פרויקט הEastMed - הרצון להיכנס לפרויקט הזה
עוד משהו לגבי טורקיה והאיומים הצבאיים והמשפטיים שלה. איזו חברת אנרגיה, איזה בנק או איזה גוף השקעות ירצו להיכנס לפרויקט כזה כשיש מדינה שלא רק מאיימת, אלא גם מוכיחה שהיא מוכנה לממש את האיומים שלה?
במילים פשוטות, קשה מאוד לחברות אנרגיה להתחיל פרויקט כזה כשברקע תמיד קיים החשש מהסלמה, מפגיעה בתשתיות או מחבלות ימיות מסתוריות. כשכל הזמן מרחף מעל הפרויקט סיכון ביטחוני ומשפטי, הרבה יותר קשה לגייס את הכסף והחברות שצריך כדי להוציא אותו לפועל.
עוד משהו לגבי טורקיה והאיומים הצבאיים והמשפטיים שלה. איזו חברת אנרגיה, איזה בנק או איזה גוף השקעות ירצו להיכנס לפרויקט כזה כשיש מדינה שלא רק מאיימת, אלא גם מוכיחה שהיא מוכנה לממש את האיומים שלה?
במילים פשוטות, קשה מאוד לחברות אנרגיה להתחיל פרויקט כזה כשברקע תמיד קיים החשש מהסלמה, מפגיעה בתשתיות או מחבלות ימיות מסתוריות. כשכל הזמן מרחף מעל הפרויקט סיכון ביטחוני ומשפטי, הרבה יותר קשה לגייס את הכסף והחברות שצריך כדי להוציא אותו לפועל.
❤12👍10🤔1💯1
פרויקט הEastMed - צירים עוקפים
אבל טורקיה לא רק מנסה לעצור את EastMed, היא גם מציעה חלופות משלה. מבחינתה, אין שום סיבה להשקיע מיליארדים בצינור חדש כשכבר היום עוברים דרכה צינורות שמזרימים גז לאירופה. טורקיה מחזיקה בתשתיות פעילות כמו TANAP ו-TAP שמחברות בין אסיה לאירופה, והטענה שלה פשוטה: במקום לעקוף אותנו, תחברו את ישראל לטורקיה ומשם נוביל את הגז דרך המערכת שכבר קיימת.
במקביל, טורקיה מקדמת פרויקטים משלה כדי לחזק את האחיזה שלה באזור. היא מתכננת צינור גז תת ימי שיחבר את טורקיה לצפון קפריסין, ובוחנת גם מסדרונות אנרגיה נוספים דרך סוריה ומדינות ערב. המטרה ברורה, לבסס את טורקיה כצומת האנרגיה המרכזי של מזרח הים התיכון, ולהציע חלופות שיתחרו ישירות בנתיב שישראל, קפריסין ויוון מנסות לקדם.
אבל טורקיה לא רק מנסה לעצור את EastMed, היא גם מציעה חלופות משלה. מבחינתה, אין שום סיבה להשקיע מיליארדים בצינור חדש כשכבר היום עוברים דרכה צינורות שמזרימים גז לאירופה. טורקיה מחזיקה בתשתיות פעילות כמו TANAP ו-TAP שמחברות בין אסיה לאירופה, והטענה שלה פשוטה: במקום לעקוף אותנו, תחברו את ישראל לטורקיה ומשם נוביל את הגז דרך המערכת שכבר קיימת.
במקביל, טורקיה מקדמת פרויקטים משלה כדי לחזק את האחיזה שלה באזור. היא מתכננת צינור גז תת ימי שיחבר את טורקיה לצפון קפריסין, ובוחנת גם מסדרונות אנרגיה נוספים דרך סוריה ומדינות ערב. המטרה ברורה, לבסס את טורקיה כצומת האנרגיה המרכזי של מזרח הים התיכון, ולהציע חלופות שיתחרו ישירות בנתיב שישראל, קפריסין ויוון מנסות לקדם.
👍9❤8🤔3🤬3
פרויקט הEastMed - בעיית ההנדסה
אם נתעלם לרגע מהפוליטיקה ומהכסף, עדיין נשארת בעיה ענקית, ההנדסה עצמה.
