תתכבד הגב' סילמן ותספק הוכחה ל-2 מיליון האזרחים שאותם היא הכפישה.
מנפלאות הארכיון.

המסמכים שהציגה ישראל להאג נחשפו ונתניהו נתפס בשקר. בנאום הוא אמר לעם: ״אני מדגיש אין כניסת דלק לעזה ללא שיחרור חטופינו״, במציאות: על פי המסמכים שהציגה ישראל יום לפני הנאום הוא הורה להעביר דלק לעזה. מפתיע או פחות.
t.me/danielamram3

בלעדי לטלגרם - קטע מטורשישי
הטור המלא מחר במעריב.

אינתיפאדה 3? קטן עליהם
ולסיום: הסיפור (המצוין) הזה פורסם על ידי ירון אברהם. הוא הגיש אותו לצנזורה. הצנזורה אישרה אותו. אברהם, שהפגין כאן אחריות, תהה אם אין לצנזורה התלבטות או בקשה לטשטש משהו. בכל זאת, מדובר כאן במשבר עצום בין ישראל לקטאר בזמן קריטי. הצנזורה בדקה שוב. איך הצנזורה בודקת? מתקשרת לגורם הרלוונטי לסיפור ומבקשת את חוות דעתו. ובכן, הצנזורה קיבלה אישור לפרסם את הסיפור מלשכת ראש הממשלה. בבית ספר היינו כותבים עכשיו מש"ל. מה שהיה להוכיח. ומה זה מוכיח? בפעם האלף, זה מוכיח שהוא לא כשיר. נתניהו מתנהג כאילו הוא מתאמץ להחזיר את החטופים, כדי להוריד מעליו לחץ ציבורי. בתכלס, הוא יודע מצוין שעסקה להחזרתם תסמן את סוף הממשלה. בן גביר כבר צייץ את זה. אז נתניהו מנהל מו"מ ביד עקומה אחת, ודואג לפרק את מעשה המרכבה של התיווך הבי"ל ביד עקומה שנייה. נתניהו קלאסי. >>>>>>

