את זה לא יראו לכם בערוצי התרעלה.
קבוצה מכובדת של סנטורים רפובליקנים התייצבו בפני המצלמות ובמשך שעה קרעו לגזרים את מה שממשל ביידן עושה כנגד ישראל. אני עובדת על תרגום של כל השעה הזו. אבל בינתיים הנה קטע חשוב עם חשיפה חשובה מפיו של הסנטור טד קרוז, שחשוב שתקשיבו לו.

‏מתכון להכנת גנרל פשיסט:
‏מצרכים:
‏- מפגר
‏- מדים

‏זמן הכנה:
‏30-35 שנה.

‏הוראות הכנה:
‏שים את המדים על המפגר.
‏להוציא כעבור 30-35 שנה ולשים באולפן.

‏עכשיו כשצה״ל חוזר סוף סוף להילחם ברחבי הרצועה אפשר רק לבכות על הבזבוז והמסמוס חסרי התכלית של שלושת החודשים האחרונים.
‏3 חודשים שבוזבזו על מו"מ עקר במקום על כיבוש והכרעה, בגלל שהמטכ"ל הרופס ונציגיו בקבינט המלחמה הצליחו לא ללמוד כלום אפילו מאסון כמו ה-7 באוקטובר.

‏3 חודשים שהחטופים נמקים בשבי כשהדשדוש של צה"ל רק מרחיק כל סיכוי לעסקה.
‏3 חודשים של לגיטימציה בינלאומית שנשרפו על כלום כי גנץ, איזנקוט והרצי הלוי מתעקשים לא להבין שבמזה״ת מבינים רק כוח.

‏3 חודשים שעמדנו במקום וחיזקנו במו ידינו את רוח הלחימה של האויב, רק כי הגנרלים במטכ"ל ובממשלה הם לוזרים רופסים שמחפשים בפתטיות מנופים תודעתיים ופרטנרים מדומיינים ל"יום שאחרי", במקום לעשות את עבודתם ולהוביל את צה"ל לכבוש, להשמיד אויב ולחתור להכרעה.

‏מקווה מאוד שהלקח נלמד.
‏מהכרות עם הנפשות הפועלות אני סקפטי מאוד.

‏הרצי הלוי הוא לא רק הרמטכ"ל הכושל בתולדות המדינה הוא גם לוזר תבוסתן שעסוק באובססיביות בחיפוש פרטנרים מדומיינים במקום בחתירה לניצחון.
‏לך כבר ושחרר את צה"ל לטובים ממך.
‏לך כבר לוזר.

אם הדיווח הזה נכון משהו פה מצחין ברמות אחרות.
ביד אחת מטיפים לנו מוסר וביד השנייה מגינים על רוצח היהודים הכי גדול מאז היטלר

כלומר הם יודעים איפה בכירי החמאס אבל מגינים עליהם מפני ישראל?

‏הרצי הלוי והמטכ״ל בזבזו 3 חודשים על מו״מ עקר ועיכבו בכל דרך את הכניסה לרפיח, אבל אפילו אחרי שנאנסו להיכנס לרפיח הם ממשיכים לתדרך נגד כניסה לעיר עצמה, ושולחים את הכוחות לדשדש בפאתים.
‏למה?
‏שימו לב להמשך התדריך: כי הבית הלבן לא מרשה.
‏צבא של אריות שמונהג על ידי כבשה של האמריקנים.

כותב עדו נורדן:

