אם אתם נתקלים בקלמן ליבסקינד, שהשווה אותי היום לשרה נתניהו ששולחת מפגינים לטנף משפחה שכולה ביודעין (לכאורה), תשאלו אותו אם הוא צפה בזה. ואם הוא עומד מאחורי ההשוואה. תגובה מפורטת יותר, בוא תבוא.
https://x.com/iloveisraell/status/1871316164842082332?t=dHlRr-NVBxw0PyjjFJrfDQ&s=19
https://x.com/iloveisraell/status/1871316164842082332?t=dHlRr-NVBxw0PyjjFJrfDQ&s=19
X (formerly Twitter)
𝐎𝐧 𝐀𝐳𝐫𝐢𝐞𝐥🇮🇱 (@iloveisraell) on X
מורן נונו, הבת של אורלי לב, הגיעה לפטריוטים בערוץ 14 ואמרה על האירוע מול בית משפחת פרקש שאורלי לב לא קיללה.
אז זה הזמן לשירשור סרטונים של האירועים מאותו הערב(קרדיט לסרטונים: אקטיב אינפו)
נתחיל:
1. אורלי לב אומרת לאם השכולה של תום פרקש: "צריך לאשפז אותה, לא…
אז זה הזמן לשירשור סרטונים של האירועים מאותו הערב(קרדיט לסרטונים: אקטיב אינפו)
נתחיל:
1. אורלי לב אומרת לאם השכולה של תום פרקש: "צריך לאשפז אותה, לא…
אכלתי אותה. תפסו אותי בקלקלתי. אני נאלץ להודות קבל עם ועדה: זה לא רק שרה נתניהו. גם אני, בן כספית, מבזה משפחות שכולות! אוי לבושה.
חושף הפרשה הוא התחקירן עטור התהילה (לשעבר) קלמן ליבסקינד.
אני כבר מזמן לא קורא אותו. תכונה שירשתי מאבא שלי. ממזער התרגזויות, אני קורא לזה. מתמקד במה שחשוב. אבל אנחנו חיים בעידן הדיגיטל והדברים משייטים להם ברשת עד שמגיעים למישהו ששכח את ההוראה הקבועה שלי ("אל תשלחו לי דברים כאלה") ושלח.
ובכן, לאן אוליך את הבושה?
כה דרש ליבסקינד, בטורו היום ב"מעריב": "ראיתי השבוע איך שכני בעיתון, בן כספית, הזדעזע עמוקות מהפגיעה במשפחת פרקש השכולה - ונזכרתי כיצד במסגרת מאבקו ברפורמה המשפטית, הוא נטל חלק באחד המיצגים המכוערים שנראו במקומותינו על גבן של משפחות שכולות. כספית שיתף אז עבור מאות אלפי עוקביו ברשת החברתית, סרטון שצולם בבית העלמין הצבאי לפני יום הזיכרון, בצירוף הקריאה: "חללי צה"ל מצטרפים למחאה".
בום!
קודם כל, כמה תיקונים. ליבסקינד לא "ראה השבוע" איך הזדעזעתי עמוקות מהפגיעה במשפחת פרקש השכולה. לו רצה, היה יכול לראות את זה גם בזמן אמיתי. ואם יבדוק, יגלה שחשפתי בזמן אמיתי מי עומד(ים) מאחורי הפגיעה הזו ומי שלח את אורלי לב וחבר המטנפים שלה עם המגפון אל מתחת למרפסת של משפחת פרקש.
אם ליבסקינד היה רוצה, הוא יכול היה לחשוף את זה במקומי. הכישורים שלו, אני רוצה להאמין, עוד קיימים. מה שחסר, זה הרצון.
זאת, ועוד: לאורך השנים האחרונות חשפתי ושלפתי ממאורותיהם את כל שאר סוכני הגידוף ומשליטי האימה של מכונת הרעל, ואת העובדה שהם נשלחים ישירות מהמקום המכונה "בלפור".
אני לא זוכר שליבסקינד הביע זעזוע כלשהו. וגם אם כן, זה היה מן השפה ולחוץ.
איך איציק זרקא, ההוא ששיבח את היטלר על ששת המיליונים, יוצא ובא בלשכת נתניהו. איך בוריס אפליצ'וק, שנשלח לאיים ולקלל את התובעת בתיקי נתניהו, קיבל "תמורה" לכאורה בצורת מקום 40 ברשימת הליכוד לכנסת ואחר-כך גם ג'וב בליכוד, השקוע בחובות עתק.
איך אורלי לב מחוברת ללשכה. איך רמי בן-יהודה הוא חלק בלתי נפרד ממנגנון הליכוד. מי מממן ומפעיל את משה מירון ("שמאלנים בוגדים"), וכן הלאה.
אבל ליבסקינד לא הצליח להתפנות לכל זה. היה לו חשוב יותר לנסות לפרום את הברית שלנו עם העדה הדרוזית, למשל. למזלנו, נכשל.
עכשיו הגענו אלי, ואל קלוני.
אז מול אשת ראש ממשלה ששולחת בריונים לגדף משפחה שכולה ואומרת לחני בלייווייס "אני יודעת שהם איבדו בן במלחמה, אני לא מטומטמת", ניצב בן כספית המשוקץ, ששיתף לעוקביו סרטון בשם "חיילי צה"ל מצטרפים למחאה".
ובכן, לאחר שהתפטרתי מכל תפקידי הציבוריים, קיבלתי אחריות, הסכמתי להקמת ועדת חקירה ממלכתית ונפרדתי מחברי ובני משפחתי, הלכתי לחפש את הסרטון האמור. אבל לא מצאתי.
