פרויקט הEastMed - המתחרים הישירים לפרויקט הזה
המתחרים של הפרויקט הזה הם כמעט כל שחקני האזור, החל ממדינות קטנות ועד למעצמה החזקה בעולם.
בקצרה, ישראל, קפריסין ויוון רוצות להעביר צינור גז לאיחוד האירופי, ובמילים אחרות, להפוך לציר אנרגיה מרכזי באזור. מהלך כזה מעניק לא רק רווח כלכלי, אלא גם השפעה גיאופוליטית משמעותית.
מטבע הדברים, לא כולם אוהבים את הרעיון הזה. סביב המאבק על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון קמו שיתופי פעולה ובריתות שונות, ובהן גם פורומים אזוריים שבהם חברות מצרים, ירדן, איטליה וצרפת.
זוכרים שדיברתי קודם על כך שארצות הברית החלה בשנים האחרונות לייצא כמויות גדולות של אנרגיה לשווקים ברחבי העולם? אז גם היא חלק מהתמונה. ככל שאירופה מחפשת מקורות אנרגיה חדשים, ארצות הברית מעוניינת למכור לה יותר גז טבעי ונפט משלה. לכן, במידה מסוימת, היא גם מתחרה על אותו שוק יעד שאליו מכוון הפרויקט. המגמה הזו התחזקה בשנים האחרונות וממשיכה להשפיע על שוק האנרגיה העולמי.
אבל אם יש מדינה אחת שהפרויקט הזה באמת מוציא אותה משלוותה, זו טורקיה. למעשה, היא כנראה המתנגדת הבולטת ביותר למהלך. מבחינתה, צינור שיעקוף את שטחה ויהפוך את ישראל, קפריסין ויוון לציר אנרגיה מרכזי פוגע באינטרסים האסטרטגיים שלה. לכן היא מפעילה לחץ מדיני, מעלה התנגדויות משפטיות, ובמקרים מסוימים אף משמיעה איומים צבאיים כלפי גורמים המעורבים במאבק על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון.
על טורקיה שווה לדבר בנפרד, כי חלק גדול מהדרמה סביב הפרויקט מתחיל ונגמר בה.
המתחרים של הפרויקט הזה הם כמעט כל שחקני האזור, החל ממדינות קטנות ועד למעצמה החזקה בעולם.
בקצרה, ישראל, קפריסין ויוון רוצות להעביר צינור גז לאיחוד האירופי, ובמילים אחרות, להפוך לציר אנרגיה מרכזי באזור. מהלך כזה מעניק לא רק רווח כלכלי, אלא גם השפעה גיאופוליטית משמעותית.
מטבע הדברים, לא כולם אוהבים את הרעיון הזה. סביב המאבק על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון קמו שיתופי פעולה ובריתות שונות, ובהן גם פורומים אזוריים שבהם חברות מצרים, ירדן, איטליה וצרפת.
זוכרים שדיברתי קודם על כך שארצות הברית החלה בשנים האחרונות לייצא כמויות גדולות של אנרגיה לשווקים ברחבי העולם? אז גם היא חלק מהתמונה. ככל שאירופה מחפשת מקורות אנרגיה חדשים, ארצות הברית מעוניינת למכור לה יותר גז טבעי ונפט משלה. לכן, במידה מסוימת, היא גם מתחרה על אותו שוק יעד שאליו מכוון הפרויקט. המגמה הזו התחזקה בשנים האחרונות וממשיכה להשפיע על שוק האנרגיה העולמי.
אבל אם יש מדינה אחת שהפרויקט הזה באמת מוציא אותה משלוותה, זו טורקיה. למעשה, היא כנראה המתנגדת הבולטת ביותר למהלך. מבחינתה, צינור שיעקוף את שטחה ויהפוך את ישראל, קפריסין ויוון לציר אנרגיה מרכזי פוגע באינטרסים האסטרטגיים שלה. לכן היא מפעילה לחץ מדיני, מעלה התנגדויות משפטיות, ובמקרים מסוימים אף משמיעה איומים צבאיים כלפי גורמים המעורבים במאבק על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון.
על טורקיה שווה לדבר בנפרד, כי חלק גדול מהדרמה סביב הפרויקט מתחיל ונגמר בה.
