כמה אנשים פנו אליי בעקבות פוסטים שכתבתי בעבר על המסמכים שה-CIA מפרסם, אז הנה תזכורת קצרה: ה-CIA מפרסם לציבור מסמכים שהיו מסווגים בעבר, כולל כאלה שהוגדרו ברמות הסיווג הגבוהות ביותר.
הדבר שהכי מעניין לראות הוא איך ה-CIA עוקב אחרי מדינות רבות ברחבי העולם, כולל ישראל. שווה לחפש באתר שלהם את מילת המפתח "Israel".
זה הקישור לספריית ה-CIA:
https://www.cia.gov/readingroom/
הדבר שהכי מעניין לראות הוא איך ה-CIA עוקב אחרי מדינות רבות ברחבי העולם, כולל ישראל. שווה לחפש באתר שלהם את מילת המפתח "Israel".
זה הקישור לספריית ה-CIA:
https://www.cia.gov/readingroom/
❤18👍13🔥3👏3🤯2
נתחיל את הניתוח מהשאלה: למה דווקא גרעין? איך זה עוזר למדינה להחזיק נשק גרעיני מבחינה גיאופוליטית, לא מבחינת הפצצה עצמה, חחח, זה די ברור. ואילו מדינות התחילו את המסע הגרעיני שלהן כשהמטרה המוצהרת הייתה בכלל גרעין אזרחי? מכאן נחזור לסעודיה, ולשאלה למה אסור לאפשר לאף מדינה באזור להחזיק נשק גרעיני.
👍15❤1
YouTube
"Saddam Hussein thought so too!". Putin to Kazakhstan President.
Enjoy the videos and music you love, upload original content, and share it all with friends, family, and the world on YouTube.
https://youtube.com/shorts/juezJkc-QZg?si=Fewx6UQFFHuyq0O8
זהו סרטון שבו נראים נשיא רוסיה ונשיא קזחסטן ופוטין עוקץ את את נשיא קזחסטן ומסביר לו בצורה ברורה מאוד, שכל מדינה או משטר שרוצים לשרוד חייבים להחזיק בנשק גרעיני.
נשיא קזחסטן: "החזקת נשק גרעיני בעולם המודרני אינה ערובה לביטחון, ובוודאי שלא לשגשוג כלכלי. לפעמים עדיף שלא להחזיק בנשק גרעיני, אלא למשוך יותר השקעות לכלכלה, לשמור על יחסים טובים עם כל מדינות העולם ולפתח אותם, כפי שקזחסטן עושה בפועל."
פוטין עונה לו: "גם סדאם חוסיין חשב כך."
זהו סרטון שבו נראים נשיא רוסיה ונשיא קזחסטן ופוטין עוקץ את את נשיא קזחסטן ומסביר לו בצורה ברורה מאוד, שכל מדינה או משטר שרוצים לשרוד חייבים להחזיק בנשק גרעיני.
נשיא קזחסטן: "החזקת נשק גרעיני בעולם המודרני אינה ערובה לביטחון, ובוודאי שלא לשגשוג כלכלי. לפעמים עדיף שלא להחזיק בנשק גרעיני, אלא למשוך יותר השקעות לכלכלה, לשמור על יחסים טובים עם כל מדינות העולם ולפתח אותם, כפי שקזחסטן עושה בפועל."
פוטין עונה לו: "גם סדאם חוסיין חשב כך."
🔥21❤4👍2🤔1
https://youtube.com/shorts/5EuoquRM5v8?si=kgo0SzipOWQABLTb
הדבר הבא בכל נושא הגרעין וההרתעה הוא נושא ה-MAD, כלומר Mutual Assured Destruction.
ברעיון הפשוט ביותר שלו, זה אומר שאם מדינה מסוימת הצליחה לשגר עליי נשק גרעיני ולהשמיד אותי, או לפחות את כל מערכי התגובה שלי ולהחריב את רוב המדינה, עדיין יש לי יכולת למכה שנייה.
איך היכולת הזאת נראית? צוללת גרעינית.
הרעיון הוא שאם מדינה הושמדה, תהיה צוללת במעמקי הים שתוכל להגיע למדינת האויב, לשגר עליה נשק גרעיני בחזרה ולהשמיד אותה.
