חלק 2️⃣

➖➖➖➖➖➖➖

ש: באתר שלכם מוצגים בערך 40 קורבנות. כמה ארגונים באמת נפרצו וכמה מהם שילמו את דמי הכופר?

ת: המה שאתם רואים באתר זה רק חלון הראווה. אנחנו מחליטים מה להציג שם ומה להשאיר בחדר האחורי. במילים פשוטות, תדמיין שבתוך המבנה פועלים מספר צוותים אוטונומיים. נניח חמישה. כל אחד מהם סוגר בממוצע יעד אחד בשבוע. לא כל שבוע הוא מושלם. יש הפסקות, תקלות, ויעדים שהם "רועשים" מדי וצריך לנטוש אותם. אבל החשבון הבסיסי פשוט. חמישה צוותים. יעד אחד בשבוע לכל צוות. זה כבר מגיע ליותר מ-250 בשנה בקצב מלא.

לא עבדנו שנה שלמה בקצב הזה, ואנחנו גם לא מפרסמים כמעט את כל מה שאנחנו עושים. לכן המספרים שאתם רואים הם אפילו לא חצי. הם קרובים יותר לרבע, ולפעמים אפילו פחות.

שיעור התשלום הוא המדד היחיד שבאמת מעניין אותנו. הוא מספק. אם הוא היה יורד מתחת לרף מסוים, כבר היינו משנים את הגישה שלנו. כרגע הכול נמצא בגבולות הנורמליים.
אני לא אתן לך את המספרים המדויקים. לא מתוך צניעות. פשוט אין בזה טעם. כל מה שאתה צריך להבין הוא שמה שנכנס למרחב הציבורי הוא לא דיווח. זה כלי לחץ. היקף הפעילות האמיתי נשאר בפנים.

ש: אחד הקרבנות שלכם הוא הארגון החינוכי LEARN. לאחר הפרסום שלכם הארגון דיווח כי המידע שנחשף כולל מספרי ביטוח לאומי, אבחנות רפואוית, מוגבלויות, היסטוריה רפואית, מרשמים ועוד לא מעט מידע רגיש.
האם ילדים, בתי ספר או מידע רפואי נמצאים מבחינתכם מחוץ לתחום? אם לא, מה הגבולות שאתם כן מציבים?

ת: אין לנו שום תפיסה רומנטית לגבי "אזורים מחוץ לתחום". יש רק חישוב של סיכון מול רווח.

בתי ספר וארגוני חינוך מחזיקים בדרך כלל בהגנות חלשות, מערכות מיושנות וכמויות גדולות של מידע אישי. מבחינה תפעולית, זה הופך אותם ליעד אטרקטיבי. העובדה שהמידע כולל ילדים לא הופכת את היעד אוטומטית לבלתי נגיש.

הגבולות שלנו שונים. אנחנו משתדלים להימנע מיעדים שבהם ההשלכות עלולות להביא לרמה לא פרופורציונלית של תשומת לב מצד רשויות אכיפה וכדו׳ כמו לדוגמה בתי חולים, תשתיות קריטיות שעלולות להביא לאובדן חיים מיידי, ומבנים ממשלתיים מסוימים ברמה גבוהה. לא מתוך הומניזם. מתוך פרגמטיות.

מידע של ילדים הוא פשוט סוג נוסף של מידע. בעל ערך, רגיש ויעיל להפעלת לחץ במהלך משא ומתן. אנחנו לא בוחרים יעדים לפי גיל האנשים שהמידע שייך להם. אנחנו בוחרים אותם לפי נגישות ולפי המחיר הפוטנציאלי של האירוע.
אם אתה מחפש הצדקה מוסרית, אין כזו. אנחנו לא ארגון צדקה ולא אבירים. אנחנו עושים כסף. עם זאת, אנחנו לא מפרסמים לציבור מידע מבתי ספר, אוניברסיטאות ובתי חולים.