👍31❤3👏3🤔1👌1
פרויקט הEastMed - טורקיה
טורקיה היא שחקן מרכזי במפת האנרגיה של האזור. כיום עוברים בשטחה צינורות גז ונפט רבים שמחברים בין אסיה, רוסיה והמזרח התיכון לבין אירופה. במילים אחרות, טורקיה יושבת על אחד מצמתי האנרגיה החשובים בעולם.
כאן בדיוק מתחילה הבעיה מבחינתה. ישראל, קפריסין ויוון מבקשות להקים צינור שיעביר גז לאירופה מבלי לעבור דרך טורקיה. מבחינת אנקרה, זה לא עוד פרויקט תשתית, אלא מהלך שעלול לפגוע במעמדה האסטרטגי וביכולת שלה להשפיע על זרימת האנרגיה באזור.
טורקיה רואה בפרויקט הזה איום ישיר על האינטרסים שלה, ולכן היא פועלת נגדו בכמה חזיתות במקביל.
כדי לטרפד את התוכנית היא נשענת על דוקטרינת "המולדת הכחולה", שעליה כבר דיברנו בעבר. במסגרת התפיסה הזו, טורקיה מערערת על חלק מהגבולות הימיים המקובלים באזור, ואינה מקבלת את הפרשנות של יוון וקפריסין לזכויותיהן הימיות סביב איים כמו כרתים וקפריסין. בנוסף, היא חתמה על הסכם גבול ימי עם לוב, הסכם שלטענת יוון וקפריסין חוצה את אחד הנתיבים האפשריים של הצינור ומקשה על קידום הפרויקט. בפועל, המסר הטורקי הוא פשוט: אי אפשר להתעלם מטורקיה כשמתכננים תשתית אנרגיה גדולה במזרח הים התיכון.
אבל זה לא נשאר רק ברמה הדיפלומטית. בשנת 2018 חיל הים הטורקי מנע מספינת קידוח ששכרה חברת Eni להגיע לאזור פעילות שאושר על ידי קפריסין. בהמשך שלחה טורקיה ספינות מחקר וקידוח משלה לאזורים שנמצאים במחלוקת, כשהן מלוות בכלי שיט צבאיים. המהלכים האלה הובילו לא פעם לעימותים ולמתיחות בין טורקיה לבין יוון וקפריסין, ולעיתים אף למפגשים מסוכנים בין כלי שיט צבאיים של הצדדים.
בקיצור, אם יש מדינה אחת שמוכנה להשקיע מאמץ, כסף וכוח כדי למנוע מהצינור הזה להפוך למציאות, זו טורקיה.
טורקיה היא שחקן מרכזי במפת האנרגיה של האזור. כיום עוברים בשטחה צינורות גז ונפט רבים שמחברים בין אסיה, רוסיה והמזרח התיכון לבין אירופה. במילים אחרות, טורקיה יושבת על אחד מצמתי האנרגיה החשובים בעולם.
כאן בדיוק מתחילה הבעיה מבחינתה. ישראל, קפריסין ויוון מבקשות להקים צינור שיעביר גז לאירופה מבלי לעבור דרך טורקיה. מבחינת אנקרה, זה לא עוד פרויקט תשתית, אלא מהלך שעלול לפגוע במעמדה האסטרטגי וביכולת שלה להשפיע על זרימת האנרגיה באזור.
טורקיה רואה בפרויקט הזה איום ישיר על האינטרסים שלה, ולכן היא פועלת נגדו בכמה חזיתות במקביל.
כדי לטרפד את התוכנית היא נשענת על דוקטרינת "המולדת הכחולה", שעליה כבר דיברנו בעבר. במסגרת התפיסה הזו, טורקיה מערערת על חלק מהגבולות הימיים המקובלים באזור, ואינה מקבלת את הפרשנות של יוון וקפריסין לזכויותיהן הימיות סביב איים כמו כרתים וקפריסין. בנוסף, היא חתמה על הסכם גבול ימי עם לוב, הסכם שלטענת יוון וקפריסין חוצה את אחד הנתיבים האפשריים של הצינור ומקשה על קידום הפרויקט. בפועל, המסר הטורקי הוא פשוט: אי אפשר להתעלם מטורקיה כשמתכננים תשתית אנרגיה גדולה במזרח הים התיכון.
