איך החות'ים הפכו ממיליציה מקומית לכוח ששולט בלב תימן

הכוח של החות'ים לא התחיל בטילים על סעודיה או בתקיפות בים האדום. הוא התחיל בכיבוש שטח, אוכלוסייה ומוסדות בתוך תימן.

בספטמבר 2014 החות'ים השתלטו על צנעא, ובהמשך ביססו שליטה בחלק גדול מצפון ומערב המדינה. כיום הם מחזיקים בבירה ובאזורים שבהם חיים לפי הערכות כשני שלישים מאוכלוסיית תימן, גם אם הם אינם שולטים ברוב שטחה.

המשמעות היא שהם כבר אינם רק כוח גרילה שפועל מההרים. יש להם מרכזי אוכלוסייה, מוסדות שלטון בפועל, נמלים ושטח שממנו ניתן להפעיל טילים, כטב"מים וכוחות קרקעיים.

בשנים האחרונות הם הוסיפו עוד מרכיב: התקדמות לאורך החוף המערבי לכיוון באב אל מנדב.

וזה בדיוק מה שהופך את הסיפור התימני לסיפור אזורי. החות'ים לא היו צריכים לכבוש את כל תימן. הם היו צריכים לשלוט במקומות שנותנים להם את המנופים החשובים ביותר.

נציגים מעשר מדינות השתתפו במפגש סביב פגישת נתניהו ובן זאיד, בהן ישראל, ארה"ב, סעודיה ומדינות מרכזיות במפרץ ובצפון אפריקה.

מעבר לפגישה עצמה, מדובר במהלך טקטי גיאופוליטי שמטרתו להעמיק את רשת הקשרים בין ישראל למדינות ערב בעלות אינטרסים משותפים. הערך של מהלך כזה תלוי לא רק ביצירת הקשרים, אלא גם בתחזוק שלהם לאורך זמן ובהפיכתם לשיתופי פעולה מדיניים, ביטחוניים וכלכליים.

למה החוף המערבי של תימן חשוב יותר מעוד שטח על המפה

כשמסתכלים על התקדמות החות'ים לאורך מערב תימן, קל לראות עוד כיבושים במלחמת אזרחים. אבל מבחינה גיאופוליטית, החוף שווה הרבה יותר משטח נוסף.

כבר ב-2014 האו"ם הצביע על החשיבות האסטרטגית של השתלטות החות'ים על חודיידה בגלל הקרבה לבאב אל מנדב. בספטמבר 2026 הלחימה התקדמה עוד דרומה, והאו"ם דיווח שהחות'ים נעו לעבר המיצר ותפסו כמה איים בדרום הים האדום.

כאן נכנסת הנקודה החשובה: החות'ים לא צריכים לסגור את באב אל מנדב כדי להפיק ממנו כוח.

אם טילים, כטב"מים או כלי שיט בלתי מאוישים יכולים לאיים על ספינות, חברות ספנות וביטוח כבר צריכות לתמחר את הסיכון.

כך רצועת חוף בתימן הופכת לכלי השפעה על נתיב שמחבר את אסיה, המזרח התיכון, סואץ ואירופה.

המלכוד הסעודי: איך המלחמה בתימן חזרה לאיים על ריאד

סעודיה נכנסה למלחמת תימן ב-2015 כדי לסייע לממשלה התימנית ולהחזיר את החות'ים לאחור. יותר מעשור אחר כך, המשוואה נראית אחרת.

בשנים האחרונות ריאד ניסתה להתרחק מהמלחמה ולשמור על תקופה יחסית שקטה בגבול. אלא שההסלמה של 2026 החזירה את החות'ים ישירות לתוך שיקולי הביטחון הסעודיים.

בספטמבר דווח על מתקפות טילים וכטב"מים על ערים ותשתיות בסעודיה, בזמן שהחות'ים המשיכו להתקדם בחוף המערבי של תימן לעבר באב אל מנדב. גם צינור מזרח-מערב הסעודי, שנועד בין היתר לאפשר יצוא נפט שלא דרך הורמוז, הושבת זמנית לאחר תקיפה.

וזה המלכוד: מבחינת ריאד, החות'ים כבר אינם רק אויב מעבר לגבול. הם יכולים לאיים במקביל על העורף הסעודי, על תשתיות האנרגיה ועל נתיבי היצוא בים האדום.

איראן, החות'ים ושני המיצרים של המזרח התיכון

איראן יושבת לצד מיצר הורמוז. החות'ים פועלים בצד התימני של המערכת שמובילה לבאב אל מנדב. כשמסתכלים על שתי הנקודות יחד, מבינים למה הקשר ביניהם חשוב הרבה מעבר לתימן.

