סוכן המוסד פאר ששון, ממשיך לתת עבודה.

נתונים פשוט מטורפים.

החולי הכי גדול של מערכת הבטחון הישראלית הוא לא הפרו פל00יניות של הבכירים, אלא הביורוקרטיה המטורפת של הטמעת אמל"ח בצבא, שמורכבת מסחבת מטורפת, אינספור מכרזים, מיליארד אישורים וניסויים ועוד ועוד.

הגמישות של האוקראינים בנושא, היא באמת משהו מדהים.

*** לפתוח את התמונה.

השמדת מפעל קוקה קולה בקייב (המפעל הראשי) ע"י פגיעה ישירה של כטב"מ סילוני.

חוץ מקולה, המפעל ייצר גם ספרייט, פיוז טי ומשקאות קלים נוספים.

הרוסים ממשיכים מערכה חסרת תקדים להשמדת כלל תשתיות ייצור/אחסון המזון באוקראינה.

ברוך השם.

מלחמה טוטאלית.

אגב, המערב מספק חלק לא קטן מהאלקטרוניקה עבור כטב"מים וטילים רוסיים.

*** לפתוח את התמונה.

דיון מרתק על עבודה זרה.

יזימה של כשב"מ אוקראיני בנמל העיר סוצ"י.

נראה שהמפעיל החליט לפוצץ אותו/התפוצץ בגלל תקלה.

היה ירי נק"ל לעברו, ללא פגיעות נראות.

A speedboat carrying 62 Algerian illegal migrants reached Cala del Barco in Cartagena, Murcia, where stunned beachgoers filmed them jumping into the water just meters from shore before the boat turned around and sped back out to sea.

This was followed just three days later by another speedboat carrying around 50 migrants reaching Punta Negra on the Cartagena coast.

Subscribe Visegrád24

לארה"ב אין סיכוי לא בגלל הברוך הכלכלי או המהגרים.

אין לה סיכוי, כי יש כמות פשוט הזויה של אמריקאים, שהם בבסיסם אנשים חולים בראש.

וזה הזמן לסכם את הכהונה של הממשלה הזו בצורה קצרה ותמציתית: סמוטריץ" ובן גביר.

סמוטריץ" ,היה בסה"כ שר אוצר טוב למדי, במיוחד בהשוואה לכל מה שהיה עד עכשיו ויחסית לעובדה שישראל בזבזה כספי עתק על הוצאות בטחוניות וכו, שלא להזכיר את הגדלת הבנייה ביו"ש.

בן גביר לדעתי האישית, מבחינת עבודת המשרד שלו והמהפכה שעשה, הוא אחד משלושת השרים הכי טובים בהסטוריה של המדינה. מה שהוא עשה במשרד לבטחון פנים, הוא לא פחות ממטורף.

מה שבן גביר עשה בתחום חיסול הבניה המוסלמית הלא חוקית והר הבית, זה פשוט הישג לדורות.

חוץ מזה, הממשלה לא עבדה.

למעט שני הכוכבים האלה, ראינו סדרה של כשלונות רצופים ומחרידים, בכל זירה אפשרית.

המסקנה: שניהם צריכים להמשיך להיות שרים בכירים גם בקדנציה הבאה.

כל השאר, לא משנה.

הלילה בכותל
עם ישראל היפה❤️
השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם.

אתה לא מכבד, אתה מפחד! זה מה שאמרתי לאלי דוקורסקי מרדיו חיפה.
כשמראיין שומע גבר מזוקן עם קול עמוק, אך "מכבד" אותו ופונה אליו כאישה - זו אינה סובלנות. זהו פחד מוות מעריצות התקינות הפוליטית.
הרודנות המסוכנת ביותר אינה זו שכולאת את הגוף, אלא זו שכופה עליך לכפור במראה עיניך ולבטל את האמת.
אין כאן מאבק על "זכויות", אלא כפייה אידיאולוגית במימון המדינה. תלו דגלי מקדש במיליוני שקלים מתקציב העיריות - ויזעקו "כפייה דתית". הציפו את הרחובות בדגלי גאווה - ותקבלו חיבוק ממסדי.
הגיע הזמן לנער את הפחד, להחזיר את השפיות, ולדרוש חירות אמיתית מול טרור ההשתקה הפרוגרסיבי.

תחושה אישית שלי: תהיה/כבר היתה קנוניה בהתערבות ארה"ב לשחרר את כולם.

פרקטיקה קלאסית של האמריקאים שבוצעה כבר בבית לחם בזמנו וכמעט ובוצעה ברפיח.

