מאות אוהלים של פטריוטים שנאבקים על הבית.
הגעתי הבוקר לגן סאקר לחזק אותם.
מי שחושב שאפשר יהיה לעצור את הנחישות שלהם - יתבדה.

צילום: אלעד מלכה

זה יום עצוב. ערב תשעה באב – ופנינו לתהום. ומה שעצוב יותר מהכל, הוא שיש רוב בכנסת, ואני אומר זאת מידיעה, שלא רוצה את התוצאה הזאת ואת התוצאה שתביא ההצבעה הזו.
והרוב הגדול הזה, שבוי בידיהם של קיצוניים בקואליציה, שורפי האסמים המודרנים.

יש פה מי שחושבים שאנחנו במלחמה – והם רוצים לנצח. יש שרוצים להכניע ולהכריע. אבל הדבר החמור יותר הוא שיש פה רוב שלא רוצה בכך - ושותק. רוב שבוחר בפוליטיקה על חשבון מדינת ישראל.

אומרים שכשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים. אנחנו בסערה בלב ים.
זה הזמן שבו צריכים החזקים להתגלות. אם לא יימצאו ארבעה כאלו בקרב הקואליציה, מדינת ישראל תיסחף להמשך הטלטלה.

הצבעה בעד ההצעה היום – היא פגיעה בצה״ל, היא פגיעה בביטחון המדינה, בכלכלת המדינה ובכיס של כל אזרח ואזרחית, היא המשך קריעה של החברה הישראלית.

מי שיצביע בעד – ירשם בדברי הימים של הכנסת, לא רק כמי שנתן את ידו לפגיעה בדמוקרטיה, אלא כמי שבחר בפוליטיקה מעל לחברה הישראלית.

כל חבר כנסת שירים את ידו בעד הצעת החוק כפי הזו מוסיף עוד לבנה בחומת השנאה, חופר עוד כמה ס״מ בבור העמוק שאליו אנו מדרדרים.

זהו יום קשה. שורפי האסמים ומרעילי הבארות ניצחו – מדינת ישראל הפסידה.

רוב בכנסת שרוצה בהסכמות – הוכנע בידי חברי כנסת קיצוניים שהחליטו לשנות את תעודת הזהות שלנו, שרוצים לדרדר אותנו לתהומות של שנאה, לפצל אותנו, לשסות איש ברעהו.

מי שחושב שהוא ניצח היום, יגלה בקרוב שזו הייתה טעות קשה לכולנו. האחראי הישיר הוא ראש הממשלה. הוא העדיף את הצרכים הפוליטיים של בן גביר ואת הגחמות של לוין, על פני המיצוב המדיני של ישראל, על ביטחון ישראל, על החברה הישראלית ועל הדמוקרטיה הישראלית.

מי שראה את שר הביטחון מתחנן לשר המשפטים – מבין עד כמה למדינת ישראל דרוש בעת הזו מבוגר אחראי. ככה לא מנהלים מדינה - נתניהו כשל והממשלה הזו כולה היא כישלון מהדהד.

מולנו סכנה ברורה ומיידית: המשך חקיקה דורסנית – מינוי שופטים פוליטיים, התגברות, פגיעה בשומרי הסף והדחת היועמ"שית.
מאות אלפי פטריוטים ברחבי הארץ, שיוצאים ומפגינים – הם הכוח, ורוב עם ישראל שרוצה ברפורמה בהסכמה, הוא העוצמה שלנו מול הסכנה הזו.
ברגע הקשה הזה, הכל נראה שחור – אבל ההתעוררות והעמידה האזרחית, הן התקווה.

אני אדם למוד קרבות, ואני אומר לכם היום – גם אם הפסדנו בקרב, במערכה הכוללת ננצח כולנו. ננצח כחברה אחת חזקה. לא צד כזה או אחר, כולנו ביחד, נחזיר את מדינת ישראל למסלול.
אין לנו מנדט להתייאש – זה הזמן להמשיך ולהיאבק למען המדינה שלנו ועתידנו המשותף.

נעשה הכל כדי להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן. זה יקרה. כל מה שעבר כאן - יבוטל, ויימחק מספר החוקים. במוקדם או במאוחר.

