פוסט 2: איראן 2026 – ורסאי של המזרח התיכון
ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן הוא שידור חוזר של הטעויות ההיסטוריות. הבית הלבן מחפש שקט במחירי האנרגיה במיצר הורמוז, ומוכן להקריב את העומק האסטרטגי של המזרח התיכון תמורת הבטחות נייר.
דמיון מדאיג לורסאי:
1. הקפאת מצב במקום פירוק: בדיוק כמו גרמניה של 1919, איראן שומרת על יכולות הליבה שלה. מערך הטילים, הצנטריפוגות ורשת הפרוקסי (חיזבאללה, חות'ים) נשארים שלמים ומתפקדים.
2. תמריצים לאויב: בניגוד לסנקציות של ורסאי, איראן מקבלת הפשרת נכסים. הכסף הזה יממן בדיוק את מה שהמערב מנסה לעצור, התעצמות צבאית מהירה.
3. אשליית המסגרת: איראן מנצלת את תקופת המשא ומתן כדי לקבע עובדות בשטח, כשהיא משוחררת מהלחץ הצבאי האמריקאי שנעצר בגלל ההסכם.
סיכום קצר:
כמו בורסאי, האמריקאים קונים שקט לטווח הקצר במחיר של ביטחון אסטרטגי לטווח הארוך. טהרן מבינה שהמערב חלש, והיא מתכוננת לסיבוב הבא בתנאים משופרים משמעותית.
ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן הוא שידור חוזר של הטעויות ההיסטוריות. הבית הלבן מחפש שקט במחירי האנרגיה במיצר הורמוז, ומוכן להקריב את העומק האסטרטגי של המזרח התיכון תמורת הבטחות נייר.
דמיון מדאיג לורסאי:
1. הקפאת מצב במקום פירוק: בדיוק כמו גרמניה של 1919, איראן שומרת על יכולות הליבה שלה. מערך הטילים, הצנטריפוגות ורשת הפרוקסי (חיזבאללה, חות'ים) נשארים שלמים ומתפקדים.
2. תמריצים לאויב: בניגוד לסנקציות של ורסאי, איראן מקבלת הפשרת נכסים. הכסף הזה יממן בדיוק את מה שהמערב מנסה לעצור, התעצמות צבאית מהירה.
3. אשליית המסגרת: איראן מנצלת את תקופת המשא ומתן כדי לקבע עובדות בשטח, כשהיא משוחררת מהלחץ הצבאי האמריקאי שנעצר בגלל ההסכם.
סיכום קצר:
כמו בורסאי, האמריקאים קונים שקט לטווח הקצר במחיר של ביטחון אסטרטגי לטווח הארוך. טהרן מבינה שהמערב חלש, והיא מתכוננת לסיבוב הבא בתנאים משופרים משמעותית.
👍29💯6❤3
פוסט 3: היום שאחרי ההסכם – המלחמה הבלתי נמנעת
המשמעות של הסכם ארה"ב-איראן ב-2026 אינה יציבות, אלא סימון תאריך יעד לעימות הבא. ברגע שהאיראנים ירגישו מספיק "חסינים" כלכלית, המלחמה הגדולה במזרח התיכון תהפוך לעובדה מוגמרת.
מה צפוי לנו?
1. איראן אגרסיבית יותר: הון שיוזרם לטהרן יתורגם מיד להכפלת כוח הפרוקסי שלה. המפרציות וישראל יהיו תחת איום מיידי של טילים מדויקים ורחפנים, כשאיראן מרגישה שהמטריה האמריקאית פחות אפקטיבית.
2. ישראל בחזית: ללא לחץ צבאי אמריקאי על איראן וללא נחישות ישראלית, ישראל תמצא את עצמה מול איראן גרעינית דה-פקטו, כשהיא נאלצת לפעול לבדה כדי למנוע את הפיכת האיום למוחשי.
3. התפרקות הברית האזורית: מדינות המפרץ יבינו שהן לא יכולות לסמוך על ארה"ב של 2026. הן ייאלצו לבחור: או להיכנע לתכתיבים איראניים, או להעמיק את הברית הביטחונית עם ישראל כקו הגנה אחרון.
סיכום קצר:
ההסכם הזה לא מונע מלחמה, הוא מבטיח שהיא תפרוץ שוב. כשהאויב שלך מקבל חמצן כלכלי מבלי לפרק את יכולות התקיפה שלו, המלחמה הבאה היא לא שאלה של "אם", אלא של "מתי" ו"כמה זה יעלה לנו".