>>>>>> בינתיים, אנחנו ממשיכים לדבר על עזה, וגם על הצפון. על המתחולל ביו"ש, כמעט ואין שיח. אף שגם שם, הסימנים המעידים מעידים, האותות קיימים, הכתובת על הקיר באותיות ענק. שב"כ ואמ"ן כבר כמעט משוכנעים שבמרץ הקרוב יש סכנה ברורה ומיידית לאינתיפאדה שלישית. ממשלת נתניהו? מבסוטה. אינתיפאדה שלישית? קטן עליהם. זה יקדם את הגאולה, או את "תפיסת ההכרעה" של סמוטריץ', או מה שיבוא קודם. במשך כל הקריירה שלו, נזהר נתניהו מהתרעות כאלה זהירות מופלגת. שעה לעצותיה של מערכת הביטחון, השכיל לשפוך מים קרים כשצריך ולבער את העשבים הרעילים כשצריך. אלא שהקריירה הזו הסתיימה. נתניהו הנוכחי הוא בובת הגרב של בן גביר וסמוטריץ'. הוא העביר להם את כל הסמכויות והיכולות כדי להגדיל את החיכוך ביו"ש למקסימום. הוא עושה הכל כדי לחנוק את הרשות הפלסטינית מצד אחד (בעודו מכיר בפתרון שתי המדינות בשיחה מול ביידן בצד השני) ולכבות את כל המאמצים לייצר מראית עין של אופק חדש כלשהו למיליוני האנשים שכלואים בינינו לבין הירדן והים. אני לא חושד בפלסטינים בציונות כלשהי. אבל הרשות אינה חמאס. יש לה המגרעות הלא פשוטות שלה, אבל היא גוף שהכיר בישראל, חתם על הסכמים עם ישראל, מקיים יחסים ושיתוף פעולה עם ישראל וגורלה קשור במידה רבה לגורלה של ישראל. מי שמנסה לערבב את הרשות עם חמאס במטרה לייצר סלט נפיץ אחד, הוא לא פחות מפושע. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. נתניהו לא יוכל להגיד, הפעם, שלא הוזהר. הוא הוזהר, מוזהר ויוזהר שוב. בעל פה ובכתב. באוויר, בים וביבשה. מכיוון שהוא בן ערובה של בן גביר ועלה נידף מול סמוטריץ', הוא ניסה בייאושו לשכנע את שליט האמירויות לשלם דמי אבטלה לפועלים הפלסטינים שלא מגיעים לעבוד בישראל, כדי לכבות את התבערה ההולכת ומתפשטת. טוב שלא ניסה לשכנע את הקטארים לשלם גם הפעם. כך או אחרת, האמירותי שלח אותו לזלנסקי. בצה"ל שואלים, בינתיים, לאן נעלם עופר וינטר. התא"ל שהפך, שלא בטובתו, למועמד המוביל לתואר "המשיח הבא", ניתק מגע. קשה לפספס את הקמפיין שמריצים הביביסטים סביב וינטר ו"חסרונו" בפורום מטכ"ל. אילו הוא רק היה שם, סוס דוהר שכמותו, צה"ל כבר היה על גדות החידקל ובדלתא של הנילוס. ובכן, לא סוס דוהר ולא נעליים. המציאות, על פי עדויותיהם של לא מעט מאלה שהיו שם בשבועות שקדמו לתמרון הקרקעי, שונה לגמרי. לדבריהם, אחרי הטבח היה זה וינטר, ולא רק בריק, שעבר בין בכירי זרוע היבשה בניסיון להפחיד אותם כי צבא היבשה אינו מוכן ושטח תחזיות שלפיהן יהיו בתמרון מאות הרוגים, יש סכנה לכישלון חרוץ של החטיבות המתמרנות, שיביא גם את כישלון המלחמה. מה הוא הציע? להטיל מצור על עזה ולתת לחיל האוויר לכתוש אותה שנה שלמה. רק אז להיכנס ואז, הוא אמר, זה יהיה כמו "טיול בשדות יצהר". בריק, על פי אותן עדויות, הרבה לצטט את וינטר. אבל זה לא הסתייע. על פי הגרסה הזו, כשהחברים ראו שבצה"ל לא מתרגשים ומכינים את התמרון, הם עברו לניסיון להשפיע מבחוץ. זה אפילו דלף בשלב מסוים לשופרות, שהורידו פתאום את מפלס הלוחמנות ותמכו בדחיית התמרון. וכמו תמיד אצל וינטר, סביב הפסטיבל הזה התפתח גם שיח פוליטי. תוך כדי מלחמה. והחלו לצוץ גם רמיזות שאם לא ימצה את כישרונותיו בפורום מטכ"ל, ימצא דרכו לפוליטיקה. בן גביר וסמוטריץ' היזהרו, וינטר מתחמם על הקווים. אין לי דבר ומחציתו נגד עופר וינטר. שלושה רמטכ"לים נמנעו מלקדמו לדרגת אלוף. שאלתי כל אחד מהם, בנפרד, בזמן אמת, מדוע. שלוש התשובות המפורטות שקיבלתי שכנעו אותי שאין כאן שום דבר פוליטי. יש כאן הרבה סיבות ענייניות. יש בצה"ל קצינים מרהיבים חובשי כיפה סרוגה או שקופה. טובי בנינו. עופר וינטר היה מח"ט אמיץ והוא קצין רב־זכויות. את הטענות על הרס הקריירה הצבאית שלו הוא יכול לטעון בעיקר נגד עצמו.

חידה:
כמה פעמים ב 75 שנות קיומה של המשטרה נעצרה אשה ללא עבר פלילי בחשד שסטרה לאשה אחרת( שלא הציגה תיעוד רפואי) ובסיום החקירה הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת מעצר של 5 ימים ולאחר שבית המשפט נענה רק למעצר של יום אחד הצליחה המשטרה להגיש כתב אישום תוך פחות מ 24 שעות?
נדמה לי שזו הפעם הראשונה.
אגב: בקשת מעצר מוגשת כאשר החשוד מהווה סכנה לשלום הציבור אוכי קיים חשד לשיבוש חקירה!!
האם מורה לחינוך מיוחד ללא עבר פלילי מהווה סכנה לשלום הציבור?
ואם היו מספיק ראיות להגשת כתב אישום תוך פחות מ 24 שעות למה נועדו 5 ימי מעצר?
ישראל הופכת לסניף נידח של רוסיה.
נצטרך לשים לזה קץ מתישהו. בדרכי שלום חוקיות, כמובן.