אז הפעלתי אנשים שבאמת יודעים לחפש. הם מצאו את הסרטון רק בטלגרם. אני מניח שמחקתי אותו מהטוויטר. סרטון באורך של דקה, אותו הכין אח שכול שיצר איתי קשר, סיפר לי שקיבל אישור מכל המשפחות השכולות שיקיריהן קבורים בחלקה אותה צילם. אמר לי שחשוב לו מאוד שזה יתפרסם. זה היה בזמן המחאה נגד ההפיכה המשטרית, עוד לפני ה-7 באוקטובר. שקלתי. הכרתי את סיפור השכול במשפחתו. סיפור קשה. האמנתי לו שקיבל אישור מהמשפחות. הקשבתי לטקסט של הסרטון. הנה הוא לפניכם:
"במותם ציוו לנו את החיים. במותם ציוו לנו את החרות. במותם ציוו לנו את השוויון. במותם ציוו לנו את הדמוקרטיה. חללי צה"ל מצטרפים למחאה". זהו. זה כל הטקסט הנורא, שגרם לפגיעה כל כך מחרידה במשפחות שכולות (אלמוניות). הטקסט הזה היה מלווה בסרטון של אותה חלקת קבר צבאית (בלי שמות), עם דגלי ישראל מתנופפים על כל קבר. זהו.
אני זוכר במעורפל שהסרטון ייצר מחלוקת או מהומה כלשהי. לא זוכר את הפרטים. יכול להיות שמי מהמשפחות שיקיריהן קבורים באותה חלקה התקוממו. אני מניח שזה מה שגרם לי למחוק את הסרטון מהטוויטר, שהוא הפלטפורמה הנפוצה ביותר שלי. עד כאן החטא. וגם עונשו. ליבסקינד תפס אותי "על חם". טוב, זה בעצם היה פומבי ופורסם ועשה כותרות, אבל מי זוכר? הפוליצר בדרך.
אחר-כך חזרתי לערוץ הטלגרם. שאלתי את עצמי, אם הסרתי את הסרטון מהטוויטר, למה לא הורדתי אותו גם מהטלגרם? ואז גיליתי שזה בכלל לא ערוץ הטלגרם שלי. כן, הוא נקרא "בן כספית", אבל הוא מזוייף. אין בו הרבה עוקבים, דיווחתי עליו פעמים רבות וזה לא עזר. הטלגרם הוא אקס טריטוריה. הערוץ שלי שונה, גם בתמונה, גם בתכנים וגם במספר העוקבים. והסרטון הזה לא נמצא בו. אני חושב שהאירוע כולו קרה עוד בטרם פתחתי ערוץ טלגרם (וערוץ ווטסאפ, וטיקטוק וכו').
חושף הפרשה הוא התחקירן עטור התהילה (לשעבר) קלמן ליבסקינד.
אני כבר מזמן לא קורא אותו. תכונה שירשתי מאבא שלי. ממזער התרגזויות, אני קורא לזה. מתמקד במה שחשוב. אבל אנחנו חיים בעידן הדיגיטל והדברים משייטים להם ברשת עד שמגיעים למישהו ששכח את ההוראה הקבועה שלי ("אל תשלחו לי דברים כאלה") ושלח.
ובכן, לאן אוליך את הבושה?
כה דרש ליבסקינד, בטורו היום ב"מעריב": "ראיתי השבוע איך שכני בעיתון, בן כספית, הזדעזע עמוקות מהפגיעה במשפחת פרקש השכולה - ונזכרתי כיצד במסגרת מאבקו ברפורמה המשפטית, הוא נטל חלק באחד המיצגים המכוערים שנראו במקומותינו על גבן של משפחות שכולות. כספית שיתף אז עבור מאות אלפי עוקביו ברשת החברתית, סרטון שצולם בבית העלמין הצבאי לפני יום הזיכרון, בצירוף הקריאה: "חללי צה"ל מצטרפים למחאה".
בום!
קודם כל, כמה תיקונים. ליבסקינד לא "ראה השבוע" איך הזדעזעתי עמוקות מהפגיעה במשפחת פרקש השכולה. לו רצה, היה יכול לראות את זה גם בזמן אמיתי. ואם יבדוק, יגלה שחשפתי בזמן אמיתי מי עומד(ים) מאחורי הפגיעה הזו ומי שלח את אורלי לב וחבר המטנפים שלה עם המגפון אל מתחת למרפסת של משפחת פרקש.
אם ליבסקינד היה רוצה, הוא יכול היה לחשוף את זה במקומי. הכישורים שלו, אני רוצה להאמין, עוד קיימים. מה שחסר, זה הרצון.
זאת, ועוד: לאורך השנים האחרונות חשפתי ושלפתי ממאורותיהם את כל שאר סוכני הגידוף ומשליטי האימה של מכונת הרעל, ואת העובדה שהם נשלחים ישירות מהמקום המכונה "בלפור".
אני לא זוכר שליבסקינד הביע זעזוע כלשהו. וגם אם כן, זה היה מן השפה ולחוץ.
איך איציק זרקא, ההוא ששיבח את היטלר על ששת המיליונים, יוצא ובא בלשכת נתניהו. איך בוריס אפליצ'וק, שנשלח לאיים ולקלל את התובעת בתיקי נתניהו, קיבל "תמורה" לכאורה בצורת מקום 40 ברשימת הליכוד לכנסת ואחר-כך גם ג'וב בליכוד, השקוע בחובות עתק.
איך אורלי לב מחוברת ללשכה. איך רמי בן-יהודה הוא חלק בלתי נפרד ממנגנון הליכוד. מי מממן ומפעיל את משה מירון ("שמאלנים בוגדים"), וכן הלאה.
אבל ליבסקינד לא הצליח להתפנות לכל זה. היה לו חשוב יותר לנסות לפרום את הברית שלנו עם העדה הדרוזית, למשל. למזלנו, נכשל.
עכשיו הגענו אלי, ואל קלוני.
אז מול אשת ראש ממשלה ששולחת בריונים לגדף משפחה שכולה ואומרת לחני בלייווייס "אני יודעת שהם איבדו בן במלחמה, אני לא מטומטמת", ניצב בן כספית המשוקץ, ששיתף לעוקביו סרטון בשם "חיילי צה"ל מצטרפים למחאה".
