ביזפורטל
6.64K subscribers
116 photos
7 videos
3 files
24.9K links
אתר פיננסי שמספק מידע ותוכן על שוק ההון, השקעות וחסכונות - קופות גמל, קרנות נאמנות, פנסיה; וגם - מדורים בנושאים: נדל"ן, טכנולוגיה, מדיה ותקשורת, רכב, ביטוח ועוד
Download Telegram
וורן באפט נחשב לאחד המשקיעים האגדיים כאשר כללי ההשקעה שלו הביאו את הונו לסכום שמוערך במעל 130 מיליארד דולר, ואת שווי השוק של החברה שלו, ברקשייר האת'אווי, למעל 800 מיליארד דולר; אז מה הוא ממליץ למשקיע הממוצע לעשות?
http://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/827215
הנתון שממחיש יותר מכל את הבעיות הצפויות בהמשך הוא מכפיל ההון.

מדובר ביחס בין שווי השוק להון העצמי. כאשר שווי השוק חלקי ההון העצמי נמוך מ-1 אזי השוק בעצם מעריך שהחברה תפסיד בהמשך או של אתספק תשואה מספקת או שערך הנכסים שלה נמוך ממה שרשום בספרים. אפשרות נוספת היא שיש הוצאות ניהול ומטה כבדות שלוקחות את השווי למטה כי מדובר בעצם בסוג של קנס מתמשך שנלקח מהמשקיעים.

מכפיל הון נמוך מ-1 - חששות של השוק כי ערך הנכסים יירד

כאשר מכפיל ההון נמוך מ-1 המשמעות התיאורטית היא שהשוק לא חושב שההון העצמי מבטא את ערך החברה. ערך החברה הוא ערך הנכסים שלה בניכוי ההתחייבויות שלה. ומכאן, שהשוק חושב שערך הנכסים נמוך ממה שרשום בספרים.

ערך נמוך ממה שרשום בספרים מבטא הבדלים בגישה בין מערכי השווי שחותמים על השווי בספרים (תמורת תשלום משמעות) לבין המשקיעם שרואים את השטח, שיעורי ההיוון והריביות בפועל. בעוד שאותו מעריך שווי יתקשה להוריד את שווי הנכס כי הוא יודע שזה בעצם מה שבעל הבית ומנהלי החברות רוצים שהוא יציג, הרי שמשקיעים ירצו את השווי האמיתי ביותר. הם יראו את הערכת השווי של השמאי-מעריך השווי ועשו עליה התאמות - לרוב יקחו שיעורי היוון גבוהים יותר כדי שיבטאו את הסיכון הגדול של הנכס.

כשעושים כך, אז כמובן שמקבלים שווי נמוך יותר. ואז מוכנים בהתאמה לקנות את המניה בשווי נמוך מהונה וכך מקבלים שרוב החברות נדל"ן המניב בבורסה נסחרות מתחת להון העצמי שלהן.

פערים כאלו חלחלו אפילו לאמות שהחזיקה בשווי מעל ההון תקופה ממושכת. האמא - אלוני חץ, נסחרת עמוק מתחת להון העצמי כאמור בשל ההפסדים בהחזקות בחו"ל; אמות פועל בעיקר בשוק המשרדים המקומי). מעבר לכך, גם נכסים ובניין נסחרת עמוק מתחת להון העצמי שלה כבר תקופה ארוכה, ג'י.סי.טי, רני צים ורבות נוספות. ....
http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/827248
בערב יפרסם הפד' את החלטת הריבית שצפויה להישאר ברמה של 5.5%. בבנק השוויצרי יוליוס בר לא צופים הורדת ריבית לפני חודש ספטמבר; גם בבית ההשקעות מיטב פסימיים: "הפד' צריך דווקא להגביר מידת הריסון, אך הרף לחזור לעליית הריבית גבוה מאוד ולא עומד על הפרק להערכתנו"; וגם - מה יקרה לתשואות האג"ח?
http://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/827301
"טיב טעם לא למכירה, אלא אם בא מישהו ונותן מחיר משוגע, ואני לא מכיר מחירים משוגעים בשוק". כך אומר חגי שלום, בעל השליטה ברשת טיב טעם, על הפרסומים לפיהם הוא מבקש למכור את הרשת.

לדברי שלום, "אני אוהב את החברה, נהנה ממנה, ויש לה עתיד פנסטסנטי. אני בסה"כ בן 78, והיא לא עומדת למכירה".

