מפה אילמת, רק של שכבת הכבישים של מערב אסיה, יכולה לספר הרבה דברים.
במפה כאן אפשר לזהות בנקל חמש ערי בירה, את קו החוף של הים התיכון, את קו החוף של הכינרת, את דלתת הנילוס, את היישוב ואת המדבר.
אמנם אין לנו את הגבולות של המדינות במרחב, כל מדינה עדיין מאופיינת בפריסת הכבישים שלה. איפה גרים, איפה השטחים הפתוחים, איפה יש מרחב חקלאי פורה, ואיפה יש שטחים ריקים מאדם.
אפשר להרחיב עוד ועוד, אבל אני אתן לכם להתרשם לבד.
מצליחים לזהות ערים ועיירות?
במפה כאן אפשר לזהות בנקל חמש ערי בירה, את קו החוף של הים התיכון, את קו החוף של הכינרת, את דלתת הנילוס, את היישוב ואת המדבר.
אמנם אין לנו את הגבולות של המדינות במרחב, כל מדינה עדיין מאופיינת בפריסת הכבישים שלה. איפה גרים, איפה השטחים הפתוחים, איפה יש מרחב חקלאי פורה, ואיפה יש שטחים ריקים מאדם.
אפשר להרחיב עוד ועוד, אבל אני אתן לכם להתרשם לבד.
מצליחים לזהות ערים ועיירות?
מפת תוצאות הבחירות בגרמניה ב-2021, מול התוצאות ב-2025.
שימו לב להלך הרוח תרבותי שעובר שם. מזרח גרמניה, שאוחדה עם מערב גרמניה ב-1990, עוברת תהפוכה תרבותית-פוליטית משמעותית. עד 1990 היתה זו פוליטיקה סוציאליסטית, בחסות בריה"מ, וכיום (יותר מ-30 שנה אחרי) היא מאופיינת בפוליטיקה ימנית מאוד (וי"א קיצונית). מה שנקרא "מטוטלת פוליטית".
גבולות מזרח גרמניה יושבות אחת לאחת למחוזות שהביאו להצלחת מפלגת ה-AfD, מה שמעיד על איחוד תרבותי-פוליטי גרמני שלא הושלם עד לימינו אנו.
שימו לב להלך הרוח תרבותי שעובר שם. מזרח גרמניה, שאוחדה עם מערב גרמניה ב-1990, עוברת תהפוכה תרבותית-פוליטית משמעותית. עד 1990 היתה זו פוליטיקה סוציאליסטית, בחסות בריה"מ, וכיום (יותר מ-30 שנה אחרי) היא מאופיינת בפוליטיקה ימנית מאוד (וי"א קיצונית). מה שנקרא "מטוטלת פוליטית".
גבולות מזרח גרמניה יושבות אחת לאחת למחוזות שהביאו להצלחת מפלגת ה-AfD, מה שמעיד על איחוד תרבותי-פוליטי גרמני שלא הושלם עד לימינו אנו.
היפותטית, ביום שיגיע האיחוד בחצי האי הקוריאני, באותו סגנון כמו בגרמניה, אז אפשר לצפות מראש שהאזרחים מצפון-קוריאה יפנו לפוליטיקה ימנית ואף קיצונית. מה שיוביל למתיחות חריפה מול יפן (לא התנצלה עד היום על הפגיעה באוכלוסיה הקוריאנית עד היום), או מול סין (שתמכה בשושלת קים ובקומוניזם במדינה)
ההתיישבות הישראלית בסיני.pdf
4.8 MB
לבקשת רבים, הכנתי מצגת על ההתיישבות הישראלית בסיני בגרסת PDF, לתפוצה נוחה
בן-ציון מקלס - גיאו-אנליסט
Photo
לפני שבועיים עלו דיווחים בכלי התקשורת על כוונה ישראלית להתכונן לתקיפה על אתרי הגרעין באיראן בקרוב.
בעקבות הדיווחים דיברתי כאן על המתקן בפורדו.
האתר השני שעולה הרבה בכותרות הוא מתקן הגרעין בנתנז.