ש: באחד הפרסומיםש שלכם כתבתם שאפשר "לאלץ" עובד IT של החברה שהותקפה לשתף פעולה, משום שהיה ברשותכם מידע מפליל או מביך מאוד לגביו. האם אותו אדם כבר פעל כ-insider לפני הפריצה, האם גייסתם אותו לאחר מכן, או שפשוט ניסתם לסחוט אותו?

ת: לא באמת משנה איזו משלוש האפשרויות הייתה בשימוש. מה שחשוב הוא התוצאה. במקרה של Choithrams היה בידינו חומר שהעמיד אחד מאנשי ה-IT שלהם במצב מאוד לא נעים. דברים אישיים, פיננסיים, דברים שרוב האנשים היו מעדיפים להשאיר מוסתרים.
הבהרנו לו ששיתוף פעולה הוא האפשרות הכי פחות כואבת שעומדת בפניו. האם הוא כבר היה מועיל לפני ההצפנה, האם פנינו אליו לאחר שכבר חדרנו למערכת, או האם פשוט השתמשנו בחומר כמנוף לחץ כדי לאלץ אותו לשתף פעולה? אלה פרטים תפעוליים. אנחנו לא דנים בזה.
אני רק אגיד לך ככה: כשיש לך משהו שיכול להרוס לאדם את החיים מחוץ לעבודה, הנכונות שלו להגן על החברה נוטה לרדת מהר מאוד. זה לא גיוס במובן הקלאסי. זו פשוט הפעלת לחץ. זה יעיל, זול ובדרך כלל עובד. אנחנו לא מסתמכים על insiders כשיטה המרכזית שלנו. אבל אם נקרית הזדמנות, אנחנו מנצלים אותה.

ש: בעבר היה לכם שת״פ לשיתוף עם קבוצת Hunters, שהצהירה בפומבי שהיא לא תתקוף ארגונים ישראליים. האם אתם חולקים את אותה עמדה ורואים בישראל יעד מחוץ לתחום? אם כן, למה?

ת: שותפויות הן הסדרים עסקיים, לא נדרי נישואים. Hunters יכולה לקבוע לעצמה כללים פנימיים שהיא רוצה לפעילות שלה. זה לא הופך אותם אוטומטית למדיניות שלנו.

אנחנו לא רואים אף מדינה כ-off-limits מסיבות אידיאולוגיות או אישיות. כולל ישראל. ההחלטות מתקבלות באותה צורה שבה אנחנו מחליטים כל דבר אחר, סיכון מול פוטנציאל הרווח.
אם יעד במדינה מסוימת מביא איתו תשומת לב גבוהה משמעותית מצד רשויות אכיפה, רעש דיפלומטי או סיבוכים תפעוליים, אנחנו לוקחים את זה בחשבון. לפעמים הסיכון מקובל. לפעמים לא. הגיאוגרפיה עצמה אף פעם אינה הגורם המכריע. רמת ההגנות של היעד, ערך המידע והסיכוי לתשלום הם כן.
אידיאולוגיה היא מותרות לאנשים שלא צריכים לתת דין וחשבון על התוצאות.

חלק 3 ואחרון בפוסט הבא.

חלק3️⃣

➖➖➖➖➖➖➖

ש: תוקפים כמוכם מתמודדים כל הזמן עם הגנות טובות יותר, לחץ מצד רשויות אכיפה ותגובה מהירה יותר לאירועים. מה האסטרטגיה שלכם לטווח הארוך כדי להמשיך לפעול ולהתפתח בקצב הנכון?

ת: ההגנות משתפרות וזה בלתי נמנע. הכלים משתפרים, זמני התגובה מתקצרים והמודעות עולה. מי שמצפה שהשיטות הישנות יעבדו לנצח כבר גמור.