זה מייצר הרתעה גרעינית גם במקרה שהמדינה הושמדה. הרעיון הוא שמדינת אויב צריכה לדעת שאם היא השמידה אותי, עדיין תהיה צוללת שתוכל להגיע אליה ולהחזיר לה באותה העוצמה, או אפילו בעוצמה גדולה יותר.
וזה מייצר הרתעה גרעינית.
לפי פרסומים זרים, לישראל יש שש צוללות שמיוחסת להן יכולת לשגר נשק גרעיני. 😎
הדבר הבא בכל נושא הגרעין וההרתעה הוא נושא ה-MAD, כלומר Mutual Assured Destruction.
ברעיון הפשוט ביותר שלו, זה אומר שאם מדינה מסוימת הצליחה לשגר עליי נשק גרעיני ולהשמיד אותי, או לפחות את כל מערכי התגובה שלי ולהחריב את רוב המדינה, עדיין יש לי יכולת למכה שנייה.
איך היכולת הזאת נראית? צוללת גרעינית.
הרעיון הוא שאם מדינה הושמדה, תהיה צוללת במעמקי הים שתוכל להגיע למדינת האויב, לשגר עליה נשק גרעיני בחזרה ולהשמיד אותה.
זה מייצר הרתעה גרעינית גם במקרה שהמדינה הושמדה. הרעיון הוא שמדינת אויב צריכה לדעת שאם היא השמידה אותי, עדיין תהיה צוללת שתוכל להגיע אליה ולהחזיר לה באותה העוצמה, או אפילו בעוצמה גדולה יותר.
וזה מייצר הרתעה גרעינית.
לפי פרסומים זרים, לישראל יש שש צוללות שמיוחסת להן יכולת לשגר נשק גרעיני. 😎
YouTube
What really is Mutually Assured Destruction?
#nukes #nuclear #war #facts #history #shorts
🔥25👍5❤2👎2
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
מצאו את מלי וליאל יהלומי בארגנטינה, והייתי חייב להתייחס לזה.
כל הכבוד למדינה שלנו, שלא שחררה לרגע מהנושא והפכה את העולם כדי למצוא אותן. אני שם רגע בצד את כל הסיבות שעלו בתקשורת ואת השאלה למה הן נעלמו, אבל על העבודה המטורפת שנעשתה כאן מגיע שאפו ענק.
אשכרה מצאו את האוטובוס שבו הן נסעו. פשוט כל הכבוד. 👏👏👏
כל הכבוד למדינה שלנו, שלא שחררה לרגע מהנושא והפכה את העולם כדי למצוא אותן. אני שם רגע בצד את כל הסיבות שעלו בתקשורת ואת השאלה למה הן נעלמו, אבל על העבודה המטורפת שנעשתה כאן מגיע שאפו ענק.
אשכרה מצאו את האוטובוס שבו הן נסעו. פשוט כל הכבוד. 👏👏👏
❤49👍27👏9👎4🤔1😱1
איך מדינות עברו מגרעין אזרחי לנשק גרעיני?
ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין: חמש המדינות הראשונות פיתחו נשק גרעיני במסגרת תוכניות צבאיות, או עברו ליעד צבאי כבר בשלב מוקדם מאוד.
הודו: התחילה בתוכנית גרעין אזרחית, אך לאחר העימות עם סין עברה לפיתוח צבאי, ביצעה ניסוי ב־1974 והפכה למעצמה גרעינית ב־1998.
פקיסטן: פיתחה תחילה תשתית אזרחית, אך בעקבות התבוסה להודו והניסוי ההודי פתחה בתוכנית צבאית סודית, שהובילה לניסויים ב־1998.
דרום אפריקה: התחילה בכור מחקר אזרחי, ובהמשך הקימה תוכנית צבאית חשאית וייצרה נשק גרעיני, שאותו פירקה בשנות התשעים.
צפון קוריאה: התחילה בתוכנית מחקר בסיוע סובייטי, ובהמשך ניצלה את התשתית לייצור חומר בקיע ולפיתוח נשק. הניסוי הראשון נערך ב־2006.
עיראק: החלה בתוכנית מחקר אזרחית, אך בשנות השבעים פיתחה גם מסלול חשאי להשגת נשק. התוכנית נפגעה בתקיפות ובמלחמות, ועיראק לא הצליחה לייצר פצצה.