האתר החל להיבנות בשנת 2000 ותפקידו להעשיר אורניום לרמה צבאית.
המתקן מוגן על ידי מספר אמצעי הגנה הכוללים, גידור במספר רמות, סוללות הגנה אוויריות לטווחים שונים, וגם שימוש בתת-קרקע.
מה שלא רואים היום, אלו הם האולמות התת-קרקעיים בהם מוצבים הקסקדות של אלפי צנטריפוגות. בצילום מ-2003 ניתן עוד לראות את אותם אולמות.
ב-2010 נחשף כי לפי מקורות זרים, ישראל ביצעה מתקפת סייבר ע"י שהשתילה "תולעת" בשם "סטקסנט" במערכת המחשוב של הצטירפוגות. "תולעת" נכנסה למערכת הבקרה התעשייתית ובכל גרמה לנזק לפעילות העשרה ולפגיעה פיזית בצנטריפוגות.
ב-2021 התרחש פיצוץ במתקן, ומפעל המקושר לצנטרפוגות נפגע משמעותית. (בהגדלה)
במקביל משנת 2021, החלו עבודות להקמת מתקן תת-קרקעי גדול דרומית למתקן להעברת פעילות העשרה למקום מוגן יותר עם מסלע של עשרות מטרים ו-4 פתחים.
חשוב שתכירו
33.7245555, 51.7255516
https://maps.app.goo.gl/akdQ2n7JbCJXkabM9?g_st=ac
בעקבות הדיווחים דיברתי כאן על המתקן בפורדו.
האתר השני שעולה הרבה בכותרות הוא מתקן הגרעין בנתנז.
האתר החל להיבנות בשנת 2000 ותפקידו להעשיר אורניום לרמה צבאית.
המתקן מוגן על ידי מספר אמצעי הגנה הכוללים, גידור במספר רמות, סוללות הגנה אוויריות לטווחים שונים, וגם שימוש בתת-קרקע.
מה שלא רואים היום, אלו הם האולמות התת-קרקעיים בהם מוצבים הקסקדות של אלפי צנטריפוגות. בצילום מ-2003 ניתן עוד לראות את אותם אולמות.
ב-2010 נחשף כי לפי מקורות זרים, ישראל ביצעה מתקפת סייבר ע"י שהשתילה "תולעת" בשם "סטקסנט" במערכת המחשוב של הצטירפוגות. "תולעת" נכנסה למערכת הבקרה התעשייתית ובכל גרמה לנזק לפעילות העשרה ולפגיעה פיזית בצנטריפוגות.
ב-2021 התרחש פיצוץ במתקן, ומפעל המקושר לצנטרפוגות נפגע משמעותית. (בהגדלה)
במקביל משנת 2021, החלו עבודות להקמת מתקן תת-קרקעי גדול דרומית למתקן להעברת פעילות העשרה למקום מוגן יותר עם מסלע של עשרות מטרים ו-4 פתחים.
חשוב שתכירו
33.7245555, 51.7255516
https://maps.app.goo.gl/akdQ2n7JbCJXkabM9?g_st=ac
במפה הטופוגרפית שהכנתי אפשר להבחין בבירור את תפרוסת האוכלוסיה בכל מדינת סוריה.
ישנם מספר מרכזי ערים הפרוסים לאורך המרחב המערבי - קו חלב-דרעא, המורכבת מאוכלוסיה מוסלמית-סונית ברובה.
אזור החוף המתוחם על ידי הערים לטקיה וטרטוס ורכס הרים המורכבת מאוכלוסיה מוסלמית-עלוואית ברובה.
אורך נהר פרת, החוצה את סוריה מצפון ועד לדרום מזרח, הפך לאזור גבול בין אזורים שבשליטת הכורדים מצד צפון, ומוסלמים-סונים מצד דרום. על גדות הנהר ישנם מספר ערים כאשר כולם, למעט א-רקה, תחת שליטת השלטון המרכזי בהנהגת הנשיא אחמד א-שרע.