המשמעות של הסכם ארה"ב-איראן ב-2026 אינה יציבות, אלא סימון תאריך יעד לעימות הבא. ברגע שהאיראנים ירגישו מספיק "חסינים" כלכלית, המלחמה הגדולה במזרח התיכון תהפוך לעובדה מוגמרת.
מה צפוי לנו?
1. איראן אגרסיבית יותר: הון שיוזרם לטהרן יתורגם מיד להכפלת כוח הפרוקסי שלה. המפרציות וישראל יהיו תחת איום מיידי של טילים מדויקים ורחפנים, כשאיראן מרגישה שהמטריה האמריקאית פחות אפקטיבית.
2. ישראל בחזית: ללא לחץ צבאי אמריקאי על איראן וללא נחישות ישראלית, ישראל תמצא את עצמה מול איראן גרעינית דה-פקטו, כשהיא נאלצת לפעול לבדה כדי למנוע את הפיכת האיום למוחשי.
3. התפרקות הברית האזורית: מדינות המפרץ יבינו שהן לא יכולות לסמוך על ארה"ב של 2026. הן ייאלצו לבחור: או להיכנע לתכתיבים איראניים, או להעמיק את הברית הביטחונית עם ישראל כקו הגנה אחרון.
סיכום קצר:
ההסכם הזה לא מונע מלחמה, הוא מבטיח שהיא תפרוץ שוב. כשהאויב שלך מקבל חמצן כלכלי מבלי לפרק את יכולות התקיפה שלו, המלחמה הבאה היא לא שאלה של "אם", אלא של "מתי" ו"כמה זה יעלה לנו".
👍27💯15❤4👎2👏2👌1
"ההיסטוריה אולי לא חוזרת על עצמה בדיוק, אבל היא בהחלט מתחרזת." האמירה, המיוחסת לעיתים למארק טוויין, מתאימה במיוחד כאן. מי שמתעלם מהחרוזים של ההיסטוריה, עלול למצוא את עצמו מופתע מהם שוב ושוב. אם לשפוט לפי מעשיו, נראה שדונלד טראמפ לא הפנים את הלקח הזה.
👍41💯2❤1
פרויקט ה-EastMed הוא הרבה מעבר למיזם תשתיות גז. זהו מסדרון אנרגיה אסטרטגי המיועד לחבר את מאגרי הגז של ישראל וקפריסין ישירות לאירופה, דרך יוון ואיטליה.
מעבר ליתרון הכלכלי, הפרויקט נועד להעניק לאירופה אלטרנטיבה לאנרגיה רוסית, לחזק את הציר המזרח-תיכוני-אירופי ולבסס את מעמדה של ישראל כשחקנית אנרגטית מרכזית. בים התיכון, שבו נתיבי גז הם קלפי מיקוח במאבקי מעצמות, ה-EastMed מסמן את השינוי במאזן הכוחות.
סיכום קצר
ה-EastMed הוא לא רק צינור, אלא עוגן ביטחוני וכלכלי שמחבר את האינטרסים של ישראל לאירופה, ומקטין את התלות האזורית באנרגיה ממקורות עוינים.
ארחיב על זה בפוסט הבא.
מעבר ליתרון הכלכלי, הפרויקט נועד להעניק לאירופה אלטרנטיבה לאנרגיה רוסית, לחזק את הציר המזרח-תיכוני-אירופי ולבסס את מעמדה של ישראל כשחקנית אנרגטית מרכזית. בים התיכון, שבו נתיבי גז הם קלפי מיקוח במאבקי מעצמות, ה-EastMed מסמן את השינוי במאזן הכוחות.
סיכום קצר
ה-EastMed הוא לא רק צינור, אלא עוגן ביטחוני וכלכלי שמחבר את האינטרסים של ישראל לאירופה, ומקטין את התלות האזורית באנרגיה ממקורות עוינים.
ארחיב על זה בפוסט הבא.
🔥33👍15❤6🤔1
פרויקט ה-EastMed הוא אחד הפרויקטים הכי חשובים עבורנו, גם כישראלים וגם כחלק מהגוש שרוצה להוביל את הדינמיקה במזרח התיכון.