הגישה שלנו פשוטה: להתייחס לזה כמו לכל עסק תחרותי אחר שפועל תחת לחץ מתמיד.
אנחנו לא מסתמכים לאורך זמן על טכניקה אחת, שיטת חדירה אחת או תשתית אחת. הכול מודולרי. כשמשהו מתחיל להישרף, וקטור גישה מסוים, ספק אחסון, ערוץ תשלום או אפילו המותג הציבורי, אנחנו זורקים אותו ומחליפים אותו. מהירות ההחלפה חשובה יותר משלמות.
הישרדות לטווח ארוך מבוססת על שלושה דברים:

בדיקה מתמדת של גישות חדשות עוד לפני שהישנות מפסיקות לעבוד לחלוטין.
שמירה על core קטן ועל שכבה חיצונית שניתן להחליף.
לא להיקשר רגשית לשום כלי, שותף או אפילו למותג הנוכחי.

לחץ מצד רשויות אכיפה ותגובה מהירה יותר לאירועים הם פשוט חלק מסביבת הפעילות, כמו מזג אוויר. לא נלחמים במזג האוויר. בונים מה שצריך כדי שהגשם לא יעצור את העבודה.


ש: האם אתם משתמשים בכלי AI כחלק מהפעילות שלכם?

ת: כמובן. מי שלא משתמש כבר נשאר מאחור.

בינה מלאכותית היא עוד כלי, כמו סורקים טובים יותר, כלי תרגום טובים יותר או דרכים טובות יותר למיין כמויות גדולות של מידע. אנחנו משתמשים בזה כשזה חוסך זמן או משפר תוצאות: ניתוח מידע שנאסף, עזרה בהתמודדות עם מחסומי שפה וזיהוי דפוסים שאדם עלול לפספס תחת לחץ זמן. אין בזה שום דבר מיסטי.

באותו אופן שבו מגנים משתמשים ב-AI כדי לזהות אותנו מהר יותר, אנחנו משתמשים בו כדי לנוע מהר יותר מהזיהוי שלהם. זה מרוץ של יעילות. הצד שמסרב להשתמש בכלים החדשים מפסיד.

ש: מה הבקשה הכי מוזרה שקיבלתם אי פעם מקורבן במהלך משא ומתן?

ת: היו כמה.

אחת שעדיין בולטת הייתה חברה בינונית, שלאחר שלושה ימים של משא ומתן ביקשה פתאום שנוכל לספק מכתב רשמי על "נייר המכתבים הרשמי" שלנו, שמאשר שהתקיפה הייתה פעולה מתוחכמת של מדינה ולא תוצאה של אבטחה גרועה שלהם. הם רצו להראות את זה לדירקטוריון ולחברת הביטוח כדי שמנהל ה-IT לא יפוטר.

הם היו מוכנים לשלם את דמי הכופר המלאים, אבל רק אם נעזור להם לשכתב את האירוע בהתאם לצרכים שלהם.
סירבנו לתת את המכתב והם שילמו בכל זאת.

אנשים תחת לחץ מוצאים את הדרכים הכי מוזרות להגן על המעמד שלהם. כסף הוא לעיתים רחוקות הדבר היחיד שנמצא על השולחן.

ש: איזו עצה הייתם נותנים לחברות שרוצות להימנע מלהפוך ליעד הבא שלכם?

ת: רוב העצות משעממות, וזו בדיוק הסיבה שכל כך מעט אנשים פועלים לפיהן.

אם חברה באמת רוצה לצמצם את הסיכוי להפוך ליעד, היא צריכה להפסיק להתייחס לאבטחה כמו checkbox של compliance. לתקן במהירות את הדברים הברורים. להסיר גישה מרחוק שאינה נחוצה. לאכוף MFA אמיתי בכל מקום שבו זה חשוב, לא כזה שאפשר לעקוף באמצעות עובד עייף והתראה בטלפון. להפריד את הרשת כך שחשבון אחד שנפרץ לא יפתח גישה לכל הארגון. לשמור גיבויים offline, שנבדקו ושבאמת עובדים כשהכול מסביב עולה באש.