ה-EastMed אמור לעבור באחד האזורים המאתגרים ביותר בעולם להנחת צינורות. בחלק מהמקומות הצינור יצטרך להיות מונח בעומק של כ-3,000 מטר מתחת לפני הים, תחת לחצים אדירים. בנוסף, קרקעית הים באזור מלאה בהרים תת ימיים, קניונים, אזורים מועדים לרעידות אדמה וגלישות קרקע תת ימיות. המשמעות היא שלא רק שההקמה מסובכת ויקרה במיוחד, גם התחזוקה העתידית תהיה כאב ראש לא קטן. כל תקלה עלולה לדרוש ציוד מיוחד, רובוטים תת ימיים ועלויות תיקון עצומות, מה שהופך את כל הפרויקט למורכב הרבה יותר ממה שנראה על הנייר.
אם נתעלם לרגע מהפוליטיקה ומהכסף, עדיין נשארת בעיה ענקית, ההנדסה עצמה.
ה-EastMed אמור לעבור באחד האזורים המאתגרים ביותר בעולם להנחת צינורות. בחלק מהמקומות הצינור יצטרך להיות מונח בעומק של כ-3,000 מטר מתחת לפני הים, תחת לחצים אדירים. בנוסף, קרקעית הים באזור מלאה בהרים תת ימיים, קניונים, אזורים מועדים לרעידות אדמה וגלישות קרקע תת ימיות. המשמעות היא שלא רק שההקמה מסובכת ויקרה במיוחד, גם התחזוקה העתידית תהיה כאב ראש לא קטן. כל תקלה עלולה לדרוש ציוד מיוחד, רובוטים תת ימיים ועלויות תיקון עצומות, מה שהופך את כל הפרויקט למורכב הרבה יותר ממה שנראה על הנייר.
👍15❤5🤔5
במילים אחרות, הראיתי כמה קשיים יש בפרויקט הזה, שהרבה אנשים מדברים עליו, וכמה סכנות טמונות בו, החל מתחרות גיאופוליטית עולמית ועד איומים צבאיים מצד מדינות קרובות.
ישראל היא מעצמה אזורית, ובתחומים מסוימים גם מעצמה טכנולוגית עולמית. אין סיבה שלא נדחף להקמת הצינור הזה, גם כדי לייצר מנופי השפעה ולחזק את מעמדנו מול מדינות האזור, וגם כדי לסייע בהבטחת אספקה של משאבים קריטיים לאירופה. זהו אינטרס אסטרטגי ישראלי, אך גם אינטרס מערבי רחב יותר.
והכי חשוב, שלא נשכח: טורקיה היא מדינה לא אמינה, האחים המוסלמים אינם אמינים, וכל הקונספט של תלות בציר כזה אינו אמין עבור המערב ועבור הערכים הדמוקרטיים שלנו. המערב וישראל חייבים לדחוף לכך שהפרויקט הזה יצליח ויעבוד. לאורך זמן, זו הדרך היחידה להבטיח שמשאבים קריטיים יזרמו מהמזרח התיכון לאירופה, מבלי שיהיה מישהו בטורקיה שיוריד את השאלטר בגלל שאיפות גיאופוליטיות או אימפריאליסטיות.
ישראל היא מעצמה אזורית, ובתחומים מסוימים גם מעצמה טכנולוגית עולמית. אין סיבה שלא נדחף להקמת הצינור הזה, גם כדי לייצר מנופי השפעה ולחזק את מעמדנו מול מדינות האזור, וגם כדי לסייע בהבטחת אספקה של משאבים קריטיים לאירופה. זהו אינטרס אסטרטגי ישראלי, אך גם אינטרס מערבי רחב יותר.
והכי חשוב, שלא נשכח: טורקיה היא מדינה לא אמינה, האחים המוסלמים אינם אמינים, וכל הקונספט של תלות בציר כזה אינו אמין עבור המערב ועבור הערכים הדמוקרטיים שלנו. המערב וישראל חייבים לדחוף לכך שהפרויקט הזה יצליח ויעבוד. לאורך זמן, זו הדרך היחידה להבטיח שמשאבים קריטיים יזרמו מהמזרח התיכון לאירופה, מבלי שיהיה מישהו בטורקיה שיוריד את השאלטר בגלל שאיפות גיאופוליטיות או אימפריאליסטיות.
👍43❤2💯2🤝1
זה פשוט ענק 😂😂😂
טראמפ על ההפסד 4:1 של ארה״ב לבלגיה הלילה:
ניצחנו את בלגיה, אין להם יותר נבחרת. השמדנו להם את הנבחרת.