את הפוסטים הבאים אקדיש לנושא הזה, כי חשוב להבין למה הוא כל כך משמעותי. בסופו של דבר, מי ששולט בנתיבי הסחר הימיים, בתשתיות האנרגיה ובצינורות הגז, מחזיק במנוף גיאופוליטי אדיר. כשכולם צריכים אותך, יש לך כוח והשפעה, בין אם אוהבים אותך ובין אם לא. אפשר שלא לאהוב אותנו, אבל עדיין יצטרכו אותנו.
את הפוסטים הבאים אקדיש לנושא הזה, כי חשוב להבין למה הוא כל כך משמעותי. בסופו של דבר, מי ששולט בנתיבי הסחר הימיים, בתשתיות האנרגיה ובצינורות הגז, מחזיק במנוף גיאופוליטי אדיר. כשכולם צריכים אותך, יש לך כוח והשפעה, בין אם אוהבים אותך ובין אם לא. אפשר שלא לאהוב אותנו, אבל עדיין יצטרכו אותנו.
👏29👍14👌9❤3🤔1
פרויקט הEastMed - מספרים
אורכו של הצינור צפוי להיות כ-2,000 קילומטרים, מהם כ-1,400 קילומטרים בים ועוד כ־600 קילומטרים ביבשה. הצינור צפוי לעבור דרך ישראל, קפריסין ויוון.
הצינור יהיה מותאם להולכת גז טבעי, וגם יאפשר בעתיד הובלת מימן. למעשה, הוא מתוכנן כך שאם באירופה ייכנסו לתוקף רגולציות שידרשו מעבר למימן טהור, הצינור עדיין יישאר נכס חשוב ומשמעותי להובלת משאבי האנרגיה הללו.
בכמה הפרויקט מוערך? לפי חלק מההערכות, העלות כבר עומדת על כ-7.4 מיליארד דולר. וכמו שאנחנו מכירים פרויקטים מהסוג הזה, יש סיכוי לא קטן שהעלות הסופית תהיה גבוהה אפילו יותר.
אורכו של הצינור צפוי להיות כ-2,000 קילומטרים, מהם כ-1,400 קילומטרים בים ועוד כ־600 קילומטרים ביבשה. הצינור צפוי לעבור דרך ישראל, קפריסין ויוון.
הצינור יהיה מותאם להולכת גז טבעי, וגם יאפשר בעתיד הובלת מימן. למעשה, הוא מתוכנן כך שאם באירופה ייכנסו לתוקף רגולציות שידרשו מעבר למימן טהור, הצינור עדיין יישאר נכס חשוב ומשמעותי להובלת משאבי האנרגיה הללו.
בכמה הפרויקט מוערך? לפי חלק מההערכות, העלות כבר עומדת על כ-7.4 מיליארד דולר. וכמו שאנחנו מכירים פרויקטים מהסוג הזה, יש סיכוי לא קטן שהעלות הסופית תהיה גבוהה אפילו יותר.
👍32❤8🤔1
פרויקט הEastMed - מה עשו עד כה? ומה ההצהרות האחרונות?
אז מה השגנו עד עכשיו? בעיקר הצהרות, והרבה מהן. בפועל, הפרויקט נמצא בקיפאון עמוק. אין לוח זמנים ברור, אין גורם שמתחיל בפועל לבנות את הצינור או להניח את התשתיות בים, ואין גם תאריך יעד מחייב לתחילת העבודות. אבל רצון דווקא יש, והרבה ממנו. יש תחרות גיאופוליטית, יש חזון, ויש ניסיון ליצור קלפי מיקוח גיאופוליטיים חדשים כמעט יש מאין.
לאחרונה, בשנת 2026, שר האנרגיה של קפריסין הצהיר שיש לבחון מחדש את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט.
מצד שני, חברת IGI Poseidon הגישה תכנון הנדסי מפורט לבניית המערכת כולה, והפרויקט כבר עבר שלבי היתכנות והבשלה הנדסית משמעותיים.
מבחינת אירופה, מדובר בפרויקט בעל חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה. למדינות האיחוד יש אינטרס משותף לראות אותו יוצא לפועל. בנוסף, קיימת החרגה משפטית מיוחדת שמאפשרת להמשיך לתמוך בפרויקטים שנועדו לסיים את הבידוד האנרגטי של מדינות אי באיחוד, כמו קפריסין ומלטה, ולחבר אותן לרשת הגז הטרנס אירופית.