הרמטכ"ל הרצי הלוי חייב ללכת מיידית הביתה ואלה הסיבות לכך
1. בבוקר ה-7.10 היה מחדל מודיעיני ותפיסתי מטורף. הוא תוצאה של הרבה שנים של שלטון מחשבות וקיבעון מחשבתי בדרגים הבכירים של המערכות הביטחוניות שלנו. היעדר גיוון תפיסתי הוביל לכך שכל המערכות קרסו. עם זאת, המחדל היותר גדול של ה-7.10 הוא לא העובדה שנתפסנו עם המכנסיים למטה, המחדל הענק הוא חוסר התפקוד של המערכות מהרגע שהופתענו. במשך יממה שלמה לא היה צבא למדינת ישראל. היו לוחמים עזי נפש שנלחמו לטובת אחיהם, אבל צבא לא היה. תשאלו את כל אותם שורדי נובה והקיבוצים כמה זמן הם שיוועו לצבא שיגיע והוא פשוט לא היה שם עבורם. תשאלו את הלוחמים שהגיעו באופן ספורדי לשדה הקרב וניסו להבין לאן נעלם צה"ל הגדול. לאורך כל היום הרמטכ"ל והמטה הכללי לא תפקדו. הצבא על חיילותיו השונים לא הופעל. חיי אדם רבים נשפכו כתוצאה מהיעדר התפקוד של הפיקוד הבכיר בצה"ל. רק על זה, כולם היו צריכים ללכת הביתה בבושת פנים. בעיני היה צריך לשלול מהם את הדרגות וההטבות שכרוכות בהן. אבל לכל הפחות שיגלו מעט בושה מתבקשת ולא יתנהגו ביהירות כאילו הרגע הם כבשו את הכותל.
2. מערב שמחת תורה, בליל ה-06.10 ועד הרגע הזה הרמטכ"ל לא סופר את ראש הממשלה ונבחרי הציבור (מימין). הוא לא מדווח להם על פעולות קריטיות שהוא מונע, הוא מדווח דיווחי שקר, מתמרן אותם ופועל בשטח בניגוד להנחיות הדרג המדיני. הרמטכ"ל וחבריו למטה הכללי הכושל, מסמסו במתכוון את ההישגים שהלוחמים בשטח הגיעו אליהם בגבורה ובמסירות נפש. מראש, כאשר צה"ל יצא למתקפה בצפון הרצועה, לא היתה לצבא שום תוכנית מסודרת לכיבוש מרכז ודרום הרצועה. הצבא במתכוון בחר שלא לפעול במקביל לכל אורך הרצועה. לאחר שהכוחות כבשו את צפון הרצועה וטיהרו חלקים נבחרים ממנה, ראשי הצבא הוציאו את הכוחות ואפשרו לאזרחים לחזור חזרה. ראשי הצבא קיבלו החלטה מעל לראשם של נבחרי הציבור שבתום הקרבות צה"ל לא ישלוט ברצועת עזה. הם במתכוון הביאו למצב שבו החלופות שעומדות בפני נבחרי הציבור יהיו רק וורסיות שונות של "רשות פלסטינית". ראשי מערכות ביטחוניות כבר הרבה זמן מנהלים מדיניות עצמאית ולא סרים למרות הממשלה כמתבקש במדינות דמוקרטיות. עושה רושם שמדיניות הרמטכ"ל מתואמת יותר עם הממשל האמריקאי מאשר עם הממשל הישראלי.
3. סבב המינויים ההזוי של הרמטכ"ל הוא תקלה חמורה. הרצי הלוי, הרמטכ"ל הכושל ביותר עם המטה הכללי הכושל ביותר בתולדות מדינת ישראל, מנסה לשכפל תפיסתית את הכישלון. את זה הוא עושה, שוב, בלי לספור את נבחרי הציבור. המטה הכללי הנוכחי הוא בעל תפיסה מחשבתית אחת, שבלשון המעטה לא הוכיחה את עצמה. היוהרה והחוצפה לא למנות קצינים שמבטאים את הרוח האחרת של המערך הלוחם היא יריקה בפנים של לוחמים, חללי המערכה הנוכחית והמשפחות השכולות. המסר ללוחמים הוא שדמם מספיק טוב כדי להישפך בשדה הקרב, אבל קולם לעולם לא ישמע סביב שולחן מקבלי ההחלטות במטכ"ל. החוצפה של הלוי להחליט כיצד יראה המטכ"ל הבא צריכה להוביל לכך שיראו לו את הדרך החוצה. ויפה שעה אחת קודם, לפני שמשיך להזיק למערכת.
4. אנחנו עומדים ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מעולם לא היה רמטכ"ל מנותק מהמערך הלוחם של צה"ל כמו הרצי הלוי. הלוחמים בדרגות השונות במערך הלוחם איבדו את האמון בו. הם לא מאמינים שהוא ידע לתרגם את הניצחונות האדירים שלהם בשדה הקרב לניצחון כולל, גורף וברור. הם לא מאמינים בשיקול הדעת שלו. לא סומכים על כך שידע לקבל את ההחלטות הנכונות מהסיבות הנכונות. משבר האמון הפיקודי הוא הקשה ביותר שידע צה"ל אי פעם.
הרצי הלוי הפך לנטל החמור ביותר על מדינת ישראל, לסכנה אסטרטגית לביטחון מדינת ישראל. זו לא שאלה של ימין או שמאל. וודאי שלא שאלה של כן ביבי או לא ביבי. זו שאלה אקוטית של ביטחון מדינת ישראל. באופן טבעי, סביב נבחרי הציבור תמיד תהיה מחלוקת, כל אחד יצדד בצד שממנו הוא מגיע. הרמטכ"ל אמור להיות בקונצנזוס, מעבר למחלוקות. הוא אמור להיות המפקד של כולם. הלוחמים בשדה הקרב צריכים להסתכל על שרשרת הפיקוד עד לרמטכ"ל ולהיות שלמים כשהם מקבלים את הפקודה להסתער. הרצי הלוי איבד את זה. הוא חייב ללכת הביתה.

