ראש סוכנות ה-CIA האמריקאית, ג'ון רטקליף, ביקר באופן חשאי במוסקבה (בוידאו), ביקור ראשון מסוגו של ראש סוכנות מודיעין אמריקאית מאז נובמבר 2021, כשהוא נושא אזהרה לנשיא פוטין:

"אנחנו יודעים מה אתה מתכנן, ועדיף לך לא לעשות את זה".

גורמי מודיעין אמריקאים זיהו הכנות רוסיות מוקדמות לפעולת גיוס צבאי חדשה ותוכניות רוסיות לתקיפה באירופה, וכן לבחינת ברית נאט"ו באמצעות פעולות חדירה מוגבלות באירופה.

@SODIsraelChannel

CIA Director John Ratcliffe secretly visited Moscow (video), the first such visit by a US intelligence chief since November 2021, with a warning to President Putin:

"We know what you're planning, and you better not do it."

US intelligence officials have identified early Russian preparations for a new military buildup and Russian plans for an attack in Europe, as well as testing the NATO alliance through limited infiltration operations in #Europe 🏰 .

ראש הממשלה עאון והנשיא סלאם נכנעו ללחצים של איראן.

לבנון מצאה דרך לעקוף את החלטתה שלה.

מחמד רזא ראוף שיבאני, השגריר האיראני המיועד שהוכרז כ"אישיות בלתי רצויה", לא גורש מלבנון. במקום זאת, עם פקיעת אשרתו הדיפלומטית, העניק לו ראש מנהלת הביטחון הכללי, חסן שקיר, אישור שהייה ל־6 חודשים כ"אזרח איראני רגיל".

שיבאני אמנם איבד את מעמדו הדיפלומטי ואת החסינות – אך נשאר בביירות עם קשריו, ניסיונו והיכרותו העמוקה עם הזירה הלבנונית והסורית.

כך נשמרה "הריבונות הלבנונית" על הנייר – ונעקפה במציאות.

וברקע: שקיר, שיעי מדרום לבנון המזוהה עם אמל ונחשב מקורב לנביה ברי, הוא זה שהפעיל את סמכותו ואפשר את הישארותו של שיבאני. השאלה היא האם פעל עצמאית – או יישם פשרה שקיבלה כיסוי פוליטי בכיר? נביה ברי עוד פעם מסתמן כחלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון.

עוד טריק מבית היוצר של המערכת הלבנונית.

(עלמא)

@SODIsraelChannel

President Joseph Aoun and Prime Minister Nawaf Salam had “surrendered to Iranian pressure.

Lebanon has found a way to circumvent its own decision.
Mohammad Reza Raouf Sheibani, Iran’s designated ambassador who was declared persona non grata, was not expelled from Lebanon. Instead, when his diplomatic visa expired, the head of Lebanon’s General Security Directorate, Hassan Choucair, granted him a six-month residency permit as an “ordinary Iranian citizen.”
Sheibani may have lost his diplomatic status and immunity — but he remains in Beirut, along with his connections, experience and extensive knowledge of the Lebanese and Syrian arenas.
Thus, “Lebanese sovereignty” was preserved on paper — and circumvented in practice.
In the background: Choucair, a Shiite from southern Lebanon who is affiliated with the Amal Movement and considered close to Nabih Berri, was the official who exercised his authority to allow Sheibani to remain.
The question is whether he acted independently — or implemented a compromise that received high-level political backing.
Once again, Nabih Berri appears to be part of the problem rather than part of the solution.
Another trick courtesy of the Lebanese political system.

(Alma Research and Education Center)

״אפילו באמונה, אנחנו שותפים למדינה הזאת. כדרוזים, מבחינה היסטורית אנחנו חלק בלתי נפרד מישראל.

ברקע הדיווחים על הפגישות החשאיות בין ראש המוסד רונן גופמן לשר החוץ הסורי אסעד אל-שיבאני - הדרוזים בסוריה יוצאים לברך ולהודות בגלוי לישראל על שהיא מעלה את סוגיית מעמדם וביטחונם ישירות מול דמשק.

שייח׳ אל-הג׳רי מנצל את המומנטום כדי להעביר מסר חד וברור לעולם: הדרוזים בסוריה שואפים למדינה חילונית ודמוקרטית בדיוק לפי המודל הישראלי.

לראשונה בהיסטוריה, אנחנו עדים לשלום שצומח מלמטה למעלה ישירות מהעם, מתוך שותפות גורל והערכה עמוקה, ולא כהסכם קר שנחתם רק במסדרונות השלטון.

@SODIsraelChannel

Even in faith, we are partners with this state. As Druze, historically, we are an inseparable part of Israel.

Against the backdrop of reports about secret meetings between Mossad Director Roman Gofman and Syrian Foreign Minister Asaad al-Shibani, Syria’s Druze are openly expressing their gratitude to Israel for raising the issue of their status and security directly with Damascus.
Sheikh al-Hijri is using the momentum to send a clear and unequivocal message to the world: Syria’s Druze aspire to a secular and democratic state modeled precisely on Israel.
For the first time in history, we are witnessing peace growing from the bottom up — directly from the people, born out of a shared destiny and deep appreciation, rather than a cold agreement signed solely in the corridors of power.