האוכלוסיה הדרוזית מתרכזת במרחב דרום סוריה, בייחוד אזור א-סוידא, ועליה נרחיב כעת
ישנם מספר מרכזי ערים הפרוסים לאורך המרחב המערבי - קו חלב-דרעא, המורכבת מאוכלוסיה מוסלמית-סונית ברובה.
אזור החוף המתוחם על ידי הערים לטקיה וטרטוס ורכס הרים המורכבת מאוכלוסיה מוסלמית-עלוואית ברובה.
אורך נהר פרת, החוצה את סוריה מצפון ועד לדרום מזרח, הפך לאזור גבול בין אזורים שבשליטת הכורדים מצד צפון, ומוסלמים-סונים מצד דרום. על גדות הנהר ישנם מספר ערים כאשר כולם, למעט א-רקה, תחת שליטת השלטון המרכזי בהנהגת הנשיא אחמד א-שרע.
האוכלוסיה הדרוזית מתרכזת במרחב דרום סוריה, בייחוד אזור א-סוידא, ועליה נרחיב כעת
דרום סוריה מאופיינת בריכוז גבוה של המיעוט הדרוזי במדינה. תפרוסת היישובים בעלי רוב דרוזי נמצאת במרחב ג'בל א-דרוז - והגדולה שבהם א-סוידא, וכן גם מספר כפרים באזור החרמון הסורי - הגדולה שבהם חד'ר.
אתמול, מדינת ישראל הצהירה על מדיניות גאו-פוליטית רשמית - כל המרחב שנמצא דרומית לדמשק יהיה מפורז מצבא סוריה החדש.
במקביל, כוחות דרוזים רבים במרחב א-סוידא הכריזו על הקמת הגוף הצבאי "המועצה הצבאית של א-סוידא", המאגדת את כל הכוחות הדרוזים המזוינים המתנגדים לשלטון החדש.
למעשה, התיאום בין שתי ההודעות הללו מעידות על פריסת חסות ישראלית להגנת המיעוט הדרוזי בסוריה.
נכון להיום, לישראל יש חסות ישירה על הכפרים הדרוזים באזור החרמון. אבל כפי שאתם רואים במפה הזאת, יש מרחק של יותר מ-50 ק"מ בין השליטה הישראלית באזור החיץ לבין ג'בל א-דרוז. ולכן ישראל דרשה פירוז מוחלט של המרחב בעל רוב מוסלמי-סוני בקו דמשק-דרעא.
אתמול, מדינת ישראל הצהירה על מדיניות גאו-פוליטית רשמית - כל המרחב שנמצא דרומית לדמשק יהיה מפורז מצבא סוריה החדש.
במקביל, כוחות דרוזים רבים במרחב א-סוידא הכריזו על הקמת הגוף הצבאי "המועצה הצבאית של א-סוידא", המאגדת את כל הכוחות הדרוזים המזוינים המתנגדים לשלטון החדש.
למעשה, התיאום בין שתי ההודעות הללו מעידות על פריסת חסות ישראלית להגנת המיעוט הדרוזי בסוריה.
נכון להיום, לישראל יש חסות ישירה על הכפרים הדרוזים באזור החרמון. אבל כפי שאתם רואים במפה הזאת, יש מרחק של יותר מ-50 ק"מ בין השליטה הישראלית באזור החיץ לבין ג'בל א-דרוז. ולכן ישראל דרשה פירוז מוחלט של המרחב בעל רוב מוסלמי-סוני בקו דמשק-דרעא.
נכון לעכשיו, לישראל יש היכולת לדרוש ואף לאיים על כל אפשרות של נוכחות צבאית של השלטון של א-שרע, וכך ליצור את הקשר ולפרק מדינית את סוריה לגורמים. אבל זה יהיה שאלה של זמן עד שהגיבוי הטורקי של א-שרע יגיע וישראל תעמוד למבחן. הרי בינתיים הנשיא א-שרע הולך לבקר בקרוב בירדן, והאיום הישראלי יהיה בדיונים שם.
