למעלה מ-40,000 מערכות cPanel נפרצו ע"י תוקפים מסביב לעולם, חלקם מבצעים השחתה וחלקם מתקפות כופר.

פירסמתי כאן לפני מספר ימים את החולשה הקריטית ב-cPanel ונראה כי מסביב לעולם החולשה מנוצלת באופן רחב.

לפי אתר ShadowServer בישראל היו כ-110 ממשקי cPanel שהותקפו אך נראה כי נכון לאתמול המספר צנח ל-12.

https://t.me/CyberSecurityIL/8870

תיקנתי - המספר המדווח הוא ממשקי cPanel שהותקפו בעזרת ניצול החולשה ולא רק כאלו החשופים לרשת.
שימו לב כי בשבוע האחרון ראיתי המון השחתות של אתרים בישראל, חלקם דרך ממשקי cPanel, וייתכן כי יש קשר ישיר לחולשה המדוברת.

פריצה, תקיפה, הדלפה: כך חדרה איראן ללב המחקר הביטחוני של ישראל (הכתבה המלאה בהארץ)

בעיצומה של המלחמה הקודמת מול איראן, ביוני 2025, פגע טיל בליסטי ברחובות הפסטורליים של רמת אביב הירוקה, וגרם הרס רב בשכונה השלווה. הדי הפיצוץ הורגשו היטב גם במשרדי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ומההדף נופצו שם דלתות וחלונות. סמנכ"ל המכון מיהר לעדכן את חברי הדירקטוריון שאיש מהעובדים לא נפגע, אך ניצל את ההזדמנות כדי לדווח על היבט אחר של האיום האיראני שפגע ישירות במכון – מתקפות סייבר שכוונו שוב ושוב נגד אנשיו.
המתקפות החלו לפחות חמש שנים קודם לכן, והרמזים שמשהו אינו כשורה היו שם כל העת. ב־2022 דיווח ראש תוכנית איראן במכון, ד"ר רז צימט, כי האקרים איראנים הדליפו ספר שכתב שבוע לפני פרסומו. ב־2024 קיבל ה־INSS הודעה רשמית ממיקרוסופט, ובה התרעה כי תיבת המייל של אחת החוקרות במכון נפרצה בידי גורם שפעל מטהראן. אלה רק שניים מתוך עשרות מקרים שהיו אמורים להדליק נורות אדומות.
הדלפות שפרסמו האקרים של המודיעין האיראני בחודשים האחרונים חושפות את התמונה המלאה. קבוצת ההאקרים שמכונה "חנדלה" – וששייכת למשרד המודיעין של איראן – הודיעה ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה האחרונה כי חדרה לרשת הפנימית של המכון, והדליפה יותר מ־100 אלף מיילים וקבצים. כולם, לדבריה, שייכים לאנשיו. למשל אפשר למצוא שם את ארכיון הודעות הוואטסאפ של צימט, ואת התכתובות הפרטיות שניהל ברשת X. מדובר בחומרים עדכניים ביותר – שמגיעים עד סוף שנת 2025.

ההדלפה חשפה מידע יקר ערך על אנשי ה־INSS ועל הממשקים בינם ובין מערכת הביטחון בישראל.

לדברי מומחי סייבר וביטחון ששוחחו עם "הארץ", המכון הוא גוף ש"נופל בדיוק בין הכיסאות": מכון לכאורה אזרחי שמערכותיו אינן נהנות מההגנה הגבוהה ביותר, אך מחזיק במידע יקר ערך לשירות מודיעין עוין.

מהמכון למחקרי ביטחון לאומי נמסר בתגובה: "ה־INSS הוא גוף עצמאי, לא ממשלתי, שאינו מחזיק חומרים מסווגים. לא מוכר שימוש של גורמים עוינים בתיבות המייל של המכון לצורך 'פישינג', אלא התחזות למיילים של המכון בלבד... המכון עומד בקשר רציף עם שירות הביטחון הכללי ומתנהל על פי הנחיותיו.

בועז דולב, מנכ"ל ClearSky שסייעה ל־INSS, אמר ל"הארץ" בעקבות ההדלפה: "זה אירוע בלתי נסבל. אבטחת המידע במכון היא מתחת לכל ביקורת".

הכתבה המלאה בהארץ.

https://t.me/CyberSecurityIL/8872

חברת Instructure, המספקת מערכות טכנולוגיות בתחום החינוך בארה"ב, מדווחת על דלף מידע בעקבות מתקפת סייבר.

החברה מסרה כי המידע שנחשף כולל שמות, כתובות אימייל, מספרי תלמידים והודעות בין משתמשים.

קבוצת התקיפה ShinyHunters לוקחת אחריות למתקפה ומפרסמת את החברה כקרבן באתר ההדלפות.

https://t.me/CyberSecurityIL/8873

גוגל שילמה לנו באג באונטי של 57,000 דולר, עבור שתי חולשות שמצאנו בכרום בעזרת AI שעולה לנו 20 דולר לחודש....

עולם הבאג באונטי משתנה לנגד עינינו.

הפוסט המקורי - כאן

https://t.me/CyberSecurityIL/8879

מחקר מעניין של חברת Profero הישראלית בו היא מציגה כיצד תוקף, שתקף לא מעט גם בישראל, בנה נוזקה שבורה ולא מאובטחת 😄

לפי המחקר של Profero, התוקף עשה שימוש ב-Discord כשרת C2 אבל את המפתח לדיסקורד הוא השאיר Hardcoded בתוך הנוזקה...

החברה עשתה שימוש בטוקן כדי לנטר את הפעילות של התוקף, ולמשוך היסטוריית הדבקות, לאתר קרבנות שהותקפו ועוד.

עוד מתברר שהתוקף בנה את הנוזקה בצורה עקומה ככה שכל עמדה שהודבקה היא גם מקבלת פקודות מה-C2, אבל יכולה גם לשלוח פקודות לכל מי שהודבק, כך שלמעשה אפשר היה להשתמש בטוקן החשוף כדי לשלוח פקודות לכל העמדות שהודבקו (לדוגמא, פקודה שמוחקת את הנוזקה מכל מי שהודבק...)
בקיצור, נראה שהתוקף יצר נוזקה עם וייב קודינג.

מחקר מעניין שמכיל גם אינדיקטורים ורלוונטי לישראל.
זה אמנם החלק השני אבל תמצאו שם קישור גם לחלק הראשון:

https://profero.io/blog/windowsaudit-c2-takeover/

https://t.me/CyberSecurityIL/8880

קבוצת התקיפה MedusaLocker מפרסמת כקרבן את חברת "מגנוליה".

הקבוצה טוענת שהחברה לא שילמה את דמי הכופר ולכן מפרסמת כ-38,000 קבצים של החברה.

https://t.me/CyberSecurityIL/8881

בשרשור מעניין ב-Xוויטר טוען חוקר אבט"מ כי הסיסמאות בדפדפן Edge נטענות לזיכרון של התהליך ב-Cleartext וניתנות להורדה בקלות.

החוקר טוען כי העביר את הממצאים למייקרוסופט ואלו השיבו לו כי ככה זה צריך להיות (By design).

השרשור המלא - כאן

https://t.me/CyberSecurityIL/8882

שימו לב לחולשה קריטית CVE-2026-0300 במערכת Pan-os של פאלו אלטו.

החולשה מנוצלת בפועל ע"י תוקפים.

פרטים נוספים כאן.

https://t.me/CyberSecurityIL/8883