ריינכארד היידריך, בין האחראים על הפתרון הסופי שחוסל ע"י הביון הבריטי בצ'כיה.

מה שיותר מעניין פה, הם המדים של הוגו בוס - יצירת מופת עיצובית שקשה שלא להתהפנט ממנה (הגם שמדובר ברוע טהור).

האסון הכי גדול של צה"ל לדורותיו - היעדר טוטאלי של חשיבה צבאית ואסטרטגיה לצד היעדר של למידה אקדמית של ההסטוריה הצבאית.

צה"ל הוא צבא טקטי נטו והרמטכ"ל הוא בפועל מפקד מחלקה עם דרגות גנרל שחושב לחימה במונחים טקטיים של ספירת גופות : "מחלקה 3 חיסלה 11 מחבלים, מחלקה 1 כבשה 3 בתים בכפר, מחלקה 4 התקדמה 2 ק"מ קדימה".

האסון של השיטה הזו וצורת המחשבה הזו, בולט במיוחד בהשוואה לצבאות זרים ובפרט ארה"ב וגרמניה של WW2.

במהלך השבוע, אביא כמה תובנות שידגישו את זה.

בעיני, קריטי להנגיש את הדברים האלה לציבור הרחב מהסיבה שאף אחד, כולל מי שלא צופה בתקשורת הממסדית (ובטח ובטח מי שצופה) לא ישמע על זה כמעט בשום מקום אחר והציבור עדיין שבוי בעצמו בקונספציה שהפיקוד הבכיר "יודע מה הוא עושה" ו "יש לו נסיון של 40 שנה בצבא".

אחד האסונות הכי גדולים מאז אוסלו- אוייב מאוד מאוד חלש צבאית.

העובדה הזו, אפשרה לפיקוד הבכיר של צה"ל לנהל אינספור סבבי התשה מבוססי טכנולוגיות ולספר בהמשך ש"חמאס חטף מכות אדירות".

במקום לבצע מהלך הכרעה אחד, הפיקוד התמכר לחיסולים ממוקדים, כתישת בטון ויירוט רקטות.

היתרון הטכנולוגי אפשר לפיקוד הבכיר לא להתאמץ יותר מדי ע"מ להביא להכרעה.

ולגבי התמוטטות - ברגע שקונספציית הטכנולוגיה קרסה חד פעמית, הצבא ספג תבוסה טקטית מחרידה שכמעט והביאה לקריסה של כל פיקוד דרום.

אם האויב היה חזק קצת יותר, היינו רואים מחבלי נוחבה במטכ"ל.

העניין הוא שגם על טכנולוגיה צבאית מתקדמת מאוד, אפשר להתגבר בסופו של דבר בפתרונות פשוטים יחסית - צה"ל לא הצליח לחדור מודיעינית לעומק החמאס, לא הצליח לאתר מנהרות קרובות לגדר, ובסופו של דבר פרויקט התראה של מיליארדים קרס תוך חצי שעה.

מבחינת איכות הפיקוד הבכיר, אצל צה"ל הוא לא הרבה יותר מוכשר מאשר אצל החמאס והחיזבאללה למשל (אני לא מדבר על חיל האוויר) - מדובר באנשים ברמה צבאית של מיליציה טובה במזרח התיכון.

אני מניח שגרמניה של עד 1945, היתה הדוגמא הטובה ביותר בהיסטוריה האנושית, לבניית צבא על בסיס מדעי אקדמי.

רמת הקצונה הגרמנית ב WW2 ו WW1, היתה גבוהה משמעותית משאר בעלות הברית, שלא לדבר על הרוסים.

אם לדבר על צה"ל- הקצונה אכן הוקמה על בסיס מיליציות ותנועות נוער והתוצאה בהתאם.

בישראל, קורס הקצינים, הוא בדיחה מוחלטת ורמת הקצינים (הצבאית כמובן) היא חרפה מוחלטת.

*** לפתוח את התמונה.

אולי התיעוד הכי מופרע מאתמול: קרל אוליב (Karl Olive), אחד מהצירים בפרלמנט הצרפתי, עיתונאי לשעבר, ראש העיר פאסי לשעבר - מהמפלגה של עמנואל מקרון (!!!) מתפרע ברחובות ומטפס על רכב כדי ״לחגוג״
מקרון, שבד״כ לא סותם את הפה בטוויטר על כל תקרית בשטחים לא צייץ כלום עדיין על המהומות.

הפקרת תושבי הצפון היא פשע!
לא מחדל, לא טעות טקטית תמימה - פשע לאומי והיסטורי.

במשך שני עשורים חיו תושבי עוטף עזה תחת איום רקטות, בלוני תבערה והכלה בלתי פוסקת. כעת אנו מקבלים שידור חוזר בצפון - וזהו חטא על פשע. אסור לנו לחזור למדיניות ההכלה!

המפולת האסטרטגית שאנו חוזים בה בצפון אינה גזירת גורל, היא תוצאה ישירה של קריסה מנהיגותית ותפיסתית עמוקה.