אגב משהו דומה בוצע במהלך לחימה ב Azovstal ב 2022 בעיר מאריאופול כאשר בחסות ארה"ב, אנשי רג"ימנט Azov של אוקראינה, נכנעו לרוסים ואח"כ שוחררו לטורקיה והוחזרו לאוקראינה.

מהפך מדהים ללא ספק.

ברוך הבא לעם ישראל.

עשית בחירה טובה מאוד 😉

*** לפתוח את התמונה.

השבוע לפני שתים-עשרה שנה, נתנאל עראמי הי"ד, אב צעיר שכל חטאו היה עמל כפיו בארצו, השתלשל בחבל סנפלינג מגורד שחקים בפתח תקווה - ויד זדונית ושפלה חתכה את החבל והשליכה אותו אל מותו מגובה של 14 קומות.
אני מכיר את התחום הזה מקרוב. בצעירותי עבדתי בעצמי בסנפלינג. ידעתי מיד, ללא צל של ספק: כבלים כאלה אינם נקרעים מעצמם ובימי עבודתי כח"כ, נלחמתי לצד משפחתו לחקר האמת ולהכרה בהם כמשפחת נפגעי טרור.
הממסד הישראלי, כהרגלו, בחר לטייח. השב"כ והמשטרה מיהרו להוציא צווי איסור פרסום דרקוניים, השתיקו, מרחו, וניסו להציג את הזוועה כעוד "תאונת עבודה".
הייתי צריך לנצל את חסינותי הפרלמנטרית, להפר את צו איסור הפרסום בקולי קולות מעל כל במה, ולהילחם מלחמת חורמה כדי להכריח אותם להודות באמת הפשוטה והכואבת: זה היה פיגוע לאומני.
אלמלא הצעקה הזו, אפילו את ההכרה הבסיסית במשפחה כנפגעי פעולות איבה הממסד היה גוזל מהם בקהות חושים מקוממת.
והנה, עברו 12 שנה. ההכרה ניתנה - אך הצדק נרמס עד עפר.
שלושה חשודים ערבים, בעלי תעודת זהות כחולה שעבדו עמו באתר, נעצרו ושוחררו במהירות לחופשי. שום "חקירת צורך", שום הפעלת לחץ, שום הפיכת שולחנות.
כשמערכת הביטחון רוצה לפענח פרשה - היא יודעת להפעיל את כל כובד משקלה, לחדור לכל פינה ולמצות את הדין עד תום. אך כשמדובר ברצח של פועל יהודי בידי אויב מבית, בלב הארץ? שם החקירה מתמוססת. שם המוטיבציה נעלמת. שם המערכת כולה מגמגמת, הופכת לרפה ואימפוטנטית.

אם הודיתם רשמית שמדובר בפיגוע לאומני - היכן הרוצחים?
האמת מחרידה וצורבת: הרוצח של נתנאל מתהלך חופשי.
הוא קונה איתכם בסופר, בונה לכם את הבתים, מטייל עם ילדיו באותם גני שעשועים - וצוחק על הריבונות המזויפת שלנו.

זו איננה רק רשלנות חקירתית; זוהי פשיטת רגל תודעתית של ממסד מרוקן מזהות, שאיבד את חוש הצדק הטבעי, את הגאווה הלאומית ואת ההבנה הפשוטה שדם יהודי אינו הפקר.

והמקרה של נתנאל עראמי איננו אירוע בודד. הוא התמצית של המציאות שבה אנו כלואים עד היום הזה ממש.
אותו עיוורון מרצון, אותה נכות מוסרית שמפחדת להצביע על האויב, אותה פחדנות שמנהלת את הטרור במקום להכריע אותו - היא בדיוק אותה מחלה שאנו פוגשים בכל חזית: מול מחבלי חמאס שמעיזים להרים ראש, מול תפיסות ביטחוניות רקובות של "הכלה" ו"הסדרה", ומול אובדן המשילות המוחלט בלב הארץ.
שורש הבעיה אינו מחסור באמצעים טכנולוגיים או בכוח אש; שורש הבעיה הוא אובדן צדקת הדרך.
מדינה שמחקה את זהותה היהודית אינה מסוגלת להגן על אזרחיה, כי אין לה עוד את האומץ המוסרי להבדיל בין אוהב לאויב.
הגיע הזמן להתפכח.
הגיע הזמן לקום על נפשנו, לנער מעלינו את תרבות הגמגום והחולשה, ולהעמיד מנהיגות של אמונה, עוצמה וריבונות בלתי מתפשרת - שתשיב לכל אויבינו את היראה, ותבהיר אחת ולתמיד לעולם כולו: דם יהודי לעולם לא יהיה עוד הפקר.