נתניהו,
חושב שתוכל לברוח ולמרוח?
ועדת חקירה ממלכתית - תקום.
איתך, או בלעדיך.

בממשלה שמכירה באחריותה על האסון שהיא נושאת באחריות לו, לעולם לא היה מוטל על שרת התחבורה לנהל את טקס הזיכרון הממלכתי לשבעה באוקטובר, אלא על שר התרבות שהיה מקים ועדת היגוי משותפת עם אנשי העוטף והמשפחות השכולות.

בממשלה שמכירה בגודל הכאב והאובדן, שרת התחבורה ושר המורשת, לא היו מעזים להתווכח על קרדיט בנוגע לטקסי יום השנה לשבעה באוקטובר.

בממשלה שהייתה לה קצת יושרה, היו דואגים שעד השבעה באוקטובר 2024, שנה לאסון, יתקיימו בחירות, ויוחזר האמון בין העם לנבחריו.

בממשלה הזו - אין לקיחת אחריות, אין הבנה לכאב והאובדן, אין יושרה, וכנראה שאין גם בושה.

רק לאחרונה נפגשתי עם קרן מונדר, שסיפרה לי כמה היא מחכה ודואגת לאבא אברהם, ועל כך שהיא בטוחה שכשישוב, לא יפסיק לדאוג לכל שאר החטופים והחברים מניר עוז.

אברהם ז״ל כבר לא יגיע לכיכר החטופים, לא ישוב בחיים לחיק משפחתו, וכך גם חיים פרי, יורם מצגר, נדב פופלוול, אלכס דנציג ויגב בוכשטב - כולם נחטפו בחיים, וסיימו את חייהם בשבי באופן אכזרי כל כך.

6 פנים ושמות שמסמלים הבוקר את שעון החול שאוזל, את גודל האחריות לעשות הכל כדי להשיב את שאר החטופים הביתה, וכדי שמי שעוד בחיים - יחזרו בחיים.

שולח חיזוק לכוחות צה״ל ושב״כ שממשיכים לפעול בתעוזה למען המטרה הקדושה של השבת החטופים הביתה.

ראש הממשלה,
‏הדרך שבה נציין את יום השנה לטבח השבעה באוקטובר לא יכול להיקבע לא על ידי, לא על ידך ולא על ידי השרה רגב.
‏את אופי היום הזה צריכים לקבוע אלו שחוו על בשרם את התופת: תושבי היישובים בנגב המערבי, החטופים ומשפחותיהם, משפחות החללים, והפצועים.

‏עוד לא מאוחר להתעורר ולעשות את הדבר הנכון - להעביר את ניהול הטקס לשר התרבות, להקים ועדת היגוי משותפת עם ראשי קהילות הנגב המערבי והמשפחות השכולות, ולהקשיב להם. פשוט להקשיב לפני שמחליטים.

‏זה לא שלך, זה קודם כל שלהם.

הטקס לציון שנה לטבח השבעה באוקטובר - שייך לעם ולא לממשלה.
‏ממשלת ישראל טרם קיבלה על עצמה את האחריות לאסון הנורא בתולדותינו ולא מגלה את הרגישות הנדרשת לאופן הנכון בו נדרש לנהוג בשנה ייחודית וכואבת זו.

‏נוכח המשך הלחימה ורגישות התקופה, הצעת הנשיא לערוך טקס ממלכתי וצנוע, בשיתוף משפחות הנרצחים, הנופלים והחטופים - היא ההצעה הנכונה לאומית, והצודקת מוסרית.

חיילי המילואים מתפקדים כבר קרוב לשנה באופן מעורר השראה.
ביומיים האחרונים איבדנו ארבעה מהם, עם חלומות גדולים, עם חיים שלמים ששמו בהמתנה, ולעולם לא ישובו.

אני משתתף בצער משפחותיהם של רס״ל (מיל׳) אביתר עטואר, רס״ל (מיל׳) דניל פצ׳ניוק, רס״ל (מיל׳) ניתאי מיטודי, רס״ם (מיל׳) יניב יצחק אורן.