ומעל הכול, להניח שמישהו כבר מסתכל עליכם. הארגונים שמחזיקים מעמד הם אלה שהופכים את עצמם ליעד שלא משתלם לתקוף. אלה שהופכים את עלות הפעולה לגבוהה מהתשואה הצפויה. אנחנו לא מבזבזים זמן על יעדים קשים כשיש יעדים קלים יותר.

כל השאר, כלים נוצצים, דוחות יקרים, דשבורדים צבעוניים, זה משני. רוב הפריצות עדיין מתחילות ממשהו פשוט שנשאר פתוח מטעמי נוחות. תסגרו את הדברים הפשוטים ותורידו את עצמכם מרשימת ההזדמנויות האטרקטיביות.
זה הכול. לא נדרש שום ידע סודי. רק משמעת.

ש: האם יש משהו נוסף שהייתם רוצים לומר או לשתף עם העוקבים בערוץ?

ת: לא ממש.

רוב האנשים שיקראו את זה כבר יודעים איך המשחק עובד, או שבקרוב ידעו. אלה שעדיין חושבים שמדובר באידיאולוגיה, פוליטיקה או איזו הצהרה גדולה מבזבזים את הזמן שלהם. זה עסק. סיכון גבוה, רווחיות גבוהה, הסתגלות מתמדת.

אם העוקבים שלך נמצאים בצד המגן, שישפרו את הבסיס, או שלא. השוק יסדר את זה בכל מקרה.

אם הם פשוט סקרנים, עכשיו קיבלתם הצצה אל מאחורי הקלעים. זה פחות דרמטי ויותר שיטתי מכפי שהסיפורים בדרך כלל מציגים.

➖➖➖➖➖➖➖
הראיון המלא זמין באנגלית ובעברית באתר הראיונות הרשמי של הערוץ 🛡️

https://t.me/CyberSecurityIL/9463

☁️ חברת Anthropic מפרסמת דוח מודיעין איומים חדש שמסכם שמונה חודשים של שימוש לרעה ב-Claude, ומציג איך קבוצות תקיפה, מדינות וארגוני פשיעה משלבים AI כחלק מהפעילות השוטפת.

כמה נקודות בולטות מהדוח:

🇷🇺רוסיה: קבוצת התקיפה Midnight Blizzard השתמשה ב-AI כמעט לכל אורך שרשרת התקיפה, החל מאיסוף מודיעין פישינג, גניבת מידע ועוד.
כשמערכות ההגנה זיהו את הנוזקות, סוכני AI של הקבוצה שינו ובנו אותן מחדש שוב ושוב עד שהצליחו לעקוף את הזיהוי.
יותר מ-20 ארגונים הופיעו ברשימות המטרות של הקבוצה, בעיקר באוקראינה ובאירופה.

😈קבוצת ShinyHunters השתמשה בקלוד לסריקה, ניצול חולשות, גניבת נתוני הזדהות ותקיפות שרשרת אספקה.
באחד המקרים גנבה הקבוצה יותר מ-1TB של מידע, כולל מיליוני פרטי כרטיסי אשראי.
במקרה אחר נגנב מידע מכ-200 לקוחות של ספק SaaS, ובתוך כ-34 שעות נאספו טוקני הזדהות לסביבת Azure מ-40 ארגונים.
לפי Anthropic, סוכני AI ביצעו כמעט לבד את כל התקיפה.

🇮🇷איראן השתמשה בקלוד לבניית קמפייני השפעה בתקשורת המקומית, ולביצוע מעקב ואיסוף מודיעין ובניית פרופילים על אלפי איראנים.
בנוסף האיראנים אספו מידע על ישראלים ויהודים מסביב לעולם , ביצעו מחקר חולשות במערכות ועוד.

https://t.me/CyberSecurityIL/9468

בשנה האחרונה פרסמתי בערוץ למעלה מ-500 פוסטים שעסקו באירועי סייבר הקשורים לישראל... 🛡️

ארזתי את הכל לאתר, שיסכם לכם את השנה העברית האחרונה בסייבר, כולל אפשרות לחפש, לצפות באירועים, קישורים לדיווחים בערוץ, ארכיון אירועים ועוד...