אבל זה לא נשאר רק ברמה הדיפלומטית. בשנת 2018 חיל הים הטורקי מנע מספינת קידוח ששכרה חברת Eni להגיע לאזור פעילות שאושר על ידי קפריסין. בהמשך שלחה טורקיה ספינות מחקר וקידוח משלה לאזורים שנמצאים במחלוקת, כשהן מלוות בכלי שיט צבאיים. המהלכים האלה הובילו לא פעם לעימותים ולמתיחות בין טורקיה לבין יוון וקפריסין, ולעיתים אף למפגשים מסוכנים בין כלי שיט צבאיים של הצדדים.
בקיצור, אם יש מדינה אחת שמוכנה להשקיע מאמץ, כסף וכוח כדי למנוע מהצינור הזה להפוך למציאות, זו טורקיה.
👍15🔥12🤬6❤2
פרויקט הEastMed - הרצון להיכנס לפרויקט הזה
עוד משהו לגבי טורקיה והאיומים הצבאיים והמשפטיים שלה. איזו חברת אנרגיה, איזה בנק או איזה גוף השקעות ירצו להיכנס לפרויקט כזה כשיש מדינה שלא רק מאיימת, אלא גם מוכיחה שהיא מוכנה לממש את האיומים שלה?
במילים פשוטות, קשה מאוד לחברות אנרגיה להתחיל פרויקט כזה כשברקע תמיד קיים החשש מהסלמה, מפגיעה בתשתיות או מחבלות ימיות מסתוריות. כשכל הזמן מרחף מעל הפרויקט סיכון ביטחוני ומשפטי, הרבה יותר קשה לגייס את הכסף והחברות שצריך כדי להוציא אותו לפועל.
עוד משהו לגבי טורקיה והאיומים הצבאיים והמשפטיים שלה. איזו חברת אנרגיה, איזה בנק או איזה גוף השקעות ירצו להיכנס לפרויקט כזה כשיש מדינה שלא רק מאיימת, אלא גם מוכיחה שהיא מוכנה לממש את האיומים שלה?
במילים פשוטות, קשה מאוד לחברות אנרגיה להתחיל פרויקט כזה כשברקע תמיד קיים החשש מהסלמה, מפגיעה בתשתיות או מחבלות ימיות מסתוריות. כשכל הזמן מרחף מעל הפרויקט סיכון ביטחוני ומשפטי, הרבה יותר קשה לגייס את הכסף והחברות שצריך כדי להוציא אותו לפועל.
❤12👍10🤔1💯1
פרויקט הEastMed - צירים עוקפים
אבל טורקיה לא רק מנסה לעצור את EastMed, היא גם מציעה חלופות משלה. מבחינתה, אין שום סיבה להשקיע מיליארדים בצינור חדש כשכבר היום עוברים דרכה צינורות שמזרימים גז לאירופה. טורקיה מחזיקה בתשתיות פעילות כמו TANAP ו-TAP שמחברות בין אסיה לאירופה, והטענה שלה פשוטה: במקום לעקוף אותנו, תחברו את ישראל לטורקיה ומשם נוביל את הגז דרך המערכת שכבר קיימת.
במקביל, טורקיה מקדמת פרויקטים משלה כדי לחזק את האחיזה שלה באזור. היא מתכננת צינור גז תת ימי שיחבר את טורקיה לצפון קפריסין, ובוחנת גם מסדרונות אנרגיה נוספים דרך סוריה ומדינות ערב. המטרה ברורה, לבסס את טורקיה כצומת האנרגיה המרכזי של מזרח הים התיכון, ולהציע חלופות שיתחרו ישירות בנתיב שישראל, קפריסין ויוון מנסות לקדם.
אבל טורקיה לא רק מנסה לעצור את EastMed, היא גם מציעה חלופות משלה. מבחינתה, אין שום סיבה להשקיע מיליארדים בצינור חדש כשכבר היום עוברים דרכה צינורות שמזרימים גז לאירופה. טורקיה מחזיקה בתשתיות פעילות כמו TANAP ו-TAP שמחברות בין אסיה לאירופה, והטענה שלה פשוטה: במקום לעקוף אותנו, תחברו את ישראל לטורקיה ומשם נוביל את הגז דרך המערכת שכבר קיימת.
