ביוגוסלביה 1999, נאט"ו הצליחו להגיע להכרעה בזכות כתישת תשתיות אזרחיות חיוניות של הסרבים, כבר מתחילת המערכה.

יוגוסלביה היתה בגדול איראן בלי כטב"מים וטילים, ועם שטח הררי /מיוער קשה מאוד, שבזכותו הסרבים הצליחו להסוות היטב את רוב הצבא שלהם + שימוש מושכל בדמאים.

צבאית, יוגוסלביה היתה רחוקה שנות אור מהכרעה. מה שהכריעה, זו תקיפה של תשתיות מים, חשמל ולוגיסטיקה.

בקנה מידה הסטורי, חשוב מאוד לציין שתשתיות צבאיות משוקמות בדרך כלל במהירות האור (בפרט בגרמניה, ביפן, בעזה, בלבנון, בוויטנאם ועוד) וגם תקיפות בלתי פוסקות שלהן, לא תמיד מביאות לתוצאות. בטח ובטח כשמדובר בסבבים.

מכאן, שהפתרון היחיד הוא תקיפת מטרות אזרחיות חיוניות והקרסה שלהן ע"מ ליזום התקוממות נרחבת. במיוחד, לאור העובדה שבאיראן הן נמצאות במצב רעוע גם ככה.

שום תקיפה חוזרת ונשנית של מפעל כטב"מים תורן, לא תביא להכרעה בסוף, כמו שתקיפות של מפעל לייצור מיסבים ברגנסברג ב 1944, לא הביאו לקריסת הגרמנים.

במהלך WW2, לא היתה שום אפשרות להכריע את גרמניה ויפן ללא פלישה קרקעית מאסיבית (וביפן בסופו של דבר נאלצו להשתמש באטום, גם אחרי פלישה ראשונית לאיים היפניים באוקינאווה).

1. צבאית ותעשייתית, גרמניה היתה מפלצת ששלטה על שטחים עצומים. הפצצות בלתי פוסקות של בעלות הברית על תשתיות חיוניות, אמנם גרמו לנזק גדול, אבל לא הכריעו שכן גרמניה השתקמה במהירות וחלק גדול מהתעשייה מוקם מתחת לקרקע. אתנית/חברתית- החברה הגרמנית היתה מונוליטית ונלחמה ליטרלי עד הסוף.
ביפן, הסיפור היה זהה לחלוטין למעט העובדה שכאמור לא נדרשה פלישה נרחבת ויפן נכנעה אחרי שני פצצות אטום.

ושוב - צבאית, לא היה ניתן להכריע אותם ללא מלחמה ממושכת וקשה.

הסיפור עם איראן שונה לחלוטין. מדובר במדינה חלשה תעשייתית שנשענת בצורה בלעדית על ייצוא נפט, עם כלכלה גמורה לחלוטין, אוכלוסייה שממנה יש רק 60% פרסים ובפועל מהווה שמיכת טלאים, לוגיסטיקה ושירותים חיוניים רעועים מאוד, וחלשה גם צבאית למעט ירי מנגד ע"י כטב"מים וטילים.

במצב כזה, כאמור תספיק מערכה קצרה אבל אינטנסיבית שתשמיד לאבק את כלל התשתיות האזרחיות של איראן כולל תעשיית הנפט, ותעמיד את האזרחים או לפני רעב המוני ומגפות, או הפלת השלטון (הפרסים הם לא בדיוק גרמנים בכל מה שקשור לשיקום שירותים חיוניים לאוכלוסייה).

כל ניהול של מערכת סבבים מתמשכת מול יישות כזו, הוא נונסנס גמור שבכלל לא אמור להיות על הפרק, אם כמובן רוצים להכריע.

וממה שאני מתרשם, הכרעת איראן, לא עומדת על הפרק לא בארה"ב (מודה שאת הסיבה לזה אני לא מבין, שכן זה ישפיע בצורה קריטית על סין ורוסיה שזה לטובה) והן בישראל.

מצעד צבאי גרמני בבלגיה, לאחר כניעה ללא תנאי ב 28.05.40.

איכשהו זה היה קצת יותר מסודר מאשר הכיבוש המוסלמי של היום, אם כי עבור היהודים הסיפור כמובן, נגמר וייגמר בצורה זהה, למרבה הצער.