ובכן, לאחר שהתפטרתי מכל תפקידי הציבוריים, קיבלתי אחריות, הסכמתי להקמת ועדת חקירה ממלכתית ונפרדתי מחברי ובני משפחתי, הלכתי לחפש את הסרטון האמור. אבל לא מצאתי.
אז הפעלתי אנשים שבאמת יודעים לחפש. הם מצאו את הסרטון רק בטלגרם. אני מניח שמחקתי אותו מהטוויטר. סרטון באורך של דקה, אותו הכין אח שכול שיצר איתי קשר, סיפר לי שקיבל אישור מכל המשפחות השכולות שיקיריהן קבורים בחלקה אותה צילם. אמר לי שחשוב לו מאוד שזה יתפרסם. זה היה בזמן המחאה נגד ההפיכה המשטרית, עוד לפני ה-7 באוקטובר. שקלתי. הכרתי את סיפור השכול במשפחתו. סיפור קשה. האמנתי לו שקיבל אישור מהמשפחות. הקשבתי לטקסט של הסרטון. הנה הוא לפניכם:
"במותם ציוו לנו את החיים. במותם ציוו לנו את החרות. במותם ציוו לנו את השוויון. במותם ציוו לנו את הדמוקרטיה. חללי צה"ל מצטרפים למחאה". זהו. זה כל הטקסט הנורא, שגרם לפגיעה כל כך מחרידה במשפחות שכולות (אלמוניות). הטקסט הזה היה מלווה בסרטון של אותה חלקת קבר צבאית (בלי שמות), עם דגלי ישראל מתנופפים על כל קבר. זהו.
אני זוכר במעורפל שהסרטון ייצר מחלוקת או מהומה כלשהי. לא זוכר את הפרטים. יכול להיות שמי מהמשפחות שיקיריהן קבורים באותה חלקה התקוממו. אני מניח שזה מה שגרם לי למחוק את הסרטון מהטוויטר, שהוא הפלטפורמה הנפוצה ביותר שלי. עד כאן החטא. וגם עונשו. ליבסקינד תפס אותי "על חם". טוב, זה בעצם היה פומבי ופורסם ועשה כותרות, אבל מי זוכר? הפוליצר בדרך.
אחר-כך חזרתי לערוץ הטלגרם. שאלתי את עצמי, אם הסרתי את הסרטון מהטוויטר, למה לא הורדתי אותו גם מהטלגרם? ואז גיליתי שזה בכלל לא ערוץ הטלגרם שלי. כן, הוא נקרא "בן כספית", אבל הוא מזוייף. אין בו הרבה עוקבים, דיווחתי עליו פעמים רבות וזה לא עזר. הטלגרם הוא אקס טריטוריה. הערוץ שלי שונה, גם בתמונה, גם בתכנים וגם במספר העוקבים. והסרטון הזה לא נמצא בו. אני חושב שהאירוע כולו קרה עוד בטרם פתחתי ערוץ טלגרם (וערוץ ווטסאפ, וטיקטוק וכו').
שורה תחתונה? יכול להיות שלא הייתי צריך להעלות את הסרטון, למרות שהוא לא הכיל שום טינוף או גידוף כלפי שום משפחה שכולה. כנראה העובדה שאת הסרטון צילם אח שכול השפיעה עלי, וגם הטענה שכל שאר המשפחות ה"שכנות" אישרו את זה. כנראה שהבנתי שזו היתה טעות והורדתי את הסרטון. אבל לא ליבסקינד יירתע מזוטות כאלה. הוכתרתי ל"שרה נתניהו הבן" ואיאלץ לשאת את אות הקלון הזה עד אחרית ימי.
אני מאמין שליבסקינד יודע שאני מתייחס בכבוד רב למשפחות שכולות מכל הסוגים, הצבעים והנטיות הפוליטיות. אני מראיין אותן הרבה. גם את אלה שאוחזות בדעות שאינן דעותי. אני מקשיב, אני מכבד. הוא יכול לבדוק אצל חברי הטוב, אליהו ליבמן. אני סופר עד 10 לפני שאני מתווכח עם משפחה שכולה. גם כשהמסרים שלה קשים מאוד לעיכול או לשמיעה.
להשוות את האירוע הזניח הזה, שלעולם לא הייתי מצליח להזכר בו אלמלא נשלף ע"י התחקירן המהולל מתהום הנשיה, למה שנחשף ב"עובדה"? למה שאני חושף כבר שנות דור? להתנהלות המחרידה, להפצת הארס, להפעלת מכונת הרעל על כל מי שלא מתיישר, לארומה המאפיוזית, להקמת המנגנון שמטיל אימה על כל היריבים הפוליטיים, השותפים הפוליטיים, עתונאים, משפחות שכולות, עדי תביעה, משרתי ציבור וכו'?
עצוב לי מאוד על מה שקרה לו, לליבסקינד. היינו חברים פעם. למרות שיש לי יתרון בשנים ונסיון, גם למדתי ממנו כמה דברים. פעם, לפני שהזדכה על עמוד השידרה שלו. לפני שנכנס לרוטינה הזו במסגרתה פעם בשנה, שנה וחצי, הוא מעז למלמל משהו על "מכונת הרעל" ואז הוא חוטף אותה על הראש במלוא הכובד, נטחן במשך שבוע-שבועיים וחוזר למוטב. כילד כאפות השב אל מכפכפיו.
כי אם זה קרה לליבסקינד, מה הפלא שזה קורה לכל כך רבים אחרים? בעקרון, האחריות שלו למה שקורה כאן גדולה בהרבה מהאחריות של טיפוסים כמו ברדוגו או ינון מגל. הם נלחמים על הפרנסה. הם גם לא מתיימרים להיות עתונאים. ברדוגו היה זה שניהל את המגעים עם גדעון סער על חזרה לליכוד ועכשיו הוא מראיין אותו פעם בשבוע. ליבסקינד לא יעשה את זה. ודווקא בגלל שהוא לא יעשה את זה, מה שהוא כן עושה חמור שבעתיים. כי הוא יודע. הוא יודע הכל. הוא יודע איך זה מתנהל. הוא יודע מי האחראי, מי הקובע(ת), מה קורה כאן. אני מניח שיצא לו לדבר, פעם או פעמיים, עם כל אחד ממאות הניצולים שברחו משם.