כל הנבחרת שלהם הוחלפה, הם בחורים טובים, הם יתנו לנו את הגביע, דיברתי איתם.
אם הם לא יתנו לנו את הגביע אנחנו נשמיד את ברוז׳. יש שיחות טובות. הכדור שלנו הכי טוב, אין להם שוער, אין להם שער, השמדנו להם הכל. אין להם קווים לבנים על המגרש. ניצחנו כמו שאף מדינה בעולם לא ניצחה במונדיאל. הגביע אצלנו, וגם אם לא נקבל את הגביע אנחנו יודעים איפה הוא אני לא דואג.
טראמפ על ההפסד 4:1 של ארה״ב לבלגיה הלילה:
ניצחנו את בלגיה, אין להם יותר נבחרת. השמדנו להם את הנבחרת.
כל הנבחרת שלהם הוחלפה, הם בחורים טובים, הם יתנו לנו את הגביע, דיברתי איתם.
אם הם לא יתנו לנו את הגביע אנחנו נשמיד את ברוז׳. יש שיחות טובות. הכדור שלנו הכי טוב, אין להם שוער, אין להם שער, השמדנו להם הכל. אין להם קווים לבנים על המגרש. ניצחנו כמו שאף מדינה בעולם לא ניצחה במונדיאל. הגביע אצלנו, וגם אם לא נקבל את הגביע אנחנו יודעים איפה הוא אני לא דואג.
🤣137🤯7💯4❤3👍1🔥1🫡1
אני אדבר על הודו, על התפקיד שלה ועל המשקל האסטרטגי שלה בתוך פרויקט IMEC. רק כתזכורת, IMEC הוא ראשי התיבות של India-Middle East-Europe Economic Corridor, מסדרון כלכלי ענק שנועד לחבר את הודו, המזרח התיכון ואירופה באמצעות רשת של נמלים, רכבות, תשתיות אנרגיה וקווי תקשורת.
בפועל, המסדרון אמור לחבר את הודו למדינות המפרץ, משם דרך ירדן וישראל אל הים התיכון, ובהמשך לקפריסין, יוון ושאר אירופה, במטרה לקצר זמני סחר, לחזק את שרשראות האספקה וליצור חלופה אסטרטגית לנתיבי הסחר הקיימים.
תמונת תזכורת שממחישה את החזון והיעד שאליו כל השחקניות שואפות להגיע.
בפועל, המסדרון אמור לחבר את הודו למדינות המפרץ, משם דרך ירדן וישראל אל הים התיכון, ובהמשך לקפריסין, יוון ושאר אירופה, במטרה לקצר זמני סחר, לחזק את שרשראות האספקה וליצור חלופה אסטרטגית לנתיבי הסחר הקיימים.
תמונת תזכורת שממחישה את החזון והיעד שאליו כל השחקניות שואפות להגיע.
👍46❤8🤔1🤣1
בשבוע שעבר השתתפתי בכנס IMEC, שעסק בעתיד התשתיות, האנרגיה והקישוריות האזורית במזרח הים התיכון.
בכנס השתתפו שגרירים, נציגי ממשל, משקיעים, אנשי תעשייה ומובילי אקוסיסטם ממדינות שונות באזור. מעבר לפאנלים, היה מעניין לראות כיצד שחקנים שונים מסתכלים על ההזדמנויות והאתגרים שבבניית תשתיות אזוריות, ועל הדרך להפוך חזון לפרויקטים ממשיים.
בשבועות הקרובים אשתף כאן חלק מהתובנות והמחשבות שאפשר לשתף מהכנס, בעיקר סביב IMEC והאופן שבו מדינות ושחקנים מרכזיים באזור רואים את פיתוח התשתיות והחיבורים הכלכליים ביניהם.
תודה ל-Startup Nation Central, ובאופן אישי לאלון טורכספא, על ההזמנה.
בעיניי, זה בדיוק המקום שבו עוברים מדיבורים למעשים. כשמביאים את האנשים הנכונים לאותו חדר, רעיונות הופכים להזדמנויות, ושיתופי פעולה מתחילים לקבל צורה אמיתית.
בכנס השתתפו שגרירים, נציגי ממשל, משקיעים, אנשי תעשייה ומובילי אקוסיסטם ממדינות שונות באזור. מעבר לפאנלים, היה מעניין לראות כיצד שחקנים שונים מסתכלים על ההזדמנויות והאתגרים שבבניית תשתיות אזוריות, ועל הדרך להפוך חזון לפרויקטים ממשיים.