האם נראה שריון ישראלי בדרעא? נצטרך להמתין ולראות
האם נראה שריון ישראלי בדרעא? נצטרך להמתין ולראות
לדעתי, אחד הפספוסים בנסיגה מלבנון הוא אי-ההישארות בתל אלעויצ'ה, מעל לכפר כלא. הנקודה עלתה ברשימה שעלתה בערוץ אלמנאר המקושר לחזבאללה, אך לבסוף הוא לא נותר ברשימה הסופית של צה"ל.
זו אחת הנקודות המשמעותיות שנמצאות בסמוך לגבול, ויש לה יכולת שליטה על כל צפון החולה, עמק עיון, והליטאני. ניתן לתצפת ממנה לעבר קרית שמונה, מטולה ויישובי מקורות הירדן.
בצילום הפנורמה שנשלח אלי מאותה נקודה לעבר צפון החולה והחרמון, ניתן להיווכח על הפספוס הזה. אפשר לזהות בקלות את מטולה והריסות כפר כלא מתחת לתל.
זו אחת הנקודות המשמעותיות שנמצאות בסמוך לגבול, ויש לה יכולת שליטה על כל צפון החולה, עמק עיון, והליטאני. ניתן לתצפת ממנה לעבר קרית שמונה, מטולה ויישובי מקורות הירדן.
בצילום הפנורמה שנשלח אלי מאותה נקודה לעבר צפון החולה והחרמון, ניתן להיווכח על הפספוס הזה. אפשר לזהות בקלות את מטולה והריסות כפר כלא מתחת לתל.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
תיעוד יח"צני של הפעלת שופל לפינוי הריסות בשכונה סעודית במערב רפיח (תודה לידיד הערוץ MiddleEastBuka על המציאה).
מה שמעניין הוא הכיתוב על השופל בשפה העברית. הכיתוב הודפס הפוך וכתוב כך:
"הבשורה הפנימית
אבו דקח ובניו"
נראה כי לראשונה יכול להיות שיש ציוד או חברות קבלן ישראליות שהועברו לרצועה לפינוי ההריסות שם
מה שמעניין הוא הכיתוב על השופל בשפה העברית. הכיתוב הודפס הפוך וכתוב כך:
"הבשורה הפנימית
אבו דקח ובניו"
נראה כי לראשונה יכול להיות שיש ציוד או חברות קבלן ישראליות שהועברו לרצועה לפינוי ההריסות שם
לאחר התייעצות קלה, קיים סיכוי גבוה שזה ציוד שנמצא בעזה כבר תקופה ארוכה - עוד מלפני המלחמה, ופשוט לא טרחו להוריד כיתובים בעברית
חזרה למצרים.
ישראלים ותיקים מכירים את בסיס אום חשיבה בסיני, שעד לנסיגה ב-1979 שימש את יחידות הבקרה והמודיעין האלקטרוני הישראליים באמצעות האנטנות הגבוהות שהוצבו שם.
הבסיס הועבר למצרים לאחר הנסיגה, ולא ניכר שעשו שינויים מבניים בשטח.
זה השתנה ב-2016 כאשר הצבא המצרי בנה את מה שנראה כמפקדה צבאית ראשית האמונה על מרחב מערב סיני. בניית המפקדה התנהלה כשלוש שנים ואף סללו עבורה שדה תעופה חדש וגדול "אל-פירוז".
מדובר על בסיס משמעותי מבחינת גודלו והיקפו.
אין הרבה מידע עליו, אבל הוא חלק מהפיתוח הצבאי של מצרים בסיני, וצריך להמשיך לשים עין שם.
30.2243419, 33.0121233
https://maps.app.goo.gl/mUSKT2QCP5T9Ycdp7?g_st=ac
ישראלים ותיקים מכירים את בסיס אום חשיבה בסיני, שעד לנסיגה ב-1979 שימש את יחידות הבקרה והמודיעין האלקטרוני הישראליים באמצעות האנטנות הגבוהות שהוצבו שם.
הבסיס הועבר למצרים לאחר הנסיגה, ולא ניכר שעשו שינויים מבניים בשטח.
זה השתנה ב-2016 כאשר הצבא המצרי בנה את מה שנראה כמפקדה צבאית ראשית האמונה על מרחב מערב סיני. בניית המפקדה התנהלה כשלוש שנים ואף סללו עבורה שדה תעופה חדש וגדול "אל-פירוז".