מחריד. לא פחות

https://www.ha-makom.co.il/aviv-ptsd

טורשישי מלא. מעידן עמדי כל הדרך עד טלי גוטליב. מה גילינו על עצמנו ולמה זה מעודד. מה צריך להכין לנתניהו לפני כל ישיבה (מגיע בדרישה כתובה) ולאן נעלם עופר וינטר.

https://m.maariv.co.il/journalists/Article-1071162

‏נשמט בעריכה: נתונים של סקר שערך עד מדינה, שמקבל דרך נתניהו (ערוץ 14, למשל) מאות אלפי שקלים לפרנסתו. אה, ועוד משהו. אותו עד מדינה טוען גם היום שהיתה "פגישת הנחיה" בה קיבל הוראה מפורשת מנתניהו להיטיב עם בזק. אני מוכן להאמין לסקר, אם אתם תאמינו לעדות (שוחד וגו').

‏אייל מגד. סופר מוערך. תומך ותיק ועקבי של נתניהו. מגיע הבוקר, בהארץ, למסקנה שרה"מ מעדיף את טובתו האישית מאשר טובת המדינה.
מסקנה מאוחרת. אבל מוטב מאוחר. דברים כדורבנות:

"ביבי שאותו הכרתי בשנת 2000, לאחר שהובס על ידי אהוד ברק, היה סקרן, פתוח לרעיונות רדיקליים, גם כאלה שמחוץ לקופסה. הוא היה מובס ונינוח, שואף את "האוויר הטרי של הכישלון", כהגדרתו הגאונית של סמואל בקט. בינתיים זרמו הרבה מים בירדן ובליטני. ביבי השתנה, תחושת הנרדפות שלו התעצמה. כולם היו אויביו, לפחות בעיניו. רוב מעייניו הוקדשו לשימור שלטונו. השלטון נהפך יותר ויותר לעיקר, וטובת המדינה, לטפֵל. כשטובתו סתרה את טובת המדינה, תמיד בחר בטובתו.

אני מבקש לפנות אל ביבי שפעם הכרתי, האיש שלא פעם פתח את לבו ואת דלתו להורים שכולים, שראו בו גואל המסוגל להקל את סבלם הכבד מנשוא; להפציר בו להתעלות לגודל השעה מתוקף הנסיבות הנוראות — שתרומתו להיווצרותן מכרעת — ואשר בעקבותיהן נדחקנו באופן טרגי אל הקיר, ולראשונה בתולדותינו נקלענו למצב שבו לא נוכל להימלט מהכרעה על עתידנו.
בראש וראשונה לא תוכל אתה, ביבי, לחמוק מכך. אולי זאת הברכה הנסתרת מאחורי הזוועה ההולכת ונמשכת. כל מנהיג ראוי לשמו היה שוקל כרגע בכובד ראש שאין כמותו את עקרונות התוכנית האמריקאית, הזוכה לתמיכת הסעודים, ליום שכבר היה צריך להגיע שלשום. זאת טיוטה המסמנת אופק של תקווה לסיום המלחמה, מבלי שתצטמצם רק להפסקת אש ולהתקפלות של כוחות.

כל מנהיג ראוי לשמו, לא רק שהיה שוקל את התוכנית המתגבשת, הכוללת נורמליזציה עם מדינות ערביות נוספות והסדרת יחסינו עם הפלסטינים, אלא אף מביא אותה להכרעת העם, בבחירות בזק, נוכח הממד הגורלי של הצעדים הדרושים למימושה. אך במקום זה, למרבה הבעתה, אנחנו מקבלים מופעי אימים ורמייה, "מסיבות עיתונאים" ונאומי קש וגבבה, שכל כולם הטעיות, התחמקויות, שחצנות ויהירות, ובעיקר פחדנות.
אתה, שראית את עצמך כמגן האומה, ממשיך להתבוסס במדמנה הפוליטית, בעוד חובתך הקדושה, לפני פרישתך ההכרחית, היא לפחות להוציא אותנו מהבוץ שבתוכו השקעת אותנו; אתה ועושי דברך הנרצעים, חבורת מוגי הלב המשמשים לך מגן אנושי.

