במלחמת העולם השנייה, הצרפתי החביא דגל לבן למקרה שהגרמני יגיע.

היום, הם מחביאים את דגל ה "גאווה" למקרה שהמוסלמי יגיע.

השורה התחתונה: דריסת רגל סמוך למכה ומדינה.

חזרה לשליטה במקומות הקדושים באיסלם כמו לפני 150 שנה.

יישום תכנית הניאו עותמאניות.

כל השאר, מיסוך עשן.

צוות להביור גרמני במהלך לחימה מוקדמת בברית המועצות(06-07.1941).

במהלך תקופה זו, הגרמנים השתמשו בצורה נרחבת בלהביורים(שהיו שייכים לצוותים של חיל ההנדסה) על מנת לטהר ביצורים ובונקרים סטבייטיים באזור הגבול.

הדגם הספציפי הזה (Flammenwerfer 35) שקל כ 35 קילו והכיל כ 11 ליטר של תערובת דלק, שנתנה להבה רציפה של 10 שניות (או כעשר מטחים קצרים של שנייה כ"א).

בהמשך, בגלל משקלו הרב, הוחלף בדגם ה -41 ששקל כ 18 קילו והיה נוח יותר משמעותית להפעלה.

טווח האש היה עד 30 מטר.

אחלה נשק, אם מפעילים אותו נכון.

מוסלמים, בקיצור.

כמובן, בישראל.

שריפת יהודים בבלגיה לפני 700 שנה.

היום, המוסלמים שורפים את בלגיסטאן הארורה.

עונש מוצדק לחלוטין.

נסיון רוסי לתקוף באמצעות פצצות גלישה, גשר בעיר זאפורוז"ייה.

הרוסים מתלהבים מהטווח הגדול של הפצצות (עד 200 ק"מ מנקודת השיגור) אבל הדיוק שלהן לעומת המקבילות המערביות, פשוט מחפיר.

צריך לציין שאם ארה"ב השתמשה בפצצות מונחות עוד ב 1991, רוסיה התחילה להשתמש בהן רק ב 2023 וגם אחרי מסירת ידע ע"י איראן.

התקשורת הממסדית בישראל הפיצה בימים האחרונים סדרת הודעות פייק על הצלחות הקואליציה המערבית נגד החות'ים למצב שכביכול מיצר באב אל מנדב, נכבש מחדש ע"י מיליציות פרו סעודיות.

כמובן שהכול התברר כבולשיט מוחלט, החות'ים ממשיכים להתקדם וסעודיה ממשיכה לקבל כאפות פשוט אדירות.

חלומות סעודיה כחלק מהסכמי אברהם, גורמים לתקשורת הישראלית לצאת מדעתה ולהמציא בדיות פשוט הזויות.

ובהמשך לזה, לא נותר אלא לצחוק על כלל התחזיות ו"סקרים" שלהם לגבי הבחירות.

האמיתות שלהם זהה לחלוטין על הדיווחים של הצלחות המיליציות הסוניות.

אין תחתית, שהתקשורת הממסדית הישראלית לא הצליחה להגיע אליה מאז אוסלו.

90% מהאירופאים הפכו לקוקולדים עוד אחרי 1918 (למעט גרמניה ובריטניה).

הרעל הפרוגרסיבי התחיל בדיוק אז.

פקיסטני מוכשר, עושה עבודות גינון באירלנד.

החומר האנושי שהם הרוויחו ביושר.

אני חושב שאם יחפרו עמוק, יגלו שהוא ממוצא אירי.

זה הגיוני לגמרי במקרה הזה.

תתרגלו.
פוראת נסאר בהיסטריה. "גזענות!" הוא צועק. "הסתה!" הוא מתבכיין. הנהגים "נפגעו", הנוסעים "מזועזעים", וכולם דורשים למחוק מיד.
אז הנה התשובה שלי, קצרה וברורה:
לא נמחק פסיק. תסתכלו טוב טוב על השלטים האלה, כי הם לא הולכים לשום מקום.
התרגלתם ליהודים מפוחדים, מגמגמים, שמתנצלים על עצם קיומם. התרגלתם לזה שטובחים בנו, שורפים אותנו, יורים עלינו ומחנכים דורות להשמדתנו - ואנחנו צריכים לדבר ב"רגישות" כדי חלילה לא לפגוע ברגשות של מי שרוצה לראות אותנו בים.
המשחק הזה נגמר. נגמר.
קראתם נכון מאוד, אות אחרי אות:
כיבוש. גירוש. התיישבות.
הקם להורגך - השכם להורגו.
מי שקם להשמיד אותנו - אנחנו נגרש אותו.
את האדמה שלו - אנחנו נכבוש.
ובכל שעל בארץ ישראל - אנחנו נתיישב.
אנחנו לא מתכוונים למות בשקט כדי שתהיו מרוצים, ואנחנו לא מבקשים אישור להגן על חיי הילדים שלנו.
בעל הבית קם. תתרגלו.
הגיע הזמן לנצח!

מה הטעם להתאבל על ה 7.10, אם כבר חזרנו ל 6.10?