איראן: התחילה בתוכנית גרעין אזרחית, ובהמשך נחשפו פעילויות שיכלו לתמוך במסלול צבאי. לפי המידע הפומבי, איראן לא ייצרה נשק גרעיני.
ברזיל: פיתחה תוכנית אזרחית, ובתקופת השלטון הצבאי הקימה גם מסלול חשאי שנועד לשמור על אפשרות לפיתוח נשק. התוכנית נזנחה.
דרום קוריאה: התחילה בתוכנית אזרחית, אך בשנות השבעים בחנה אפשרות לפיתוח נשק עצמאי. בעקבות לחץ אמריקאי, התוכנית הופסקה.
המסקנה: לא כל המדינות עברו מאותה נקודת פתיחה. אצל חלקן הנשק היה היעד מההתחלה, ואצל אחרות התפתח מסלול צבאי מתוך תשתית אזרחית או מחקרית. הגבול בין שני המסלולים לא תמיד ברור, משום שאותן טכנולוגיות יכולות לשמש גם לאנרגיה וגם לנשק.
ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין: חמש המדינות הראשונות פיתחו נשק גרעיני במסגרת תוכניות צבאיות, או עברו ליעד צבאי כבר בשלב מוקדם מאוד.
הודו: התחילה בתוכנית גרעין אזרחית, אך לאחר העימות עם סין עברה לפיתוח צבאי, ביצעה ניסוי ב־1974 והפכה למעצמה גרעינית ב־1998.
פקיסטן: פיתחה תחילה תשתית אזרחית, אך בעקבות התבוסה להודו והניסוי ההודי פתחה בתוכנית צבאית סודית, שהובילה לניסויים ב־1998.
דרום אפריקה: התחילה בכור מחקר אזרחי, ובהמשך הקימה תוכנית צבאית חשאית וייצרה נשק גרעיני, שאותו פירקה בשנות התשעים.
צפון קוריאה: התחילה בתוכנית מחקר בסיוע סובייטי, ובהמשך ניצלה את התשתית לייצור חומר בקיע ולפיתוח נשק. הניסוי הראשון נערך ב־2006.
עיראק: החלה בתוכנית מחקר אזרחית, אך בשנות השבעים פיתחה גם מסלול חשאי להשגת נשק. התוכנית נפגעה בתקיפות ובמלחמות, ועיראק לא הצליחה לייצר פצצה.
איראן: התחילה בתוכנית גרעין אזרחית, ובהמשך נחשפו פעילויות שיכלו לתמוך במסלול צבאי. לפי המידע הפומבי, איראן לא ייצרה נשק גרעיני.
ברזיל: פיתחה תוכנית אזרחית, ובתקופת השלטון הצבאי הקימה גם מסלול חשאי שנועד לשמור על אפשרות לפיתוח נשק. התוכנית נזנחה.
דרום קוריאה: התחילה בתוכנית אזרחית, אך בשנות השבעים בחנה אפשרות לפיתוח נשק עצמאי. בעקבות לחץ אמריקאי, התוכנית הופסקה.
המסקנה: לא כל המדינות עברו מאותה נקודת פתיחה. אצל חלקן הנשק היה היעד מההתחלה, ואצל אחרות התפתח מסלול צבאי מתוך תשתית אזרחית או מחקרית. הגבול בין שני המסלולים לא תמיד ברור, משום שאותן טכנולוגיות יכולות לשמש גם לאנרגיה וגם לנשק.
👍20❤3👌1
למה מדינות רוצות נשק גרעיני גם כשהן לא מתכוונות להשתמש בו?
הכוח הגדול של נשק גרעיני הוא לא בהכרח היכולת להשמיד מדינה אחרת, אלא היכולת לגרום לה לחשוב פעמיים לפני שהיא תוקפת אותך.
מדינה עם נשק גרעיני לא צריכה לנצח מעצמה במלחמה רגילה. היא רק צריכה לשכנע אותה שהמחיר של המלחמה עלול להיות בלתי נסבל. מכאן מגיע גם הערך שלו עבור משטרים שמרגישים מאוימים: הגרעין יכול להפוך ניסיון להפלת המשטר להימור שאף אויב לא ירצה לקחת.
