הרתעה נמדדת דווקא כשלא יורים עליך

בזמן שהחות'ים בודקים תוך חודש את הסכם מכה, יש זירה אחת שבה התמונה כרגע שונה: ישראל.

ישראל לא באמת יושבת בשקט. היא ממשיכה לפעול נגד חיזבאללה בדרום לבנון, כולל טיהור התשתיות התת-קרקעיות ברכס עלי טאהר. אבל דווקא מול המהלכים האלה, ולפחות בטווח הזמן שאנחנו רואים עכשיו, איראן נמנעת מפתיחת מתקפה ישירה חדשה על ישראל.

זה לא אומר שהאיום נעלם, ולא אומר שהמלחמה נגמרה. חיזבאללה, החות'ים ושאר שלוחות איראן עדיין פועלים. אבל כאן בדיוק נמדדת הרתעה: לא רק ביכולת להילחם, אלא ביכולת לגרום ליריב להבין שתקיפה ישירה תעלה לו ביוקר.

הרתעה אמיתית מתחילה לא כשאתה מוכיח שאתה מסוגל לתקוף, אלא כשהאויב מחליט שהוא לא מוכן לגלות מה יקרה אם יעז לתקוף אותך.

האמת? מה שקורה עכשיו במצר באב אל מנדב הוא גיאופוליטיקה על אמת. פרטים עוד רגע 💥

החות'ים מתקרבים לשליטה בבאב אל מנדב

החות'ים עדיין לא שולטים במיצר באב אל מנדב, אבל ההתקדמות שלהם לאורך החוף וההגעה לנקודות אסטרטגיות באזור מקרבות אותם ליכולת לאיים על התנועה בו מכמה כיוונים.

וזה בדיוק העניין: כדי להשפיע על באב אל מנדב לא חייבים לסגור אותו. טילים נגד ספינות, כטב"מים ושליטה בנקודות מפתח מספיקים כדי להפוך מעבר של אוניות סוחר לסיכון.

כבר ראינו מאז 2023 שחברות ספנות מוכנות להקיף את אפריקה כשהאיום עולה.

אם החות'ים יחזקו את אחיזתם סביב המיצר, הם לא יצטרכו לשלוט בים האדום. מספיק שהם יוכלו להפוך את המעבר בו למסוכן.

מפה מאוד קלה להבנה של מה שקורה בתימן, האם זה טוב לנו? לא.

המלכוד הסעודי: הורמוז ממזרח, החות'ים ממערב

המשמעות הגדולה של ההתקדמות החות'ית לבאב אל מנדב נמצאת במפה הרחבה יותר.

סעודיה יכולה לעקוף חלק מהתלות במיצר הורמוז באמצעות צינור East-West, שמעביר נפט מהמפרץ אל חופי הים האדום. אבל אם גם היציאה דרך הים האדום נמצאת תחת איום, היתרון הזה נשחק.

מבחינה גיאופוליטית, איראן ובעלי בריתה לא צריכים לשלוט פיזית בשני המיצרים. מספיק לייצר איום אמין גם בהורמוז וגם בבאב אל מנדב.

עבור סעודיה, זו כבר לא רק המלחמה בתימן. זו שאלה של היכולת לשמור על נתיבי יצוא האנרגיה שלה פתוחים.

לפני שדיברנו על חברינו הסעודים, שבינתיים מנסים לשדר עוצמה באמצעות מפגן כוח שברירי למדי עם פקיסטן וטורקיה 😂😂

היינו עמוק בתוך הסשן על טורקיה. עכשיו, אחרי הסטייה הקלה הזו אל מחוזות ה"עוצמה" הסעודית, נחזור לדבר על טורקיה. 🇹🇷

טורקיה: החולשה האסטרטגית נמצאת גם בבית

טורקיה שואפת להרחיב את כוחה באזור, אבל חלק מהמשאבים ותשומת הלב שלה מופנים כבר עשרות שנים פנימה, בעיקר לסכסוך הכורדי.