רפואה שלימה מן השמים לרב יהודה סדן

שקט הוא רפש! הזמן להפוך את השולחנות!

החיפוש האובססיבי אחר "שקט מדומה" והרצון לחזור לקונספציית אוסלו והשישי באוקטובר, רק מורידים אותנו לדיוטה נמוכה יותר ומכפיפים אותנו לאינטרס האמריקאי.
במקום להיגרר להידרדרות אסטרטגית שתוביל לעזיבת תושבי הצפון, הגיע הזמן להפוך את השולחנות. מדינת ישראל חייבת לצאת למתקפת בזק של עד שבוע ימים נגד איראן:
תקיפת תשתיות קיומיות: לשתק לחלוטין את החשמל, הנפט והמים באיראן.
אפס התחשבות בלחצים: לפעול בלי להביט לאמריקאים או למחירי הנפט.
לחימה על הבית: לספוג את המחיר הנדרש כדי להבטיח שלילדים שלנו תהיה כאן מדינה.
זו התשובה המוחצת והיחידה.
צפו בדברים המלאים בסרטון:

ופה זה הזמן לנסח משהו מודרני יותר:

מלחמות בלתי נגמרות - זה רפש. אין לנו כוח אדם, כסף ומשאבים, לנהל מלחמות שנמשכות שנים, כמו שניהלו המעצמות בעבר הרחוק והלא רחוק (עם הבדל שלהן היו משאבים לזה, וגם חלקן קרסו בגלל מלחמות כאלה).

ישראל חייבת לחזור לאסטרטגיה המקורית שלה, של הכרעות מהירות בשדה הקרב, בתוספת עבודה יסודית בשטח לאחר ההכרעה הצבאית(במידה ומדובר בזירות קרובות).

צריך להודות שהסבב הקודם לא רק הסתיים בחרפה צבאית אלא הפך את איראן החלשה למעצמה אזורית לכל דבר, שסוגרת נתיבי שיט מתי שבא לה, מפגיזה מדינות שכנות במטחי טילים ומחליטה על דעת עצמה מתי להתחיל ומתי לסיים סבב תורן.

גאונות אסטרטגית ברמה של הרוסים הפכו גם את אוקראינה בצורה דומה למעצמה צבאית.

צחקתי.

סליחה רגע שאני קוטע את דיווחי המלחמה אבל זה מופע סוף שנה בגן ילדים בפרוור של פריז (מונטרוי) - ילדים מחופשים לנוח׳בות עם אקדחי פלסטיק. וברקע מתנגן שיר ראפ ״הוציאו את הנשקים, תקפו!״ המופע אורגן ע״י גננת תומכת BDS. שהצטלמה בעבר עם דיודונה הקומיקאי שהורשע באנטישמיות ותמיכה בטרור.

התלבטתי אם לשים את הדבר הזה פה או לא, כי בכל זאת אני מנסה לשמור על מידות סבירות פה.

אבל בסופו של דבר, אין דוגמא טובה מזו לקריסה המטורפת ולדגרדציה העמוקה של המערב(ספציפית פה מדובר על חברה גרמנית).

בסדום ועמורה, שניה לפני ההשמדה, היה מותר גם הכול. כמו במערב של היום.

עם ישראל ברובו המוחץ, לעולם לא יורד לרמה כזו של קריסה מוסרית ורוחנית.

עוד (מיני) סבב.

הישועה כמובן לא תבוא מביבי, שמעולם לא ניצח בקריירה שלו, שום מערכה.

היא תבוא מהקב"ה ע"י ניסים, או מראש ממשלה אחר.

מה שיהיה קודם.

אנחנו נסתפק ב 70% משטח עזה.

בכל מקרה, שום כיבוש או שיטוח, לא שווה אם אין כוונה לבנות עליו התיישבות יהודית.

נדל"ן בלי התיישבות זה כמו מטוס קרב ללא דלק.

טובה הארץ מאוד מאוד

צחקנו הרבה על ביידן, אבל נראה שטראמפ ממשיך באותו הכיוון בדיוק.

*** למי שלא הבין, הכוונה כמובן לקליפ בלבד. תגללו לסוף.