סיכום שנת התשפ"ו בסייבר ➡️

שתהיה שנה טובה ומבורכת! 🇮🇱🍯

ארז.

- תוכן שיווקי -

Webinar Alert! 📣
אתם משלמים על SOC או על מוקד התראות?

מבחן המציאות של שירותי SOC ו-MDR בעידן ה-AI

🗓מתי? יום רביעי | 16.09.26 | 14:00 | ZOOM
🧑‍💻 למי מיועד? CISOs, מנהלי אבטחת מידע ו-IT.

ארגונים רבים רוכשים שירות SOC או MDR תחת הבטחה לניטור 24/7. אולם בזמן אירוע אמת מתברר לעיתים שהשירות מסתפק באיסוף התראות, Triage והסלמה ללקוח – בעוד שהחקירה, קביעת היקף הפגיעה והתגובה נשארות באחריות הארגון.

בוובינר הטכני המשותף של Up Security ו-Rapid7 נציג Checklist מעשי לבחינת האפקטיביות של שירות ה-SOC/MDR שלכם, ונבחן כיצד טכנולוגיית AI משתלבת בחקירה ובתגובה בזמן אמת.

על מה נדבר?

⏺כיסוי מקורות המידע: האם Endpoint, Identity, Email, SaaS ו-Cloud מחוברים ומנוטרים בפועל?

⏺עומק החקירה: האם הספק בונה Timeline, מחבר ראיות ומבצע Threat Hunting - או מסתפק ב-Triage?

⏺זמינות מומחים: מי חוקר אירוע מורכב בשעה 03:00 ומהי רמת המומחיות הזמינה?

⏺תגובה ו-IR: אילו פעולות Containment הספק מוסמך לבצע ומתי נכנס צוות ה-IR?

⏺מדידת השירות: האם ה-SLA נמדד עד פתיחת Ticket או עד להבנת האירוע ולעצירתו?

⏺ה-AI בפעילות ה-SOC: האם ה-AI רק מסכם התראות, או באמת מקצר את החקירה ומסייע בתגובה?

🔻 [דמו]: יורי ליבשיץ (CISO, Up Security) ו-David Higgs (Rapid7) יציגו הדגמה חיה של שילוב AI ו-Agentic Workflows בחקירת אירוע גניבת זהות ב-Cloud-Native SIEM – מהתראה ועד תגובה.

בשורה התחתונה: המשתתפים יצאו עם Checklist מעשי לבחינת שירות ה-SOC או ה-MDR הקיים בארגון.

הרשמה מראש ללא עלות, בלחיצה כאן 👉
---------------------------
מעוניינים לפרסם בערוץ? דברו איתי

מערך הסייבר ההולנדי מתריע מפני שתי חולשות ב-Check Point VPN 😀

לפי ההודעה של מערך הסייבר ההולנדי, החולשות CVE-2026-85102 ו-CVE-2026-85103 מאפשרות הרצת קוד מרחוק, ולמרות שאין בינתיים POC או עדות לניצול ע"י תוקפים, הם מזהירים כי ניצול כזה בוודאי יתרחש בקרוב.

לפני ארבעה ימים צ'קפוינט שחררה עדכון לסגירת החולשות ומומלץ לעדכן.

פרטים נוספים ב-BleepingComputer

https://t.me/CyberSecurityIL/9473

חבר בקבוצת הכופר Conti נידון ל-4 שנות מאסר בארה"ב ⛓

התוקף, Oleksii Lytvynenko, אזרח אוקראיני בן 44, נעצר באירלנד ב-2023 והוסגר לארה"ב בשנה שעברה.
הוא הודה שהצטרף ל-Conti ב-2021 ושימש גם כתוקף וגם כמפתח.