צפון קוריאה היא הדוגמה הבולטת. מבחינת פיונגיאנג, הנשק הגרעיני אינו רק אמצעי צבאי, אלא כלי להרתעה, להישרדות המשטר וגם לכוח מיקוח מול מדינות חזקות ממנה.
וזה בדיוק העניין: נשק גרעיני נותן למדינה כוח עוד לפני שנורה טיל אחד. הוא משפיע על החלטות של האויב, מצמצם את חופש הפעולה שלו ומכריח אותו להתייחס אליך אחרת.
במובן הזה, הנשק הגרעיני המוצלח ביותר הוא דווקא זה שלעולם לא צריך להשתמש בו.
הכוח הגדול של נשק גרעיני הוא לא בהכרח היכולת להשמיד מדינה אחרת, אלא היכולת לגרום לה לחשוב פעמיים לפני שהיא תוקפת אותך.
מדינה עם נשק גרעיני לא צריכה לנצח מעצמה במלחמה רגילה. היא רק צריכה לשכנע אותה שהמחיר של המלחמה עלול להיות בלתי נסבל. מכאן מגיע גם הערך שלו עבור משטרים שמרגישים מאוימים: הגרעין יכול להפוך ניסיון להפלת המשטר להימור שאף אויב לא ירצה לקחת.
צפון קוריאה היא הדוגמה הבולטת. מבחינת פיונגיאנג, הנשק הגרעיני אינו רק אמצעי צבאי, אלא כלי להרתעה, להישרדות המשטר וגם לכוח מיקוח מול מדינות חזקות ממנה.
וזה בדיוק העניין: נשק גרעיני נותן למדינה כוח עוד לפני שנורה טיל אחד. הוא משפיע על החלטות של האויב, מצמצם את חופש הפעולה שלו ומכריח אותו להתייחס אליך אחרת.
במובן הזה, הנשק הגרעיני המוצלח ביותר הוא דווקא זה שלעולם לא צריך להשתמש בו.
👍20❤2
הסף הגרעיני: איך כמעט משיגים פצצה, בלי לבנות אותה?
כדי להפוך למדינה גרעינית לא מספיק להעשיר אורניום. צריך מספיק חומר בקיע, ידע להפוך אותו לנשק, יכולת להרכיב ראש נפץ ואמצעי שיוכל לשאת אותו למטרה.
אבל מדינה לא חייבת להשלים את כל התהליך. היא יכולה לעצור רגע לפני, ולשמור לעצמה את היכולת לפרוץ לנשק במהירות אם תחליט לעשות זאת. זאת המשמעות של "מדינת סף גרעינית".
איראן התקרבה מאוד למצב הזה. ערב המלחמה ביוני 2025 היא החזיקה יותר מ-400 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 60%, מרחק טכנולוגי קצר יחסית מרמת העשרה המתאימה לנשק. במקביל, ישראל טענה שמודיעין חדש הצביע על התקדמות חשאית גם בתחומים הקשורים לפיתוח הנשק עצמו.
חשוב לדייק: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לא קבעה שאיראן כבר הרכיבה פצצה, וגם המודיעין האמריקאי לא העריך שהיא קיבלה החלטה לבנות אחת.
אבל מבחינת ישראל, הסכנה הייתה בדיוק כאן: ככל שמדינה מחזיקה ביותר חומר, ידע ותשתית, הזמן שבין החלטה פוליטית לבין נשק גרעיני מתקצר.
ולפעמים, עצם היכולת להגיע לפצצה במהירות כבר משנה את מאזן הכוחות.
כדי להפוך למדינה גרעינית לא מספיק להעשיר אורניום. צריך מספיק חומר בקיע, ידע להפוך אותו לנשק, יכולת להרכיב ראש נפץ ואמצעי שיוכל לשאת אותו למטרה.
אבל מדינה לא חייבת להשלים את כל התהליך. היא יכולה לעצור רגע לפני, ולשמור לעצמה את היכולת לפרוץ לנשק במהירות אם תחליט לעשות זאת. זאת המשמעות של "מדינת סף גרעינית".