איראן מספקת לחות'ים תמיכה צבאית, ולפי דיווחים מ-2026 גם אנשי משמרות המהפכה וציוד טילים וכטב"מים הגיעו לשטח שבשליטתם. עם זאת, החות'ים אינם פשוט יחידה איראנית, ויש להם הנהגה ואינטרסים תימניים משלהם.

בספטמבר, כאשר התנועה בהורמוז כבר נפגעה קשות, ההתקדמות החות'ית ליד באב אל מנדב הגבירה את החשש מפני לחץ על שני מעברים ימיים מרכזיים בו זמנית.

זה לא אומר שאיראן שולטת בשני המיצרים. אבל נוצרה מערכת שבה לטהרן יש יכולת השפעה ישירה ליד הורמוז, ובמקביל קשר הדוק עם כוח חמוש שמסוגל לייצר סיכון סביב השער הדרומי של הים האדום.

וזה כבר מנוף גיאופוליטי שחורג בהרבה מגבולות תימן.

כמה אירועים מהשבוע שלא צריכים פוסט שלם, אבל כן שווה להכיר במשפט אחד

• 🇾🇪 🇸🇦 כוחות ממשלת תימן הנתמכים בידי סעודיה פתחו במתקפה נגד החות'ים, כשהגישה לבאב אל-מנדב מחזירה את המלחמה בתימן ישירות למאבק על נתיבי השיט בים האדום.

• 🇸🇦 🇦🇪 🇶🇦 🇮🇶 למרות המלחמה במזרח התיכון, יצוא הנפט מהמזרח התיכון חזר בחלק מספטמבר לרמות שלפני המלחמה.

• 🇷🇺 🇪🇺 האיום ההיברידי על אירופה כבר הופך לקונקרטי עם חדירות כטב"מים, מתקפות סייבר וניסיונות חבלה המיוחסים לרוסיה, בזמן שנאט"ו מחזקת את ההגנה האווירית וההיערכות מול כטב"מים.

• 🇺🇸 🇬🇧 🇮🇷 ארה"ב הוציאה מפציצי B-1 מבסיס בריטי ששימש לתקיפות נגד איראן בעקבות חשש ממזימה איראנית נגד הבסיס, סימן נוסף לכך שהעימות עם טהרן מתרחב גם לאירופה.

לא נשכח ולא נסלח.
יהי זכרם של הנרצחים ברוך.

💔🇮🇱

החות'ים: איך ארגון טרור הפך לשחקן גיאופוליטי שהעולם לא יכול להתעלם ממנו?

עד לפני שנים ספורות, החות'ים היו מוכרים בעיקר כארגון חמוש שפועל בתימן. כיום, הם גורם שגם ארצות הברית, מעצמות אזוריות וחברות הספנות הגדולות בעולם נאלצות להביא בחשבון.

השינוי הזה לא נבע רק מהטילים והכטב"מים שברשותם, או מהסיוע האיראני. הוא נבע גם מהתמדה לאורך שנות מלחמה, מהנכונות לספוג תקיפות כבדות ומההחלטה להמשיך בעימות גם מול ארצות הברית.

מאז סוף 2023, החות'ים הצליחו לשבש את התנועה בים האדום, להוביל לשינוי נתיבי סחר ולהפוך את המאבק המקומי שלהם לסוגיה בינלאומית.

אבל כאן נמצאת הנקודה המעניינת: החות'ים לא ניצחו את הצי האמריקאי, וגם לא השיגו שליטה מלאה בנתיב הימי. עצם יכולתם להמשיך לאיים עליו, למרות התקיפות נגדם, הפכה אותם לגורם שצריך להתחשב בו.

מלחמת אזרחים: ספרד ואיך זה מתקשר להיום

בשנות ה-30 ספרד הייתה מפולגת מבפנים. המשבר הפוליטי העמיק, האלימות ברחובות גברה וחלקים מהציבור ומהצבא איבדו אמון בממשלה. קצינים שהאמינו שהמדינה נמצאת בסכנה החליטו לקחת את העניינים לידיים.

ב-1936 פרץ מרד צבאי נגד הממשלה הרפובליקנית. המרד נתקל בהתנגדות, המדינה התפצלה בין המחנות, ומה שהחל כניסיון הפיכה הפך למלחמת אזרחים שנמשכה שלוש שנים.

כיום, בבריטניה, מתארגנות קבוצות אזרחיות שמכנות את עצמן "פטריוטים". הן יוצאות לרחובות, מארגנות סיורים ומצהירות שהן פועלות במקום שבו המדינה אינה מצליחה להגן על אזרחיה.