עם זאת, הודה כי "יש הרבה עניין בחברה, והמון מתעניינים. אני אדם נגיש, ומי שרוצה להיפגש איתי, אני נפגש איתו".

למה יש הרבה עניין?

"מחיר השוק (קמעונאות המזון) ירד, אצלו הוא ירד חזק, וכל אחד חושב שהוא יכול לקנות במחיר שוק.

"הדבר השני, זה שמסתכלים על הגיל שלי, אבל אני נהיה יותר צעיר. יגיע היום שבו ארצה למכור, אבל לא עכשיו".

אם, כמו שאתה אומר, אתה מתכוון להישאר בחברה עוד לשנים רבות, מה כעת על הפרק?

"אנחנו מפתחים את החברה בכל הכיוונים: למשל, בנושא האונליין. האונליין שלנו הכי טוב בארץ, והמחירים הם כמו באופליין.
"דבר שני, אנחנו מקימים עכשיו מרלוג בהשקעה של 150-200 מיליון שקל לחברה שלנו, ישרקו, שמייבאת מכל העולם. דבר שלישי, אנחנו פותחים עוד חנויות: פתחנו שתיים השנה, ונפתח עוד שתיים.
http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/827314
מבצעי המימון גורמים למשקיעים צעירים לקנות דירה עם הון עצמי נמוך (90/10), יו"ר רייסדור, יקי רייסנר, מרגיש עם זה נוח: "הדייר שם מכסה לי את הקרקע, אבל בקרוב תיגמר החגיגה". הוא מזהה את הפריחה "במקום שספג את המכה הכי כואבת"
http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/827302
המסחר בוול סטריט נפתח במגמה מעורבת במדדים המובילים כאשר הנאסד"ק יורד ב-0.2% והדאו ג'ונס עולה מנגד ב-0.2%. מחיר הנפט יורד ב-1.4% כך שחבית מסוג WTI נסחרת תמורת 80.7 דולר וחבית מסוג ברנט נסחרת תמורת 85.2 דולר.

http://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/827319
מדי שנה, ב-1 במאי, מקבלים חיילי המילואים מענק כספי עבור ימי המילואים שביצעו בשנה קלנדרית הקודמת. בשנה רגילה יכולים להגיע חיילי המילואים למענק מקסימלי בגובה של עד 9,665 שקל (למעט אוכלוסיית המפקדים או מחורגי הגיל) וזאת בתנאי שביצעו 60 ימי מילואים (מעבר לכך אין מענק).

השנה, בעקבות המלחמה שפרצה, בוטלה מגבלת ה-60 ימים כך שבעבור כל יום מילואים שבוצע בצו 8 יקבלו המשרתים 133 שקלים. בנוסף, גם תקופת השירות בגינה ניתן המענק שמוגבלת לשנה קלנדרית, כלומר מינואר עד דצמבר, הורחבה והמענק שניתן היום למשרתי המילואים סופר את ימי המילואים שבוצעו עד ל-31 במרץ. כך יוצא שגובה המענק הממוצע שניתן עומד על כ-20,000 ובמקרים מסוימים יכול להגיע גם עד כדי 27,000 שקל למי ששירתו חצי שנה רצופה בצו 8.....
http://www.bizportal.co.il/general/news/article/827311
אירוע החציה היה "מכור בידיעה"? ירידות חדות בביטקוין
האם שוב מדובר ב"מכור בידיעה"? כזכור, לאחר חודשים רבים של ציפיה הושקו תעודות הסל על מחיר הספוט של הביטקוין, ונוצרה ציפיה שהדבר יזניק את מחיר המטבע. אולם לאחר ההשקה המחיר דווקא נפל מחיר אל מתחת ל-60 אלף דולר. מיד לאחר הנפילה הראשונית הוא התאושש וחזר למחיר שיא של מעל 70 אלף דולר.

באופן דומה, השוק ציפה לאירוע החציה שאמור כביכול לפגוע בהיצע המטבעות החדשים ולהקפיץ את מחיר המטבע הדיגיטלי, אולם בפועל מאז החציה מחיר המטבע רק צונח, וכעת הוא נסחר שוב מתחת ל-60 אלף דולר. האם מדובר שוב באותו סיפור?

