ועכשיו נשאר רק לקוות שטראמפ לא יישבר ראשון, שלא יעצור את המלחמה ולא יכפה עלינו לעצור באמצע. יש עבודות שחייבים לגמור עד הסוף. זה כואב, זה קשה, יש לילות בלי שינה, אבל איום גרעיני על ישראל הוא משהו שאי אפשר לחיות איתו. מדינה לא יכולה לעמוד על הרגליים כשמרחף מעליה איום כזה, ואנשים לא יהיו מוכנים לחיות ככה.

עם סרטן לא מחכים, נלחמים מיד, לא נותנים לו זמן להרוס את הגוף.

כשאני טועה, חשוב לי לתקן

בפוסט הקודם כתבתי כאילו התקיפות האיראניות על תשתיות האנרגיה במפרץ הגיעו רק אחרי שישראל תקפה את מתקני האנרגיה של איראן.

בדיקה מעמיקה יותר מראה שזה לא מדויק.

זה התחיל מסרטון שראיתי של יהונתן אדירי, שגרם לי לתהות לגבי הפרטים המדויקים. לאחר בדיקה קצרה באינטרנט הבנתי שטעיתי, ואני רוצה לתקן.

האמת היא כזו:
מיד אחרי התקיפה האמריקאית-ישראלית, איראן כבר החלה לתקוף יעדים במדינות המפרץ, כולל קטר, איחוד האמירויות, בחריין ועוד. במקביל, הופיעו דיווחים על פגיעות בתשתיות אזרחיות ובנמלים במפרץ, כולל אזורים תעשייתיים.


כאן כבר רואים פגיעה ישירה באנרגיה:
* תקיפה של מתקני LNG בקטר, שהובילה לעצירת ייצור
* פגיעה בבית זיקוק בסעודיה (ראס תנורה)
* פגיעות במתקנים ימיים ובנמלים באזור

בנוסף, יש הודעה רשמית של מדינות המפרץ והאיחוד האירופי שמגנה את התקיפות האיראניות על מדינות המפרץ.

כלומר, חשוב לדייק:
איראן כן תקפה תשתיות ויעדים במדינות המפרץ כבר מהימים הראשונים של המלחמה, כולל פגיעה באנרגיה כבר סביב היום השלישי.

https://www.instagram.com/reel/DWQoM2-jTxt

שבבים

בתקופה האחרונה דיברנו לא מעט על משאבי טבע ועל "נקודות החנק" הגיאוגרפיות שקובעות למי יש כוח ומי יכול לכופף ידיים. אם זה האיראנים על מיצרי הורמוז או החות'ים בבאב אל-מנדב. אבל האמת? יש עוד ציר מאוד חזק שצריך לדבר עליו.

אני מדבר על שבבים.

בכנות? בלי הסיליקון הקטן הזה, העולם שלנו פשוט קופא. זה לא רק הסמארטפון שביד שלכם או המחשב במשרד, זה הכל. ממערכות מכ"ם וטילים מדויקים, דרך לוויינים ומטוסי קרב, ועד למהפכת הבינה המלאכותית והרובוטיקה שמשנה לנו את החיים.

אז החלטתי להקדיש את הפוסטים הקרובים בדיוק לזה. אנחנו נצלול פנימה כדי להבין:

* מי השחקנים העיקריים שבאמת מושכים בחוטים.
* איפה כל מדינה ממוקמת על לוח השחמט הזה.
* ואיך כל זה משפיע על יחסי הכוחות הגלובליים ועל הכיס של כולנו.

שבבים: המוח הדיגיטלי שמניע את מאבק המעצמות

כדי להבין למה ארה"ב, סין והולנד נמצאות על סף התנגשות, צריך להבין תחילה את המוצר שעליו הן נלחמות. שבב (Semiconductor) הוא לא סתם רכיב אלקטרוני, הוא התשתית לכל גרם של כוח מודרני. ממכונת כביסה ועד לבינה מלאכותית

1. מה זה בכלל שבב?
דמיינו מיליארדי "מתגים" זעירים (טרנזיסטורים) שנמצאים על פיסת סיליקון בגודל של ציפורן. השבב מעבד נתונים במהירות דמיונית. ככל שהטרנזיסטורים קטנים יותר, השבב חזק יותר, חסכוני יותר בחשמל וחכם יותר.