ומה חושבות חברות האנרגיה? כאן התמונה מורכבת יותר. חברות כמו Chevron, NewMed Energy, Ratio Energies, TotalEnergies ו-Eni נמנעו עד כה מלהצטרף ליוזמה. החברה היחידה שמביעה נכונות ברורה לקחת חלק בפרויקט היא Energean.
אז מה השגנו עד עכשיו? בעיקר הצהרות, והרבה מהן. בפועל, הפרויקט נמצא בקיפאון עמוק. אין לוח זמנים ברור, אין גורם שמתחיל בפועל לבנות את הצינור או להניח את התשתיות בים, ואין גם תאריך יעד מחייב לתחילת העבודות. אבל רצון דווקא יש, והרבה ממנו. יש תחרות גיאופוליטית, יש חזון, ויש ניסיון ליצור קלפי מיקוח גיאופוליטיים חדשים כמעט יש מאין.
לאחרונה, בשנת 2026, שר האנרגיה של קפריסין הצהיר שיש לבחון מחדש את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט.
מצד שני, חברת IGI Poseidon הגישה תכנון הנדסי מפורט לבניית המערכת כולה, והפרויקט כבר עבר שלבי היתכנות והבשלה הנדסית משמעותיים.
מבחינת אירופה, מדובר בפרויקט בעל חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה. למדינות האיחוד יש אינטרס משותף לראות אותו יוצא לפועל. בנוסף, קיימת החרגה משפטית מיוחדת שמאפשרת להמשיך לתמוך בפרויקטים שנועדו לסיים את הבידוד האנרגטי של מדינות אי באיחוד, כמו קפריסין ומלטה, ולחבר אותן לרשת הגז הטרנס אירופית.
ומה חושבות חברות האנרגיה? כאן התמונה מורכבת יותר. חברות כמו Chevron, NewMed Energy, Ratio Energies, TotalEnergies ו-Eni נמנעו עד כה מלהצטרף ליוזמה. החברה היחידה שמביעה נכונות ברורה לקחת חלק בפרויקט היא Energean.
👍17❤3🤔1
פרויקט הEastMed - המתחרים הישירים לפרויקט הזה
המתחרים של הפרויקט הזה הם כמעט כל שחקני האזור, החל ממדינות קטנות ועד למעצמה החזקה בעולם.
בקצרה, ישראל, קפריסין ויוון רוצות להעביר צינור גז לאיחוד האירופי, ובמילים אחרות, להפוך לציר אנרגיה מרכזי באזור. מהלך כזה מעניק לא רק רווח כלכלי, אלא גם השפעה גיאופוליטית משמעותית.
מטבע הדברים, לא כולם אוהבים את הרעיון הזה. סביב המאבק על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון קמו שיתופי פעולה ובריתות שונות, ובהן גם פורומים אזוריים שבהם חברות מצרים, ירדן, איטליה וצרפת.
זוכרים שדיברתי קודם על כך שארצות הברית החלה בשנים האחרונות לייצא כמויות גדולות של אנרגיה לשווקים ברחבי העולם? אז גם היא חלק מהתמונה. ככל שאירופה מחפשת מקורות אנרגיה חדשים, ארצות הברית מעוניינת למכור לה יותר גז טבעי ונפט משלה. לכן, במידה מסוימת, היא גם מתחרה על אותו שוק יעד שאליו מכוון הפרויקט. המגמה הזו התחזקה בשנים האחרונות וממשיכה להשפיע על שוק האנרגיה העולמי.
אבל אם יש מדינה אחת שהפרויקט הזה באמת מוציא אותה משלוותה, זו טורקיה. למעשה, היא כנראה המתנגדת הבולטת ביותר למהלך. מבחינתה, צינור שיעקוף את שטחה ויהפוך את ישראל, קפריסין ויוון לציר אנרגיה מרכזי פוגע באינטרסים האסטרטגיים שלה. לכן היא מפעילה לחץ מדיני, מעלה התנגדויות משפטיות, ובמקרים מסוימים אף משמיעה איומים צבאיים כלפי גורמים המעורבים במאבק על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון.
על טורקיה שווה לדבר בנפרד, כי חלק גדול מהדרמה סביב הפרויקט מתחיל ונגמר בה.