בשבועות הקרובים אשתף כאן חלק מהתובנות והמחשבות שאפשר לשתף מהכנס, בעיקר סביב IMEC והאופן שבו מדינות ושחקנים מרכזיים באזור רואים את פיתוח התשתיות והחיבורים הכלכליים ביניהם.
תודה ל-Startup Nation Central, ובאופן אישי לאלון טורכספא, על ההזמנה.
בעיניי, זה בדיוק המקום שבו עוברים מדיבורים למעשים. כשמביאים את האנשים הנכונים לאותו חדר, רעיונות הופכים להזדמנויות, ושיתופי פעולה מתחילים לקבל צורה אמיתית.
👍35❤22🔥4👏3
תובנות מהכנס: המסלול של IMEC והמחויבות של הודו
אז כמו שאמרתי, הנה כמה תובנות מעניינות שעלו בכנס בנושא IMEC. חלק מהדברים נאמרו במפורש במהלך הכנס, וחלק הם הפרשנות האישית שלי לגבי הכיוון שאליו הדברים מתפתחים.
במסגרת הסכם IMEC, הודו הבהירה באופן מפורש שהנתיב המתוכנן אמור לעבור דרך ירדן ולאחר מכן דרך ישראל. זו לא רק הצהרה כללית, אלא התחייבות שנכללה בהסכם שעליו היא חתמה.
מצד אחד, זו נקודה מעודדת מאוד. כפי שרבים מכם יודעים, טורקיה פועלת לקדם חלופה שבה הנתיב יעבור דרך סוריה ומשם לטורקיה. העובדה שבהסכם עצמו הודו התחייבה למסלול שעובר דרך ירדן וישראל מעניקה לציר הזה בסיס משמעותי.
מצד שני, כולנו יודעים שבמציאות הגיאופוליטית אינטרסים חזקים לעיתים גוברים על הסכמים ועל מה שנכתב על הנייר. לכן, לצד האופטימיות, חשוב להישאר עם רגליים על הקרקע ולזכור שהמציאות יכולה להשתנות במהירות. דווקא בגלל זה חשוב להמשיך לחזק, לטפח ולתחזק את הציר הזה ככל האפשר, כדי להגדיל את הסיכוי שהוא אכן יהפוך למציאות לאורך זמן.
אז כמו שאמרתי, הנה כמה תובנות מעניינות שעלו בכנס בנושא IMEC. חלק מהדברים נאמרו במפורש במהלך הכנס, וחלק הם הפרשנות האישית שלי לגבי הכיוון שאליו הדברים מתפתחים.
במסגרת הסכם IMEC, הודו הבהירה באופן מפורש שהנתיב המתוכנן אמור לעבור דרך ירדן ולאחר מכן דרך ישראל. זו לא רק הצהרה כללית, אלא התחייבות שנכללה בהסכם שעליו היא חתמה.
מצד אחד, זו נקודה מעודדת מאוד. כפי שרבים מכם יודעים, טורקיה פועלת לקדם חלופה שבה הנתיב יעבור דרך סוריה ומשם לטורקיה. העובדה שבהסכם עצמו הודו התחייבה למסלול שעובר דרך ירדן וישראל מעניקה לציר הזה בסיס משמעותי.
מצד שני, כולנו יודעים שבמציאות הגיאופוליטית אינטרסים חזקים לעיתים גוברים על הסכמים ועל מה שנכתב על הנייר. לכן, לצד האופטימיות, חשוב להישאר עם רגליים על הקרקע ולזכור שהמציאות יכולה להשתנות במהירות. דווקא בגלל זה חשוב להמשיך לחזק, לטפח ולתחזק את הציר הזה ככל האפשר, כדי להגדיל את הסיכוי שהוא אכן יהפוך למציאות לאורך זמן.
👍34❤1
תובנות מהכנס: בלי הודו, אין IMEC
הודו היא הלב והעוגן המרכזי של מסדרון הסחר והתחבורה הודו, מזרח התיכון ואירופה (IMEC). למעשה, השגריר ההודי הדגיש זאת בצורה חד משמעית כשאמר: "IMEC בלי הודו הוא לא IMEC".
כל הרעיון שמאחורי המסדרון נועד ליצור חיבור כלכלי ואסטרטגי בין הודו, מדינות המזרח התיכון ואירופה. גם מסלולו של הפרויקט אינו נתון לפרשנות, אלא מוגדר באופן ברור במסמך ההבנות שנחתם בפסגת ה-G20 בשנת 2023.
