טורקיה בעיה עבור ישראל - פוסט 2 מתוך 5: המאבק האמיתי הוא על השמיים

ישראל פועלת כבר שנים בשמי סוריה נגד משלוחי נשק והתבססות של גורמים עוינים.

כדי לעשות את זה, חיל האוויר צריך חופש פעולה.

כאן נכנסת טורקיה לתמונה. אם היא תציב בסוריה מכ"מים, כטב"מים ומערכות הגנה אווירית, היא תוכל לעקוב אחר מטוסים ישראליים ולהקשות עליהם לפעול.

במהלך 2025 דווח שטורקיה בחנה שימוש בכמה בסיסים צבאיים בסוריה. ישראל תקפה אתרים הקשורים לבסיסים האלה והעבירה מסר ברור: נוכחות אווירית טורקית קבועה עלולה להפוך לקו אדום.

הבעיה היא שמערכת נשק אינה עומדת לבדה. סביבה נמצאים מפעילים, מהנדסים ויועצים. אם תקיפה ישראלית תפגע באנשי צבא טורקים, אנקרה עלולה להרגיש שהיא חייבת להגיב.

לכן הסכנה אינה רק מערכת הגנה אווירית אחת.

הסכנה היא הרגע שבו פעולה ישראלית שגרתית בסוריה הופכת בטעות לעימות עם אחת המדינות החזקות באזור.

ולא דיברנו אפילו על אלמנט ההפתעה.

אם טורקיה תקים בסוריה מערך מכ"מים, כטב״מים ומודיעין, היא תוכל לזהות מטוסים ישראליים שיוצאים לפעולה ולהעביר את המידע בזמן אמת.

משם, המידע יכול להגיע לסוריה, לאיראן, לחיזבאללה ולכל מדינה או ארגון באזור שיש לו עניין להיערך נגד ישראל.

וכשכולם יודעים שחיל האוויר בדרך, ישראל מאבדת את אחד היתרונות החשובים ביותר שלה: אלמנט ההפתעה.

פעולה שאמורה להיות מהירה וחשאית הופכת למבצע שהאויב כבר מתכונן אליו.

הצוללת אח"י 'דרקון' נמצאת בדרכה מגרמניה לישראל

כיום יש לישראל 5 צוללות פעילות, והשישית מצטרפת. כאשר על פי פרסומים זרים, חלקן בעלות יכולת לשגר טילים הנושאים ראשי קרב גרעיניים.

טורקיה בעיה עבור ישראל - פוסט 3 מתוך 5: ג׳ולאני לא השתנה. הוא פשוט החליף חליפה

אחמד א-שרע, נשיא סוריה, הוא אותו אבו מוחמד אל-ג׳ולאני שהנהיג בעבר את השלוחה הסורית של אל־קאעדה.

הוא לא הפך לאדם אחר. הוא הבין שכדי לקבל הכרה מהמערב, כסף ושלטון, הוא חייב לשנות את התדמית.

הוא ניתק רשמית את הקשר עם אל-קאעדה, נלחם בדאעש, החליף את בגדי הקרב בחליפה ומעביר מסרים מרגיעים לישראל ולמערב.

אבל חליפה, פגישות מדיניות ודיבורים על יציבות לא מוחקים את העבר, ולא מוכיחים שינוי אמיתי.

הצבא החדש כולל אנשי HTS, פלגים אסלאמיסטיים ולוחמים זרים. כוחות המזוהים עם השלטון היו מעורבים גם בהרג אזרחים עלווים ובפגיעה בדרוזים.

לא צריך להסתכל רק על מה שג׳ולאני אומר. צריך להסתכל על מי שהוא בנה, על מי שמחזיק נשק בשמו ועל מה שקורה בשטח.

ג׳ולאני לא השתנה. הוא רק מבין שהפעם, כדי להתקדם, צריך לדבר כמו מדינאי.

טורקיה בעיה עבור ישראל - פוסט 4 מתוך 5: טורקיה יכולה להיות גרועה מאיראן

טורקיה אינה איראן החדשה. היא עלולה להיות מסוכנת יותר.

איראן פעלה דרך שלוחים, הברחות ומיליציות. טורקיה היא מדינה חזקה עם צבא מודרני, חיל אוויר, מודיעין ותעשייה ביטחונית. והיא גם חברה בנאט״ו.

אם היא מתבססת בסוריה, היא אינה פועלת מרחוק. היא נמצאת קרוב לגבול הישראלי, יכולה לבנות את הצבא הסורי, להציב מערכות מתקדמות ולהגביל את חופש הפעולה של ישראל.

ארדואן תומך בחמאס, מציג את עצמו כמגן הפלסטינים, ולטורקיה יש אינטרס לבלום את IMEC, המסדרון שמחבר את ישראל למדינות המפרץ ועוקף את טורקיה.

טורקיה אינה מדינה ערבית, אבל היא מדינה מוסלמית סונית עם השפעה גדולה ברחוב הערבי והמוסלמי. היא יכולה לתרגם את זה לבריתות מדיניות, כלכליות וצבאיות נגד ישראל.