המתחרים של הפרויקט הזה הם כמעט כל שחקני האזור, החל ממדינות קטנות ועד למעצמה החזקה בעולם.
בקצרה, ישראל, קפריסין ויוון רוצות להעביר צינור גז לאיחוד האירופי, ובמילים אחרות, להפוך לציר אנרגיה מרכזי באזור. מהלך כזה מעניק לא רק רווח כלכלי, אלא גם השפעה גיאופוליטית משמעותית.
מטבע הדברים, לא כולם אוהבים את הרעיון הזה. סביב המאבק על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון קמו שיתופי פעולה ובריתות שונות, ובהן גם פורומים אזוריים שבהם חברות מצרים, ירדן, איטליה וצרפת.
זוכרים שדיברתי קודם על כך שארצות הברית החלה בשנים האחרונות לייצא כמויות גדולות של אנרגיה לשווקים ברחבי העולם? אז גם היא חלק מהתמונה. ככל שאירופה מחפשת מקורות אנרגיה חדשים, ארצות הברית מעוניינת למכור לה יותר גז טבעי ונפט משלה. לכן, במידה מסוימת, היא גם מתחרה על אותו שוק יעד שאליו מכוון הפרויקט. המגמה הזו התחזקה בשנים האחרונות וממשיכה להשפיע על שוק האנרגיה העולמי.
אבל אם יש מדינה אחת שהפרויקט הזה באמת מוציא אותה משלוותה, זו טורקיה. למעשה, היא כנראה המתנגדת הבולטת ביותר למהלך. מבחינתה, צינור שיעקוף את שטחה ויהפוך את ישראל, קפריסין ויוון לציר אנרגיה מרכזי פוגע באינטרסים האסטרטגיים שלה. לכן היא מפעילה לחץ מדיני, מעלה התנגדויות משפטיות, ובמקרים מסוימים אף משמיעה איומים צבאיים כלפי גורמים המעורבים במאבק על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון.
על טורקיה שווה לדבר בנפרד, כי חלק גדול מהדרמה סביב הפרויקט מתחיל ונגמר בה.
👍31❤3👏3🤔1👌1
פרויקט הEastMed - טורקיה
טורקיה היא שחקן מרכזי במפת האנרגיה של האזור. כיום עוברים בשטחה צינורות גז ונפט רבים שמחברים בין אסיה, רוסיה והמזרח התיכון לבין אירופה. במילים אחרות, טורקיה יושבת על אחד מצמתי האנרגיה החשובים בעולם.
כאן בדיוק מתחילה הבעיה מבחינתה. ישראל, קפריסין ויוון מבקשות להקים צינור שיעביר גז לאירופה מבלי לעבור דרך טורקיה. מבחינת אנקרה, זה לא עוד פרויקט תשתית, אלא מהלך שעלול לפגוע במעמדה האסטרטגי וביכולת שלה להשפיע על זרימת האנרגיה באזור.
טורקיה רואה בפרויקט הזה איום ישיר על האינטרסים שלה, ולכן היא פועלת נגדו בכמה חזיתות במקביל.
כדי לטרפד את התוכנית היא נשענת על דוקטרינת "המולדת הכחולה", שעליה כבר דיברנו בעבר. במסגרת התפיסה הזו, טורקיה מערערת על חלק מהגבולות הימיים המקובלים באזור, ואינה מקבלת את הפרשנות של יוון וקפריסין לזכויותיהן הימיות סביב איים כמו כרתים וקפריסין. בנוסף, היא חתמה על הסכם גבול ימי עם לוב, הסכם שלטענת יוון וקפריסין חוצה את אחד הנתיבים האפשריים של הצינור ומקשה על קידום הפרויקט. בפועל, המסר הטורקי הוא פשוט: אי אפשר להתעלם מטורקיה כשמתכננים תשתית אנרגיה גדולה במזרח הים התיכון.
אבל זה לא נשאר רק ברמה הדיפלומטית. בשנת 2018 חיל הים הטורקי מנע מספינת קידוח ששכרה חברת Eni להגיע לאזור פעילות שאושר על ידי קפריסין. בהמשך שלחה טורקיה ספינות מחקר וקידוח משלה לאזורים שנמצאים במחלוקת, כשהן מלוות בכלי שיט צבאיים. המהלכים האלה הובילו לא פעם לעימותים ולמתיחות בין טורקיה לבין יוון וקפריסין, ולעיתים אף למפגשים מסוכנים בין כלי שיט צבאיים של הצדדים.
