מה שקרה עם הציוץ "הדוחה" של ינון מגל לא היה ארוע מקומי.
‏מדובר במגמה.
‏בטקטיקה זדונית ששוטפת את התקשורת.

‏פעם כתבתי ציוץ על מחאת קפלן.
‏עודד בן עמי גרר אמא של חטוף (סיגי כהן) לאולפן.
‏ושיקר לה שהציוץ נכתב עליה.
‏למחרת האמא הזאת כתבה לי לוואצאפ התנצלות.
‏דיברנו.
‏"הבת שלי שלחה לי את הציוץ המקןרי שלך" היא אמרה והוסיפה "הערוץ הזה פשוט עבד עלי, לא כתבת על החטופים, כתבת על ההפגנות בקפלן."
‏פעם אחרת נאמתי נגד היועצת המשפטית לממשלה.
‏שוב נגררו משפחות שכולות ומשפחות חטופים לאולפנים.
‏ושוב שיקרו להם שנאמתי נגדם.
‏זאת טקטיקה די בסיסית:
‏מבודדים משפט אחד מנאום של 3 דקות, פונים במבט רגיש וסיכה צהובה למשפחה סובלת ושואלים בטון רך , אמפטי ומזוייף "איך זה גורם לכם להרגיש שחברת הכנסת דיסטל מדברת אליכם ככה?"

‏לפני כמה שבועות דפנה ליאל ראיינה אותי.
‏הפצרתי בה להפסיק להשתמש במשפחות האלה כדי לגרוף הון פוליטי.
‏התחננתי מולה - תפסיקו להכאיב להן עם השקרים האלה, כואב להן מספיק.
‏ליאל השאירה את זה על רצפת העריכה.
‏מה היא כן שידרה?
‏את מה שקרה אחר כך:

‏אחר כך פגשתי במקרה כמה משפחות שכולות במזנון הכנסת.
‏ניגשתי מיוזמתי.
‏הצעתי מתווה משותף לוועדת חקירה.
‏נדהמתי לגלות איך בשיחה אישית ומאולתרת בלי סכסכני ערוץ 12 אפשר להגיע במהירות להבנות ראשוניות, להתחלה של משהו.
‏הבטחתי שאעביר את רוח הדברים ללשכת ראש הממשלה.
‏העברתי.
‏דפנה ליאל קיבלה הקלטה של השיחה הזאת.
‏היא הוציאה ממנה את ההיי לייט:
‏את הקטע בו אני מתנצלת בפניהם על השקרים של הערוץ בו היא עובדת.
‏את הקטע בו אני מבהירה להם שזה "מוות" לראות פעם אחר פעם איך התקשורת משתמשת בי כדי להכאיב להם.
‏זה באמת הורג אותי.
‏לא בגללי, אני רגילה לתקשורת עויינת.
‏אלא בגללם.
‏בגלל הכאב המיותר שהם מעמיסים על המשפחות.

‏היא מסגרה את זה נפלא:
‏חברת הכנסת המגלומנית שחושבת רק על עצמה גם כשהיא מדברת עם משפחות.

‏הם יפיצו נגדך עלילות דם.
‏וכשתבהירי למשפחות שהכל שקר.
‏הם יכתבו שאת מרוכזת רק בעצמך.

‏מעגל מרושע שאין דרך לצאת ממנו.

‏ינון מגל העלה ציוץ מחוייך והרים להומור העצמי של דורון שטיינברכר (הנפלאה).

‏הם הפכו אותו למפלצת.

‏הם לא מטומטמים, אין להם קשיי הבנה, הם מבינים היטב את ההקשר.

‏הם פשוט משתמשים פעם אחר פעם במודע ובזדון בטרגדיה של המשפחות כדי להביס את הימין ולקרוע את העם.

‏אם זאת לא מכונת רעל אז אני לא יודעת מה כן.

לראות ולא להאמין 🇮🇱🇺🇸

‏רכב מחוץ לבית של עד מדינה - פשע
‏מעשה סדום שנעשה בעד מדינה - סבבה
‏קווים לדמותם של הפשיסטים בפרקליטות:

15 שנות מאסר.

ביום 13,6,23 התקיים דיון מסווג ברמת "סודי" על ענייני הבטחון הרגישים ביותר לישראל בוועדת חוץ ובטחון של הכנסת.
יומיים לאחר מכן חלקים נרחבים מהחומר הסודי, הרגיש והמסווג פורסמו במעריב, בוואלה וברשתות החברתיות.
בעקבות ההדלפה החמורה והפלילית, יושב ראש הכנסת, מר אמיר אוחנה, הורה באופן מיידי לקצין הכנסת לפתוח בבדיקה.
הבדיקה שנסמכה על מצלמות הבטחון בכנסת העלתה שהאדם היחיד שהייתה לו נגישות לפרוטוקול 46 (הפרוטוקול הסודי שהודלף ופורסם לציבור ופגע בבטחון המדינה) הוא חבר הכנסת גלעד קריב.
הוא נתפס בעדשת המצלמה מעיין בפרוטוקול פעמיים.
באחת הפעמים הוא נתפס מסמן את המסמך (שהיה עד לרגע הזה נקי מסימונים) בעזרת מרקר, עט ועיפרון.
כאמור, כל החלקים הסודיים שקריב סימן בפרוטוקל פורסמו בתקשורת יומיים לאחר מכן.
להלן ציטוט מתיק הבדיקה:

"מדובר באירוע חמור מאוד שבמסגרתו הודלף מידע בסיווג סודי לאיש תקשורת שאינו מורשה לכך. איש התקשורת נתן פומביות למידע המסווג וזאת בתקופה רגישה ביותר.....יש לזכור שבצד השני יושב מודיעין זר שאוסף כל פרט מידע על מנת להשלים את הפאזל המודיעיני שלנו".