לפי משרד המשפטים בארה"ב הוא היה מעורב בתקיפות נגד 12 חברות, שמר מידע שגנב מקרבנות ושלח הודעות כופר לחברות שהותקפו

https://t.me/CyberSecurityIL/9474

חברת הפינטק Revolut מדווחת על דלף מידע לאחר שתוקפים התחזו לגוף ממשלתי ושלחו לחברה בקשה לקבלת מידע על לקוחות 😈

הבקשה נשלחה מחשבון דוא"ל שנוצר בדומיין של אותו גוף ממשלתי, ב-Revolut חשבו שמדובר בבקשה רשמית ומסרו לתוקפים מידע של לקוחות.

המידע שנמסר כולל בין היתר שמות, כתובות, פרטי קשר, צילומי דרכונים/רישיונות נהיגה, מספרי חשבונות בנק, היסטוריית עסקאות ועוד.....

https://t.me/CyberSecurityIL/9476

⛔שימו לב לחולשה קריטית (CVSS 10.0) בגיטלאב.

החולשה, CVE-2026-85102, מאפשרת לתוקף מרוחק לקרוא קבצי קוד ללא הזדהות.

החולשה, יחד עם חולשות נוספות תוקנו בגרסאות 19.3.2, 19.2.6, 19.1.8.
פרטים נוספים כאן

https://t.me/CyberSecurityIL/9480

- תוכן שיווקי -

Webinar Alert! 📣
אתם משלמים על SOC או על מוקד התראות?

מבחן המציאות של שירותי SOC ו-MDR בעידן ה-AI

🗓מתי? יום רביעי | 16.09.26 | 14:00 | ZOOM
🧑‍💻 למי מיועד? CISOs, מנהלי אבטחת מידע ו-IT.

ארגונים רבים רוכשים שירות SOC או MDR תחת הבטחה לניטור 24/7. אולם בזמן אירוע אמת מתברר לעיתים שהשירות מסתפק באיסוף התראות, Triage והסלמה ללקוח – בעוד שהחקירה, קביעת היקף הפגיעה והתגובה נשארות באחריות הארגון.

בוובינר הטכני המשותף של Up Security ו-Rapid7 נציג Checklist מעשי לבחינת האפקטיביות של שירות ה-SOC/MDR שלכם, ונבחן כיצד טכנולוגיית AI משתלבת בחקירה ובתגובה בזמן אמת.

על מה נדבר?

⏺כיסוי מקורות המידע: האם Endpoint, Identity, Email, SaaS ו-Cloud מחוברים ומנוטרים בפועל?

⏺עומק החקירה: האם הספק בונה Timeline, מחבר ראיות ומבצע Threat Hunting - או מסתפק ב-Triage?

⏺זמינות מומחים: מי חוקר אירוע מורכב בשעה 03:00 ומהי רמת המומחיות הזמינה?

⏺תגובה ו-IR: אילו פעולות Containment הספק מוסמך לבצע ומתי נכנס צוות ה-IR?

⏺מדידת השירות: האם ה-SLA נמדד עד פתיחת Ticket או עד להבנת האירוע ולעצירתו?

⏺ה-AI בפעילות ה-SOC: האם ה-AI רק מסכם התראות, או באמת מקצר את החקירה ומסייע בתגובה?

🔻 [דמו]: יורי ליבשיץ (CISO, Up Security) ו-David Higgs (Rapid7) יציגו הדגמה חיה של שילוב AI ו-Agentic Workflows בחקירת אירוע גניבת זהות ב-Cloud-Native SIEM – מהתראה ועד תגובה.

בשורה התחתונה: המשתתפים יצאו עם Checklist מעשי לבחינת שירות ה-SOC או ה-MDR הקיים בארגון.

הרשמה מראש ללא עלות, בלחיצה כאן 👉
---------------------------
מעוניינים לפרסם בערוץ? דברו איתי