וזה בדיוק הסיכון: כאשר אזרחים מאבדים אמון ביכולת של המדינה לספק ביטחון, חלקם עלולים להחליט לקחת את החוק לידיים. אם התהליך הזה יחריף ולא יטופל, בריטניה עלולה למצוא את עצמה מול עימותים פנימיים אלימים, ובתרחיש קיצוני גם מול מלחמת אזרחים.

אז מי הם הפטריוטים הבריטים שמתארגנים ברחובות? לפני שאתחיל לכתוב עליהם הנה החשבון האינסטגרם הראשי שלהם, תציצו בשביל לקבל פרספקטיבה.

https://www.instagram.com/patriot_platform_official/

בריטניה: מי הם הפטריוטים שמתארגנים ברחובות?

בחודשים האחרונים מתפתחת בבריטניה תופעה חדשה. קבוצות אזרחיות שמכנות את עצמן "פטריוטים" מתחילות להתארגן, לצאת לרחובות ולפעול נגד ההגירה למדינה.

במרכז ההתארגנות עומד ארגון בשם Patriot Platform, שהוקם ביוני 2026 בהובלת דניאל תומאס ומקורב לפעיל הימין הבריטי טומי רובינסון.

הארגון מאגד כיום 28 קבוצות אזוריות, שחלקן פועלות ברחובות כשהמשתתפים לבושים בשחור ועוטים מסכות. לטענת אנשיו, ממשלת בריטניה אינה מצליחה להגן על גבולות המדינה ועל ביטחון אזרחיה.

בספטמבר מאות מפעילי הארגון הגיעו לנמל דובר, חסמו כבישים ושיבשו את התנועה. למחרת התארגנו פעילים גם בפורטסמות', בעקבות הגעת מבקשי מקלט דרך הים.

וזה בדיוק העניין. לא מדובר רק באזרחים שמפגינים נגד מדיניות הממשלה, אלא ברשת שמצליחה לרכז פעילים ממקומות שונים ולהוציא אותם לפעולות מתואמות בשטח.

בריטניה: כשהאזרחים מתחילים לקחת את החוק לידיים

בבריטניה מתפתחת תופעה שמעוררת שאלות על סמכות המדינה. קבוצות אזרחיות מתחילות לצאת לסיורים עצמאיים ברחובות, בטענה שהמשטרה והממשלה אינן מצליחות להגן על התושבים.

אחת הדוגמאות היא Greater Manchester Patriots, שחבריה תועדו מסיירים בלילות ברחובות מנצ'סטר כשהם לבושים בשחור. לטענתם, מטרתם להגן על נשים מפני פשיעה הקשורה להגירה.

אבל כאן נכנסת הבעיה. במדינה מתפקדת, הסמכות לאכוף את החוק נמצאת בידי המשטרה. כאשר קבוצות פוליטיות מתחילות להציג את עצמן כמי שאחראיות לביטחון הציבור, עלול להיווצר חיכוך בינן לבין האזרחים והרשויות.

מבחינה אסטרטגית, הסיכון אינו נמדד רק במספר המשתתפים או בציוד שהם נושאים, אלא בשאלה האם קבוצות כאלה יתחילו להפעיל סמכויות שלא ניתנו להן.

כי ברגע שקבוצות אזרחיות מחליטות בעצמן מי מהווה איום וכיצד לטפל בו, הגבול בין שמירה על הביטחון לבין הפעלת כוח ללא סמכות מתחיל להיטשטש.

בריטניה: האם בריטניה בדרך לעימות פנימי רחב יותר?

מלחמות אזרחים לא פורצות משום מקום. הן מתחילות כשהציבור מאבד אמון בשלטון, כשהמתח ברחובות גובר וכשקבוצות אזרחיות מחליטות שהגיע הזמן לקחת את הביטחון לידיים שלהן.

בבריטניה כבר רואים סימנים מדאיגים. קבוצות פטריוטיות מתארגנות ברחבי המדינה, יוצאות לסיורים עצמאיים ומאתגרות בפועל את האחריות של הרשויות לשמירה על הסדר.

וכאן נמצאת נקודת המפנה האפשרית: אם המדינה לא תצליח להחזיר את אמון הציבור ולבלום את ההסלמה, עוד ועוד אזרחים עלולים להשתכנע שאין להם על מי לסמוך מלבד עצמם.

ברגע שקבוצות יריבות יתחילו להתארגן ולהפעיל כוח זו מול זו, עימותים מקומיים עלולים להפוך לגל אלימות רחב בהרבה.

בריטניה עדיין לא נמצאת במלחמת אזרחים. אבל בקצב הזה היא תגיע לשם.