לאן לא דירדרת את עצמך, ואת כולנו בעקבותיך: הפכת ממחולל שואה למכחישה. מדינה שלמה אתה מחזיק בידיך כבת ערובה של תאוות השלטון שלך. נראה שלא תשקוט ולא תנוח עד שתמוטט אותנו מיטוט מוחלט, וכדי לדחות את קצך תגרור אותנו אל האבדון, על ידי פתיחת חזית נוספת. כאילו הקזת הדם עד כה לא הספיקה, וקול דמי הנשחטים לא זועק מן האדמה. במצח נחושה אתה מתעלם מהמוצא היחיד שאולי יציל את המצב, ומסווה את שיקוליך השלטוניים בדם ובדמעות של אחרים, וביזע המבצבץ מכל נקבובית של הונאה עצמית וכזבים על אודות ניצחונות מזהירים.

לך נגד עצמך, ביבי, למעננו. לא תהיה לך עוד הזדמנות לפני המבול, ולמרבה הזוועה, אולי גם לנו לא. זאת תהיה כפרתך על החורבן שהבאת עלינו".

‏פשוט אין לתאר.
זה עובר כל גבול, זה שובר כל זכוכית, זה ביוב שעולה על גדותיו.
שימו לב: חברת כנסת בקואליציה שלו מטנפת את המוסד, את השב"כ, את מערכת הבטחון. מפיצה עלילות דם כוזבות וממוצאות לחלוטין ועושה את זה מעל הבימות החשובות בישראל.
הוא יודע שהכל בדיות והמצאות.
כשהוא מתבקש להכחיש את זה בקולו, הוא מתקומם: "כשהגברת הזו אמרה משהו על עבדכם הנאמן, אמרתם לגנות?", הוא שואל.
מה הקשר? הגברת הזו הובילה מחאה בישראל. אירוע לגיטימי בדמוקרטיה. היא חושבת שאתה לא כשיר. גם זה לגיטימי בדמוקרטיה. אגב, היא צודקת.
כאן נבחרת ציבור משתלחת בלובשי מדים ובמערכות בטחוניות תוך שהיא מפיצה עלילות דם מרושעות עד כדי סיכון בטחון המדינה.
אתה לא מסוגל לגנות את זה?
ברור שלא.
כי אתה היוזם, המחולל והמעולל של כל זה.

Ben Caspit retweet On Azrial

ביום רביעי טלי גוטליב הפיצה את הקונספירציה שלה.
ביום חמישי היא הופיעה בערוץ 14, התראיינה בגלי ישראל, ולקינוח מירי רגב הדהדה את הקונספירציה שלה בקבינט.
שכל אחד יעשה את החשבון שלו האם היא פועלת לבד או לא.

לפעמים, כהנא צודק. כמו במקרה הזה. המרדף אחרי תמונת נצחון מיותר. צה"ל מכריע את חמאס. להשלים את חיסולו יקח הרבה זמן. את החטופים צריכים להחזיר עוד קודם.

