אזהרה לציבור - מייל כוזב, "התראה אחרונה: בנוגע לזימון אישי לחקירה"

אין מדובר בהודעה ממשטרת ישראל

לאחרונה התקבלו פניות מהן עולה כי נשלחו לציבור הודעות במייל או הודעות טקסט שבהן נכתב, "הודעה חשובה בנוגע לזימון אישי לחקירה", ובה קישור המוביל לעיון בפרטי הזימון באופן מקוון.

יובהר כי מדובר בהודעת כזב ולא בפנייה ממשטרת ישראל, אלא בניסיון הונאה או דיוג. הקישור המצורף להודעה מוביל לדף מזויף הנחזה לדף לעיון בפרטי הזימון.

בכל מקרה בו עולה חשד כי מדובר בפניה כוזבת וחשש לניסיון דיוג: הימנעו מללחוץ על הקישור המצורף ומהורדת קבצים למחשב. יש לחסום את כתובת המייל או את המספר.

ערוץ הטלגרם של דוברות משטרת ישראל

קבוצת תקיפה איראנית טוענת כי תקפה את חברת "סער מהנדסים"

חברת סער מהנדסים הינה חברה העוסקת בתכנון מערכות חשמל תקשורת ובקרה עבור פרויקטים בארץ ובחו"ל.

בשלב זה הקבוצה לא מפרסמת הוכחות כלשהו לפריצה.

https://t.me/CyberSecurityIL/8156

בגרטנר ממליצים שתחסמו אתמול דפדפני AI בארגון
https://www.ittime.co.il/gartner-warns-ai-browsers/

בעקבות הפוסט הקודם, ותגובה שמישהו כתב בקבוצת הדיונים, אני מרחיב קצת על הנושא.

השבוע פורסם כי בפורטוגל עדכנו את חוק הסייבר במדינה כך שיגן על חוקרי סייבר המוצאים חולשות באתרים שונים מהעמדה לדין.

זה לא סוד שחוקרי אבט"מ המדווחים על חולשות נתקלים לעיתים בחוסר מענה, תגובות מזלזלות, עוינות ולעיתים אף איומים בתביעה פלילית על חדירה למאגרי מידע ללא רשות וכו' וכו'...

האם יש באיומים האלה ממש?

מצטט לכם את סעיף מספר 4 מחוק המחשבים, התשנ״ה (1995):

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, ”חדירה לחומר מחשב“ – חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979.

החוק הוא ישן יחסית, וכמו שאתם רואים, הוא אינו מבדיל בצורה מפורשת בין תוקף זדוני לחוקר אבטחה שכוונותיו טובות, כך שמבחינה טכנית-משפטית, כל חדירה למערכת ללא אישור (גם אם המטרה היא למצוא פרצה ולדווח עליה) נחשבת לעבירה פלילית.

אז כל חוקר יכול עכשיו להיכנס לכלא?

לא בדיוק, בהנחיית פרקליט המדינה (2.38) סעיף 15א, ניתן למצוא סייג לעונש שמופיע בחוק המחשבים, המנסה להסדיר, ולא במעט, את הפעילות של חוקרי אבטחת מידע:

כאשר מבוצעות פעולות לאבטחת מידע או להגנה מפני דליפת מידע ממוחשב, ואגב ביצוען מושגת גישה לחומר מחשב ללא ידיעה או ללא הסכמה של המחזיק בו, והדבר נעשה בתום לב, ללא מניעים נוספים, בלא שנעברו עברות נוספות וללא עיון של ממש בתוכנו של המידע הממוחשב – הרי שככלל תגבר הנטייה להמנע מהעמדה לדין של החשוד.

לפני הנחיית הפרקליט אם מדובר בחוקר שפעל בתום לב תגבר הנטייה להימנע מהעמדה לדין.

מרגיע אתכם? כנראה שלא לגמרי, וזו הסיבה שארה"ב, גרמניה ועכשיו גם פורטוגל מסדירות את הנושא בחוק ומאפשרות לחוקרי אבט"מ להרגיש בטוחים יותר כשהם מבצעים חקירות ומדווחים על חולשות אבט"מ.

אז מה עושים היום חוקרי אבט"מ בישראל שרוצים לדווח על חולשות?