אי אפשר לטשטש את המצב - מדינת ישראל צריכה לרפא את עצמה מבפנים, אף אחד לא יכול לרפא אותה מבחוץ. זה רק אנחנו, בכוחנו ובנחישותנו.

מסר ממני אליכם ערב תשעה באב.

ח״י בשביל ישראל - הסיור התשיעי.
הפעם, בדרום השרון (וגם סגירת מעגל קטנה עם ארץ נהדרת😉).

לא מוותרים על המדינה, גם בשבוע ה-30. הערב בראש העין.

רפורמת נפש אחת, שיצאה לדרך בתקופתי כשר הביטחון בהובלת אגף השיקום, ממשיכה להתקדם – שלב אחרי שלב.

יש לנו אמצעים מתקדמים יותר מאי פעם, יש לנו שיתופי פעולה פורצי דרך, אבל אין ולא יהיה לנו תחליף – לאנשים.

היום, הובא לאישור נדבך נוסף מתוך שורה של עשרות פעולות שנעשו לשיפור חייהם ורווחתם של פצועי צה״ל: מעיגון הסדר מבחן ההכנסה, שיאפשר ליותר נכי צה״ל לעבוד ולהתפרנס בכבוד, דרך הגדלת התמלוגים והתאמתם לצורכי הנכים, דרך שיפור השירות בוועדות הרפואיות והליווי ההדוק יותר של צה״ל. כל אלו, הם הדרך שלנו להגיד לכל המשרתים, לא רק לאלו שנפצעו – עם ישראל מאחוריכם.

יש עוד כברת דרך ארוכה, ייקח עוד שנים, ולעולם יהיה במה להשתפר – אבל מרגש לראות את ההתקדמות. אין רפורמה צודקת מזו, ואין נושא ראוי מזה, לסיים את מושב הכנסת הקשה הזה, בכל זאת עם קצת תקווה.

בימים בהם השירות בצה״ל וערך השירות כולו נמצאים בלב הדיון הציבורי – עלינו לומר את המובן מאליו: מחויבותם של המשרתים לביטחון המדינה, לא נמדדת ולעולם לא תימדד בכסף. גם אם יעלו את דמי הקיום, צה״ל הוא צבא העם, ונכונותו של אדם לסכן את חייו ואף להקריבם אם יידרש לכך, או להיפצע ולחיות חיים שלמים עם הפציעה, נובעת קודם כל מהאמונה שלו במדינה ובדרכה.

דווקא בימים האלו, המסר שכדאי שנשלח מכאן, אני מאמין שגם בשם כל פצועי צה״ל, הוא שחייבים להמשיך לשרת, שחייבים למצוא את הדרך שכל האוכלוסיות ישרתו את המדינה, שחייבים לשמור על האתוס המשותף שלנו ועל צבא העם. אין לנו דרך אחרת לשרוד בשכונה הזו.
מול כל סימני השאלה, עלינו לשים סימן קריאה אחד, חד וברור – צה״ל חייב להישמר כצבא העם.

צילום: תומר נויברג/פלאש90

מנהיגות צופה פני עתיד.

ציינו השבוע 100 שנים להולדתו של ראש הממשלה והנשיא לשעבר שמעון פרס ז״ל, האיש שממנו למדתי לעולם לא להפסיק להסתכל אל העתיד.

בפגישתנו האחרונה, חודש לפני מותו, פרס עוד היה עסוק בחזון שלו לישראל עשור קדימה – כך עשה במדיניות הביטחון החשאית שהוביל, כך פעל בשדה המדיני וכך פעל כנשיא עבור הדורות הבאים.
פרס היה מי שלימד אותי על הקריירה שאחרי הקריירה, שתמיד צריך להסתכל לא רק לעבר היעד הבא, אלא לעבר העתיד הלאומי.

בימים האלו, חזון הצופה פני עתיד חסר לנו כל כך – הצורך להמשיך לבנות פה מדינה ולא רק להסתכל על הצרכים הפוליטיים קצרי הטווח.

שמעון, אני מתגעגע לשיחות שלנו, מתגעגע לחזון שלך, מתגעגע לחדשנות ולמקוריות, שלעולם לא התייאשת מהם. נמשיך לזכור אותך, וחשוב מכך, נמשיך לחשוב בדרכך ולעולם לא להתייאש עבור המדינה היקרה שלנו, הבית שלנו.