הכורדים הם המיעוט האתני הגדול במדינה, ולפי הערכות מהווים כ-15%-20% מהאוכלוסייה. הריכוז שלהם בדרום-מזרח טורקיה, לצד אוכלוסיות כורדיות גדולות בסוריה, עיראק ואיראן, הופך את הסוגיה מבעיה פנימית בלבד לאתגר אזורי.

העימות עם ה-PKK הוביל במשך השנים לפעילות צבאית נרחבת בתוך טורקיה ומעבר לגבולותיה. במקביל, הסוגיה הכורדית משפיעה גם על היחסים עם ארה"ב, בין היתר בשל התמיכה האמריקאית בכוחות כורדיים בסוריה.

מבחינה אסטרטגית, זו מגבלה חשובה על אנקרה: ככל שהסוגיה הכורדית נשארת בלתי פתורה, טורקיה נדרשת להשקיע בה משאבים צבאיים, פוליטיים ודיפלומטיים שאחרת יכלו להיות מופנים לזירות אחרות.

טורקיה: הגבולות שמעצבים את הכוח שלה

טורקיה גובלת בשמונה מדינות ונמצאת בין אירופה, הקווקז והמזרח התיכון. המיקום הזה מעניק לה כוח, אבל גם מכניס אותה כמעט לכל מאבק אזורי שסביבה.

במערב נמצאת היריבות ארוכת השנים עם יוון סביב הים האגאי ומזרח הים התיכון. במזרח, אזרבייג'ן וגאורגיה מעניקות לטורקיה חיבור חשוב לקווקז ולנתיבי אנרגיה וסחר, בעוד היחסים עם איראן משלבים שיתוף פעולה לצד תחרות אזורית.

אבל כיום הזירה המעניינת ביותר נמצאת מדרום. בסוריה שלאחר אסד, טורקיה הפכה לאחת מבעלות ההשפעה המרכזיות על השלטון החדש. במקביל, ישראל רואה בהתבססות צבאית טורקית בסוריה איום אפשרי על חופש הפעולה שלה.

וכאן ישראל וטורקיה נפגשות, למרות שאין ביניהן גבול משותף. סוריה ומזרח הים התיכון הופכים בהדרגה למרחבים שבהם האינטרסים של שתי המעצמות האזוריות מתנגשים.

במילים פשוטות, הכוח הטורקי נובע במידה רבה מהמיקום שלו. אבל אותו מיקום גם מבטיח שאנקרה כמעט אף פעם לא פועלת בסביבה שקטה.

טורקיה: המדינות שגובלות בטורקיה, תסתכלו בפוסט על היחסים של כל מדינה ובתמונה תוכלו לראות את מיקומן. זה יעזור לכם להבין את מפת הכוחות באזור.

טורקיה: מפה ויזואלית שמראה את הים השחור בצפון, את הים האגאי במערב ואת הים התיכון בדרום.

טורקיה ולוב: הרצועה האדומה המסומנת היא האזור הימי העצום שטורקיה ולוב סיכמו ביניהן ב-2019 לחלוק, וזהו צעד שנועד להעניק לשתי המדינות שליטה וזכויות חיפוש על אוצרות גז טבעי שנמצאים מתחת לים. טורקיה ביצעה את המהלך הגיאופוליטי הזה כדי להתנגד ליוזמות אזוריות אחרות ולהבטיח את חלקה במשאבים, אך בכך היא יצרה מחלוקת קשה מאוד, שכן ההסכם שלה עם לוב מתעלם למעשה מהאיים היווניים כמו כרתים וקפריסין, ודורס את מה שיוון רואה כגבולות הימיים והזכויות הכלכליות שלה, והפך את כל האזור למוקד מתיחות בינלאומי.

טורקיה ויוון: כאן רואים את האיים של יוון הקרובים מאוד לטורקיה, ובאופן כללי ניתן להבחין במחלוקות בין יוון לטורקיה. בנוסף, ניתן לראות את אזור המחלוקת (באדום ובכחול) בין טורקיה ויוון על השליטה בים האגאי.