2. אנחנו מחלקים את השבבים לשתי קטגוריות:
:
* שבבי "Legacy" (פשוטים): מפעילים מכוניות, מקררים וציוד רפואי בסיסי. אלו שבבים של 28 ננו-מטר ומעלה. סין שולטת בשוק הזה, מה שמעניק לה מנוף לחץ על התעשייה העולמית.

* שבבי "Edge" (קצה): המוח של סמארטפונים, מחשבי על ו-AI. אלו שבבים של 7, 5 ו-3 ננו-מטר. כאן נמצא מרכז המאבק – רק המערב (ובעלות בריתו) יודעים לייצר אותם.


3. השחקנים שחובה להכיר:

* האדריכלית NVIDIA (ארה"ב): מעצבת את השבבים החזקים בעולם ל-AI. היא לא מייצרת אותם פיזית, היא ה"מוח" המתכנן.

* הנגרית ASML (הולנד): היחידה בעולם שמייצרת את המכונות שמסוגלות "להדפיס" את השבבים הכי קטנים. בלי המכונות שלה, אין שבבי קצה.

* הקבלן TSMC (טייוואן): המפעל הכי מתקדם בעולם. היא לוקחת את התכנונים של אנבידיה ואת המכונות של ASML ומייצרת את השבבים בפועל.

* אינטל (ארה"ב/ישראל): הענקית שמנסה לעשות הכל, גם לתכנן וגם לייצר, כולל נוכחות קריטית בייצור כאן בישראל.


הזווית הישראלית:
ישראל היא "מעצמת תכנון". כאן מפתחים את הארכיטקטורה של השבבים שיניעו את העולם בעוד 5 שנים. היכולת הזו הופכת אותנו לנכס אסטרטגי עבור ארה"ב במאבק שלה מול סין.


סיכום קצר:
שבבים הם הנפט החדש. מי ששולט בתכנון (ארה"ב), במכונות (הולנד) ובייצור (טייוואן), שולט בקצב ההתקדמות של האנושות.

בהזדמנות זו אני רוצה להזכיר את הפוסט על דרך המשי ומה שארה״ב מקדמת באזור. שווה לקרוא ולהבין למה אנחנו נקודה חשובה מאוד בשינוי הגיאופוליטי העצום הזה. זה פוסט תזכורת לאחר מכן נמשיך על סדרת הפוסטים על השבבים.

פסח: איך שוברים קונספציה של מעצמה?

מה אם יציאת מצרים היא לא רק סיפור דתי, אלא מקרה מבחן קלאסי לדיפלומטיה כפייתית?

לכבוד חג החירות, שווה להסתכל על העימות בין משה לפרעה כניהול משבר גיאופוליטי: שימוש בלחץ הדרגתי כדי לשנות התנהגות של יריב עיקש.

1. הסנקציות הכלכליות: פגיעה בתשתיות
משה לא מתחיל ב"מכת מוות". הוא מתחיל בפגיעה בנכסים האסטרטגיים. יאור שהופך לדם הוא לא רק מפגע תברואתי, הוא פגיעה בעורק החיים הכלכלי והלוגיסטי של מצרים.
המכות הראשונות הן "סנקציות חכמות" שמבהירות לפרעה שהמחיר של אחזקת העבדים מתחיל לעלות על הרווח מהם.


2. שבירת ה"קונספציה" של פרעה:
פרעה, ככל דיקטטור מנוסה, לוקה ביוהרה. הוא בטוח שהמערכות שלו יכולות להכיל את האירוע.
הטעות שלו היא לא רק בקריאת המפה, אלא באי-הבנה שהמשחק עצמו השתנה.
הוא מוכן לספוג פגיעה בכלכלה, בחקלאות ואפילו בבריאות הציבור, כל עוד השלטון שלו יציב.


3. החרפת הטון: מהכלכלי לאקזיסטנציאלי:
כשסנקציות לא עובדות, עוברים לפגיעה בנכסי שלטון.
מכת חושך היא שיתוק מערכתי, ומכת בכורות היא כבר פגיעה בשכבת ההנהגה העתידית.
זה הרגע שבו הלחץ הפנימי הופך לגדול יותר מהרצון להחזיק בנכס.