הודו היא הלב והעוגן המרכזי של מסדרון הסחר והתחבורה הודו, מזרח התיכון ואירופה (IMEC). למעשה, השגריר ההודי הדגיש זאת בצורה חד משמעית כשאמר: "IMEC בלי הודו הוא לא IMEC".
כל הרעיון שמאחורי המסדרון נועד ליצור חיבור כלכלי ואסטרטגי בין הודו, מדינות המזרח התיכון ואירופה. גם מסלולו של הפרויקט אינו נתון לפרשנות, אלא מוגדר באופן ברור במסמך ההבנות שנחתם בפסגת ה-G20 בשנת 2023.
👍19❤1
תובנות מהכנס: מאי לגשר אזורי
במהלך הזה ישראל הופכת מאי לגשר. ד"ר איל חולתא, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של ראש ממשלת ישראל וראש המטה לביטחון לאומי, ומי שקודם לכן שירת כראש אגף במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אמר בכנס:
"ישראל נתפסה היסטורית כ'אי' – מדינה מבודדת שכל מהותה הישרדות מול איומים. אבל זה לא רק מיינדסט, זה אתגר של מיקום תשתיתי".
למה זה משנה?
עד היום, ישראל פעלה מתוך תפיסה של "אי" בודד. חולתא מסביר שהפרויקטים שאנחנו רואים עכשיו, כמו ה-IMEC והחיבור האנרגטי לקפריסין, הם הרבה מעבר לכלכלה או הנדסה. זהו רגע היסטורי של שינוי פאזה: החיבור הזה עומד להיות הקשר האנרגטי הפיזי הראשון אי-פעם בין ישראל למדינה שכנה.
המסר של חולתא חד וברור – ישראל היא כבר לא רק "מלחמות" או "הישרדות". המעבר הזה מ"אי" ל"גשר" מסמן כיוון חדש: מעבר ליציבות, לביטחון ולשגשוג במרחב כולו, יחד עם השכנות שלנו.
הפרויקטים האלה הם לא רק תוכניות על הנייר, אלו הם הכלים שמבססים יחסים אזוריים על חשיבה פרגמטית ועל אינטרס כלכלי משותף של צמיחה, במקום רק על ציר של איומים.
במהלך הזה ישראל הופכת מאי לגשר. ד"ר איל חולתא, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של ראש ממשלת ישראל וראש המטה לביטחון לאומי, ומי שקודם לכן שירת כראש אגף במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אמר בכנס:
"ישראל נתפסה היסטורית כ'אי' – מדינה מבודדת שכל מהותה הישרדות מול איומים. אבל זה לא רק מיינדסט, זה אתגר של מיקום תשתיתי".
למה זה משנה?
עד היום, ישראל פעלה מתוך תפיסה של "אי" בודד. חולתא מסביר שהפרויקטים שאנחנו רואים עכשיו, כמו ה-IMEC והחיבור האנרגטי לקפריסין, הם הרבה מעבר לכלכלה או הנדסה. זהו רגע היסטורי של שינוי פאזה: החיבור הזה עומד להיות הקשר האנרגטי הפיזי הראשון אי-פעם בין ישראל למדינה שכנה.
המסר של חולתא חד וברור – ישראל היא כבר לא רק "מלחמות" או "הישרדות". המעבר הזה מ"אי" ל"גשר" מסמן כיוון חדש: מעבר ליציבות, לביטחון ולשגשוג במרחב כולו, יחד עם השכנות שלנו.
הפרויקטים האלה הם לא רק תוכניות על הנייר, אלו הם הכלים שמבססים יחסים אזוריים על חשיבה פרגמטית ועל אינטרס כלכלי משותף של צמיחה, במקום רק על ציר של איומים.
👍24❤5
תובנות מהכנס: השחקן השקט של המזרח התיכון
כשאנחנו מדברים על מסדרון ה-IMEC, הזרקורים תמיד מופנים ל"גדולים": ארה"ב, הודו, ישראל, ערב הסעודית. אבל מאחורי הקלעים יש שחקן קטן, מתוחכם ואסטרטגי, שתופס נקודת מפתח בציר הזה: קפריסין.