בקיצור, אם יש מדינה אחת שמוכנה להשקיע מאמץ, כסף וכוח כדי למנוע מהצינור הזה להפוך למציאות, זו טורקיה.
טורקיה היא שחקן מרכזי במפת האנרגיה של האזור. כיום עוברים בשטחה צינורות גז ונפט רבים שמחברים בין אסיה, רוסיה והמזרח התיכון לבין אירופה. במילים אחרות, טורקיה יושבת על אחד מצמתי האנרגיה החשובים בעולם.
כאן בדיוק מתחילה הבעיה מבחינתה. ישראל, קפריסין ויוון מבקשות להקים צינור שיעביר גז לאירופה מבלי לעבור דרך טורקיה. מבחינת אנקרה, זה לא עוד פרויקט תשתית, אלא מהלך שעלול לפגוע במעמדה האסטרטגי וביכולת שלה להשפיע על זרימת האנרגיה באזור.
טורקיה רואה בפרויקט הזה איום ישיר על האינטרסים שלה, ולכן היא פועלת נגדו בכמה חזיתות במקביל.
כדי לטרפד את התוכנית היא נשענת על דוקטרינת "המולדת הכחולה", שעליה כבר דיברנו בעבר. במסגרת התפיסה הזו, טורקיה מערערת על חלק מהגבולות הימיים המקובלים באזור, ואינה מקבלת את הפרשנות של יוון וקפריסין לזכויותיהן הימיות סביב איים כמו כרתים וקפריסין. בנוסף, היא חתמה על הסכם גבול ימי עם לוב, הסכם שלטענת יוון וקפריסין חוצה את אחד הנתיבים האפשריים של הצינור ומקשה על קידום הפרויקט. בפועל, המסר הטורקי הוא פשוט: אי אפשר להתעלם מטורקיה כשמתכננים תשתית אנרגיה גדולה במזרח הים התיכון.
אבל זה לא נשאר רק ברמה הדיפלומטית. בשנת 2018 חיל הים הטורקי מנע מספינת קידוח ששכרה חברת Eni להגיע לאזור פעילות שאושר על ידי קפריסין. בהמשך שלחה טורקיה ספינות מחקר וקידוח משלה לאזורים שנמצאים במחלוקת, כשהן מלוות בכלי שיט צבאיים. המהלכים האלה הובילו לא פעם לעימותים ולמתיחות בין טורקיה לבין יוון וקפריסין, ולעיתים אף למפגשים מסוכנים בין כלי שיט צבאיים של הצדדים.
בקיצור, אם יש מדינה אחת שמוכנה להשקיע מאמץ, כסף וכוח כדי למנוע מהצינור הזה להפוך למציאות, זו טורקיה.
👍15🔥12🤬6❤2
פרויקט הEastMed - הרצון להיכנס לפרויקט הזה
עוד משהו לגבי טורקיה והאיומים הצבאיים והמשפטיים שלה. איזו חברת אנרגיה, איזה בנק או איזה גוף השקעות ירצו להיכנס לפרויקט כזה כשיש מדינה שלא רק מאיימת, אלא גם מוכיחה שהיא מוכנה לממש את האיומים שלה?
במילים פשוטות, קשה מאוד לחברות אנרגיה להתחיל פרויקט כזה כשברקע תמיד קיים החשש מהסלמה, מפגיעה בתשתיות או מחבלות ימיות מסתוריות. כשכל הזמן מרחף מעל הפרויקט סיכון ביטחוני ומשפטי, הרבה יותר קשה לגייס את הכסף והחברות שצריך כדי להוציא אותו לפועל.
עוד משהו לגבי טורקיה והאיומים הצבאיים והמשפטיים שלה. איזו חברת אנרגיה, איזה בנק או איזה גוף השקעות ירצו להיכנס לפרויקט כזה כשיש מדינה שלא רק מאיימת, אלא גם מוכיחה שהיא מוכנה לממש את האיומים שלה?
במילים פשוטות, קשה מאוד לחברות אנרגיה להתחיל פרויקט כזה כשברקע תמיד קיים החשש מהסלמה, מפגיעה בתשתיות או מחבלות ימיות מסתוריות. כשכל הזמן מרחף מעל הפרויקט סיכון ביטחוני ומשפטי, הרבה יותר קשה לגייס את הכסף והחברות שצריך כדי להוציא אותו לפועל.