הוא יודע ושותק. מדי פעם ממלמל משהו, משלם מס שפתיים מעורפל, וחוזר לערוגת הקופים שלא ידעו, לא שמעו ולא ראו כלום. חוץ מאת החורבן שממשלת הימין על מלא-מלא המיטה עלינו. את זה, כולנו ראינו.
אני מאמין שליבסקינד יודע שאני מתייחס בכבוד רב למשפחות שכולות מכל הסוגים, הצבעים והנטיות הפוליטיות. אני מראיין אותן הרבה. גם את אלה שאוחזות בדעות שאינן דעותי. אני מקשיב, אני מכבד. הוא יכול לבדוק אצל חברי הטוב, אליהו ליבמן. אני סופר עד 10 לפני שאני מתווכח עם משפחה שכולה. גם כשהמסרים שלה קשים מאוד לעיכול או לשמיעה.
להשוות את האירוע הזניח הזה, שלעולם לא הייתי מצליח להזכר בו אלמלא נשלף ע"י התחקירן המהולל מתהום הנשיה, למה שנחשף ב"עובדה"? למה שאני חושף כבר שנות דור? להתנהלות המחרידה, להפצת הארס, להפעלת מכונת הרעל על כל מי שלא מתיישר, לארומה המאפיוזית, להקמת המנגנון שמטיל אימה על כל היריבים הפוליטיים, השותפים הפוליטיים, עתונאים, משפחות שכולות, עדי תביעה, משרתי ציבור וכו'?
עצוב לי מאוד על מה שקרה לו, לליבסקינד. היינו חברים פעם. למרות שיש לי יתרון בשנים ונסיון, גם למדתי ממנו כמה דברים. פעם, לפני שהזדכה על עמוד השידרה שלו. לפני שנכנס לרוטינה הזו במסגרתה פעם בשנה, שנה וחצי, הוא מעז למלמל משהו על "מכונת הרעל" ואז הוא חוטף אותה על הראש במלוא הכובד, נטחן במשך שבוע-שבועיים וחוזר למוטב. כילד כאפות השב אל מכפכפיו.
כי אם זה קרה לליבסקינד, מה הפלא שזה קורה לכל כך רבים אחרים? בעקרון, האחריות שלו למה שקורה כאן גדולה בהרבה מהאחריות של טיפוסים כמו ברדוגו או ינון מגל. הם נלחמים על הפרנסה. הם גם לא מתיימרים להיות עתונאים. ברדוגו היה זה שניהל את המגעים עם גדעון סער על חזרה לליכוד ועכשיו הוא מראיין אותו פעם בשבוע. ליבסקינד לא יעשה את זה. ודווקא בגלל שהוא לא יעשה את זה, מה שהוא כן עושה חמור שבעתיים. כי הוא יודע. הוא יודע הכל. הוא יודע איך זה מתנהל. הוא יודע מי האחראי, מי הקובע(ת), מה קורה כאן. אני מניח שיצא לו לדבר, פעם או פעמיים, עם כל אחד ממאות הניצולים שברחו משם.
הוא יודע ושותק. מדי פעם ממלמל משהו, משלם מס שפתיים מעורפל, וחוזר לערוגת הקופים שלא ידעו, לא שמעו ולא ראו כלום. חוץ מאת החורבן שממשלת הימין על מלא-מלא המיטה עלינו. את זה, כולנו ראינו.
אומרים לי ש״שרת התחבורה״ מירי רגב התראיינה אתמול בערוץ 14. ראיון שארך 19 דקות אצל אראל סג״ל. ומי שצפו מדווחים שבמשך 19 דקות הראיון, שזה 1140 שניות, היא לא נשאלה ולו שאלה אחת על תאונות הדרכים.
בואו נחזור על זה:
19 דקות, 1140 שניות, קרוב ל-400 הרוגים, אלפי פצועים, והשרה האחראית לא נשאלת על כך ולו שאלה אחת.
בואו נחזור על זה:
19 דקות, 1140 שניות, קרוב ל-400 הרוגים, אלפי פצועים, והשרה האחראית לא נשאלת על כך ולו שאלה אחת.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
צודק באלף אחוז. כשגלנט הוציא את 7000 צווי הגיוס, הוא פוטר. כשהרמטכ"ל הודיע שהצבא יכול לגייס 7000 חרדים במחזור ובגדול תוך שנתיים את כולם, הוא מוטרל וכ"ץ הולך לו על הראש.
במילים אחרות: זו ההשתמטות, טמבל (פרפראזה על קמפיין קלינטון ב-92).
במילים אחרות: זו ההשתמטות, טמבל (פרפראזה על קמפיין קלינטון ב-92).
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
גם אם תחפשו חזק לא תמצאו הרבה אנשים שנלחמו ותרמו לבטחון המדינה יותר מהאיש הזה. מאיר דגן, הנאום האחרון, חודשים לפני מותו. כל מילה, גם היום
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
אפרים שוהם, אביו של יובל שוהם שנפל אתמול בעזה, בפניה נרגשת לראש הממשלה. ״תעשה את העיסקה״, הוא הפציר בו.
שנתיים לממשלת ההרס והחורבן. איך הזמן עובר מהר כשנרצחים. סיכום קצר ועצוב של הישגי חבורת הכאוס עכשיו בטיקטוק ובאינסטה
https://vt.tiktok.com/ZS6S8Y9M7
https://www.instagram.com/share/reel/_1ZXcx9RV
https://vt.tiktok.com/ZS6S8Y9M7
https://www.instagram.com/share/reel/_1ZXcx9RV
אחרי אלוף ישראל זיו, גם אלוף נעם תיבון תובע התנצלות ותיקון מערוץ כאן 11 ואיילה חסון:
עו״ד יוסי עבאדי, שמייצג את האלוף נעם תיבון בתביעות דיבה נגד מי שמפיצים נגדו בימים האחרונים שקרים קשים ברשת, העביר הערב מכתב לתאגיד כאן 11 בדרישה לתיקון והתנצלות מצד איילה חסון, בעקבות האירוע המביך עם רמי דוידיאן.
