משטרת גרמניה העירה מנהלי רשת באמצע הלילה כדי שיתקנו חולשה קריטית...

סיפור מוזר מגרמניה מתפרסם בשעות האחרונות לפיו חולשה קריטית במוצרים FlexPLM ו-Windchill, הובילה את המשטרה למבצע במסגרתו הם דפקו על דלתות של מנהלי רשת באמצע הלילה של סופ"ש, על מנת שיתקינו במיידי את הפאץ' לחולשה.

חלק מהמשתמשים שהופתעו לראות את המשטרה מבעד לדלת טענו כי בכלל לא משתמשים במוצרים בהן יש חולשה (אלא במוצרים אחרים של אותה חברה).

בקיצור, סיפור מוזר - כל הפרטים כאן.

https://t.me/CyberSecurityIL/8664

השבוע עידכנו אותי על מתקפת Magecart המתרחשת במספר אתרים ישראלים המוכרים מוצרים שונים.
(האירועים דווחו לבעלי האתרים והם בטיפול)

למי שלא מכיר, מדובר במתקפה בה תוקפים שותלים בעמוד התשלום סקריפט זדוני השולח להם את מספר האשראי שלכם.

לרוב, הסקריפט הזדוני מושתל באתר באמצעות חולשה כלשהי שהתוקף מצא, לדוג' תוסף צד ג' בו האתר משתמש.

חלק מהאירועים האלו מדווחים ישירות לבעלי האתרים וחלק למערך הסייבר.

כלקוחות אין לנו (כמעט) יכולת לדעת או לזהות שסקריפט זדוני גונב את נתוני האשראי שלנו בזמן הסליקה (תראו לדוג' את התמונה המצ"ב, בה סקריפט זדוני הזריק טופס תשלום לאתר שנראה בדיוק כמו חלק מהאתר).
לכן, ההמלצה היא תמיד לבצע תשלום באמצעות שירותי סליקה בהם אתם לא נדרשים להקליד את מספר האשראי כמו Google/Apple Pay וכדו'.

אם אתם בעלים של אתר בו יש לכם דף סליקה אז יש מספר דרכים להתגונן מפני מתקפות כאלו ולהגן עליכם ועל הלקוחות שלכם:

1. תקפידו לעדכן את כל הרכיבים בהם אתם עושים שימוש באתר: תוספים צד ג', תבניות, גרסת וורדפרס וכדו'.

2. תשקלו לעשות שימוש ב-Security Headers שיכולים למנוע הרצות של סקריפטים לא רצויים באתר שלכם.
הזכרתי את CSP ו-SRI במדריך AppSec שכתבתי אבל אני מפנה אתכם גם למאמרים המצויינים של רן בר זיק בנושא - CSP, SRI.

תודה לחברת Source Defense שמדווחת לי על האירועים האלו מעת לעת 🙏🏻

https://t.me/CyberSecurityIL/8665

זוכרים את הפוסט על הרחפנים והמנופים תוצרת סין? אז עכשיו גם הראוטרים.

הכתבה המלאה בגיקטיים.

חמישים גופים וארגונים אזרחיים נפרצו ונמחקו דיגיטלית במתקפות סייבר מאז פרוץ מערכת "שאגת הארי" - כך חשף היום (שלישי) מערך הסייבר הלאומי. רוב הארגונים שנפרצו עברו התאוששות ושחזור, בסיוע מערך הסייבר וגורמי מקצוע נוספים. לשם ההשוואה, ממבצע "עם כלביא" ביוני 2025 ועד סוף אותה השנה, נפרצו רק 20 ארגונים.

הנתונים של מערך הסייבר מתייחסים לתשתיות אזרחיות קריטיות וכן לארגונים במשק האזרחי, שדיווחו על תקיפות שחוו. יצוין כי החוק הקיים בישראל לא מחייב את כל הארגונים לדווח על מתקפת סייבר. (כאן)

https://t.me/CyberSecurityIL/8667

רק ביקש מהצ'אט וקיבל גישה מלאה לכל המערכות של ChatCut. (דה מרקר-חומת תשלום, המשך הפוסט מהשרשור של רן בר זיק ב-Xוויטר)

הכירו את חברת ChatCut. זו חברה שמנגישה מודולי וידאו, די מפורסמת בגלל Seedance2.0.
לחברה יש צ׳אט שבמסגרתו כל לקוח יכול ליצור וידאו, אתם מכירים את השטאנץ.

דוד שמביק הוא מתכנת, לא חוקר אבטחה, לא האקר. הוא התחבר לשם כדי ליצור וידאו. עם כלי הפריצה הידוע דפדפן. הוא לא תכנן לפרוץ, לא רצה לפרוץ. רק רצה לייצר וידאו. הוא שוחח עם מודל השפה הגדול עבור המטרה הזו.

שאלה תמימה של ״מה היכולות שלך״ הובילו את מודל השפה הגדול לתת עוד מידע ובשלב מסוים את כל המידע התפעולי שיש לחברה: כלל המידע על הלקוחות, אינטראקציות, מפתחות פרטיים, הכל.

וזה לא הכל. הוא קיבל גם יכולת אופרטיבית מלאה בתשתית החברה לשנות הכל...
מה זה הכל? לקבל גישה להכל וליצור קבצים בבאקט, לבצע פעולות בתשתית הענן, לשנות קוד. לעשות ליטרלי הכל. דרך ממשק צ׳אט, כן?
זה לא חולשת אבטחה או דליפה מידע. זה לקבל שליטה מלאה על החברה ברמת God mode... (המשך בשרשור של רן).

https://t.me/CyberSecurityIL/8668

זה מתחבר לסיפור מתחילת החודש בו חברת האבטחה CodeWall הצליחה, דרך סוכן ה-AI של חברת הייעוץ מקינזי, להגיע להמווון מידע פנימי ורגיש.

https://t.me/CyberSecurityIL/8669

הבאה בתור אחרי Aqua: קבוצת התקיפה TeamPCP הצליחה לשתול קוד זדוני ב-Github Actions של חברת Checkmarx.

ה-workflows הנגועים:

- checkmarx/ast-github-action

- checkmarx/kics-github-action

פרטים נוספים כאן.

https://t.me/CyberSecurityIL/8671

קבוצת אנונימוס מפרסמת סרטון בו היא מציגה לכאורה מחיקה של 5TB מחברת כלל ביטוח.

מכלל ביטוח ופיננסים נמסר בתגובה:

מדובר בפייק ניוז, כנראה נפרצה סוכנות ביטוח עצמאית שאיננה קשורה לכלל ביטוח, העובדת עם כל חברות הביטוח, מערכות החברה פועלות כסדרן ולא אירעה כל פריצה לכלל ביטוח.

https://t.me/CyberSecurityIL/8672