הציבור חייב להבין את גודל ההונאה. ממשלת ישראל דוהרת להסכם כניעה, והנה האמת על האופן שבו הגענו אל פי התהום:

1. החמצת הזדמנות דורית: פתחנו במבצע ביפרים מזהיר, אך במקום לנצל את ההלם, לסיים את המלאכה ולחתוך את ראש הנחש של חיזבאללה – עצרנו.
2. החייאת הטרור: הענקנו לאויב הממוטט את המשאב היקר לו מכל – זמן להתאושש, להשתקם ולהיערך מחדש.
3. אובדן העצמאות: הכפפנו את צה"ל ואת האינטרס הקיומי שלנו לתכתיבים של הממשל האמריקני.
4. דוקטרינת הסבבים: המערכת הנוכחית איבדה את הרצון ואת המושג "ניצחון". היא מעדיפה לנהל את הטרור במקום להכריע אותו.
הספוילר למה שעומד להתרחש ידוע מראש: במסגרת ההסכם שיוביל טראמפ עם האיראנים, מדינת ישראל תיסוג בחזרה אל קו מטולה, חיזבאללה יחגוג את "הניצחון האלוהי" שלו, וכולנו נשב ונמתין לסבב הבא. לקרית שמונה ולגליל החרב - זה בטח לא יביא פריחה.
הפתרון מעולם לא היה טכנולוגי, והוא לא יימצא בעוד מערכת הגנה פסיבית. הפתרון היחיד הוא ניצחון מוחץ ומהיר.
כדי להשיג זאת, אנו זקוקים לניקוי אורוות מוחלט - הן בפיקוד הבכיר של צה"ל וזרועות הביטחון, והן במערכת המדינית. הגיעה העת להציב בראש המדינה הנהגה שמאמינה בצדקת הדרך, חותרת לניצחון, ולא תסכים לשום דבר שהוא פחות מזה.

התמונות מהבופור הן מהממות.

אבל כך גם היו התמונות מסיני, מגוש קטיף ומהסבב הקודם, באותו הבופור.

כל עוד אנחנו לא נמצאים תחת שלטון שיתייחס לשטחים החדשים שלנו כמו אל תל אביב למשל, תמיד תכנן תחושה פנימית עמוקה, שהכול זה עד להוראה הקרובה של ארה"ב ,לפינוי התורן.

במצב שבו ריבונות ישראל עברה מיקור חוץ למחלקת המדינה, השמחה עבור שטחים חדשים שהצטרפו אלינו, מוקדמת מאוד.

חשוב לזכור דבר אחד - הרקורד של כלל ממשלות הימין הן נסיגות בלבד.

בשביל לשנות את זה, צריך הנהגה ימנית שיש לה חזון ואידאולוגיה ברורה.

כרגע, זה לא המצב.

הכלב ג"ק, פצוע במהלך קרב יוטלנד,כלבו של האדמירל היו אוואן תומאס, שפיקד על שייטת אניות המערכה החמישית של הצי המלכותי בקרב הנ"ל (לפני 110 שנה בדיוק) שבו הגרמנים אמנם ניצחו טקטית אבל הובסו אסטרטגית.

הצי הבריטי אמנם ספג יותר אבדות, אבל יחסית לגודלו המפלצתי, זה לא הזיז לו, לעומת הצי הגרמני הקטן, שאחרי הקרב, יצא אמנם בפחות אבדות, אבל ככלל, נפגע קשה מאוד.

סופה של צרפת.

בהתחשב בהתעללות ארוכת השנים של היישות הזו, בעם היהודי, זה סוף שהם הרוויחו ביושר.

זה קורה לגמרי כהרף עין (בגדול, סיפור של 60 שנה שזה פחות מכלום במונחים הסטוריים) וללא שום אפשרות להצלה כלשהי, למעט אולי אם העם הצרפתי יחזור כולו בתשובה, יבקש סליחה מעם ישראל ויתחנן להשם להצלה.

סיירת המערכה הגרמנית SMS Seydlitz לאחר קרב יוטלנד. הספינה ספגה בסך הכל 21 פגיעות של פגזים בקטרים 305 ו-343 מ"מ, וכן טורפדו בצד ימין שגרם לכניסת 4,000 טון מים לגוף האנייה.

בריטים נכנעים לצנחנים גרמניים במהלך קרב באי כרתים, 1941.

המערכה על כרתים, היתה מבצע מדהים של הגרמנים, שהצליחו באמצעות כוחות מוטסים/מוצנחים בלבד, להכריע חיל מצב בריטי שהיה בעדיפות מספרית, אבל במחיר כ"כ גדול, שהיטלר אסר על מבצעי צניחה המוניים עד סוף המלחמה.

בכללי, הגרמנים היו עדיפים קרקעית על הבריטים(יחידה מול יחידה), עד לסיום המלחמה.

אירופה (בריטניה בפרט).

הודעה חשובה: אם במקרה פספסתם את המהומות של אתמול, אל דאגה! בעוד 3 שבועות בדיוק, ב-21 ביוני ייערך ברחבי צרפת ״חג המוזיקה״ שבהן ייערך שידור חוזר. ממנהגי החג: דקירות, שוד, אונס (ביחידים או בקבוצה) ביזה, הבערת מכוניות, תקיפת שוטרים מוזיקה לייב שכוללת העפת בקבוקי בירה על הנגנים.

ומי שיפספס את זה גם, לא לדאוג! ב-14 ביולי, 3 שבועות אחר כך - יום הבסטיליה שזה אומר עוד מסיבות שוד ביזה אונס ושריפה

הגיל הממוצע באיחוד האירופי(עם המוסלמים) הוא כמעט 45.

אם הם יעזבו מחר, מי יממן את הפנסיות ומערכת הרווחה בעוד עשור?