כזכור, רמי דוידיאן התראיין ביום שבת בערב לתכנית של חסון בתאגיד, והמראיינת לחצה עליו לתת שמות של אנשי ביטחון שכביכול "ברחו" מעוטף עזה ב-7.10, עד שהוא נקב בשמות של האלופים במילואים ישראל זיו ונעם תיבון.
יום למחרת, דוידיאן הגיע לאולפן חדשות 12, התנצל על הדברים, הודה שהוא שיקר, והסביר שהוא סובל מפוסט-טראומה ולכן אמר דברים שאין להם אחיזה במציאות.
אבל חסון, בתכנית שלה, לא הזכירה כלל את ההתנצלות של דוידיאן. צופי התכנית, שנחשפו לתכנים השקריים יום קודם, סבורים שדוידיאן עדיין עומד מאחורי השקר המכוער שהוא עצמו מודה שהיה שקר.
במכתב שהועבר להנהלת התאגיד מופיעות עדויות של שורה של תושבים מקיבוץ נחל עוז, שאינם בני משפחתו של האלוף תיבון, ומספרים כיצד הוא סייע לחלץ אותם ב-7/10.
חבר הקיבוץ איתן טוביה מספר איך תיבון הגיע לבית שלו בשעות הצהריים וחילץ אותו ואת אשתו, עוד לפני שהגיע לשכונה בקיבוץ בה מתגורר בנו אמיר.
יונתן ברוש, שנפצע מאש המחבלים ואשתו שושי ז"ל נרצחה, מספר איך בשעות הערב הוא פונה לבית משפחת תיבון לצורך קבלת טיפול רפואי ופגש שם את האלוף תיבון שסייע בפינוי התושבים.
אבישי אדרי, שכן של משפחת תיבון בקיבוץ, מספר: "נעם הגיע לשכונה זמן רב לאחר שהגיע לקיבוץ, הוא לחם במחבלים בקצה השני של הקיבוץ והגיע לשכונה של בנו מאוחר יחסית בסביבות השעה 14:00. בלילה ב 23:30 ראיתי אותו בעצמי בקיבוץ במקום שאליו פינו את התושבים, חבוש קסדה וציוד לחימה מאבטח את התושבים ההקלטה הזו היא שקר ועוול נורא לגיבור ישראל".
העדויות האלה ורבות אחרות יופיעו גם בתביעות של תיבון נגד אנשים שהפיצו בימים האחרונים הקלטות מפוברקות ושקרים בוטים אחרים בנוגע לפועלו ב-7/10.
במכתב לתאגיד נכתב כי לאור ההתנצלות של דוידיאן עצמו, הרי שהתנצלות ותיקון מצד חסון בשידור תהיה "הדבר ההגון והאתי ביותר בנסיבות".
רמי דוידיאן הבין את זה, איילה חסון עדיין לא.
עו״ד יוסי עבאדי, שמייצג את האלוף נעם תיבון בתביעות דיבה נגד מי שמפיצים נגדו בימים האחרונים שקרים קשים ברשת, העביר הערב מכתב לתאגיד כאן 11 בדרישה לתיקון והתנצלות מצד איילה חסון, בעקבות האירוע המביך עם רמי דוידיאן.
כזכור, רמי דוידיאן התראיין ביום שבת בערב לתכנית של חסון בתאגיד, והמראיינת לחצה עליו לתת שמות של אנשי ביטחון שכביכול "ברחו" מעוטף עזה ב-7.10, עד שהוא נקב בשמות של האלופים במילואים ישראל זיו ונעם תיבון.
יום למחרת, דוידיאן הגיע לאולפן חדשות 12, התנצל על הדברים, הודה שהוא שיקר, והסביר שהוא סובל מפוסט-טראומה ולכן אמר דברים שאין להם אחיזה במציאות.
אבל חסון, בתכנית שלה, לא הזכירה כלל את ההתנצלות של דוידיאן. צופי התכנית, שנחשפו לתכנים השקריים יום קודם, סבורים שדוידיאן עדיין עומד מאחורי השקר המכוער שהוא עצמו מודה שהיה שקר.
במכתב שהועבר להנהלת התאגיד מופיעות עדויות של שורה של תושבים מקיבוץ נחל עוז, שאינם בני משפחתו של האלוף תיבון, ומספרים כיצד הוא סייע לחלץ אותם ב-7/10.
חבר הקיבוץ איתן טוביה מספר איך תיבון הגיע לבית שלו בשעות הצהריים וחילץ אותו ואת אשתו, עוד לפני שהגיע לשכונה בקיבוץ בה מתגורר בנו אמיר.
יונתן ברוש, שנפצע מאש המחבלים ואשתו שושי ז"ל נרצחה, מספר איך בשעות הערב הוא פונה לבית משפחת תיבון לצורך קבלת טיפול רפואי ופגש שם את האלוף תיבון שסייע בפינוי התושבים.
אבישי אדרי, שכן של משפחת תיבון בקיבוץ, מספר: "נעם הגיע לשכונה זמן רב לאחר שהגיע לקיבוץ, הוא לחם במחבלים בקצה השני של הקיבוץ והגיע לשכונה של בנו מאוחר יחסית בסביבות השעה 14:00. בלילה ב 23:30 ראיתי אותו בעצמי בקיבוץ במקום שאליו פינו את התושבים, חבוש קסדה וציוד לחימה מאבטח את התושבים ההקלטה הזו היא שקר ועוול נורא לגיבור ישראל".
העדויות האלה ורבות אחרות יופיעו גם בתביעות של תיבון נגד אנשים שהפיצו בימים האחרונים הקלטות מפוברקות ושקרים בוטים אחרים בנוגע לפועלו ב-7/10.