שגריר קפריסין בכנס, אנדריאס קורנליו, הסביר למה האי הזה הוא הרבה יותר מיעד לחופשות. לדבריו, קפריסין היא משתתפת "ברירת מחדל" ב-IMEC, ולא רק בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה שיושב בדיוק על נתיבי הסחר בין אסיה לאירופה.
אז מה הופך אותה לנכס אסטרטגי?
* רשת דיפלומטית: קפריסין היא אחת המדינות הבודדות באיחוד האירופי שמחזיקות שגרירויות בכל מדינות המפרץ, מה שמאפשר לה להיות צינור קשר ייחודי בין אירופה, המזרח התיכון והודו.
* מעצמה לוגיסטית: קפריסין מחזיקה באחד ממרכזי ניהול האוניות הגדולים בעולם (שלישי בעולם וראשון באיחוד האירופי), מה שהופך אותה לנקודת עוגן קריטית בשרשרת האספקה הימית של הפרויקט.
קפריסין היא לא רק מדינה שכנה, היא הופכת להיות הפלטפורמה שמאפשרת לחיבור הזה לעבוד. כולם צריכים אותה – גם המערב, גם מדינות המפרץ וגם הודו.
כשאנחנו מדברים על מסדרון ה-IMEC, הזרקורים תמיד מופנים ל"גדולים": ארה"ב, הודו, ישראל, ערב הסעודית. אבל מאחורי הקלעים יש שחקן קטן, מתוחכם ואסטרטגי, שתופס נקודת מפתח בציר הזה: קפריסין.
שגריר קפריסין בכנס, אנדריאס קורנליו, הסביר למה האי הזה הוא הרבה יותר מיעד לחופשות. לדבריו, קפריסין היא משתתפת "ברירת מחדל" ב-IMEC, ולא רק בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה שיושב בדיוק על נתיבי הסחר בין אסיה לאירופה.
אז מה הופך אותה לנכס אסטרטגי?
* רשת דיפלומטית: קפריסין היא אחת המדינות הבודדות באיחוד האירופי שמחזיקות שגרירויות בכל מדינות המפרץ, מה שמאפשר לה להיות צינור קשר ייחודי בין אירופה, המזרח התיכון והודו.
* מעצמה לוגיסטית: קפריסין מחזיקה באחד ממרכזי ניהול האוניות הגדולים בעולם (שלישי בעולם וראשון באיחוד האירופי), מה שהופך אותה לנקודת עוגן קריטית בשרשרת האספקה הימית של הפרויקט.
קפריסין היא לא רק מדינה שכנה, היא הופכת להיות הפלטפורמה שמאפשרת לחיבור הזה לעבוד. כולם צריכים אותה – גם המערב, גם מדינות המפרץ וגם הודו.
🔥44❤7👍3👎2
תובנות מהכנס: רגולציה ומיסוי
גיאופוליטיקה היא מפות צבעוניות וקווי מתאר יפים, אבל המציאות היא בירוקרטיה קשוחה. שאול צמח (מנכ"ל אנרג'יאן ישראל) מסביר בכנס את הפער שבין החזון האסטרטגי לבין היתכנות ביצועית.
לפרויקט כמו IMEC אין תקומה ללא עבודת הכנה טכנית ורגולטורית משעממת אך קריטית:
* התנגשות תקנים: אי אפשר לשתף תשתיות (כמו צינורות או מתקני הפקה) אם אין סטנדרטיזציה משותפת. לדוגמה, חברה הפועלת לפי תקני בטיחות אירופיים מתקשה לעבוד עם חברה הפועלת לפי תקן אמריקאי. בלי תיאום טכני, התשתיות לא יחוברו.
* הסדרת המיסוי: מדינות חייבות להסכים מראש על משטר המס שיחול על שיתוף פעולה חוצה גבולות. אם משטר המס לא ברור מראש, הפרויקט לא ניתן למימון בנקאי. פרויקט ללא יכולת מימון יישאר תוכנית על הנייר בלבד.
גיאופוליטיקה היא מפות צבעוניות וקווי מתאר יפים, אבל המציאות היא בירוקרטיה קשוחה. שאול צמח (מנכ"ל אנרג'יאן ישראל) מסביר בכנס את הפער שבין החזון האסטרטגי לבין היתכנות ביצועית.
