותיהם של הציונים.

מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם:

- האויב הישראלי הובס בשדה הקרב על ידי גיבורי ההתנגדות האמיצים. הוא נכשל בפלישה הקרקעית שהכריז שוב ושוב, וחייליו וקציניו נפלו במארבים שהניחו לוחמי ההתנגדות. כלי הרכב שלו הושמדו בצומת דרכים של ערים וכפרים.

- האויב הודיע ​​על שינויים במטרותיו מספר פעמים: לפעמים רצה את נהר הליטאני, פעמים אחרות התקדמות מוגבלת, אחר כך שליטה באש, ופעמים אחרות הסתמך על אש והרס.

- לאורך תוקפנותו שנמשכה יותר מארבעים יום, האויב נכשל במניעת רקטות, טילים ומזל"טים להגיע ליישוביו הקרובים והרחוקים, עד חיפה ומעבר לה.

מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם:

- ההתנגדות תימשך עד נשימתנו האחרונה. להיטותם של צעירינו לצאת לשטח ולא לעזוב לעולם היא מגדלור של תקווה וגאווה, והקרבתם רק מחזקת את נחישותנו לשחרר את מולדתנו ולהשיב את כבודנו.

- לא נקבל חזרה למצב הקודם, ואנו קוראים לאלו בעמדות סמכות להפסיק לעשות ויתורים מיותרים. יחד, כמדינה, צבא, עם והתנגדות, נגן על ארצנו, נשיב את ריבונותה ונגרש את הכובש.

- איומיהם ונשקם לא יפחידו אותנו. אנו הבעלים החוקיים של אדמה זו, ויש לנו את האמונה, הרצון והיכולת למנוע מהם להשיג את מטרותיהם.

אנחנו במלחמת עולם גדולה