במכתב לתאגיד נכתב כי לאור ההתנצלות של דוידיאן עצמו, הרי שהתנצלות ותיקון מצד חסון בשידור תהיה "הדבר ההגון והאתי ביותר בנסיבות".
רמי דוידיאן הבין את זה, איילה חסון עדיין לא.
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרקליטות המדינה הסירה את צו איסור הפרסום בנוגע לחקירה שהתנהלה בחודשים האחרונים נגד ניצב משנה אבישי מועלם, מפקד ימ"ר ש"י, קצין נוסף מאותו מחוז (ששמו טרם הותר לפרסום), ורב-גונדר קובי יעקובי, נציב שירות בתי הסוהר (שב"ס).
לאחר חקירה סמויה ובהתאם לחומר הראיות שנאסף הוחלט לפתוח בחקירה גלויה בעניינם של כלל החשודים בעבירות של שיבוש מהלכי משפט וטוהר המידות.
ניצב משנה אבישי מועלם חשוד כי יחד עם הקצין הנוסף מאותו מחוז, במסגרת תפקידו כמ"מ מפקד ימ"ר ש"י ועם מינויו לתפקיד זה בתפקיד של קבע, ביצעו פעולות חריגות במסגרת תפקידם במטרה להשפיע על קידומם במשטרת ישראל, תוך סטייה מן השורה בנוגע לטיפול בתיקי פשיעה לאומנית. החקירה מתמקדת בפעולות אלו ולא בשיקול דעתם המקצועי של החשודים.
רב-גונדר קובי יעקובי חשוד כי קיבל מידע רגיש מגורמים משטרתיים כי מתקיימת חקירה סמויה נגד מועלם, והעביר את המידע למועלם שלא כדין.
החקירה, המנוהלת על ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים, נמשכת.
לאחר חקירה סמויה ובהתאם לחומר הראיות שנאסף הוחלט לפתוח בחקירה גלויה בעניינם של כלל החשודים בעבירות של שיבוש מהלכי משפט וטוהר המידות.
ניצב משנה אבישי מועלם חשוד כי יחד עם הקצין הנוסף מאותו מחוז, במסגרת תפקידו כמ"מ מפקד ימ"ר ש"י ועם מינויו לתפקיד זה בתפקיד של קבע, ביצעו פעולות חריגות במסגרת תפקידם במטרה להשפיע על קידומם במשטרת ישראל, תוך סטייה מן השורה בנוגע לטיפול בתיקי פשיעה לאומנית. החקירה מתמקדת בפעולות אלו ולא בשיקול דעתם המקצועי של החשודים.
רב-גונדר קובי יעקובי חשוד כי קיבל מידע רגיש מגורמים משטרתיים כי מתקיימת חקירה סמויה נגד מועלם, והעביר את המידע למועלם שלא כדין.
החקירה, המנוהלת על ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים, נמשכת.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
לא מאמין שאני אומר את זה: כל מילה
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו מנגב את הרצפה עם יאיר נתניהו. ובצדק.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
לא, הוא לא טיפש. הוא אחד החכמים. שקרן? קשה למצוא פוליטיקאי שלא משקר. ההגדרה היא אופורטוניסט.
לכל מי שנהנה מזה שמכונת הרעל מסתערת עכשיו על בן-גביר במלוא עוצמתה ובגיוס חירום מלא של כל שופרותיה ומגפוניה: הוא חסין. יש לו את האנטי-דוט. קטן עליו.
נמאס לכם ממכונת הרעל? מהשקרים האינסופיים? מתיאוריות הקונספירציה, עלילות הפייק והשיימינג לכל מה שלא בא טוב בעיניים של הביביזם?
קבלו את "מכונת האמת".
יוזמה של כמה פטריוטים צעירים שהחלה לפני כמה חודשים בקבוצת ווטסאפ בת 300 פעילים, צמחה לכעשרת אלפים פעילים ב-11 קבוצות ווטסאפ, ועוד היד נטויה.
החבר'ה מגיעים מעולמות הדיגיטל ובנו רשת של מיקרו משפיענים שנותנים קונטרה ברשת למכונת הרעל. אין להם בוטים, רובוטים או פרופילים מזוייפים. יש בני אדם אמיתיים. ישראלים וציונים.
הם פעילים בכל התחומים: מפתחים נרטיב, מפיצים סרטונים, מחזקים מישהו שעובד מתקפה, פונים לח"כים, אפילו מגישים תלונות לרשות השניה ולרגולטורים שונים. בדרך הזו בולמים את מתקפות הפייק ומייצרים סדר יום שונה ונרטיב הפוך.
ל"מכונת האמת" יש אתר אינטרנט שמאפשר לכל חבר קהילה לראות את הפוסטים של חברי הקהילה האחרים ולחזק אותם. "פיד האמת", קוראים לו.
בשלב הבא הם יתחילו לייצר נכסי דיגיטל חדשותיים. הפרוייקט הקרוב הוא תוכנית שבועית הדנה בנושאי השעה. בפיתוח נמצא כעת ערוץ חדשות בטיקטוק, פודקאסט במהדורה יומית ושלל כלים נוספים שינסו לתת פייט לתמנון רב הזרועות של "מכונת הרעל".
מחר בבוקר אני מגיע להתארח בשידור הבכורה של "מכונת האמת". תכנית שבועית שתדון בכל הנושאים על סדר היום, עם פאנליסטים ומרואיינים. כן, כמו "הפטריוטים", רק בלי לטנף את הצבא, בלי להחריב את מוסדות המדינה, בלי להפיץ פייקים ובלי לסגוד למשפחת נתניהו. שידור הבכורה הזה יעלה מחר לאוויר ביוטיוב בשעה 4 אחה"צ.
הנה שלל לינקים רלוונטיים. בואו בהמוניכם.
הצטרפות לקבוצות הוואטסאפ -> truth-il.com/cas
יוטיוב למעקב אחרי העמוד ->
https://did.li/8rVTY
קמפיין מימון המונים לתמיכה ביוזמה -> tinyurl.com/4a3k7d57
קבלו את "מכונת האמת".