ייתכן. עם זאת, נראה שמראש הציפיות מהחציה היו מוגזמות. משוואות הביקוש וההיצע הנוכחיות מושפעת בעיקר מהמוכרים והקונים של המטבעות הקיימים, והשפעת כריית מטבעות חדשים – כמה מאות ביום – זניחה יחסית. הגורם העיקרי לירידות בימים האחרונים, מלבד אולי האכזבה מאירוע ההחציה, הוא הירידה בביקוש לתעודות הסל, ואף היפוך המגמה ומעבר לפידיונות.

לא מדובר בסוף פסוק, ורבים ממשיכים לצפות לשינוי מגמה והמשך העליות. כך או כך התנודתיות הגבוהה בשוק הקריפטו ממשיכה גם בתקופה זו, כשתנודות של עשרות אחוזים בתקופת זמן קצרה עדיין שכיחות (מדי) ומונעים מהביטקוין "להתנהג" כמו מטבע רגיל, כלומר להוות אמצעי הגיוני לתשלומים שוטפים. כל עוד התנודתיות במחיר יהיו כל כך חדות ה"מטבע" ימשיך להיות יותר ספקולציה ופחות מטבע.

מכונת מזומנים יציבה ולא ספקולטיבית - טית'ר...
http://www.bizportal.co.il/digital-currency/news/article/827344
יאיר לפידות, מהמייסדים והמנכ"ל המשותף של בית ההשקעות ילין לפידות, וגלעד אלטשולר, מהמייסדים ואיש ההשקעות המוביל באלטשולר שחם, כנראה לא יגידו את זה בפה מלא, אבל הם מספקים רמזים עבים מאוד שהבורסה בת"א היא כישלון גדול והעומד בראשה - איתי בן זאב, נכשל. נכשל, אגב, למרות שהוא מונופול בתחום, נכשל למרות שקיבל את כל הכלים להצליח.

הבורסה לפני 30 שנה היתה מקום חי, שוקק ומקום מרכזי לכספים של הישראלים. רוב הכסף שלכם שנוהל דרך הגופים המוסדיים - פנסיה, גמל, קרנות נאמנות היה בהשקעות בבורסה המקומית. ההשקעות בחו"ל היו נמוכות, במקרים רבים אפילו שוליות. בהדרגה החלק של ההשקעות בחו"ל הלך וגדל. כיום ההשקעה במניות במכשירים ארוכי הטווח היא כ-70%-75% בחו"ל והיתר בישראל. באיגרות חוב הנתח של חו"ל הלך ועלה לכ-50%.

התמונה לעתיד גרועה עוד יותר. אלטשולר כבר מזמן אמר שהוא לא חושב שצריך להשקיע כאן הרבה כי אחרי הכל ישראל היא סיכה קטנה על מפת העולם והכלכלה שלה היא כמה פרומילים מהעולם, וחוסכים צריכים להיות צמודים למצב העולמי (בסיכוי ובסיכון). אלטשולר הקפיד להגיד שיש לתת הטיה לשוק המקומי, כלומר לא להשקיע לפי היחס העולמי (כנראה כמה עשיריות בודדות) אלא משמעותית יותר, אבל לא 50%, גם לא 40%. הוא צוטט לאחרונה כשהוא מדבר על כך שבקצב הזה ההשקעה בישראל תהיה בעתיד כ-10% מסך ההשקעות שהגוף מנהל.

אפשר שלא לאהוב את הטענה הזו, אפשר לטעון שההטיה היא זו שאמורה לייצר לגוף מוסדי ישראלי את התשואה העודפת. אחרי הכל - אלטשולר יכול להתקשר ולדבר עם מנכ"ל ישראלי כדי להבין את הדוחות. עם פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, כנראה יהיה לו קשה יותר לדבר.

אז אפשר להתווכח עם אלטשולר על החשיבות של השקעה בבורסה המקומית, גם לתשואות, אבל אי אפשר להתווכח עם הלוגיקה שלו. בבסיס של תורת ההשקעות נמצא הפיזור, וכשמפזרים כמו שצריך אז מדובר על פיזור עולמי שישראל זניחה בו. אגב, ככה גם מקטינים סיכונים, ואחרי הכל ישראל מסוכנת. אלטשולר דבק באסטרטגיה הזו שנים רבות לפני 7 באוקטובר, יש נוספים שהשתכנעו בחצי שנה האחרונה.
http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/827351