איראן התקרבה מאוד למצב הזה. ערב המלחמה ביוני 2025 היא החזיקה יותר מ-400 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 60%, מרחק טכנולוגי קצר יחסית מרמת העשרה המתאימה לנשק. במקביל, ישראל טענה שמודיעין חדש הצביע על התקדמות חשאית גם בתחומים הקשורים לפיתוח הנשק עצמו.
חשוב לדייק: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לא קבעה שאיראן כבר הרכיבה פצצה, וגם המודיעין האמריקאי לא העריך שהיא קיבלה החלטה לבנות אחת.
אבל מבחינת ישראל, הסכנה הייתה בדיוק כאן: ככל שמדינה מחזיקה ביותר חומר, ידע ותשתית, הזמן שבין החלטה פוליטית לבין נשק גרעיני מתקצר.
ולפעמים, עצם היכולת להגיע לפצצה במהירות כבר משנה את מאזן הכוחות.
🔥17
אם איראן תהפוך למדינה גרעינית, מי תהיה הבאה בתור?
הבעיה בפצצה איראנית היא לא רק איראן. היא עלולה לשנות את החישוב האסטרטגי של מדינות נוספות באזור.
סעודיה היא המועמדת הברורה ביותר. יורש העצר מוחמד בן סלמאן כבר אמר בפומבי שאם איראן תשיג נשק גרעיני, גם סעודיה תצטרך להשיג אחד. במקביל, ריאד מקדמת תוכנית גרעין אזרחית, וביולי 2026 חתמה עם ארצות הברית על הסכם לשיתוף פעולה גרעיני.
גם טורקיה עשויה להתחיל לשאול שאלות דומות. ארדואן כבר מתח בעבר ביקורת על כך שמדינות מסוימות מחזיקות נשק גרעיני בעוד מאחרות נמנעת האפשרות הזאת. מצרים, שמפתחת כיום תשתית גרעין אזרחית, תצטרך גם היא לבחון את המשמעות של מאזן גרעיני חדש באזור.
זה לא אומר שמחר בבוקר שלוש המדינות יתחילו לבנות פצצה. אבל ברגע שאיראן תחצה את הסף, השאלה בריאד, אנקרה וקהיר תהיה פשוטה: האם אנחנו מוכנים להישאר ללא יכולת גרעינית מול מדינה אזורית שמחזיקה בה?
וכך פצצה אחת יכולה להתחיל מרוץ שבו אף מדינה לא רוצה להיות האחרונה שנשארת בלי אחת.
הבעיה בפצצה איראנית היא לא רק איראן. היא עלולה לשנות את החישוב האסטרטגי של מדינות נוספות באזור.
סעודיה היא המועמדת הברורה ביותר. יורש העצר מוחמד בן סלמאן כבר אמר בפומבי שאם איראן תשיג נשק גרעיני, גם סעודיה תצטרך להשיג אחד. במקביל, ריאד מקדמת תוכנית גרעין אזרחית, וביולי 2026 חתמה עם ארצות הברית על הסכם לשיתוף פעולה גרעיני.
גם טורקיה עשויה להתחיל לשאול שאלות דומות. ארדואן כבר מתח בעבר ביקורת על כך שמדינות מסוימות מחזיקות נשק גרעיני בעוד מאחרות נמנעת האפשרות הזאת. מצרים, שמפתחת כיום תשתית גרעין אזרחית, תצטרך גם היא לבחון את המשמעות של מאזן גרעיני חדש באזור.
זה לא אומר שמחר בבוקר שלוש המדינות יתחילו לבנות פצצה. אבל ברגע שאיראן תחצה את הסף, השאלה בריאד, אנקרה וקהיר תהיה פשוטה: האם אנחנו מוכנים להישאר ללא יכולת גרעינית מול מדינה אזורית שמחזיקה בה?
וכך פצצה אחת יכולה להתחיל מרוץ שבו אף מדינה לא רוצה להיות האחרונה שנשארת בלי אחת.
🔥13🤔6👍1👎1
☢️ מפת מתקני הגרעין במזרח התיכון
המפה מציגה את מתקני הגרעין המרכזיים באזור, אבל חלק מהמידע בה השתנה בעקבות המלחמה:
ישראל: דימונה ושורק פעילים.