‏תהיו איתי. זה חשוב.
אלי לוי (האהוב, בלי קשר לכלום) ביקש שאתחבר לאיזה קצין שאחראי על התביעות במשטרה, כדי שיסביר לי כמה הטיפול בתלונת עידית סילמן על האגרוף/סטירה שחטפה לכאורה מירדן מן היה מדוד, שקול וענייני.
עלה תנ"צ דדו משהו. השמיע לי נאום על כמה המשטרה שמה דגש על אלימות במרחב הציבורי, כמה הדרישה לחמישה ימי מעצר היתה ריאלית והומרה ברצון במעצר בית, וכמה טוב שבאמת הצלחנו להרחיק את האלימות מרחובותינו.
אחסוך מכם פרטים, אבל כשזכות הדיבור חזרה אלי לא נדרשנו לקו הסלולרי כדי לשמוע. הדדו הנ"ל שמע ממני שאני דוחה את קשקושיו בשאט נפש. ושהוא וחבריו מובילים אותנו למשטרה פוטינית ולאובדן אמון גורף וחסר תקדים בגוף החשוב הזה. ובסוף גם טרקתי את הטלפון. זו ההזדמנות להתנצל בפני הקצין: זה לא אישי. זה ממלכתי.
זה המקום להדגיש שוב: ב-7 באוקטובר משטרת ישראל הצילה את עם ישראל. השוטרים הגיבורים בלמו את מטונפי הנוח'בה בגופם. לחמו באקדחים עד המוות. זכות זו תעמוד למשטרה לנצח.
בשאר תפקידיה, היא פושטת רגל.
זה לא רק מחסור באמצעים ובכוח אדם.
זו גם ההתבטלות מול רוח המפקד. האודישן הבלתי נגמר למפכ"ל או הקידום הבא. זה משתקף בריקבון המתמשך בכל הקשור לרשיונות הנשק. זה משתקף גם בקידום שזכה לו איזה טיפוס בשם פינצ'י, שלפני כמה חודשים עוד היה נצ"מ באילת והיום הוא ניצב, המזכיר הצבאי של השר (החליף את ההוא שהחליף את קטי פרי). אבל זה משתקף גם בהתנהגות בשטח.
האנשים האלה מעזים לדבר על מדיניות משטרה מול אלימות במרחב הציבורי?
להראות להם כמה עשרות, אם לא מאות פעמים המשטרה לא עושה כלום וגם לא חוקרת אלימות קשה נגד מפגינים מהצד הלא נכון? או נגד סתם אזרחים שנופלים קורבן לבריונים על כל צעד ושעל?
כמה פעמים יש ראיות, יש מצלמות, יש עדים, יש הכל, אבל אין משטרה?
איך הם מעזים לבקש הארכת מעצר ב-5 ימים נגד מורה בחינוך המיוחד, מטופלת בעצמה בילד על הספקטרום, בלי עבר פלילי?
אין כאן עניין של מדיניות. יש חוק מפורש. הארכת מעצר רק באחד משני מקרים: מסוכנות לציבור, או שיבוש חקירה.
למרבה התדהמה, בתגובה שהפיץ אלי לוי לאירוע נכתב כי "ככל שחקירת אירוע מסתיימת ומעלה בסיס למסוכנות, הרי שהתביעה מגישה כתב אישום במהלך מואץ בתום החקירה במסגרת ימי המעצר".
"בסיס למסוכנות?"
איך כותבים דבר כזה בלי שהיד תרעד? ירדנה מן, אשה ללא עבר פלילי כלשהו, מורה ומחנכת? ואין אפילו צילום או וידאו של התקרית, כן? יש כמה עדים עם עדויות מעורפלות, יש וידאו של שתיהן, סילמן ומן, מסתובבות זו סביב זו ודוחפות מצלמה זו לפרצופה של זו.
לירדנה מן אין עבר פלילי, אבל לסילמן יש עבר של תלונות דומות בהקשר הזה, שלא נמצא להן כל עיגון עובדתי.
אז מה שמשטרת ישראל היתה צריכה לעשות במקרה הזה הוא לנזוף בירדה מן ולפזר את האירוע. רוצים להחמיר? בבקשה. תחקרו אותה, תזמנו את העדים, תגבו עדויות ותעבירו לשיקול דעת אם להגיש תביעה.
במקום זה, התנהגו אליה כאילו היא ממשפחת דומראני. אתם יודעים למה? כי היא לא מסוכנת לשלום הציבור. היא מסוכנת לשלום הקואליציה.
האנשים האלה צריכים לקבור את עצמם מבושה. או להשתדל לא להתייצב מול הבבואה שלהם במראה בתקופה הקרובה.
או סתם לעבור על הרשת ולראות את מספר הפעמים ששוטרים מחבקים ומסתחבקים ו"מפזרים" אירועי אלימות קשים נגד מפגינים, מצידם של בריונים שכן עונים להגדרת המסוכנות.
או את הטיפול בפרובוקטור המחליא שמסתובב כבר שנים עם שלט "שמאלנים בוגדים" בציבור, משתדל להופיע בכל אתר רגיש של הפגנה או מחלוקת ולחרחר מדנים. מכתים ציבור שלם שמיטב בניו נלחמים כבר חודשים נגד חמאס בעזה. אבל מותר לו. דמוקרטיה.
או את הפעמים בהן שוטרים תולשים שלטים מידיהם של מפגינים בני 80, רק כי החליטו שתוכנם "פוגע ברגשות הציבור".
או את החקירה שנחקר, בתא בגודל של צינוק, כשהוא באזיקים, מורה שהביע ברשת החברתית סוג של הבנה לסבל של הצד הפלסטיני בעזה (שיהיה ברור: דעותיו מתועבות בעיני. אבל במשטר דמוקרטי הוא זכאי להביען).
בקיצור:
מציע למשטרה להתעשת. יש בה אלפי שוטרים טובים ומסורים שמכירים את מה שמתואר כאן. שנתם נודדת. חברים, תפסיקו לפחד. החושך יוחלף באור, מתישהו. ואז, כל אחד ואחד מכם יצטרך להביט בבבואתו הנשקפת מולו במראה.