האם העדר תוכנית מדינית ל"יום שאחרי" שוחק את הישגי צה"ל ברצועה?

לפחות שלושה כתבים צבאיים כתבו ביממה האחרונה, מפי "גורמים בצה"ל" שבהעדר תוכנית ל"יום שאחרי" ברצועה הישגי צה"ל נשחקים וחיילי צה"ל נדונו לחזור פעם אחר פעם לג'באליא.

במילים אחרות צה"ל מנחה את הדרג המדיני מה לעשות. בעבר כתבתי כאן לא פעם ולא פעמיים שבכל הקשור לרצועת עזה הצבא מנהל את הדרג המדיני (בין אם ראש הממשלה הוא נתניהו ובין אם ראש הממשלה הוא בנט או לפיד). הדרג המדיני היה בעשור האחרון לפחות, חותמת גומי לאישור כל דבר שהצבא רצה כמעט באופן מוחלט. לא היו יוזמות יצירתיות מצד הדרג המדיני ותמיד הצבא הוביל אותו באף לבחור באופציה שהצבא מעוניין בה (במופעי קסמים קוראים לזה "אילוץ קלף").

מאז ההתנתקות קשה להצביע על צעד מדיני משמעותי ועצמאי אליו הוביל הדרג המדיני את הצבא בכל הקשור לרצועת עזה. מאז ההתנתקות הזנב תמיד כישכש בכלב - הדרג הצבאי הנחה את המדיני בהתנהלות ישראל מול הרצועה.

עכשיו בואו נצלול לסוגיית "היום שאחרי".
גילוי נאות: אני חושב, וגם כתבתי את זה כאן כמה פעמים, שכל עוד לא חוסלה חמאס ברצועת עזה (או הוגלתה) לא ניתן להצמיח לה אלטרנטיבה אמיתית.
הסיבה לכך: חמאס פועלת באופן נחרץ ונמרץ לסיכול של כל אלטרנטיבה שלטונית שעלולה/עשויה להחליף אותה - בין אם באמצעות סיכול פיזי בשטח ובין אם באמצעות סיכול פומבי בדעת הקהל הערבית.

הנה כמה דוגמאות שיבהירו את העניין:

1.כשישראל יצרה קשר לפני כחודשיים עם מח'תארים שינהלו את עזה במבנה חמולתי מבוזר, חמאס פעלה מול אותם מח'תארים ו"שכנעה" אותם לוותר או לפגוש 72 בתולות.

2.כשהרש"פ ניסתה בברכת ארה"ב וישראל להקים ברצועה כוח חמוש שיאבטח את שיירות הסיוע, חמאס לכדה את חברי הכוח והרגה את חלקם.

3.כשראש הממשלה נתניהו דיבר לפני ימים אחדים בפומבי על שותפות של איחוד האמירויות בניהול הרצועה הוא מייד חטף מהם גינוי פומבי חריף. איחוד האמירויות לא יכולה להצטייר כמי שלוקחת חלק במיגור חמאס ברצועה.

4.מצרים הודיעה בסופ"ש שהיא אינה מוכנה לתאם עם ישראל כניסת משאיות לרצועה דרך מעבר רפיח - היא לא רוצה להתפס כמשתפת פעולה עם ישראל נגד חמאס.

אף גורם ערבי לא רוצה "להשרף" בדעת הקהל הציבורית, הערבית והבינ"ל ככזה שביסס שלטון ברצועה על "כידוני הכיבוש הישראלי" או שסייע לכיבוש להכריע את חמאס ולמצוא לה חלופה אפילו שיש גורמים רבים שממש רוצים שזה יקרה.

קחו למשל את סעודיה, מצרים והרש"פ - גורמים משמעותיים בכל הקשור לרצועת עזה - אין לאף אחד ספק ששלושתן היו שמחות שחמאס (הסניף הפלסטיני של תנועת האחים המוסלמים), תעלם מעל פני האדמה.
יחד עם זאת הן אינן יכולות לומר זאת בפומבי ואינן יכולות לבסס דריסת רגל ברצועה בחסות "כידוני הכיבוש הישראלי". הן לא יכולות לסייע בפומבי למאמץ המלחמתי הישראלי. זה סדין אדום.