יהיו זכרם, אומץ ליבם ורוח ההתנדבות שלהם - נצורים בליבנו.

חברי הממשלה - תתעוררו.
בואו לצפון, תרגישו על בשרכם את כאב התושבים.

לפעמים צריך להגיד גם את המובן מאליו.
בצה״ל כולו, ובפרט בחטיבות המילואים, משרתים חיילים מכל חלקי העם ומכל קשת העמדות הפוליטיות. אנשי הציונות הדתית הם חלק בלתי נפרד מצה״ל, הם פועלים לפי ערכי צה״ל, והם גאווה גדולה עבורנו כמו כל הלוחמים והחיילים שלנו.

יום השנה לשבעה באוקטובר יהיה יום כואב, פוצע וגם יום של תקווה לאור גילויי הגבורה שראינו ביום הזה וממנו.
הממשלה צריכה לתמוך בהצעת הנשיא, ולהביא לטקס ממלכתי מכבד ומאחד. עוד לא מאוחר.
מה שמציע חנוך דאום, הוא המינימום שחייבת לעשות הממשלה, כדי למנוע ריב ומדון, כדי שנעסוק במה שחשוב באמת - בזיכרון, בגבורה, ובמשימות שלנגד עינינו: השבת חטופינו, השבת תושבינו, הבסת והחלפת החמאס, והחלמת החברה שלנו.

ראש הממשלה,
‏הצבת היעד של החזרת תושבי הצפון כ״יעד ראשון במעלה״ זו אכן לא סתם אמירה או סיסמה - זה שקר.
‏לא הסכמת להכניס אותו למטרות המלחמה, מנעת דיון על הסטת המשאבים צפונה במשך חודשים ארוכים, ובעיקר - מרחת את הזמן.
‏גם כעת, אתה ממשיך להיות מנותק מהתושבים, מגיע שוב ושוב לצפון ולא פוגש אותם או את ראשי הרשויות שלהם.
‏התוצאה היא עוד שנה אבודה בצפון, עשרות אלפי פליטים בארצם ואלפי ילדים שיתחילו ביום ראשון עוד שנת לימודים הרחק מהבית.
‏אפשר אחרת, ויהיה אחרת.

טוב עשו מארגני טקס המשפחות שגילו אחריות וממלכתיות, בניגוד לממשלה ולראש הממשלה שממשיכים לדרוס ולפעול בלי מנהיגות, ובלי רגישות.

רצח חטופינו מביא אותנו לעוד בוקר קשה וכואב, ויחד עם כל עם ישראל אני מבקש לחבק את המשפחות שקיבלו את הבשורה הקשה מכל ולחזק את צה״ל וכוחות הביטחון בהמשך עשייתם.

מולנו רוצחים מתועבים, בראשם סינוואר, ודינם אחד - מוות. הם שהביאו למותם של חטופינו.

אך לצערי, שלא כמו לוחמינו שמחרפים את נפשם במאמצי לחימה וחילוץ - יש מי שלא עשו הכל כדי למנוע את המוות הזה.
ראש הממשלה נתניהו מהסס, מפחד ומשחק על זמן משיקולים פוליטיים במקום לפעול. משחק שעולה בחיי אדם.

ראש הממשלה צריך להגן על החטופים ועל אזרחי ישראל - ולא על הקואליציה שלו הנשלטת על ידי קיצוניים.

החטופים מתים, ילדי הצפון גולים, והחברה הישראלית מתפרקת.

הבוקר הזה תלמידינו יוצאים לבתי הספר, והציבור צריך לצאת לרחוב. הגיעה העת להחליף את ממשלת הכישלון המוחלט.

צאו להפגין.

אני מבקש להביע תנחומים ולחבק את משפחותיהם של אנשי כוחות הביטחון שנפלו הבוקר במשמרתם, בפיגוע הרצחני בתרקומיא.