לפרויקט כמו IMEC אין תקומה ללא עבודת הכנה טכנית ורגולטורית משעממת אך קריטית:
* התנגשות תקנים: אי אפשר לשתף תשתיות (כמו צינורות או מתקני הפקה) אם אין סטנדרטיזציה משותפת. לדוגמה, חברה הפועלת לפי תקני בטיחות אירופיים מתקשה לעבוד עם חברה הפועלת לפי תקן אמריקאי. בלי תיאום טכני, התשתיות לא יחוברו.
* הסדרת המיסוי: מדינות חייבות להסכים מראש על משטר המס שיחול על שיתוף פעולה חוצה גבולות. אם משטר המס לא ברור מראש, הפרויקט לא ניתן למימון בנקאי. פרויקט ללא יכולת מימון יישאר תוכנית על הנייר בלבד.
👍18👏1
תובנות מהכנס: שלושה עמודי תווך להצלחת ה-IMEC
הצלחת מסדרון ה-IMEC אינה תלויה רק בנתיב פיזי על מפה, אלא בשילוב של שלושה מרכיבים אסטרטגיים שנדונו בכנס כקריטיים להפיכתו למציאות:
* חדשנות בתעשיות מסורתיות: שאול צמח הדגיש כי החדשנות אינה מוגבלת לתוכנה בלבד. ישנו צורך קריטי בטכנולוגיות שיודעות לפעול בסביבות עוינות, כמו בינה מלאכותית לזיהוי תקלות אקוסטיות בציוד מסתובב בתעשיית הגז והנפט. הטמעת טכנולוגיות אלו היא תנאי להתייעלות והגברת הבטיחות בתשתיות האזוריות.
* סייבר כמרכיב תשתיתי: קישוריות ללא אבטחה היא סיכון ביטחוני. השגריר הקפריסאי אנדריאס קורנליו ציין את הקמת מרכז המצוינות לסייבר ימי (בשיתוף ישראל, קפריסין ויוון) כחלק בלתי נפרד מהפרויקט. הסייבר הפך לחלק מהתשתית הקריטית של הציר, ממש כמו הצינורות והנמלים עצמם.
* יצירת עובדות בשטח: ד"ר איל חולתא ואחרים התייחסו לאתגרים שמציבים גורמים אזוריים (כמו טורקיה) שמקדמים נתיבים חלופיים. הגישה שהוצגה בכנס היא שהדרך להתמודד עם התנגדות היא לא רק באמצעות הצהרות דיפלומטיות, אלא על ידי יצירת עובדות בשטח – יצירת תשתיות משותפות ואינטרסים כלכליים שיהיו "יקרים מדי" או מורכבים מדי מכדי לוותר עליהם, מה שמחליש את היכולת של גורמים עוינים לערער את היציבות.
הצלחת מסדרון ה-IMEC אינה תלויה רק בנתיב פיזי על מפה, אלא בשילוב של שלושה מרכיבים אסטרטגיים שנדונו בכנס כקריטיים להפיכתו למציאות:
* חדשנות בתעשיות מסורתיות: שאול צמח הדגיש כי החדשנות אינה מוגבלת לתוכנה בלבד. ישנו צורך קריטי בטכנולוגיות שיודעות לפעול בסביבות עוינות, כמו בינה מלאכותית לזיהוי תקלות אקוסטיות בציוד מסתובב בתעשיית הגז והנפט. הטמעת טכנולוגיות אלו היא תנאי להתייעלות והגברת הבטיחות בתשתיות האזוריות.
* סייבר כמרכיב תשתיתי: קישוריות ללא אבטחה היא סיכון ביטחוני. השגריר הקפריסאי אנדריאס קורנליו ציין את הקמת מרכז המצוינות לסייבר ימי (בשיתוף ישראל, קפריסין ויוון) כחלק בלתי נפרד מהפרויקט. הסייבר הפך לחלק מהתשתית הקריטית של הציר, ממש כמו הצינורות והנמלים עצמם.
* יצירת עובדות בשטח: ד"ר איל חולתא ואחרים התייחסו לאתגרים שמציבים גורמים אזוריים (כמו טורקיה) שמקדמים נתיבים חלופיים. הגישה שהוצגה בכנס היא שהדרך להתמודד עם התנגדות היא לא רק באמצעות הצהרות דיפלומטיות, אלא על ידי יצירת עובדות בשטח – יצירת תשתיות משותפות ואינטרסים כלכליים שיהיו "יקרים מדי" או מורכבים מדי מכדי לוותר עליהם, מה שמחליש את היכולת של גורמים עוינים לערער את היציבות.
🔥14❤6👌5👍2