המסקנה הצבאית הכי ברורה מהמערכות של צה"ל בעזה, איראן ולבנון, היא אחת : צה"ל צריך לבנות מאפס, אסטרטגיה חדשה לחלוטין להכרעה מהירה, בדומה למה שהגו הגרמנים בזמנו.

אבל בשביל זה, צה"ל עצמו, צריך לעבור מהפך טוטאלי מבחינת הפיקוד, הקמה של תשתית אקדמית שתבנה אסטרטגיה צבאית חדשנית בגישה מדעית, שינוי מוחלט של הכשרת הקצונה ומיון כוח האדם.

ללא זה, צה"ל שבורך באמת בכוח האדם הזוטר הכי איכותי בעולם (ואני יודע על מה אני מדבר - שירתו איתי בסדיר ובמילואים בזמנו אנשים סופר איכותיים, ולא הייתי ביחידת קומנדו - שריונר פשוט),נידון להלחם מלחמות אינסופיות מול אויב בינוני מאוד (וזו מחמאה) ולהכריע לא בזכות חכמה צבאית אלא גבורת החייל הפשוט שבאמת בכוחות לא נתפסים, סחב עליו את המערכות בלבנון ועזה.

כרגע, המצב הוא, שצה"ל מונהג ע"י מפקדי מחלקות עם הכשרה בסיסית של 3 חודשים, שהדביקו להם דרגות של אלופים, ונתנו נסיון צבאי של אמנם 30-35 שנה, אבל כזה שמסתכם בתכנון פשיטה לשכונה בעזה או כיבוש כפר בלבנון.

אמנם לא חסר בצמרת צה"ל אנשים איכותיים, אבל רובם ככולם, אומנו לחשוב בצורה ספציפית מאוד, ולא נתנו להם את הכלים לחשיבה צבאית אמיתית.

שיירות ארקטיות ב WW2 שהובילו אמל"ח לברה"מ.

בנוסף לאיום הגרמני הבלתי פוסק (סירות טורפדו, משחתות, צוללות ומטוסים שמוקמו בנורווגיה), הקור היה פאקטור קשוח מאוד שהאט את מהירות הספינה וגרם לתנאי עבודה קשים בטירוף של הצוותים.

תמונה של מצבור גלקסיות לעומת צילום מדהים של ניירונים במוחו של עכבר.

מה רבו מעשייך, השם.