יוזמה של כמה פטריוטים צעירים שהחלה לפני כמה חודשים בקבוצת ווטסאפ בת 300 פעילים, צמחה לכעשרת אלפים פעילים ב-11 קבוצות ווטסאפ, ועוד היד נטויה.
החבר'ה מגיעים מעולמות הדיגיטל ובנו רשת של מיקרו משפיענים שנותנים קונטרה ברשת למכונת הרעל. אין להם בוטים, רובוטים או פרופילים מזוייפים. יש בני אדם אמיתיים. ישראלים וציונים.
הם פעילים בכל התחומים: מפתחים נרטיב, מפיצים סרטונים, מחזקים מישהו שעובד מתקפה, פונים לח"כים, אפילו מגישים תלונות לרשות השניה ולרגולטורים שונים. בדרך הזו בולמים את מתקפות הפייק ומייצרים סדר יום שונה ונרטיב הפוך.
ל"מכונת האמת" יש אתר אינטרנט שמאפשר לכל חבר קהילה לראות את הפוסטים של חברי הקהילה האחרים ולחזק אותם. "פיד האמת", קוראים לו.
בשלב הבא הם יתחילו לייצר נכסי דיגיטל חדשותיים. הפרוייקט הקרוב הוא תוכנית שבועית הדנה בנושאי השעה. בפיתוח נמצא כעת ערוץ חדשות בטיקטוק, פודקאסט במהדורה יומית ושלל כלים נוספים שינסו לתת פייט לתמנון רב הזרועות של "מכונת הרעל".
מחר בבוקר אני מגיע להתארח בשידור הבכורה של "מכונת האמת". תכנית שבועית שתדון בכל הנושאים על סדר היום, עם פאנליסטים ומרואיינים. כן, כמו "הפטריוטים", רק בלי לטנף את הצבא, בלי להחריב את מוסדות המדינה, בלי להפיץ פייקים ובלי לסגוד למשפחת נתניהו. שידור הבכורה הזה יעלה מחר לאוויר ביוטיוב בשעה 4 אחה"צ.
הנה שלל לינקים רלוונטיים. בואו בהמוניכם.
הצטרפות לקבוצות הוואטסאפ -> truth-il.com/cas
יוטיוב למעקב אחרי העמוד ->
https://did.li/8rVTY
קמפיין מימון המונים לתמיכה ביוזמה -> tinyurl.com/4a3k7d57
את המכתב הזה קיבלתי היום מענבל. אמא של עידו נחמד. לוחם בנח"ל שחטף כדור מצלף בעזה לפני שנה ומאז מאושפז חסר הכרה כשהוריו ומשפחתו ניצבים על משמרתם לצד מיטתו, לא מוותרים אפילו על רגע אחד במחיצתו, וגם לא על התקווה.
ענבל ביקשה ממני לפרסם את המכתב הזה. אמרו לה שאני האיש הנכון למשימה. אני חושב שהטעו אותה, כי אני לא מכיר איש "לא נכון" לצורך הזה. בסוף המכתב אוסיף כמה מילים אישיות. להלן:
"תמיד רציתי לפגוש את חילי טרופר.
הוא ואני ניהלנו בתי ספר מאוד דומים במאפייני האוכלוסיה שלהם, ספריו היו לי מקור השראה, ותפיסתו החינוכית נר לרגליי. ראינו עין בעין את הילדים השקופים כילדים הכי טובים שיש אם רק נביט עמוק לנשמתם.
בסוף פגשתי את חילי טרופר.
בנסיבות הכי קשות שאפשר לעלות על הדעת.
בני עידו, הוא אחד מהפצועים הקשים ביותר של המלחמה, נורה בראשו מירי צלף לפני שנה, ומאז מחוסר הכרה.
בתי זוהר פנתה לחילי לפני כמה חודשים וביקשה ממנו, במסגרת ביקוריו התכופים את פצועי המלחמה, לבוא לבקר גם את עידו. למחרת הוא הגיע.
מאז חילי מבקר את עידו ואותנו כמעט מידי שבוע, שולח הודעות ומתקשר, ובעיקר פועל לעזור. בשקט ובצנעה האופייניים לו כל כך, הוא הופך כל אבן, שר ורופא, ומנסה לעזור לנו להעלות למודעות את המקרה של עידו שאין בו שיקום הירואי, יש בו חייל ששוכב במיטה כבר שנה בלי להגיב כמעט, שהקריב את חייו למען כולנו, וקצת נשכח שם במיטה.
חילי מביא עד מיטתו של עידו את כל מי שחושב שיכול להשפיע ולעזור, שיראו בעיניים, אותו, אותנו, במסע הכואב כל כך.
חילי מקפיד מאז ה7/10 לכתוב על כל האנשים שעושים טוב, מפרגן לכל הפצועים הגיבורים במסע השיקום שלהם, ומעלה על נס את העם המיוחד שלנו.
לעם הזה, יש עוד תקווה בזכות אנשים ומנהיגים נדירים כמו חילי. אלה שחשוב להם קולם של האזרחים, כואבים את כאבם, ובעיקר עושים למענם. בלי אינטרסים, בלי אגו, ובלי מצלמות ותקשורת.
חילי בא אלינו ולא רק שומע. הוא מקשיב.
לפעמים גם משמש כשק אגרוף לתסכול ולכאב האין סופי, כי הוא פשוט נמצא איתנו ומכיל הכל, גם שלא הוא הכתובת.
ואין לי אפילו תמונה לצרף למילים, כי את חילי לא מעניינת התמונה עם הפצוע והמשפחה. חשוב לו שנרגיש שאנחנו לא לבד. ובזה, אין ספק שהוא מצליח.
כולי תקווה שיבוא יום, בעתיד הקרוב, ועידו יתעורר וישתקם ואוכל לחזור לחינוך, ולפגוש את חילי במקום בבתי חולים, בעשייה חינוכית, ולהמשיך לשאת אליו את עיני וללמוד ממנו, למען התלמידים שאני כל כך מתגעגעת אליהם".