שבת שלום.

צילום: יואב ארי דודקביץ׳/פלאש90

תנחומים מעומק הלב למשפחתו ולחבריו של חן אמיר ז״ל.
גיבור - שבגופו מנע אסון גדול יותר הערב בפיגוע הנפשע בתל אביב.
יהי זכרו ברוך.

חן אמיר ז״ל, שנרצח בפיגוע בתל אביב בשבת האחרונה, זכה לעשות את מה שאהב ואת מה שהאמין בו. הוא היה מטובי בנינו, לוחם אמיץ גם ברגעיו האחרונים, כשחתר למגע, הגן בגופו על אזרחים חפים מפשע - ובכך מנע אסון גדול יותר.

הערב הגעתי לבית משפחתו בקיבוץ רעים, ביקשתי לחבק ולחזק אותם ואת קרוביו בשעתם הקשה כל כך.

יהי זכרו ברוך.

אנחנו בשעת חירום, ודווקא עכשיו כשאנחנו בשיא שלילי של למעלה מ-140 נרצחים מתחילת השנה, וכשהחברה הערבית מדממת ופצועה - שר האוצר מנהל מלחמה פוליטית הזויה נגד הרשויות הערביות ומונע העברת תקציבים כל כך קריטיים עבורן.

במפגש שקיימתי הערב עם צעירים וצעירות מהחברה הערבית מכל חלקי הארץ יחד עם ח״כ אלון שוסטר, שמעתי מהם המון כאב מההחלטה הזו ובכלל מהשלכותיה של אוזלת היד של הממשלה בתחומים רבים כל כך: במאבק בפשיעה, בחינוך, בתשתיות, בשירותי רווחה ראויים, בפיתוח הכלכלה והתעסוקה ועוד.

לנו כמדינה יש חובה לספק ביטחון אישי לאזרחי ישראל כולם והממשלה הזו חייבת להתעורר ולעבור מהצהרות - לפעולות בשטח.

למען השמירה על צבא העם, למען עתיד החברה הישראלית, חייבים מתווה שירות ישראלי חדש. חייבים לשמור על הסיפור הישראלי.

זה צו השעה, זו משימה לאומית.

הציבור החרדי הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ואני יודע, שרוב רובו רוצה גם להישאר חלק ממנה.

‏כדי שזה יקרה, חייבים מתווה שירות ישראלי. זה צו השעה.

החברה הערבית מדממת - והממשלה דוממת.
רצף האירועים הקשים ביממה החולפת - רצח של מנכ״ל עיריית טירה, רצח של צעיר שנורה בריינה וזריקת רימון לעבר בית של ראש עיר - הוא פשיטת רגל של החברה הישראלית כולה.

מעל 150 נרצחים מתחילת השנה והממשלה מתעסקת בהפיכה משטרית - במקום בהצלת חיי אדם.
הרצח הבא הוא עניין של זמן ונדרשות פעולות מיידיות לצד שינוי מדיניות כולל, כמו שהצענו ב״תוכנית איזנקוט״. אני קורא לראש הממשלה לקחת אחריות, להפסיק להתעלם מחברה שלמה שמדממת ולהבין שיש כאן מצב חירום לאומי. זו לא בעיה של החברה הערבית, זו בעיה של מדינת ישראל כולה.

المجتمع العربي ينزف والحكومة تسكت!
سلسلة الأحداث المروعة التي وقعت خلال الـ 24 ساعة الأخيرة - قتل المدير التنفيذي لبلدية الطيرة، وقتل شاب أطلِق النار باتجاهه في الرينة وإلقاء قنبلة يدوية باتجاه منزل رئيس بلدية هي بمثابة إفلاس المجتمع الإسرائيلي برمته.
حيث تم تسجيل أكثر من 150 قتيلاً منذ مطلع العام الجاري أما الحكومة فهي تنشغل في الانقلاب على النظام بدلاً من إنقاذ حياة البشر.
إن القتل القادم مجرد مسألة وقت فلا بد من اتخاذ الإجراءات الفورية إلى جانب التعديل الشامل للسياسة، كما اقترحنا ضمن "خطة أيزنكوت". إنني أناشد رئيس الوزراء تحمل المسؤولية، والتوقف عن تجاهل مجتمع كامل ينزف والإدراك بأننا نواجه هنا حالة طوارئ وطنية. هذه المشكلة لا تنحصر في المجتمع العربي بل هي مشكلة تخص دولة إسرائيل بأسرها.