פרעה לא משחרר מרצון, הוא משחרר כי עלות ההתעקשות הפכה לאיום קיומי על שושלתו.

מוסר השכל אסטרטגי:
במשא ומתן מול משטרים טוטליטריים, מילים הן רק רעש רקע.
חירות לא מושגת רק בדיבורים על זכויות אדם, אלא ביצירת מציאות שבה לצד השני לא משתלם להגיד "לא".


סיכום קצר:
אם אתה רוצה לשנות את דעתו של הצד השני, אתה חייב לשנות את מאזן הרווח וההפסד שלו.
חירות אמיתית דורשת לא רק צדק, אלא גם את היכולת לכפות אותו כשהצד השני מסרב להכיר בו.

חג פסח שמח ושקט 🙏

שבבים: המונופול ההולנדי (ASML) שחונק את סין

חברה הולנדית אחת, ASML, היא אחד המחסומים הקריטיים ביותר בדרך לעצמאות טכנולוגית של סין, משום שהיא היחידה בעולם שמייצרת מכונות EUV, הטכנולוגיה שמאפשרת לייצר את השבבים המתקדמים ביותר כיום, וכך משפיעה באופן ישיר על מאזן הכוחות הגלובלי בתחום השבבים.

המונופול שמעצב את מאזן הכוח
החברה ASML היא החברה היחידה בעולם שמייצרת מכונות EUV, שהן קריטיות לייצור השבבים המתקדמים ביותר כיום. אמנם ניתן לייצר גם מתחת ל־7 ננומטר בלי EUV, אך זה מורכב, יקר ופחות יעיל, ולכן בפועל כל יצרני השבבים המובילים מסתמכים על ASML.


למה כמעט בלתי אפשרי להעתיק את המכונה של ASML?

* מערכת גלובלית מורכבת בטירוף: מאות אלפי רכיבים שמגיעים מרחבי העולם, כולל לייזר עוצמתי שפוגע בטיפות בדיל עשרות אלפי פעמים בשנייה ואופטיקה מדויקת ברמה קיצונית
* לא רק חומרה, אלא עשרות שנות ידע: גם עם תקציבי ענק, צריך ניסיון, הנדסה ושרשרת אספקה שלמה שקשה מאוד לבנות מאפס, ולכן מדינות כמו סין עדיין לא מסוגלות לייצר את הטכנולוגיה הזו בעצמן


המכבש הדיפלומטי והזווית הישראלית
ארה״ב מפעילה לחץ על בעלות בריתה להגביל יצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין. בעקבות זאת, הולנד הגבילה את היצוא של מכונות EUV של ASML, מה שמקשה על סין לפתח עצמאות בייצור שבבים מתקדמים.

עבור ישראל, מדובר בהשפעה עקיפה: עיכוב בהתפתחות הטכנולוגית של סין עשוי לצמצם את קצב ההפצה של טכנולוגיות מתקדמות גם לגורמים עוינים, ובכך לתרום לשימור הפער האיכותי של צה״ל.


סיכום קצר:
החברה ASML היא לא רק חברה, היא זרוע אסטרטגית של נאט"ו. באמצעות שליטה בייצוא המכונות, המערב מבטיח נחיתות מבנית של הצבא והכלכלה הסינית. מי שמחזיק במכונה, מחזיק במפתח לעליונות צבאית במאה ה-21.

מכונת EUV של ASML

שבבים: כמה עולה מכונת EUV של ASML?

מכונת EUV עולה כ־200,000,000 עד 400,000,000 דולר ליחידה (כ־600,000,000 עד 1,200,000,000 ש״ח), תלוי בדגם, מה שהופך אותה לאחת המכונות היקרות והמורכבות ביותר שנבנו אי פעם.

https://youtu.be/B2482h_TNwg?si=PDsPwH0d6vIfrmaz

אני מאמין בהשכלה, והפוסט בטלגרם הוא קצה הקרחון על טכנולוגיית ה-EUV של ASML, אני מצרף סרטון שמסביר בצורה מצוינת את כל התהליך לעומק, מומלץ מאוד לצפייה.