לפני שנתיים החל מבצע הביפרים, סיכול ממוקד המוני שלא היה כמותו עד אז בתולדות המלחמה המודרנית 🇮🇱🇮🇱👏👏

טורקיה מול יוון: האיים שסוגרים על אנקרה

כדי להבין את היריבות בין טורקיה ליוון, מספיק להסתכל על המפה. איים יווניים כמו לסבוס, סאמוס ורודוס נמצאים ממש מול החוף הטורקי, ויוצרים מבחינת אנקרה מגבלה גיאוגרפית על הגישה שלה לים האגאי.

כיום המים הטריטוריאליים של שתי המדינות בים האגאי משתרעים ברובם עד 6 מיילים ימיים. יוון טוענת לזכות להרחיב אותם ל-12 מיילים, כפי שמאפשר משפט הים הבינלאומי, בעוד טורקיה מזהירה שמהלך כזה ישנה באופן קיצוני את חלוקת המרחב הימי. הפרלמנט הטורקי אף קבע ב-1995 שהרחבה כזו יכולה להוות עילה למלחמה.

מאחורי המחלוקת נמצאות גם שאלות של מדף יבשתי, אזורים כלכליים, אנרגיה ומעמד האיים. מבחינת טורקיה, המפה הנוכחית מעניקה ליוון יתרון גיאוגרפי גדול מדי מול חופיה. מבחינת יוון, מדובר בזכויות ריבוניות המעוגנות במשפט הבינלאומי.

וזה בדיוק מה שהופך את הים האגאי לכל כך רגיש: שתי חברות נאט"ו נמצאות במחלוקת שבה כמה קילומטרים של ים יכולים לשנות את מאזן הכוחות ביניהן.

טורקיה ויוון: תמונה מקרוב של האיים שעליהם קיימת מחלוקת בין טורקיה ליוון. לדעתי האישית, אין כאן שום מחלוקת – האיים וגם הטריטוריה הימית הסמוכה להם שייכים ליוון.

היום נמשיך את הסדרה שלנו על טורקיה.

רק תזכורת קצרה למי שלא עקב אחרי הפוסטים האחרונים: בתקופה הזו אני מקדיש סדרה שלמה לסקירה מקיפה של טורקיה מכל הכיוונים - מדינית, צבאית, אזרחית, דמוגרפית, כלכלית, גיאוגרפית, גבולות ועוד.

טורקיה מול יוון: מרוץ החימוש והציר עם ישראל

היריבות בים האגאי כבר מזמן אינה רק ויכוח על מפות. טורקיה ויוון משקיעות מיליארדים בבניית כוח צבאי, אבל כל אחת עושה זאת בדרך אחרת.

טורקיה בנתה תעשייה ביטחונית מקומית חזקה, במיוחד בתחום הכטב"מים, הטילים וכלי השיט. יוון, לעומתה, משקיעה ברכש מערבי מתקדם, כולל מטוסי קרב מתקדמים, ובמקביל מעמיקה מאוד את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.

באוגוסט 2026 חתמו ישראל ויוון על עסקת ענק בהיקף של כ-3 מיליארד אירו, שבמסגרתה ישראל תספק ליוון מערך הגנה אווירית רב-שכבתי, לצד מכ"מים ומערכות נגד כטב"מים.

מבחינת יוון, היכולת הישראלית מספקת שכבה נוספת מול האיום האווירי והטילי באזור. מבחינת ישראל, הקשר עם יוון וקפריסין מעמיק את הנוכחות האסטרטגית שלה במזרח הים התיכון.

כך נוצר בהדרגה מאזן חדש: טורקיה בונה יותר ויותר כוח בעצמה, ויוון מחזקת את עצמה באמצעות שילוב של נשק אמריקאי, צרפתי וישראלי.

טורקיה ויוון: תמונה שמראה למה ישראל, קפריסין ויוון מעוניינות להיות בשותפות ביטחונית. זה חלק מהמהלך הגיאופוליטי הגדול יותר של הקמת הצינור הודו–מזרח תיכון–אירופה, והצינור שמחבר בין ישראל ליוון הוא עוד חלק בפאזל הגיאופוליטי הזה.