לכן הסיכון אינו רק צבא טורקי קרוב לגבול. זה צבא חזק, קרוב, עם השפעה אזורית ויכולת לבנות ציר רחב נגד ישראל.

טורקיה בעיה עבור ישראל - פוסט 5 מתוך 5: טורקיה רוצה לחזור להיות מה שהאימפריה העות׳מאנית הייתה

טורקיה לא מתכננת להחזיר סולטאן או לכבוש מחדש את המזרח התיכון.

אבל היא כן רוצה לחזור להיות המדינה החזקה והמשפיעה ביותר באזור.

זה נקרא לפעמים "נאו עות׳מאניות".

הרעיון הוא שטורקיה תהיה המעצמה שמובילה את העולם המוסלמי, משפיעה במדינות שהיו פעם תחת השלטון העות׳מאני, ומציגה את עצמה כמגינה על ירושלים ועל הפלסטינים.

תחת ארדואן היא חזרה להפעיל כוח במזרח התיכון, בסוריה, בלוב, בים התיכון, במפרץ ובעזה.

מבחינת ישראל, הבעיה אינה רק הדיבורים של ארדואן.

טורקיה יכולה לתרגם את החזון הזה לכוח ממשי: לבנות את הצבא הסורי, להציב מערכות מודיעין והגנה אווירית קרוב לישראל, ולהוביל מחנה אזורי שמתנגד לישראל.

ישראל לא ניצבת מול אימפריה עות׳מאנית שחוזרת מהעבר. היא ניצבת מול טורקיה שרוצה שוב להיות המעצמה שמעצבת את המזרח התיכון, ומבחינתה ישראל היא מכשול בדרך.

וכנראה שנחזור לזה בקרוב שוב חחחח

אחרי כל הפוסטים שכתבתי על טורקיה, הנה הכל בתמונה אחת.

אם לא היה לכם כוח לקרוא את הכל, תנו לתמונה הזאת 30 שניות והיא תעשה לכם סדר.

מה משותף למדינה בעלת נשק גרעיני, למדינה ששואפת להיות מעצמה אזורית ולמדינה עם נפט מפה ועד הודעה חדשה?

בקרוב: כמה תובנות על הסכם מכה.

הסכם מכה: ברית ההגנה שקיבלה מבחן תוך חודש

ב-7 באוגוסט סעודיה, טורקיה ופקיסטן חתמו במכה על הסכם הגנה משותף. הסעיף החשוב ביותר בו פשוט: תקיפה על אחת מהמדינות תיחשב תקיפה על שלושתן.

על הנייר זו ברית מרשימה. סעודיה מביאה הון ומיקום אסטרטגי, טורקיה מביאה את אחד הצבאות החזקים באזור, ופקיסטן היא מעצמה גרעינית. ב-31 באוגוסט שלוש המדינות כבר כינסו ועדה משותפת והצהירו שהמטרה היא לחזק את האמינות והאפקטיביות של ההרתעה המשותפת.

ואז הגיע המבחן.

ב-8 וב-9 בספטמבר החות'ים שיגרו טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ערים, מתקני אנרגיה ובסיס צבאי בדרום סעודיה. ביום הראשון נפצעו 73 בני אדם.

מוקדם לקבוע שההסכם נכשל. אבל דבר אחד כבר ברור: עצם החתימה עליו לא הספיקה כדי לגרום לחות'ים לחשוש מלבחון אותו.

וזה בדיוק מה שהופך את הסכם מכה למעניין. ברית הגנה לא נמדדת בכמה חזקה היא נראית על הנייר, אלא במה שהאויב חושב שיקרה אחרי שהוא יחצה את הקו.

בינתיים זה נראה כמו הסכם בדיחה

מעצמה גרעינית, צבא טורקי, והחות'ים עדיין יורים

הסכם מכה מחבר את סעודיה לשתי מעצמות צבאיות שלא אמורות להיות קלות להתעלמות.

טורקיה מחזיקה באחד הצבאות החזקים באזור והיא חברה בנאט"ו. פקיסטן מחזיקה בצבא גדול ובנשק גרעיני. יחד עם סעודיה, מדובר על הנייר בכוח שאמור לגרום לכל שחקן אזורי לחשוב פעמיים לפני שהוא תוקף.

אבל החות'ים ירו בכל זאת.

וזה חושף הבדל חשוב בין כוח לבין הרתעה. לא מספיק שלבעל הברית שלך יש מטוסים, טילים ואפילו נשק גרעיני. היריב צריך להאמין שהכוח הזה באמת יופעל אם הוא יחצה את הקו.

גם במקרה הפקיסטני, אין כיום התחייבות פומבית וברורה שסעודיה נמצאת תחת מטרייה גרעינית מלאה. ובמקרה הטורקי, עדיין לא ברור עד כמה אנקרה מוכנה להיכנס לעימות בשביל ריאד.

לכן החות'ים לא צריכים להיות חזקים יותר מהברית. הם צריכים רק להאמין שהברית תהסס.

וזו אולי נקודת החולשה הגדולה ביותר של הסכם מכה.