במקביל, טורקיה מקדמת פרויקטים משלה כדי לחזק את האחיזה שלה באזור. היא מתכננת צינור גז תת ימי שיחבר את טורקיה לצפון קפריסין, ובוחנת גם מסדרונות אנרגיה נוספים דרך סוריה ומדינות ערב. המטרה ברורה, לבסס את טורקיה כצומת האנרגיה המרכזי של מזרח הים התיכון, ולהציע חלופות שיתחרו ישירות בנתיב שישראל, קפריסין ויוון מנסות לקדם.
👍9❤8🤔3🤬3
פרויקט הEastMed - בעיית ההנדסה
אם נתעלם לרגע מהפוליטיקה ומהכסף, עדיין נשארת בעיה ענקית, ההנדסה עצמה.
ה-EastMed אמור לעבור באחד האזורים המאתגרים ביותר בעולם להנחת צינורות. בחלק מהמקומות הצינור יצטרך להיות מונח בעומק של כ-3,000 מטר מתחת לפני הים, תחת לחצים אדירים. בנוסף, קרקעית הים באזור מלאה בהרים תת ימיים, קניונים, אזורים מועדים לרעידות אדמה וגלישות קרקע תת ימיות. המשמעות היא שלא רק שההקמה מסובכת ויקרה במיוחד, גם התחזוקה העתידית תהיה כאב ראש לא קטן. כל תקלה עלולה לדרוש ציוד מיוחד, רובוטים תת ימיים ועלויות תיקון עצומות, מה שהופך את כל הפרויקט למורכב הרבה יותר ממה שנראה על הנייר.
אם נתעלם לרגע מהפוליטיקה ומהכסף, עדיין נשארת בעיה ענקית, ההנדסה עצמה.
ה-EastMed אמור לעבור באחד האזורים המאתגרים ביותר בעולם להנחת צינורות. בחלק מהמקומות הצינור יצטרך להיות מונח בעומק של כ-3,000 מטר מתחת לפני הים, תחת לחצים אדירים. בנוסף, קרקעית הים באזור מלאה בהרים תת ימיים, קניונים, אזורים מועדים לרעידות אדמה וגלישות קרקע תת ימיות. המשמעות היא שלא רק שההקמה מסובכת ויקרה במיוחד, גם התחזוקה העתידית תהיה כאב ראש לא קטן. כל תקלה עלולה לדרוש ציוד מיוחד, רובוטים תת ימיים ועלויות תיקון עצומות, מה שהופך את כל הפרויקט למורכב הרבה יותר ממה שנראה על הנייר.
👍15❤5🤔5
במילים אחרות, הראיתי כמה קשיים יש בפרויקט הזה, שהרבה אנשים מדברים עליו, וכמה סכנות טמונות בו, החל מתחרות גיאופוליטית עולמית ועד איומים צבאיים מצד מדינות קרובות.
ישראל היא מעצמה אזורית, ובתחומים מסוימים גם מעצמה טכנולוגית עולמית. אין סיבה שלא נדחף להקמת הצינור הזה, גם כדי לייצר מנופי השפעה ולחזק את מעמדנו מול מדינות האזור, וגם כדי לסייע בהבטחת אספקה של משאבים קריטיים לאירופה. זהו אינטרס אסטרטגי ישראלי, אך גם אינטרס מערבי רחב יותר.
והכי חשוב, שלא נשכח: טורקיה היא מדינה לא אמינה, האחים המוסלמים אינם אמינים, וכל הקונספט של תלות בציר כזה אינו אמין עבור המערב ועבור הערכים הדמוקרטיים שלנו. המערב וישראל חייבים לדחוף לכך שהפרויקט הזה יצליח ויעבוד. לאורך זמן, זו הדרך היחידה להבטיח שמשאבים קריטיים יזרמו מהמזרח התיכון לאירופה, מבלי שיהיה מישהו בטורקיה שיוריד את השאלטר בגלל שאיפות גיאופוליטיות או אימפריאליסטיות.
ישראל היא מעצמה אזורית, ובתחומים מסוימים גם מעצמה טכנולוגית עולמית. אין סיבה שלא נדחף להקמת הצינור הזה, גם כדי לייצר מנופי השפעה ולחזק את מעמדנו מול מדינות האזור, וגם כדי לסייע בהבטחת אספקה של משאבים קריטיים לאירופה. זהו אינטרס אסטרטגי ישראלי, אך גם אינטרס מערבי רחב יותר.