בעקבות הממצאים החמורים, יושב ראש הכנסת שיגר מכתב בהול אל היועצת המשפטית לממשלה בינואר 24 (לפני למעלה משנה).
הוא דרש ממנה לפתוח בחקירה מיידית נגד חבר הכנסת גלעד קריב ואף ציין בפניה את הסעיף בחוק- 113א לפיו "מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך - דינו מאסר 15 שנים."

15 שנים בכלא על פי חוק.
זה הדין לעבירה הפלילית שגלעד קריב ביצע.

היועצת המשפטית לממשלה התעלמה לחלוטין מהמכתב של יושב ראש הכנסת.

הוא פנה אליה שוב - ושומרת הסף הדגולה המשיכה להתעלם.

יתרה מזאת, יושב ראש הכנסת מעיד שמאז הפרשה גורמי בטחון מביעים בפניו חשש מלהגיע לוועדות הכנסת כיוון שהם חשים שחומר סודי ומסווג עלול לדלוף,להתפרסם ולפגוע בבטחון המדינה.

הנזק שגלעד קריב גרם הוא בלתי הפיך וחמור אבל אף אחד לא עומד לחקור אותו.

אם גלעד קריב היה גלעד אמסלם.
אם גלעד קריב היה מסורתי ולא רפורמי.
אם גלעד קריב היה ליכודניק ולא שמאלני-
או אז הגרון של דפנה ליאל היה ניחר מרוב דיווחים על הפרשייה המזעזעת, היועצת המשפטית הייתה מורה על חקירה מיידית דקה אחרי הפנייה של יושב ראש הכנסת, יאיר גולן היה שוצף וקוצף על בגידה בבטחון המדינה וגלעד אמסלם שלנו היה זוחל מתחת שולחן ורועד מאימת יום הדין ההולך וקרב.

אבל גלעד קריב הוא פרח שבטי כלכך מוגן עד שעם אלף טון חמאה על הראש הוא עוד מעז לצייץ על חשדות של אחרים.

לא לעולם חוסן.

ברכות למר עבירות בנייה וניגודי עניינים, מר יצחק גולדפריינד על שמינה את עצמו לדון בענייניו ולמלוך על נתיניו

‏אתה לא הנשיא שלי

לא ניתן לאף אחד לרמוס את הזהות היהודית במדינה שלנו.

ממליצה לכל הורה בישראל לצפות בזה:

‏מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ
‏אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
‏הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל
‏הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ,
‏מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם,
‏וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה
‏בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

‏רא״ל אייל זמיר, משימות אדירות על כתפיך, השם יהיה בעזרך.
‏בהצלחה גדולה!

1000 דוכני תפילין על הראש הרפורמי של גלעד קריב

השב״כ בראשותו של רונן בר הפך מארגון שאמון על בטחוננו לארגון פשע מחתרתי שמתפקד כזרוע פוליטית של קפלן.
‏הפגיעה באמון הציבור שביצע בר פוגעת גם בעובדים המסורים של הארגון.
‏מדובר בפגיעה אנושה, היסטורית ובלתי נסלחת.
‏רונן בר בלחץ.
‏ובצדק.

‏לשון החוק:

‏״מורה, וכן עובד אחר במוסד חינוך, לא ינהל תעמולה לטובת מפלגה או ארגון פוליטי אחר בקרב תלמידים של מוסד חינוך״

‏מנהל בית הספר הזה מבצע כרגע עבירה פלילית על פי החוק, השימוע שיתקיים בעניינו חייב להסתיים בפיטוריו.
‏עבריין לא יכול לנהל בית ספר.
‏נקודה.

מר ברק,
‏אל תרייר יותר מידי על פנטזיות רוטטות של שפיכת דם יהודי ברחובות.
‏אני צריכה אותך מאוד מאוד עירני ומרוכז כשמפעל החיים המתועב והדיקטטורי שלך יתרסק לך מול הפרצוף.

‏וזה יקרה בקרוב.

אחרי תאונה אחת שעברה בעקבות ההפגנות, אנרכיסטים מנסים להתנפל על הרכב של חה״כ גלית דיסטל אטבריאן ולמנוע ממנה להיכנס למשכן

השיר "שמחות קטנות" של מיכה שטרית ועמיר בניון הפך לחוק שעבר בכנסת.
צפו בסיפור המרגש הזה:

👇כנסו וצפו בסיכום מושב החורף :

https://www.facebook.com/share/p/192YZnWp9B/

כל הנסלי ברדיות של העולם קרעו את הצורה של חברי כנסת משך שנה שלמה כשהם העירו להורים שכולים בזמן וועדות.
אבל כשהורה שכול כמו הרצל חג'ג' זועק מדם ליבו - הראיון נקטע כי ההורה השכול הספציפי הזה הוא "קולני ואמוציונלי".

זאת הרמה .

המסקנה הכי מתבקשת מהפלירטוט הבלתי פוסק של מועדון הטייסים עם סרבנות היא לפתוח את המועדון:
לפתוח את המועדון לטייסים מזרחיים, דתיים, מסורתיים וימנים.
כל עוד אנחנו תלויים אך ורק בטייסים ששייכים לשמאל החילוני - כולנו בסכנה.
זה כבר לא עניין של צדק חברתי.
זה עניין בטחוני ראשון במעלה.