הטרור שוב מרים את ראשו ומחייב אותנו להמשיך ולפעול בנחישות ובלי פשרות מול מבקשי רעתנו, ביו״ש, בעזה, בלבנון ובכל מקום.
אני מחזק את חיילי צה״ל, שוטרי משטרת ישראל ואנשי השב"כ שפועלים כל העת כדי להבטיח את ביטחוננו.
יחד נעמוד מול הטרור - ויחד ונוכל לו.

הגיע הזמן לצאת מהבית.

הערב, מאות אלפים יצאו מהבית כדי לומר למשפחות החטופים - אנחנו איתכם.
עם ישראל חזק, חפץ חיים, ונוטע בי תקווה יום-יום, גם ברגעים הקשים ביותר, שבסוף ננצח.

עוד יום שבו תושבי הצפון מרגישים על בשרם את הכישלון המוחלט שהביאה עלינו הממשלה הזו.

‏ראש הממשלה,
‏תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם בזכות מצגות וקמפיינים נוצצים, אלא במעשים אמיצים. הגיע הזמן לשים סוף להססנות ולהחליט להשיב אותם הביתה. או בהסדרה, או במלחמה.

‏הגיע הזמן שתניח את המפתחות. אתה לא מסוגל.

ח״כ אלון שוסטר, חבר קיבוץ מפלסים, שבשבעה באוקטובר נלחם בגבורה על הבית שלו, הוא פטריוט ישראלי שנאבק על הבית של כולנו.
‏הקריאות המכוערות שהופנו נגדו היום כשדיבר מדם ליבו, מייצגות קומץ קיצוניים, שלא יכתיב לנו את הדרך.
‏נמשיך להיאבק למען השבת החטופים וניצחון אמיתי, ונמשיך ללכת בדרך של אחדות וממלכתיות בגאווה.
‏בלעדיהן - לא נוכל לאויבינו.

אסור היה להגיע לכך שנשיא בית המשפט העליון לא ממונה באופן תקדימי.
‏האחריות לא לגרור את מדינת ישראל למשבר חוקתי בכלל, ובעת מלחמה בפרט, מוטלת על ראש הממשלה ועליו לוודא שהחוק מכובד, ופסיקת בג"ץ מתקיימת.
‏בלי אבל, בלי אולי, וללא דיחוי.

‏אם שר המשפטים חושב שזו העת למלחמות על שיטת הסיניורטי במקום בחמאס הדבר מעיד על סדר עדיפות לקוי ועל כך שהוא וראש הממשלה לא למדו דבר מהמקום הנמוך אליו הגענו ערב המלחמה.
‏כדאי ששר המשפטים יממש את הנדרש בצו בית המשפט ושיכנס את הוועדה לבחירת שופטים או שיניח את המפתחות, ויתפטר.

נפגשתי היום עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בוושינגטון.

‏הודיתי לו על מעורבותו העמוקה של הממשל גם בימים אלו במאמצים להשבת החטופים,
‏וציינתי כי יש למתווה להשבת החטופים שעל השולחן תמיכה נרחבת הן בכנסת והן בציבור הישראלי, וכי לנתניהו תהיה גם רשת ביטחון פוליטית להעבירו.

‏לצד זאת הדגשתי, כי לאחר חודשים שבהם חמאס לא קיבל את המתווה, מצופה מהעולם שייתן גיבוי לישראל להגביר את הלחץ האזרחי והצבאי בעזה - זה מה שהביא את עסקת החטופים הראשונה, וזה גם מה שיזרז את הכרעת חמאס.

נפגשתי הערב בפריז עם ראש ממשלת קטאר מוחמד אל תאני, יחד עם נציגים ממשפחות החטופים ונשיא הקונגרס היהודי העולמי רון לאודר.

‏שוחחתי עם ראש ממשלת קטאר על הצורך המוסרי וההומניטרי הדחוף לקדם מתווה להשבת חטופים וכן על דרכים לקידום היציבות האזורית.