איראן: הכור בבושהר ממשיך לפעול. מתקני הגרעין המרכזיים בנתנז, פורדו ואספהאן נפגעו קשות בתקיפות של ישראל וארה"ב. מצבם של חלק מהמתקנים התת קרקעיים ומלאי האורניום עדיין לא ידוע בוודאות.
איחוד האמירויות: ארבעה כורים פעילים בתחנת ברכה.
טורקיה: ארבעה כורים נמצאים בבנייה באקויו.
מצרים: ארבעה כורים נמצאים בבנייה באל-דבעה.
סעודיה: עדיין אין תחנת כוח גרעינית פעילה.
עיראק: הכור באוסיראק הושמד על ידי ישראל ב-1981.
סוריה: המתקן באל-כיבאר הושמד על ידי ישראל ב-2007.
המפה מציגה את מתקני הגרעין המרכזיים באזור, אבל חלק מהמידע בה השתנה בעקבות המלחמה:
ישראל: דימונה ושורק פעילים.
איראן: הכור בבושהר ממשיך לפעול. מתקני הגרעין המרכזיים בנתנז, פורדו ואספהאן נפגעו קשות בתקיפות של ישראל וארה"ב. מצבם של חלק מהמתקנים התת קרקעיים ומלאי האורניום עדיין לא ידוע בוודאות.
איחוד האמירויות: ארבעה כורים פעילים בתחנת ברכה.
טורקיה: ארבעה כורים נמצאים בבנייה באקויו.
מצרים: ארבעה כורים נמצאים בבנייה באל-דבעה.
סעודיה: עדיין אין תחנת כוח גרעינית פעילה.
עיראק: הכור באוסיראק הושמד על ידי ישראל ב-1981.
סוריה: המתקן באל-כיבאר הושמד על ידי ישראל ב-2007.
🤔19🔥1
למה ישראל מתעקשת שלאף מדינה עוינת באזור לא יהיה נשק גרעיני?
יש דברים שמדינה יכולה להרשות לעצמה לטעות בהם. מבחינת ישראל, נשק גרעיני בידי אויב שמאיים על קיומה הוא לא אחד מהם.
ב-1981 ישראל תקפה והשמידה את הכור הגרעיני אוסיראק בעיראק. מנחם בגין קבע אז את העיקרון שהפך ל"דוקטרינת בגין": ישראל לא תאפשר למדינת אויב לפתח נשק להשמדה המונית שיוכל להיות מופנה נגדה.
ב-2007 אותו היגיון חזר בסוריה. ישראל השמידה את הכור בדיר א-זור לפני שהפך לפעיל, גם במחיר של סיכון למלחמה עם סוריה.
וזאת בדיוק הדילמה. בשלב שבו תוכנית גרעין עדיין ניתנת לעצירה, תמיד אפשר לטעון שהאיום עוד לא ממש קיים. אבל ביום שבו כולם יסכימו שהאיום אמיתי, יכול להיות שכבר יהיה מאוחר מדי לעצור אותו.
עבור ישראל, זאת לא רק שאלה צבאית. מדינה קטנה, עם רוב האוכלוסייה והתשתיות שלה בשטח מצומצם, לא יכולה לבסס את הביטחון שלה על התקווה שמנהיג אויב לעולם לא ילחץ על הכפתור.
מול איום קיומי, דוקטרינת בגין אומרת דבר פשוט: עדיף להתמודד עם המחיר של מניעה היום, מאשר לגלות מחר שאיבדת את היכולת למנוע.
יש דברים שמדינה יכולה להרשות לעצמה לטעות בהם. מבחינת ישראל, נשק גרעיני בידי אויב שמאיים על קיומה הוא לא אחד מהם.
ב-1981 ישראל תקפה והשמידה את הכור הגרעיני אוסיראק בעיראק. מנחם בגין קבע אז את העיקרון שהפך ל"דוקטרינת בגין": ישראל לא תאפשר למדינת אויב לפתח נשק להשמדה המונית שיוכל להיות מופנה נגדה.
ב-2007 אותו היגיון חזר בסוריה. ישראל השמידה את הכור בדיר א-זור לפני שהפך לפעיל, גם במחיר של סיכון למלחמה עם סוריה.
וזאת בדיוק הדילמה. בשלב שבו תוכנית גרעין עדיין ניתנת לעצירה, תמיד אפשר לטעון שהאיום עוד לא ממש קיים. אבל ביום שבו כולם יסכימו שהאיום אמיתי, יכול להיות שכבר יהיה מאוחר מדי לעצור אותו.