מי שאומר אחרת לא מכיר את המנטליות של המזה"ת ולא את יחסי הכוחות בתוכו.

כאמור, כל עוד לא תחוסל חמאס ברצועה או תוגלה משטחה לא תוכל לצמוח לה אלטרנטיבה.
אלה שמועמדים להיות האלטרנטיבה חוששים להוציא את ראשם ולהציץ, פן יקופד.

ישראל בעצמה ובאמצעות צה"ל, תצטרך לדאוג לחיסול חמאס אלא אם תסכים חמאס להגליה, במסגרת הסכם.
אף אחד לא יוציא את תפוחי האדמה הלוהטים מהאש במקומה של ישראל.

###
אבל בואו ניתן עוד צ'אנס לטענה שהשמיעו הכתבים הצבאיים בשם הצבא. נניח שאני טיפש מוחלט ומספר לכם כאן שטויות מהתחלה ועד הסוף.
נעשה מה שהמורה שלי למתמטיקה היה אומר לי בתיכון - פשוט תציב את המספרים ותראה מה יוצא.
בואו נעשה ניסיון ונבחר את האופציה ליום שאחרי.
אני אפילו אלך על האופציה שאליה דוחפים האמריקאים, על אף ההתנגדות העזה בקרב הציבור: בואו ניתן לרש"פ, שוב, את המפתחות לרצועת עזה. ובואו נניח שהרש"פ עברה "גיור כהלכה" והיא כעת תומכת נלהבת של ישראל והפרויקט הציוני..
איך היא תכנס לרצועה ותתגבר על חמאס?
עם איזה נשק?
עם איזה צבא?
היא תצליח לחסל את חמאס מבחינה צבאית במקום שבו צה"ל נכשל כעת? פעיליה מנוסים יותר מחיילי צה"ל? חיל האוויר שלה טוב יותר?

זה הרי אבסורד מוחלט. חמאס תבלע אותם בלי מלח. כמו שעשתה ב 2007 עם פרומיל מהכוח הצבאי שיש לה היום. דבר לא יצמח על הקרקע הזו לפני שתמוגר חמאס מעליה. האלטרנטיבות יצמחו באופן טבעי ובקלות רבה יותר אחרי מיגור חמאס.

בכל מקרה תוכנית מדינית שכזו ל"יום שאחרי" לא משנה את העובדה שצה"ל יצטרך בעצמו לחסל את חמאס או ליצור את התנאים המתאימים להגלייתה של חמאס מהרצועה. בין אם יש תוכנית מדינית ל"יום שאחרי" ובין אם אין - זה לא צריך לשנות את התוכניות הצבאיות של צה"ל למיגור חמאס ברצועה.

ישראל צריכה לנצח את חמאס בעצמה. אין ברירה אחרת. כולם ביציע מסתכלים. לא לשכוח להצטייד בהמון סבלנות. זה לפי השעון של המזרח התיכון.

כדי להגיב לכתבה לחצו כאן

‏היי ינון,
‏צועד ליד הכנסת ורואה צעיר עומד לבדו בשעה זו עם שלט ''רוצה להתגייס לצה''ל. ניגש אליו והוא מסביר לי באנגלית שהוא גרמני ולאחר ששמע על מה שקרה בשבעה באוקטובר הוא נסע לארץ בכדי להתגייס לצה''ל, אולם מכיון שאינו יהודי ואינו ישראלי לא מאשרים לו זאת, לכן הוא עומד מול הכנסת עם השלט עד שיסכימו לו להתגייס לצה''ל.
‏וראו כל עמי הארץ....
‏אולי תעזור לו במאבק.

טוב, זה סיפור די מטורף: בשקט בשקט, מתחת לרדאר ובלי לפרסם הודעה על כך, האו"ם, באמצעות "המשרד לתיאום נושאים הומניטריים" (OCHA), חתך בכמחצית(!) את מספר הנשים והילדים שנהרגו לטענתו בעזה. מספר הילדים נחתך מ-14,500 ל-7,797, ומספר הנשים מ-9,500 ל-4,959. גם המספרים החדשים נתונים במחלוקת.

למעשה, האו"ם מודה בכך שמספרי ההרוגים הבלתי מעורבים שפרסם במשך חודשים ארוכים, בהתבסס על משרד הבריאות של חמאס בעזה, היו מפוברקים.

הבעיה היא שהנזק האדיר, הן בפן המדיני והן בדעת הקהל העולמית, כבר נעשה: המספרים השקריים צוטטו והודהדו אינספור פעמים בכלי תקשורת בכל רחבי העולם, ברשתות החברתיות וכמובן בבית הדין בהאג.