עד כאן ענבל. בתמונה: עידו. בזכות המכתב הזה צללתי לסיפורו ונשבר לי הלב. שנהיה ראויים לו. ובעניין טרופר, בואו ננסה להתעלם מהפוליטיקה. מהעובדה שטרופר הוא חבר במפלגה פוליטית. כי כשכתבתי לא מזמן על יונה בריף ז"ל, הפצוע הקשה ביותר של "חרבות ברזל" שנפצע ב-7 באוקטובר ונאבק על חייו כמעט 14 חודשים, התברר שטרופר היה גם שם. כל שבוע. מביא למיטתו של יונה את כל הזמרים, הסטנדאפיסטים והאמנים שביקש, ולמעלה מזה. בא לחבק, לא להצטלם.
ופעם, כשסיפרתי לו על איציק חנונא, בחור שהוא גם עיוור 100% וגם חרש 100% שמאוד רוצה לפגוש אותו, לא עבר יותר משבוע עד שקיבלתי תמונה שלהם מחובקים.
אז תעזבו פוליטיקה. תצביעו למי שאתם רוצים, זה לא קשור. רק תזכרו שמול אלה שלא הלכו ללוויות, לא ישבו ליד פצועים ואפילו לא ביקרו בניר עוז עד היום, יש כאן עוד אנשים כמו חילי טרופר. כן, אפילו בכנסת.
ענבל ביקשה ממני לפרסם את המכתב הזה. אמרו לה שאני האיש הנכון למשימה. אני חושב שהטעו אותה, כי אני לא מכיר איש "לא נכון" לצורך הזה. בסוף המכתב אוסיף כמה מילים אישיות. להלן:
"תמיד רציתי לפגוש את חילי טרופר.
הוא ואני ניהלנו בתי ספר מאוד דומים במאפייני האוכלוסיה שלהם, ספריו היו לי מקור השראה, ותפיסתו החינוכית נר לרגליי. ראינו עין בעין את הילדים השקופים כילדים הכי טובים שיש אם רק נביט עמוק לנשמתם.
בסוף פגשתי את חילי טרופר.
בנסיבות הכי קשות שאפשר לעלות על הדעת.
בני עידו, הוא אחד מהפצועים הקשים ביותר של המלחמה, נורה בראשו מירי צלף לפני שנה, ומאז מחוסר הכרה.
בתי זוהר פנתה לחילי לפני כמה חודשים וביקשה ממנו, במסגרת ביקוריו התכופים את פצועי המלחמה, לבוא לבקר גם את עידו. למחרת הוא הגיע.
מאז חילי מבקר את עידו ואותנו כמעט מידי שבוע, שולח הודעות ומתקשר, ובעיקר פועל לעזור. בשקט ובצנעה האופייניים לו כל כך, הוא הופך כל אבן, שר ורופא, ומנסה לעזור לנו להעלות למודעות את המקרה של עידו שאין בו שיקום הירואי, יש בו חייל ששוכב במיטה כבר שנה בלי להגיב כמעט, שהקריב את חייו למען כולנו, וקצת נשכח שם במיטה.
חילי מביא עד מיטתו של עידו את כל מי שחושב שיכול להשפיע ולעזור, שיראו בעיניים, אותו, אותנו, במסע הכואב כל כך.
חילי מקפיד מאז ה7/10 לכתוב על כל האנשים שעושים טוב, מפרגן לכל הפצועים הגיבורים במסע השיקום שלהם, ומעלה על נס את העם המיוחד שלנו.
לעם הזה, יש עוד תקווה בזכות אנשים ומנהיגים נדירים כמו חילי. אלה שחשוב להם קולם של האזרחים, כואבים את כאבם, ובעיקר עושים למענם. בלי אינטרסים, בלי אגו, ובלי מצלמות ותקשורת.
חילי בא אלינו ולא רק שומע. הוא מקשיב.
לפעמים גם משמש כשק אגרוף לתסכול ולכאב האין סופי, כי הוא פשוט נמצא איתנו ומכיל הכל, גם שלא הוא הכתובת.
ואין לי אפילו תמונה לצרף למילים, כי את חילי לא מעניינת התמונה עם הפצוע והמשפחה. חשוב לו שנרגיש שאנחנו לא לבד. ובזה, אין ספק שהוא מצליח.
כולי תקווה שיבוא יום, בעתיד הקרוב, ועידו יתעורר וישתקם ואוכל לחזור לחינוך, ולפגוש את חילי במקום בבתי חולים, בעשייה חינוכית, ולהמשיך לשאת אליו את עיני וללמוד ממנו, למען התלמידים שאני כל כך מתגעגעת אליהם".
עד כאן ענבל. בתמונה: עידו. בזכות המכתב הזה צללתי לסיפורו ונשבר לי הלב. שנהיה ראויים לו. ובעניין טרופר, בואו ננסה להתעלם מהפוליטיקה. מהעובדה שטרופר הוא חבר במפלגה פוליטית. כי כשכתבתי לא מזמן על יונה בריף ז"ל, הפצוע הקשה ביותר של "חרבות ברזל" שנפצע ב-7 באוקטובר ונאבק על חייו כמעט 14 חודשים, התברר שטרופר היה גם שם. כל שבוע. מביא למיטתו של יונה את כל הזמרים, הסטנדאפיסטים והאמנים שביקש, ולמעלה מזה. בא לחבק, לא להצטלם.
ופעם, כשסיפרתי לו על איציק חנונא, בחור שהוא גם עיוור 100% וגם חרש 100% שמאוד רוצה לפגוש אותו, לא עבר יותר משבוע עד שקיבלתי תמונה שלהם מחובקים.
אז תעזבו פוליטיקה. תצביעו למי שאתם רוצים, זה לא קשור. רק תזכרו שמול אלה שלא הלכו ללוויות, לא ישבו ליד פצועים ואפילו לא ביקרו בניר עוז עד היום, יש כאן עוד אנשים כמו חילי טרופר. כן, אפילו בכנסת.