והכי חשוב, שלא נשכח: טורקיה היא מדינה לא אמינה, האחים המוסלמים אינם אמינים, וכל הקונספט של תלות בציר כזה אינו אמין עבור המערב ועבור הערכים הדמוקרטיים שלנו. המערב וישראל חייבים לדחוף לכך שהפרויקט הזה יצליח ויעבוד. לאורך זמן, זו הדרך היחידה להבטיח שמשאבים קריטיים יזרמו מהמזרח התיכון לאירופה, מבלי שיהיה מישהו בטורקיה שיוריד את השאלטר בגלל שאיפות גיאופוליטיות או אימפריאליסטיות.
👍43❤2💯2🤝1
זה פשוט ענק 😂😂😂
טראמפ על ההפסד 4:1 של ארה״ב לבלגיה הלילה:
ניצחנו את בלגיה, אין להם יותר נבחרת. השמדנו להם את הנבחרת.
כל הנבחרת שלהם הוחלפה, הם בחורים טובים, הם יתנו לנו את הגביע, דיברתי איתם.
אם הם לא יתנו לנו את הגביע אנחנו נשמיד את ברוז׳. יש שיחות טובות. הכדור שלנו הכי טוב, אין להם שוער, אין להם שער, השמדנו להם הכל. אין להם קווים לבנים על המגרש. ניצחנו כמו שאף מדינה בעולם לא ניצחה במונדיאל. הגביע אצלנו, וגם אם לא נקבל את הגביע אנחנו יודעים איפה הוא אני לא דואג.
טראמפ על ההפסד 4:1 של ארה״ב לבלגיה הלילה:
ניצחנו את בלגיה, אין להם יותר נבחרת. השמדנו להם את הנבחרת.
כל הנבחרת שלהם הוחלפה, הם בחורים טובים, הם יתנו לנו את הגביע, דיברתי איתם.
אם הם לא יתנו לנו את הגביע אנחנו נשמיד את ברוז׳. יש שיחות טובות. הכדור שלנו הכי טוב, אין להם שוער, אין להם שער, השמדנו להם הכל. אין להם קווים לבנים על המגרש. ניצחנו כמו שאף מדינה בעולם לא ניצחה במונדיאל. הגביע אצלנו, וגם אם לא נקבל את הגביע אנחנו יודעים איפה הוא אני לא דואג.
🤣137🤯7💯4❤3👍1🔥1🫡1
אני אדבר על הודו, על התפקיד שלה ועל המשקל האסטרטגי שלה בתוך פרויקט IMEC. רק כתזכורת, IMEC הוא ראשי התיבות של India-Middle East-Europe Economic Corridor, מסדרון כלכלי ענק שנועד לחבר את הודו, המזרח התיכון ואירופה באמצעות רשת של נמלים, רכבות, תשתיות אנרגיה וקווי תקשורת.
בפועל, המסדרון אמור לחבר את הודו למדינות המפרץ, משם דרך ירדן וישראל אל הים התיכון, ובהמשך לקפריסין, יוון ושאר אירופה, במטרה לקצר זמני סחר, לחזק את שרשראות האספקה וליצור חלופה אסטרטגית לנתיבי הסחר הקיימים.
תמונת תזכורת שממחישה את החזון והיעד שאליו כל השחקניות שואפות להגיע.
בפועל, המסדרון אמור לחבר את הודו למדינות המפרץ, משם דרך ירדן וישראל אל הים התיכון, ובהמשך לקפריסין, יוון ושאר אירופה, במטרה לקצר זמני סחר, לחזק את שרשראות האספקה וליצור חלופה אסטרטגית לנתיבי הסחר הקיימים.
תמונת תזכורת שממחישה את החזון והיעד שאליו כל השחקניות שואפות להגיע.
👍46❤8🤔1🤣1
בשבוע שעבר השתתפתי בכנס IMEC, שעסק בעתיד התשתיות, האנרגיה והקישוריות האזורית במזרח הים התיכון.