אם בסופו של דבר טראמפ לא יממש את ההצהרות שלו נגד איראן, זה ישדר לסין, לרוסיה ולעולם כולו שהמילים שלו לא מגובות במעשים, ויפגע באמינות שלו. לכן, חשוב שהוא יעמוד מאחורי ההבטחות שלו בצורה ברורה ונחרצת, בלי מקום לפרשנויות, כדי שסין ורוסיה יבינו שכשטראמפ מדבר, הוא גם פועל.

מי שמדבר וגם מקיים, מקבל כבוד ואמון. מי שרק מדבר, בסוף מפסיקים לקחת אותו ברצינות. בסופו של דבר, גיאופוליטיקה לא נכתבת רק במעשים, אלא גם במילים, וביכולת לתת למילים האלה כיסוי אמיתי בשטח.

אפשר לראות דוגמה חיה גם אצל ישראל. כש-אביחי אדרעי מודיע מראש שאזור מסוים יותקף וקורא לאזרחים להתפנות, אנשים באמת מתפנים. זה לא קורה במקרה, אלא כי יש הבנה ברורה שלמילים האלו יש כיסוי בשטח. האמינות הזו נבנתה לאורך זמן, וכשיש עקביות בין מה שאומרים למה שעושים, גם הצד השני לוקח את זה ברצינות.

שבבים: למה טייוואן היא המעבד של העולם ומהו "מגן הסיליקון"

אם ASML ההולנדית היא היחידה שמייצרת את "מכונת הדפוס", TSMC הטייוואנית היא בית הדפוס הדומיננטי ביותר של המאה ה-21. החברה הזו אחראית לכ־85%-90% מייצור השבבים המתקדמים בעולם (5 ננו־מטר ומטה). בלי המפעלים שלה בטייוואן, הכלכלה הגלובלית, מאפל ועד מערכות נשק מתקדמות, תספוג שיבוש חמור תוך זמן קצר.


התלות הגיאופוליטית: "מגן הסיליקון"
המושג "מגן הסיליקון" מתאר את הפרדוקס שמסייע לשמור על הסטטוס קוו במצר טייוואן. סין רואה בטייוואן מחוז מורד, אך עדיין תלויה בשבבים מתקדמים כדי להניע חלקים מרכזיים מהתעשייה שלה.

1. פגיעה הדדית משמעותית: פלישה סינית שתשבש את פעילות המפעלים תגרום לפגיעה כלכלית קשה גם בסין עצמה.
2. האינטרס האמריקאי: עבור ארה"ב, אובדן הגישה ליכולות הייצור של TSMC הוא תרחיש אסטרטגי חמור, שעלול לפגוע בעליונות הטכנולוגית שלה.


שרשרת האספקה כנשק הרתעה
העולם מנסה לבצע למזער נזקים ולבנות יכולות ייצור בארה"ב ובאירופה, אך הידע, הניסיון והיעילות עדיין מרוכזים בעיקר בטייוואן.

סין מבינה שכיבוש פיזי של האי לא בהכרח יעניק לה שליטה אמיתית בטכנולוגיה. הייצור תלוי בכוח אדם מיומן, בשרשרת אספקה גלובלית ובתמיכה חיצונית, ולכן קשה מאוד לשחזר אותו במהירות גם לאחר השתלטות.


הזווית הישראלית/אזורית
חוסר יציבות בטייוואן עלול להוביל למחסור ברכיבים קריטיים לתעשיות מתקדמות, כולל מערכות ביטחוניות. מדינות שמבוססות על יתרון טכנולוגי, כמו ישראל, תלויות בזמינות שבבים מתקדמים כדי לשמר את הפער האיכותי.


סיכום קצר:
טייוואן היא לא רק אי במחלוקת, היא צוואר הבקבוק הייצורי של הכלכלה המודרנית. כל עוד העולם תלוי ב־TSMC, מתקיים מאזן עדין שבו לפגיעה במערכת יש מחיר כבד לכל הצדדים.

עם זאת, אותה תלות עצמה גם דוחפת מדינות, ובעיקר את סין, להשקיע מאמצים אדירים כדי לצמצם אותה בעתיד.

זהו מאזן הרתעה טכנולוגי שבו הטרנזיסטור הפך לנכס אסטרטגי לא פחות מטיל.

הלקוחות הגדולים של TSMC לשנת 2024