מדובר על בסיס משמעותי מבחינת גודלו והיקפו.
אין הרבה מידע עליו, אבל הוא חלק מהפיתוח הצבאי של מצרים בסיני, וצריך להמשיך לשים עין שם.
30.2243419, 33.0121233
https://maps.app.goo.gl/mUSKT2QCP5T9Ycdp7?g_st=ac
תקיפה ישראלית באזור רכס א-שערה סמוך לדרום הבקאע בלבנון.
יש דיווחים על שני הרוגים
יש דיווחים על שני הרוגים
בלילה האחרון דווח ואף אושר מפי דובר צה"ל, על תקיפות חה"א נגד מטרות בדרום סוריה, על קו דמשק-דרעא.
כמו כן, היה תמרון קרקעי מקומי צפונית לקניטרה, בשטח שכבר יד בו אחיזה של צה"ל.
החשש הישראלי, מאז נפילת משטרו אסד, הוא שימוש בדרום סוריה כשטח התבססות לכוחות אסלאמיסטים-סונים (בשונה מכוחות איסלאמיסטים-שיעים) בגיבוי המשטר החדש.
יו"ר ועדת החוץ והבטחון, ח"כ אדלשטיין, הביע חשש מהתעצמות של החמאס ב"זירה נוספת", ואפשר להעריך שמדובר בסוריה.
במידה וישראל תרצה לבצע קישור ישיר עם הדרוזים בא-סוידא, שכולל פירוז דרום סוריה מכוחות צבא סוריה החדש, זה יגרור מעין הכרזת מלחמה. לא יהיה ניתן לדעת לאן זה יקח אותנו (טורקיה?).
טרם ראינו זאת הלילה
כמו כן, היה תמרון קרקעי מקומי צפונית לקניטרה, בשטח שכבר יד בו אחיזה של צה"ל.
החשש הישראלי, מאז נפילת משטרו אסד, הוא שימוש בדרום סוריה כשטח התבססות לכוחות אסלאמיסטים-סונים (בשונה מכוחות איסלאמיסטים-שיעים) בגיבוי המשטר החדש.
יו"ר ועדת החוץ והבטחון, ח"כ אדלשטיין, הביע חשש מהתעצמות של החמאס ב"זירה נוספת", ואפשר להעריך שמדובר בסוריה.
במידה וישראל תרצה לבצע קישור ישיר עם הדרוזים בא-סוידא, שכולל פירוז דרום סוריה מכוחות צבא סוריה החדש, זה יגרור מעין הכרזת מלחמה. לא יהיה ניתן לדעת לאן זה יקח אותנו (טורקיה?).
טרם ראינו זאת הלילה
בן-ציון מקלס - גיאו-אנליסט
עוד יומיים הערוץ יציין שנה ראשונה מאז שנפתח ב-25 בפברואר, 2024. זו תהיה הזדמנות מצוינת לסשן שאלות ותשובות. בקישור כאן יהיה לכם תיבה שאלות שבו אתם יכולים לשאול אותי כל דבר ואענה עליהם בסשן מיוחד בלייב. https://ngl.link/bentzionmacales
לצערי, את הסשן של ה"שאלות-תשובות" אאלץ לדחות עד שהגרון שלי יחליט שהוא זורם עם זה
גאו-לוקציה שלי של מיקום תקיפת הרכב מוקדם יותר היום על כביש אלהרמל-אלקצר, בצפון-מזרח לבנון.
דווח על הרוג אחד ופצוע אחד.
לא עשיתי אחד כזה כבר הרבה זמן. Still got it!
גאו-לוקציה:
📍 34.4643153, 36.4298681
https://maps.app.goo.gl/enoVccUGZPREArut5?g_st=ac
דווח על הרוג אחד ופצוע אחד.
לא עשיתי אחד כזה כבר הרבה זמן. Still got it!
גאו-לוקציה:
📍 34.4643153, 36.4298681
https://maps.app.goo.gl/enoVccUGZPREArut5?g_st=ac