בכנס השתתפו שגרירים, נציגי ממשל, משקיעים, אנשי תעשייה ומובילי אקוסיסטם ממדינות שונות באזור. מעבר לפאנלים, היה מעניין לראות כיצד שחקנים שונים מסתכלים על ההזדמנויות והאתגרים שבבניית תשתיות אזוריות, ועל הדרך להפוך חזון לפרויקטים ממשיים.
בשבועות הקרובים אשתף כאן חלק מהתובנות והמחשבות שאפשר לשתף מהכנס, בעיקר סביב IMEC והאופן שבו מדינות ושחקנים מרכזיים באזור רואים את פיתוח התשתיות והחיבורים הכלכליים ביניהם.
תודה ל-Startup Nation Central, ובאופן אישי לאלון טורכספא, על ההזמנה.
בעיניי, זה בדיוק המקום שבו עוברים מדיבורים למעשים. כשמביאים את האנשים הנכונים לאותו חדר, רעיונות הופכים להזדמנויות, ושיתופי פעולה מתחילים לקבל צורה אמיתית.
בכנס השתתפו שגרירים, נציגי ממשל, משקיעים, אנשי תעשייה ומובילי אקוסיסטם ממדינות שונות באזור. מעבר לפאנלים, היה מעניין לראות כיצד שחקנים שונים מסתכלים על ההזדמנויות והאתגרים שבבניית תשתיות אזוריות, ועל הדרך להפוך חזון לפרויקטים ממשיים.
בשבועות הקרובים אשתף כאן חלק מהתובנות והמחשבות שאפשר לשתף מהכנס, בעיקר סביב IMEC והאופן שבו מדינות ושחקנים מרכזיים באזור רואים את פיתוח התשתיות והחיבורים הכלכליים ביניהם.
תודה ל-Startup Nation Central, ובאופן אישי לאלון טורכספא, על ההזמנה.
בעיניי, זה בדיוק המקום שבו עוברים מדיבורים למעשים. כשמביאים את האנשים הנכונים לאותו חדר, רעיונות הופכים להזדמנויות, ושיתופי פעולה מתחילים לקבל צורה אמיתית.
👍35❤22🔥4👏3
תובנות מהכנס: המסלול של IMEC והמחויבות של הודו
אז כמו שאמרתי, הנה כמה תובנות מעניינות שעלו בכנס בנושא IMEC. חלק מהדברים נאמרו במפורש במהלך הכנס, וחלק הם הפרשנות האישית שלי לגבי הכיוון שאליו הדברים מתפתחים.
במסגרת הסכם IMEC, הודו הבהירה באופן מפורש שהנתיב המתוכנן אמור לעבור דרך ירדן ולאחר מכן דרך ישראל. זו לא רק הצהרה כללית, אלא התחייבות שנכללה בהסכם שעליו היא חתמה.
מצד אחד, זו נקודה מעודדת מאוד. כפי שרבים מכם יודעים, טורקיה פועלת לקדם חלופה שבה הנתיב יעבור דרך סוריה ומשם לטורקיה. העובדה שבהסכם עצמו הודו התחייבה למסלול שעובר דרך ירדן וישראל מעניקה לציר הזה בסיס משמעותי.
מצד שני, כולנו יודעים שבמציאות הגיאופוליטית אינטרסים חזקים לעיתים גוברים על הסכמים ועל מה שנכתב על הנייר. לכן, לצד האופטימיות, חשוב להישאר עם רגליים על הקרקע ולזכור שהמציאות יכולה להשתנות במהירות. דווקא בגלל זה חשוב להמשיך לחזק, לטפח ולתחזק את הציר הזה ככל האפשר, כדי להגדיל את הסיכוי שהוא אכן יהפוך למציאות לאורך זמן.
אז כמו שאמרתי, הנה כמה תובנות מעניינות שעלו בכנס בנושא IMEC. חלק מהדברים נאמרו במפורש במהלך הכנס, וחלק הם הפרשנות האישית שלי לגבי הכיוון שאליו הדברים מתפתחים.
במסגרת הסכם IMEC, הודו הבהירה באופן מפורש שהנתיב המתוכנן אמור לעבור דרך ירדן ולאחר מכן דרך ישראל. זו לא רק הצהרה כללית, אלא התחייבות שנכללה בהסכם שעליו היא חתמה.