אחת מעלילות הדם הגדולות שהיו, בחסות ובהפקה של האו"ם.

שלום ינון,
בעזרת השם ובלי נדר
מקבל על עצמי לא לצפות יותר בערוץ התרעלה והתבהלה.

רק 14!

‏"ברכת 'למינים ולמלשינים' תוקנה ביבנה אחרי חורבן בית שני,

‏הגמרא אומרת: "אין מינין בעובדי כוכבים זאת אומרת שהמושג "מינין" שייך בישראל, יהודים שהתנצרו, מלשינים הם יהודים המריעים לישראל, היו כאלו רבים לצערנו במהלך הדורות, הם נקראים לעיתים: מוסרים, מומרים ועוד"

‏מילה לרמטכ"ל ולגנרלים שמתדרכים ש"בהיעדר מעשה מדיני הלוחמים יצטרכו להיכנס שוב ושוב לאותם מקומות":
‏שומע הרצי?
‏הסיבה היחידה לכך שאתה צריך אוגדה משוריינת שלמה וחיפוי אווירי כדי להיכנס לג'בליה היא שלפני 31 שנה רבין, פרס וביילין החליטו ללכת למעשה מדיני.
‏הרי עד 93' לא היה צריך יותר מכיתה של לוחמי חי"ר כדי לעשות סיור רגלי בג'בליה.
‏אבל אז הגיעו הגאונים המהוללים שהתעייפו מלרדוף אחרי מיידי אבנים ובקת"בים והחליטו על מעשה מדיני.

‏התוצאה היחידה של המעשה המדיני הזה היתה הקמה של כוחות צבאיים וסמי-צבאיים בכל שטח ממנו יצאנו.
‏הניסוי המדיני של אלו שעייפו מלהילחם ועייפו מלנצח התפוצץ לנו בפנים וגבה למעלה מאלף קורבנות שלום.

‏ואז החלטנו על ניסוי נוסף. כפול.
‏במעבדה של יו"ש הלכנו על טיפול צבאי בבעיה שיצרנו באוסלו. ואילו בעזה הלכנו אול-אין על "המעשה מדיני".

‏התוצאות היו חד-משמעיות.
‏ביהודה ושומרון הכרענו את הטרור כמעט לחלוטין.
‏בלי מהלך מדיני משלים ובלי נעליים. כיבוש, הכרעה ומאז גיזום סיזיפי יומיומי של השטח.

‏ברצועת עזה החלטנו כאמור על מעשה מדיני - ההתנתקות.
‏והתוצאה: אם ביו"ש תיקנו את נזקי אוסלו, הרי שבעזה החמרנו אותם.

‏שומע רב אלוף הלוי: שתי הסיבות המרכזיות לכך שאתה צריך להכניס עכשיו 4 או 5 אוגדות לעזה הן שני מעשים מדיניים שהובילו רבין, פרס, ביילין, שרון ושורה ארוכה של גנרלים כושלים.
‏גנרלים שרובם ככולם תמכו באוסלו ובהתנתקות (וגם בבריחה מלבנון ובירידה מהגולן) מכיוון שהם התעייפו מהעבודה הצבאית הסיזיפית וחיפשו פתרונות קסם "מדיניים".

‏אם אחרי כל הסיבוב הזה, אחרי 31 שנים שבהם כל מעשה מדיני גובה מאיתנו חיים של מאות ואלפי ישראלים, אתה עדיין מחפש תרופות אליל בדמות "מעשה מדיני משלים", הרי שאתה לא רק פולש בעזות מצח לשדה המדיני, אתה גם מגלה רמה נמוכה להחריד הפקת לקחים.

‏הרצי: אתה רמטכ"ל. תתעסק בלחימה ובפיקוד על הצבא. את העניינים המדיניים תשאיר למדינאים.
‏זה היה נכון אפילו אם היית רמטכ"ל מהולל. על אחת כמה וכמה כשאתה הרמטכ"ל הכושל בתולדות המדינה.

גלנט ידע והתעלם !
התריאו בפניו ובכל זאת הוא דבק בסיסמאות של פירקנו את גדודי החמאס בצפון הרצועה...
וכמו תמיד את מחיר ההחלטות שלהם אנחנו משלמים.
בהצלחה ללוחמינו הגיבורים שמחרפים את נפשם שוב בשכונות מהם הוצאו לפני ארבעה חודשים.
בתקוה שאחריכם יכנסו ויתיישבו יהודים.. אחרת החמאס יקים את עצמו מחדש באותם אזורים, מהר מאוד .