❤12👍10🤔1💯1
פרויקט הEastMed - צירים עוקפים
אבל טורקיה לא רק מנסה לעצור את EastMed, היא גם מציעה חלופות משלה. מבחינתה, אין שום סיבה להשקיע מיליארדים בצינור חדש כשכבר היום עוברים דרכה צינורות שמזרימים גז לאירופה. טורקיה מחזיקה בתשתיות פעילות כמו TANAP ו-TAP שמחברות בין אסיה לאירופה, והטענה שלה פשוטה: במקום לעקוף אותנו, תחברו את ישראל לטורקיה ומשם נוביל את הגז דרך המערכת שכבר קיימת.
במקביל, טורקיה מקדמת פרויקטים משלה כדי לחזק את האחיזה שלה באזור. היא מתכננת צינור גז תת ימי שיחבר את טורקיה לצפון קפריסין, ובוחנת גם מסדרונות אנרגיה נוספים דרך סוריה ומדינות ערב. המטרה ברורה, לבסס את טורקיה כצומת האנרגיה המרכזי של מזרח הים התיכון, ולהציע חלופות שיתחרו ישירות בנתיב שישראל, קפריסין ויוון מנסות לקדם.
אבל טורקיה לא רק מנסה לעצור את EastMed, היא גם מציעה חלופות משלה. מבחינתה, אין שום סיבה להשקיע מיליארדים בצינור חדש כשכבר היום עוברים דרכה צינורות שמזרימים גז לאירופה. טורקיה מחזיקה בתשתיות פעילות כמו TANAP ו-TAP שמחברות בין אסיה לאירופה, והטענה שלה פשוטה: במקום לעקוף אותנו, תחברו את ישראל לטורקיה ומשם נוביל את הגז דרך המערכת שכבר קיימת.
במקביל, טורקיה מקדמת פרויקטים משלה כדי לחזק את האחיזה שלה באזור. היא מתכננת צינור גז תת ימי שיחבר את טורקיה לצפון קפריסין, ובוחנת גם מסדרונות אנרגיה נוספים דרך סוריה ומדינות ערב. המטרה ברורה, לבסס את טורקיה כצומת האנרגיה המרכזי של מזרח הים התיכון, ולהציע חלופות שיתחרו ישירות בנתיב שישראל, קפריסין ויוון מנסות לקדם.
👍9❤8🤔3🤬3
פרויקט הEastMed - בעיית ההנדסה
אם נתעלם לרגע מהפוליטיקה ומהכסף, עדיין נשארת בעיה ענקית, ההנדסה עצמה.
ה-EastMed אמור לעבור באחד האזורים המאתגרים ביותר בעולם להנחת צינורות. בחלק מהמקומות הצינור יצטרך להיות מונח בעומק של כ-3,000 מטר מתחת לפני הים, תחת לחצים אדירים. בנוסף, קרקעית הים באזור מלאה בהרים תת ימיים, קניונים, אזורים מועדים לרעידות אדמה וגלישות קרקע תת ימיות. המשמעות היא שלא רק שההקמה מסובכת ויקרה במיוחד, גם התחזוקה העתידית תהיה כאב ראש לא קטן. כל תקלה עלולה לדרוש ציוד מיוחד, רובוטים תת ימיים ועלויות תיקון עצומות, מה שהופך את כל הפרויקט למורכב הרבה יותר ממה שנראה על הנייר.
אם נתעלם לרגע מהפוליטיקה ומהכסף, עדיין נשארת בעיה ענקית, ההנדסה עצמה.
ה-EastMed אמור לעבור באחד האזורים המאתגרים ביותר בעולם להנחת צינורות. בחלק מהמקומות הצינור יצטרך להיות מונח בעומק של כ-3,000 מטר מתחת לפני הים, תחת לחצים אדירים. בנוסף, קרקעית הים באזור מלאה בהרים תת ימיים, קניונים, אזורים מועדים לרעידות אדמה וגלישות קרקע תת ימיות. המשמעות היא שלא רק שההקמה מסובכת ויקרה במיוחד, גם התחזוקה העתידית תהיה כאב ראש לא קטן. כל תקלה עלולה לדרוש ציוד מיוחד, רובוטים תת ימיים ועלויות תיקון עצומות, מה שהופך את כל הפרויקט למורכב הרבה יותר ממה שנראה על הנייר.
