בזמנים שלי בסדיר, מא"ג עם כת מעץ היה סמל סטטוס ומודה שלא חשבתי שבימינו עדיין יש דברים כאלה.

כמובן שעל אופטיקה למקלעים, אפשר היה רק לחלום.

אהבתי.

"מידת הסבירות" שהם רוצים אצלינו.

הם יקבעו מה סביר ומה לא.

העם בשבילם, טיפש מדי כדי לקבוע את זה.

במלחמת פוקלנד, הבריטים היו רחוקים כחוט השערה, מלהפסיד לאויב מאוד חלש כאשר פרקטית, הצבא שלהם היה משמעותית יותר חזק אז, משאר היום.

חיל האוויר הארגנטינאי בעזרת כמות קטנה של טילי שיוט ימיים, הצליח להטיל אימה על הצי הבריטי ולגרום לאבדות כבדות.

והאנשים האלה רוצים להתעמת מול הרוסים?

אני אומר הרבה פעמים, שעד כמה שהימין הישראלי גרוע, השמאל הישראלי לא רלוונטי לחלוטין לשום שיח.

הטמטום והריקנות של האנשים האלה, הוא פשוט אינסופי. הם ירדו לאותה הרמה בדיוק כמו של הדמוקרטים בארה"ב.

לפיד, גולן ואוצרי.

זה מה שיש להם להציע.

צריך להודות שלעומת יגאל אלון, רבין ופרס, זה דליל למדי.

רופקה מתלונן שהצבא הרוסי במקום להרוג את החיילים שלו בהתקפות חזיתיות, מבצע כיתורים ואיגופים ומנתק את הלוגיסטיקה האוקראינית - מה שגורם לכוחות האוקראינים לסגת ולרוסים לכבוש שטח עם מעט אבדות.

מתחיל להזכיר את הרמה של ה"כתבים" הצבאיים בישראל.

בוולמארט חלק מהבשר ננעל עם רשתות כדי שלא יגנבו.

מעניין שזהות הגנבים בדרך כלל ידועה לכולם, אבל כמו בישראל עם שוד הביטוח הלאומי, הפשיעה והמיסים, התקשורת מעדיפה לא לדבר על זה כי "גזענות" ו "הם מדוכאים ויש מצב שיעלבו".

אחד מהמכתבים האחרונים מסיפון הטיטאניק, יום לפני הטביעה :"אנחנו נגיע לניו יורק ביום רביעי".

האדם מתכנן, ואלוהים צוחק.

פעם בהחלט ידעו לייצר תרופות איכותיות.

צחקתי פה הרבה.

זה פשוט לא מספיק.

אנשים כאלה, מבינים אך ורק עונשים בסגנון מאסר עולם.

ברגע שכמה עשרות מהם יישבו בכלא האמריקאי, השאר יפסיקו עם השיט הזה.

חירות הוא דבר שנקנה בדם, יזע ודמעות.

אלוהים הוא לא כספומט של מתנות (כמו שחברי טופז רם אומר) והוא מזכה בדברים רק אחרי עבודה קשה, ולפעמים סבל רב.

עם ישראל, במאות ואלפי קהילות על כדור הארץ, ביקש במשך כמעט אלפיים שנה, מיום ליום, "בשנה הבאה, בירושלים".

אבל אנחנו הדור, שזכינו לחגוג את זה פה, בארצנו.

אמנם החירות האישית והלאומית המוחלטת עוד רחוקה מאוד, אבל מה שהשגנו עד עכשיו, הוא לאין שיעור רב יותר ממה שהיה לאבותינו.

למרות הכעס, למרות המרירות, למרות התסכול שעולה לפעמים, אני תמיד נזכר באבותינו ותמיד אומר שלהם בגולה, היה קשה פי מיליארד מאשר לנו.

אבל אם היה להם את הסבלנות לחכות לחירות מדינית ורוחנית, גם לנו תהיה את הסבלנות לחכות ולבנות את ישראל הגדולה.

אולי הדרכים שלנו פה נשמעות שונות, אבל המטרה הסופית משותפת.

חברים יקרים, שיהיה לכם ולבני משפחותיכם חג חירות שמח.

אוהב אותכם❤️🇮🇱

יציאת מצרים היא אירוע הסטורי וודאי. לפחות לי מעולם לא היה ספק בזה.

אולי הפרטים מוגזמים/קצת מוטעים (בכל זאת, גם אירועים לפני 50 שנה מסופרים בצורה לא מאוד מדויקת), אבל חד משמעית מדובר באירוע בקנה מידה עולמי, שהשאיר חותם אדיר על עם ישראל.

חותם בקנה מידה, שמועבר גם כעבור אלפי שנים.

בתור חובב ארכאולוגיה נלהב, מביא פה השוואה בין פפירוס איפוור(מסמך אותנטי לגמרי מתקופת יציאת מצרים - אזור של בערך 1440 לפנה"ס ) לבין מה שכתוב בתורה.

מבחינת המאורעות, ככל הנראה מדובר באירועים פלנטריים (של כוכב ונוס בפרט) שהביאו לסדרה של אירועי טבע חסרי תקדים בכל כדור הארץ - ישנם עדויות על כך גם מעמים קדומים בדרום אמריקה ומקומות נוספים.

העם שלנו, היה היחיד מאז, שנשאר לספר על זה.

פסלו של יוסף בן יעקב, שנמצא באל עריש(מקום מושבם של הקהילה העברית הגדולה בימי התורה טרם יציאת מצרים) במקום שמוערך כקברו המקורי של יוסף.

הפסל במקור, נותץ לחלוטין ע"י המצרים ושוחזר באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.

כמו שרואים, הפסל מעוטר בכותונת פסים(שמוזכרת בתורה) ובפאה ג"ינג"גית גדולה שהיתה בלעדית לבכירים מאוד (בפועל מקורבים לפרעונים) במצרים העתיקה.

מעריכים, שהפסל נותץ ע"י המצרים בגלל הזעם על עזיבת בני ישראל והעונשים שקיבלו תוך כדי כך.

צחקתי.

כנראה שהצעדים הכלכליים של טראמפ פגעו בצורה קשה בסורוס, שעכשיו נאלץ לשכור נרקומנים גמורים להפגנות שלו.

מעניין שאני מדבר על זה כבר תקופה.

קצב הגירושים נמוך מאוד.

אפריל 1945.
הוביצר M-30 סובייטי(קליבר 122 מ"מ ) במהלך לחימה בוינה.

מעניין שבניגוד לגרמנים, העם האוסטרי מעולם לא הודה בשותפתו לשואה, מעולם לא ביקש סליחה רשמית ותמיד הפיל את כל האשמה על הגרמנים, למרות שחלק לא קטן מההנהגה הנאצית היו אוסטרים אתניים(החל מהיטלר).

כמו שהסביר לי מדריך תיירים באוסטריה:" ברייך, האוסטרים היו בעיקר המתכננים והגרמנים בעיקר ביצעו".

אני בוכה.