Ben Caspit retweet Tal Schneider

זה סופו של בלון
לפני כשנה מספר אנשים שאיני מכירה - דליה לאוב סוטר, פורום קפה שפירא בע״מ ויגאל מלכה - הגישו נגדי תביעת לשון הרע באמצעות עו״ד עדי בן חור. לא הסתפקו בי, ותבעו גם את העורכת הראשית שלנו, בירנית גורן ואת מקום העבודה שלי ׳זמני ישראל בע״מ׳.
על מה הם תבעו? לא ברור.
האנשים/גוף הנ״ל לא הוזכרו בכתבה שלי. אני לא עסקתי בהם ולא ידעתי מי הם. הכתבה היתה בכלל ראיון עם ח״כית מיכל שיר שדיברה על בעיות בהתנהלות של עמותות שתומכות בנתניהו, בליכוד. לשיר יש חסינות של חברת כנסת. אני ראיינתי חברת כנסת. הציטוטים שלה בכתבה לא הזכירו את הקבוצה הנ״ל. והם בכל זאת החליטו לתבוע.
למה לתבוע אם אין לכם שום קשר לראיון/כתבה? לא יודעת. אולי בשביל להטריל אותי, אולי כי יש להם עודף כסף לקחת עו״ד, לשלם אגרה, אולי כי הם ניסו לתפוס תשומת לב. באמת שלא יודעת. חבורה של אנשים משועממים עם ייעוץ משפטי גרוע שבגרועים.
במשך תקופה הם רצו שאפרסם התנצלות/הבהרה כדי שהם ימחקו את התביעה. אבל על מה להתנצל? מה להבהיר? הם בכלל לא הוזכרו בראיון. מי הם בכלל. חבורת משועממים. לא רציתי אפילו לספר על התביעה הזו, כי לא רציתי לעשות להם יח״צ.
היום הם הגישו לבית המשפט בקשה ״לדחות את התביעה״ (כלומר, שינתן פסק דין שדוחה את כל הטענות הלא-קיימות שלהם). ברור שאין שום הבהרה מצידי. ברור שאין שום התנצלות. ברור שאני לא מתייחסת אליהם בכלל, לא בעבר ולא בהווה.
בלונים של אנשים משועממים.

ונניח, אמרתי לינון, שלפיד היה עכשיו ראש הממשלה

https://vt.tiktok.com/ZSFJGSuF8/

קארמה איז א ביץ'.
בישלתם?
בתיאבון.

חטיבה 188 יוצאת מעזה.
2 דקות מהממות של רועי ברקוביץ.
המח"ט אור וולוז'ינסקי, האוגדונר דדו בר כליפא.
אני חטיבה 7 בכלל.
אבל אין, אין על השריון של ישראל.
תתרגשו.

חתיכת שיר לשבת

https://t.co/PYocUu1rgH

נצחון בהאג.
מקווה שמעכשיו נשתוק קצת.
תודה לצוות המופלא שייצג אותנו, ולשופט ברק.
שבת שלום.

כנראה עכשיו הוא כבר לא הכי מסוכן. רק בין המסוכנים