ארבעה נרצחים, ארבע משפחות אבלות - וראש הממשלה משאיר את הטיפול באתגר הלאומי שמולנו בידי בן גביר.
‏החברה הערבית בקריסת מערכות, וראש הממשלה עסוק בהצהרות ריקות מתוכן.
‏אין כאן פתרונות קסם. נדרשת מדיניות נחושה ואחראית של הממשלה כולה שתגובה בפעולות בשטח.
‏אי אפשר להשאיר אתגר לאומי בסדר גודל כזה בידיו של בן גביר.
‏ראש הממשלה - האחריות עליך.

מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה.

אין פתרונות קסם. נדרשת עבודה קשה, עמוקה, נחושה ומשולבת. שדה הקטל בחברה הערבית הוא אירוע לאומי ראשון במעלה שצריך להיות מנוהל ע״י קבינט ייעודי, אנשי מקצוע וכוחות שיש להם את היכולת, את האמצעים ואת הגיבוי.
הממשלה הזו מותירה את דרגי המקצוע מופקרים וחסרי אמצעים. במקום לעשות מהפכה בחברה הערבית – הם מתעסקים במהפכה משטרית. במקום לחזק את המשטרה – הם מפרקים את הצבא.

השר שאמור לטפל בתקציבים למערכת החינוך – לוקח אותם ממניעים גזעניים. השר שאמור לדאוג לביטחון האישי – חסר יכולות ניהול וחסר רצון לעזור לחברה הערבית. במקום לדאוג שיהיו שוטרים ובמקום להזרים פלוגות מג״ב קיימות שיסייעו להחזיר את תחושת הביטחון - הוא רוצה להקים מיליציה פרטית וזורע כאוס.

ראש הממשלה, האחריות היא עליך. שום מחיר פוליטי לא ישתווה למחיר הדמים שאנו משלמים כחברה. עליך לפטר את בן גביר ולמנות במקומו שר שיכול ושרוצה לטפל במשבר.

כל דקה שעוברת - היא פצצה מתקתקת.

החינוך הוא הנושא החשוב ביותר על סדר היום הלאומי. הוא צריך משאבים – ולא רק תקציבים. איום שביתה מרחף מעל לראשיהם של תלמידי התיכונים כבר מעל לחצי שנה, ושר החינוך אומר שצריך להיערך לשביתה, במקום לעשות הכל כדי למנוע אותה. זה לא רק סדר עדיפויות שגוי – זה מחדל לאומי. נתניהו, האחריות עליך - עצור את כל סדר היום שלך, ותיכנס לאירוע עכשיו.

מעמד המורים בישראל דורש טיפול שורש, שמתחיל קודם כל בדוגמה האישית שלנו כמנהיגים לצעירים בישראל. אסור שמורה בישראל יהיה עני. צריך להעלות את הבסיס של שכר המורים, לאפשר להם סביבת עבודה ותוכניות מותאמות למאה ה-21 ועוד. את כל אלו לא מקדמים ב-30.8, אלא עובדים בזה כל השנה.

אם וכשאוביל את הממשלה, החינוך הממלכתי והתכנים הממלכתיים יהיו במרכז, נטמיע תוכניות שיחנכו להכרת האדנים הדמוקרטיים וגם ליהדות, נדאג ללימודי ליבה, לצד מתן ביטוי לכל זרם ושבט בחברה הישראלית. נעניק לכל ילדה וילד הזדמנות שווה, לצד כיבוד זהותו הייחודית וצרכיו הייחודיים. שר החינוך יהיה שר החינוך של כל ילדי ישראל, ולא קבלן ביצוע של הסכמים קואליציוניים. תהיה לו דלת פתוחה לראש הממשלה, לא פחות משר הביטחון או האוצר.
החינוך הוא התשתית לביטחון, לכלכלה ולחברה שלנו. הוא העתיד של מדינת ישראל.

צילום: אלעד מלכה