מצד אחד, זו נקודה מעודדת מאוד. כפי שרבים מכם יודעים, טורקיה פועלת לקדם חלופה שבה הנתיב יעבור דרך סוריה ומשם לטורקיה. העובדה שבהסכם עצמו הודו התחייבה למסלול שעובר דרך ירדן וישראל מעניקה לציר הזה בסיס משמעותי.
מצד שני, כולנו יודעים שבמציאות הגיאופוליטית אינטרסים חזקים לעיתים גוברים על הסכמים ועל מה שנכתב על הנייר. לכן, לצד האופטימיות, חשוב להישאר עם רגליים על הקרקע ולזכור שהמציאות יכולה להשתנות במהירות. דווקא בגלל זה חשוב להמשיך לחזק, לטפח ולתחזק את הציר הזה ככל האפשר, כדי להגדיל את הסיכוי שהוא אכן יהפוך למציאות לאורך זמן.
👍34❤1
תובנות מהכנס: בלי הודו, אין IMEC
הודו היא הלב והעוגן המרכזי של מסדרון הסחר והתחבורה הודו, מזרח התיכון ואירופה (IMEC). למעשה, השגריר ההודי הדגיש זאת בצורה חד משמעית כשאמר: "IMEC בלי הודו הוא לא IMEC".
כל הרעיון שמאחורי המסדרון נועד ליצור חיבור כלכלי ואסטרטגי בין הודו, מדינות המזרח התיכון ואירופה. גם מסלולו של הפרויקט אינו נתון לפרשנות, אלא מוגדר באופן ברור במסמך ההבנות שנחתם בפסגת ה-G20 בשנת 2023.
הודו היא הלב והעוגן המרכזי של מסדרון הסחר והתחבורה הודו, מזרח התיכון ואירופה (IMEC). למעשה, השגריר ההודי הדגיש זאת בצורה חד משמעית כשאמר: "IMEC בלי הודו הוא לא IMEC".
כל הרעיון שמאחורי המסדרון נועד ליצור חיבור כלכלי ואסטרטגי בין הודו, מדינות המזרח התיכון ואירופה. גם מסלולו של הפרויקט אינו נתון לפרשנות, אלא מוגדר באופן ברור במסמך ההבנות שנחתם בפסגת ה-G20 בשנת 2023.
👍19❤1
תובנות מהכנס: מאי לגשר אזורי
במהלך הזה ישראל הופכת מאי לגשר. ד"ר איל חולתא, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של ראש ממשלת ישראל וראש המטה לביטחון לאומי, ומי שקודם לכן שירת כראש אגף במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אמר בכנס:
"ישראל נתפסה היסטורית כ'אי' – מדינה מבודדת שכל מהותה הישרדות מול איומים. אבל זה לא רק מיינדסט, זה אתגר של מיקום תשתיתי".
למה זה משנה?
עד היום, ישראל פעלה מתוך תפיסה של "אי" בודד. חולתא מסביר שהפרויקטים שאנחנו רואים עכשיו, כמו ה-IMEC והחיבור האנרגטי לקפריסין, הם הרבה מעבר לכלכלה או הנדסה. זהו רגע היסטורי של שינוי פאזה: החיבור הזה עומד להיות הקשר האנרגטי הפיזי הראשון אי-פעם בין ישראל למדינה שכנה.
המסר של חולתא חד וברור – ישראל היא כבר לא רק "מלחמות" או "הישרדות". המעבר הזה מ"אי" ל"גשר" מסמן כיוון חדש: מעבר ליציבות, לביטחון ולשגשוג במרחב כולו, יחד עם השכנות שלנו.
הפרויקטים האלה הם לא רק תוכניות על הנייר, אלו הם הכלים שמבססים יחסים אזוריים על חשיבה פרגמטית ועל אינטרס כלכלי משותף של צמיחה, במקום רק על ציר של איומים.
במהלך הזה ישראל הופכת מאי לגשר. ד"ר איל חולתא, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של ראש ממשלת ישראל וראש המטה לביטחון לאומי, ומי שקודם לכן שירת כראש אגף במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אמר בכנס:
"ישראל נתפסה היסטורית כ'אי' – מדינה מבודדת שכל מהותה הישרדות מול איומים. אבל זה לא רק מיינדסט, זה אתגר של מיקום תשתיתי".