עבור ישראל, זאת לא רק שאלה צבאית. מדינה קטנה, עם רוב האוכלוסייה והתשתיות שלה בשטח מצומצם, לא יכולה לבסס את הביטחון שלה על התקווה שמנהיג אויב לעולם לא ילחץ על הכפתור.
מול איום קיומי, דוקטרינת בגין אומרת דבר פשוט: עדיף להתמודד עם המחיר של מניעה היום, מאשר לגלות מחר שאיבדת את היכולת למנוע.
❤27👍11🔥3🤔1
אז למה ישראל לא יכולה להרשות לעצמה איראן גרעינית?
אחרי כל הפוסטים האחרונים, בעיניי זאת הנקודה שמסכמת את הסיפור: נשק גרעיני הוא הרבה יותר מפצצה. הוא הרתעה, ביטוח למשטר, כוח מיקוח ובעיקר כלי שמשנה את חופש הפעולה של מי שנמצא מולך.
אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, ישראל תצטרך להכניס אותו לחישוב בכל עימות עתידי, בתקיפה באיראן, בפעולה נגד ההתבססות שלה באזור ואפילו במלחמה מול אחת מהשלוחות שלה. איראן לא חייבת להשתמש בפצצה. מספיק שהאפשרות קיימת כדי להציב תקרה מעל חופש הפעולה הישראלי.
ויש גם תרחיש קיצוני יותר: העברה של נשק גרעיני או חומר גרעיני לשלוחה איראנית. אין כיום ראיה פומבית שאיראן מתכננת לעשות זאת, אבל אם תחזיק בעתיד בנשק כזה, גם הסיכון של העברה, זליגה או אובדן שליטה יצטרף למשוואה.
לפי פרסומים זרים, גם לישראל מיוחסת יכולת למכה גרעינית שנייה באמצעות צוללות (דיברנו על זה בעבר). זאת הרתעה חשובה, אבל המטרה היא לא להגיע למצב שבו השאלה היא מי ישמיד את מי בתגובה.
ולכן מבחינת ישראל, מניעת גרעין איראני היא לא רק מניעת איום קיומי. היא גם שמירה על חופש הפעולה שלה במזרח התיכון.
אחרי כל הפוסטים האחרונים, בעיניי זאת הנקודה שמסכמת את הסיפור: נשק גרעיני הוא הרבה יותר מפצצה. הוא הרתעה, ביטוח למשטר, כוח מיקוח ובעיקר כלי שמשנה את חופש הפעולה של מי שנמצא מולך.
אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, ישראל תצטרך להכניס אותו לחישוב בכל עימות עתידי, בתקיפה באיראן, בפעולה נגד ההתבססות שלה באזור ואפילו במלחמה מול אחת מהשלוחות שלה. איראן לא חייבת להשתמש בפצצה. מספיק שהאפשרות קיימת כדי להציב תקרה מעל חופש הפעולה הישראלי.
ויש גם תרחיש קיצוני יותר: העברה של נשק גרעיני או חומר גרעיני לשלוחה איראנית. אין כיום ראיה פומבית שאיראן מתכננת לעשות זאת, אבל אם תחזיק בעתיד בנשק כזה, גם הסיכון של העברה, זליגה או אובדן שליטה יצטרף למשוואה.
לפי פרסומים זרים, גם לישראל מיוחסת יכולת למכה גרעינית שנייה באמצעות צוללות (דיברנו על זה בעבר). זאת הרתעה חשובה, אבל המטרה היא לא להגיע למצב שבו השאלה היא מי ישמיד את מי בתגובה.
ולכן מבחינת ישראל, מניעת גרעין איראני היא לא רק מניעת איום קיומי. היא גם שמירה על חופש הפעולה שלה במזרח התיכון.
👍23🔥5❤3🤔1
טורקיה: גיאוגרפיה ואנרגיה
הכוח של טורקיה של ארדואן מתחיל קודם כל במפה. היא יושבת בין אירופה לאסיה, שולטת בכניסה לים השחור ונמצאת על נתיבי סחר ואנרגיה מרכזיים.