מערך הסייבר הסדיר את הנושא חלקית כאשר הוא מאפשר לחוקרים להעביר דרכו את הפרטים על החולשה והם אלו שפונים לארגון עם הפרטים. התהליך אמנם מונע חיכוך ישיר בין החוקר לארגון, אך הוא עדיין לא מושלם והנושא עדיין לא מוסדר בחוק בישראל...

https://t.me/CyberSecurityIL/8161

מצרף לכם קטע מעניין מההרצאה של ראש מערך הסייבר הלאומי בכנס CyberWeek, בו הוא מציג 4 טרנדים במרחב הסייבר שהתרחשו במלחמת חרבות ברזל:

1. שילוב בין מתקפת טילים למתקפת סייבר - במתקפת הטילים על מכון וייצמן, שלחו האיראנים הודעות דוא"ל לחברי הסגל בסמוך למתקפה, כמו כן פרצו למצלמות באזור כדי לצפות בנזק שנגרם.

2. מבצעי השפעה איראנים שניסו לייצר דמורליזציה ופחד בישראל.

3. השגת גישה למצלמות תנועה ומצלמות נוספות כדי לעקוב אחרי בכירים בישראל.

4. משאיר לכם לצפות לבד - טרנד נוסף ומעניין שחברי הערוץ מכירים מקרוב.... ☺️

https://t.me/CyberSecurityIL/8162

שימו לב לנוזקה שהופצה באמצעות מנגנון העדכון של תוכנת Notepad++.

לפי הדיווח של החברה תוקפים הצליחו לנתב את התעבורה של מנגנון העדכון WinGUp ולהפיץ דרכו עדכון זדוני למשתמשים מסויימים.

לפי חוקר אבט"מ Kevin Beaumont רק משתמשים בודדים נפגעו אך יש צורך לבצע עדכון לגרסא אחרונה v8.8.9 המבצעת וולידציה לגרסאות.

https://t.me/CyberSecurityIL/8167

למקרה שפספסתם - השבוע עברה בקריאה ראשונה הצעה להאריך את הוראת השעה המאפשרת לצה"ל ושב"כ לבצע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת.

ההצעה הנוכחית היא להאריך את החוק עד סוף 2026, וללא תלות במצב החירום.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ו-2025. 15 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 4 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון.מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה, המאפשרת לצה"ל ולשב"כ לחדור לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ולבצע בו פעולות, בשנה נוספת, עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026).כמו כן, מוצע לעדכן את הסמכויות הקבועות בה, כך שלא יהיו תלויות עוד בקיומן של "פעולות צבאיות משמעותיות". בהתאם לכך, מוצע למחוק הגדרה זו ולשנות את העילות להפעלת הסמכות: צה"ל יוסמך לפעול לשם שמירה על רציפות התפקוד המבצעי שלו, והשב"כ יוסמך לפעול לשם סיכול או מניעת גישה למידע חזותי, על בסיס תשתית עובדתית פרטנית ובמסגרת תפקידיו.בנוסף, מוצע לבטל את האפשרות להארכת תוקף החוק בצו של שר הביטחון, ולשנות את שם החוק כך שיימחקו ממנו המילים "חרבות ברזל".

מקור: אתר הכנסת

https://t.me/CyberSecurityIL/8168

קבוצת הנדלה טוענת כי פרצה לאתר של חברת פלונטר, עסק אינטרנטי המוכר מוצרי מחשוב שונים.

הקבוצה טוענת כי השיגה מסמכים פנימיים, היסטוריית רכישות של לקוחות וכו' אך בשלב זה לא מפרסמת מידע המספק הוכחות לפריצה.

https://t.me/CyberSecurityIL/8169

"כשל ביטחוני": תרשימי הבסיס הצבאי פורסמו באינסטגרם.

בעקבות כשל ביטחוני באחד החשבונות של צה"ל ברשתות החברתיות, נחשפו תרשימים אדריכליים של בסיס צבאי רגיש במרכז הארץ בפרסום רשמי של יחידה צבאית.

בגלי צה"ל דווח כי התמונות פורסמו אתמול בעמוד אינסטגרם שהיה פומבי וגלוי לעיני כל והציגו חלקים מתרגיל הצבאי, שנערך בבסיס, ובמהלכו תרגלו מפקדים בכירים "תרחישי קיצון שונים".

בשולחנות המפקדים שצולמו היו חשופים תרשימים ברזולוציה גבוהה יחסית, שכללו את התכניות האדריכליות של הבסיס, כולל פרטי מבנה, פתחים ותכנונים פנימיים.

לאחר פנייה לדובר צה"ל התמונות הוסרו מהרשת. "האירוע נבדק וטופל מיד על ידי הגורמים הרלוונטיים", נמסר בתגובה.

המקרה הועבר לבחינת מחלקת ביטחון המידע של צה"ל לבחינת המצב ונקיטת צעדים נוספים במידת הצורך. (ערוץ 7)

https://t.me/CyberSecurityIL/8171