למה זה משנה?
עד היום, ישראל פעלה מתוך תפיסה של "אי" בודד. חולתא מסביר שהפרויקטים שאנחנו רואים עכשיו, כמו ה-IMEC והחיבור האנרגטי לקפריסין, הם הרבה מעבר לכלכלה או הנדסה. זהו רגע היסטורי של שינוי פאזה: החיבור הזה עומד להיות הקשר האנרגטי הפיזי הראשון אי-פעם בין ישראל למדינה שכנה.
המסר של חולתא חד וברור – ישראל היא כבר לא רק "מלחמות" או "הישרדות". המעבר הזה מ"אי" ל"גשר" מסמן כיוון חדש: מעבר ליציבות, לביטחון ולשגשוג במרחב כולו, יחד עם השכנות שלנו.
הפרויקטים האלה הם לא רק תוכניות על הנייר, אלו הם הכלים שמבססים יחסים אזוריים על חשיבה פרגמטית ועל אינטרס כלכלי משותף של צמיחה, במקום רק על ציר של איומים.
👍24❤5
תובנות מהכנס: השחקן השקט של המזרח התיכון
כשאנחנו מדברים על מסדרון ה-IMEC, הזרקורים תמיד מופנים ל"גדולים": ארה"ב, הודו, ישראל, ערב הסעודית. אבל מאחורי הקלעים יש שחקן קטן, מתוחכם ואסטרטגי, שתופס נקודת מפתח בציר הזה: קפריסין.
שגריר קפריסין בכנס, אנדריאס קורנליו, הסביר למה האי הזה הוא הרבה יותר מיעד לחופשות. לדבריו, קפריסין היא משתתפת "ברירת מחדל" ב-IMEC, ולא רק בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה שיושב בדיוק על נתיבי הסחר בין אסיה לאירופה.
אז מה הופך אותה לנכס אסטרטגי?
* רשת דיפלומטית: קפריסין היא אחת המדינות הבודדות באיחוד האירופי שמחזיקות שגרירויות בכל מדינות המפרץ, מה שמאפשר לה להיות צינור קשר ייחודי בין אירופה, המזרח התיכון והודו.
* מעצמה לוגיסטית: קפריסין מחזיקה באחד ממרכזי ניהול האוניות הגדולים בעולם (שלישי בעולם וראשון באיחוד האירופי), מה שהופך אותה לנקודת עוגן קריטית בשרשרת האספקה הימית של הפרויקט.
קפריסין היא לא רק מדינה שכנה, היא הופכת להיות הפלטפורמה שמאפשרת לחיבור הזה לעבוד. כולם צריכים אותה – גם המערב, גם מדינות המפרץ וגם הודו.
כשאנחנו מדברים על מסדרון ה-IMEC, הזרקורים תמיד מופנים ל"גדולים": ארה"ב, הודו, ישראל, ערב הסעודית. אבל מאחורי הקלעים יש שחקן קטן, מתוחכם ואסטרטגי, שתופס נקודת מפתח בציר הזה: קפריסין.
שגריר קפריסין בכנס, אנדריאס קורנליו, הסביר למה האי הזה הוא הרבה יותר מיעד לחופשות. לדבריו, קפריסין היא משתתפת "ברירת מחדל" ב-IMEC, ולא רק בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה שיושב בדיוק על נתיבי הסחר בין אסיה לאירופה.
אז מה הופך אותה לנכס אסטרטגי?
* רשת דיפלומטית: קפריסין היא אחת המדינות הבודדות באיחוד האירופי שמחזיקות שגרירויות בכל מדינות המפרץ, מה שמאפשר לה להיות צינור קשר ייחודי בין אירופה, המזרח התיכון והודו.
* מעצמה לוגיסטית: קפריסין מחזיקה באחד ממרכזי ניהול האוניות הגדולים בעולם (שלישי בעולם וראשון באיחוד האירופי), מה שהופך אותה לנקודת עוגן קריטית בשרשרת האספקה הימית של הפרויקט.
קפריסין היא לא רק מדינה שכנה, היא הופכת להיות הפלטפורמה שמאפשרת לחיבור הזה לעבוד. כולם צריכים אותה – גם המערב, גם מדינות המפרץ וגם הודו.
🔥44❤7👍3👎2