👍15❤5🤔5
במילים אחרות, הראיתי כמה קשיים יש בפרויקט הזה, שהרבה אנשים מדברים עליו, וכמה סכנות טמונות בו, החל מתחרות גיאופוליטית עולמית ועד איומים צבאיים מצד מדינות קרובות.
ישראל היא מעצמה אזורית, ובתחומים מסוימים גם מעצמה טכנולוגית עולמית. אין סיבה שלא נדחף להקמת הצינור הזה, גם כדי לייצר מנופי השפעה ולחזק את מעמדנו מול מדינות האזור, וגם כדי לסייע בהבטחת אספקה של משאבים קריטיים לאירופה. זהו אינטרס אסטרטגי ישראלי, אך גם אינטרס מערבי רחב יותר.
והכי חשוב, שלא נשכח: טורקיה היא מדינה לא אמינה, האחים המוסלמים אינם אמינים, וכל הקונספט של תלות בציר כזה אינו אמין עבור המערב ועבור הערכים הדמוקרטיים שלנו. המערב וישראל חייבים לדחוף לכך שהפרויקט הזה יצליח ויעבוד. לאורך זמן, זו הדרך היחידה להבטיח שמשאבים קריטיים יזרמו מהמזרח התיכון לאירופה, מבלי שיהיה מישהו בטורקיה שיוריד את השאלטר בגלל שאיפות גיאופוליטיות או אימפריאליסטיות.
ישראל היא מעצמה אזורית, ובתחומים מסוימים גם מעצמה טכנולוגית עולמית. אין סיבה שלא נדחף להקמת הצינור הזה, גם כדי לייצר מנופי השפעה ולחזק את מעמדנו מול מדינות האזור, וגם כדי לסייע בהבטחת אספקה של משאבים קריטיים לאירופה. זהו אינטרס אסטרטגי ישראלי, אך גם אינטרס מערבי רחב יותר.
והכי חשוב, שלא נשכח: טורקיה היא מדינה לא אמינה, האחים המוסלמים אינם אמינים, וכל הקונספט של תלות בציר כזה אינו אמין עבור המערב ועבור הערכים הדמוקרטיים שלנו. המערב וישראל חייבים לדחוף לכך שהפרויקט הזה יצליח ויעבוד. לאורך זמן, זו הדרך היחידה להבטיח שמשאבים קריטיים יזרמו מהמזרח התיכון לאירופה, מבלי שיהיה מישהו בטורקיה שיוריד את השאלטר בגלל שאיפות גיאופוליטיות או אימפריאליסטיות.
👍43❤2💯2🤝1
זה פשוט ענק 😂😂😂
טראמפ על ההפסד 4:1 של ארה״ב לבלגיה הלילה:
ניצחנו את בלגיה, אין להם יותר נבחרת. השמדנו להם את הנבחרת.
כל הנבחרת שלהם הוחלפה, הם בחורים טובים, הם יתנו לנו את הגביע, דיברתי איתם.
אם הם לא יתנו לנו את הגביע אנחנו נשמיד את ברוז׳. יש שיחות טובות. הכדור שלנו הכי טוב, אין להם שוער, אין להם שער, השמדנו להם הכל. אין להם קווים לבנים על המגרש. ניצחנו כמו שאף מדינה בעולם לא ניצחה במונדיאל. הגביע אצלנו, וגם אם לא נקבל את הגביע אנחנו יודעים איפה הוא אני לא דואג.
טראמפ על ההפסד 4:1 של ארה״ב לבלגיה הלילה:
ניצחנו את בלגיה, אין להם יותר נבחרת. השמדנו להם את הנבחרת.
כל הנבחרת שלהם הוחלפה, הם בחורים טובים, הם יתנו לנו את הגביע, דיברתי איתם.
אם הם לא יתנו לנו את הגביע אנחנו נשמיד את ברוז׳. יש שיחות טובות. הכדור שלנו הכי טוב, אין להם שוער, אין להם שער, השמדנו להם הכל. אין להם קווים לבנים על המגרש. ניצחנו כמו שאף מדינה בעולם לא ניצחה במונדיאל. הגביע אצלנו, וגם אם לא נקבל את הגביע אנחנו יודעים איפה הוא אני לא דואג.
🤣137🤯7💯4❤3👍1🔥1🫡1