1. גיאוגרפיה: שליטה בנקודת מפתח
טורקיה שולטת במצרי הבוספורוס והדרדנלים, שמחברים את הים השחור לים התיכון. המשמעות היא שחלק משמעותי מהתנועה הימית של רוסיה, אוקראינה ומדינות נוספות באזור עובר דרך נקודה שטורקיה שולטת בה.
במקביל, היא מהווה גשר יבשתי טבעי בין אירופה לאסיה, ולכן נמצאת בלב נתיבי סחר ותשתיות בין מזרח למערב.
2. אנרגיה: הצינור לאירופה
טורקיה אינה מעצמת אנרגיה גדולה, אבל היא רוצה להיות המקום שדרכו האנרגיה עוברת. גז ונפט מרוסיה, אזרבייג'ן והאזור עוברים דרך שטחה בדרך לאירופה.
מאז המלחמה באוקראינה, החשיבות הזאת גדלה. ארדואן מנסה להפוך את טורקיה למרכז אנרגיה אזורי, וכך להשיג מנוף מול אירופה ורוסיה במקביל.
3. ומה זה אומר לישראל?
לטורקיה יש אינטרס שנתיבי הסחר והאנרגיה בין אסיה לאירופה יעברו דרכה ולא יעקפו אותה. לכן היא מתחרה גם על נתיבי האנרגיה במזרח הים התיכון וגם על מסדרונות סחר עתידיים.
כאן נכנס גם IMEC, המסדרון המתוכנן מהודו לאירופה דרך המפרץ וישראל. אם הוא יתממש בהיקף משמעותי, הוא עשוי ליצור נתיב נוסף בין אסיה לאירופה שלא תלוי בטורקיה.
בשורה התחתונה: הכוח של טורקיה הוא קודם כל גיאוגרפי. היא יושבת בנקודה שמחברת בין יבשות, ימים ונתיבי אנרגיה, וזה נותן לארדואן מרחב תמרון גדול מול רוסיה, אירופה והמזרח התיכון.
הכוח של טורקיה של ארדואן מתחיל קודם כל במפה. היא יושבת בין אירופה לאסיה, שולטת בכניסה לים השחור ונמצאת על נתיבי סחר ואנרגיה מרכזיים.
1. גיאוגרפיה: שליטה בנקודת מפתח
טורקיה שולטת במצרי הבוספורוס והדרדנלים, שמחברים את הים השחור לים התיכון. המשמעות היא שחלק משמעותי מהתנועה הימית של רוסיה, אוקראינה ומדינות נוספות באזור עובר דרך נקודה שטורקיה שולטת בה.
במקביל, היא מהווה גשר יבשתי טבעי בין אירופה לאסיה, ולכן נמצאת בלב נתיבי סחר ותשתיות בין מזרח למערב.
2. אנרגיה: הצינור לאירופה
טורקיה אינה מעצמת אנרגיה גדולה, אבל היא רוצה להיות המקום שדרכו האנרגיה עוברת. גז ונפט מרוסיה, אזרבייג'ן והאזור עוברים דרך שטחה בדרך לאירופה.
מאז המלחמה באוקראינה, החשיבות הזאת גדלה. ארדואן מנסה להפוך את טורקיה למרכז אנרגיה אזורי, וכך להשיג מנוף מול אירופה ורוסיה במקביל.
3. ומה זה אומר לישראל?
לטורקיה יש אינטרס שנתיבי הסחר והאנרגיה בין אסיה לאירופה יעברו דרכה ולא יעקפו אותה. לכן היא מתחרה גם על נתיבי האנרגיה במזרח הים התיכון וגם על מסדרונות סחר עתידיים.
כאן נכנס גם IMEC, המסדרון המתוכנן מהודו לאירופה דרך המפרץ וישראל. אם הוא יתממש בהיקף משמעותי, הוא עשוי ליצור נתיב נוסף בין אסיה לאירופה שלא תלוי בטורקיה.
בשורה התחתונה: הכוח של טורקיה הוא קודם כל גיאוגרפי. היא יושבת בנקודה שמחברת בין יבשות, ימים ונתיבי אנרגיה, וזה נותן לארדואן מרחב תמרון גדול מול רוסיה, אירופה והמזרח התיכון.
❤11👍11🤔1