כאב עמוק. מאיה ורינה, שתי אחיות צעירות, נרצחו בפיגוע אכזרי בדרך לטיול משפחתי.
כל עם ישראל כואב עם משפחתן. כולנו מתפללים לרפואתה השלמה של אמן שנאבקת על חייה בבית החולים.

נמשיך להיות חזקים מול הטרור - אף אחד לא ישבור אותנו.

אנחנו חייבים להישאר עם אחד!

הימים האחרונים הזכירו לנו, עד כמה חשובה לכידותנו, עד כמה קריטית עוצמתנו. קיבלנו תזכורת לכך גם מעוצמתו של ליאו די, שברגע הקשה ביותר בחייו, בו שכל את שתי בנותיו ורעייתו בפיגוע רצחני, הייתה בפיו בקשה אחת - אחדות עם ישראל.
היום גם נודע כי איבריה של רעייתו, לוסי די ז״ל, נתרמו והצילו את חייהם של חמישה אנשים. וזאת אולי התשובה, הניצחון האמיתי על הטרור ומסר חד וברור - אנחנו עם הנצח, ואנחנו ננצח.

בהגדת החירות שהופצה ערב החג, כותבת המשוררת והסופרת בכל סרלואי על "הלא-אחד שקם עלינו": "חסידים מפרשים את המשפט ׳שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו׳ לא רק בפרשנות המקובלת, לפיה אנו עומדים כיהודים בכל דור ודור מול צוררים הקמים עלינו, אלא גם באופן עמוק יותר: כשאיננו מאוחדים כעם – הפילוג בינינו, אותו ׳לא אחד׳ – עומד עלינו לכלותנו.

ואולי ראיית האחר מתוך כעס וכאב כלא זולת, כלא חבר – גורמת לנו לחשוב שהוא לא ראוי לנו. הוא לא אחד. והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. אני מאמינה בכל ליבי בכוחו של הבורא להצילני, אבל זה המקרה היחיד שבו אני מתפללת שנצליח לעשות את העבודה בעצמנו. אני מאמינה שהיכולת למצוא את המאחד, המחבר, המקרב – בידינו היא״.

גם אני מאמין ומתפלל לכך, ואני וחבריי גם פועלים ככל שאנחנו יכולים, שכך יהיה!

אנחנו נמצאים בימי שיא של מתיחות ביטחונית, ושל נוכחות אזרחית מוגברת בכל גבולותינו.
את ימי הפסח שסיימנו לחגוג אתמול, העבירו רבבות חיילים, שוטרים ואנשי ארגוני הצלה בשטח - בגבולות, ביהודה ושומרון ובכל רחבי הארץ. בפעילות הגנה ובפעילויות התקפיות.
לפני עוד שבת שבה הם ימשיכו לעמוד על המשמר - אני מבקש להודות להם בשם כולנו. תודה שעשיתם ושאתם עושים הכל כדי שנוכל לבלות בבטחה, תודה על השירות שלכם.
שמרו על עצמכם, והמשיכו לשמור עלינו!

צילום: דובר צה״ל

צה"ל הוא קיר המגן והמפעל החברתי החשוב ביותר שהקמנו פה. לצערי – המפעל הזה ניצב כעת בפני סכנה. לא מיידית – אבל עתידית. לצבא העם חשיבות אסטרטגית לעמידה במשימה הביטחונית.
מדינת ישראל חייבת צבא כדי להגן על עצמה, והיא חייבת את צבא העם כדי לקיים את הצבא שהיא צריכה.

מתוך הבנת חשיבותו האסטרטגית של צבא העם - לקיום צבא כשיר למשימה הביטחונית;
מתוך הצורך לשלב בו ובמקומות שירות נוספים כמה שיותר חלקים מהחברה הישראלית ומתוך ראייה ברורה שהשירות מקדם את חיזוק הלכידות החברתית והמסוגלות הכלכלית של כלל המעורבים בו - אנו מציגים את מתווה השירות הישראלי.

אני מכיר בחשיבות ההשכלה בכלל, ומוקיר את לימוד התורה. המתווה ישמור על ערך לימוד התורה, וכל חברה תשמור על ערכיה כולל החברה הערבית. מנעד השירות יאפשר לכל אחד למצוא את השירות הנכון למדינה, לחברה ועבורו.

כאב לילדים ששירתו ומשרתים, וכמי שפיקד על כל חיילי צה״ל, אני מבקש להגיד: יש דברים שאין להם תג מחיר - שייכות, אהבת המולדת ונכונות להקריב את חייך.
עלינו, מנהיגי הציבור, מוטלת האחריות שב-75 השנים הבאות למדינה נמשיך להיות הכי חזקים מבית ומחוץ.

הצהרת יו״ר המחנה הממלכתי ח״כ בני גנץ יחד עם שר המשפטים לשעבר ח״כ גדעון סער, הבוקר בכנסת.

שנדע להסתכל.

מרבים לכתוב על העמדות שהביע יהונתן גפן בעד השלום ונגד המלחמות, נגד פוליטיקאים והשחיתות.
אני מבקש שניקח ממנו קודם כל את חוש הצדק אותו ביקש להנחיל לקוראיו – בלי הבדל דת, גזע וגיל.
כן, גם בשירי וסיפורי הילדים – היו תמיד שיעורים לחיים.

אחד כזה, חשוב וכואב, נמצא בשיר ״כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים״, שבו ביקורים שמחים בעיר וקניות מקבלים תפנית -

"כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים,
עברנו על יד איש עם חורים בגרביים.
היו לו פנים עצובות, הוא נשען על מקל.
אמא אמרה לי, לא להסתכל. אבל הסתכלתי.
כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים,
זה היה בחורף לפני שנתיים.
מאז גדלתי, כבר יש לי אופניים,
כמעט שכחתי שפעם הייתי בן שלוש.
רק האיש העני עם החורים בגרביים –
לא יוצא לי מהראש״.

בשישי הזה, לפני יום הזיכרון ויום העצמאות, אני מתפלל שכחברה וכבודדים – לפני שנתווכח על ביטחון ושלום, מאקרו ומיקרו, דת ומדינה, נדע קודם כל להסתכל האחד על השני. איש אל אחיו. כפי שיהונתן הסתכל.

יהי זכרו ברוך.

ביום הזיכרון הזה אני מבקש להשאיר את המחלוקות הכבדות והמאבק הצודק על הדמוקרטיה שלנו מחוץ לבתי העלמין. לצד זאת, חובתנו המוסרית ואחריותנו הלאומית כמנהיגי ציבור להקפיד לנהוג בממלכתיות בדברינו ובפעולותינו, לחבק כל משפחה, ולכבד כל החלטה של בני המשפחות השכולות ששילמו את המחיר הכבד מכל.

חג שמח 🇮🇱

אחרי נאומי בבית העלמין בראשון לציון ביום הזיכרון, עברתי בין קברי הנופלים ללחוץ יד ולחבק את המשפחות השכולות. לחבק את אלו ששילמו את המחיר היקר מכל על תקומת ישראל בארצנו.

בכרית האבן שעל הקברים, אותו כיתוב לכולם - הסמל של צה״ל, שם החלל, תאריך נפילתו. על אף אחד מהם לא נכתב ״סוג א׳״ או ״סוג ב׳״, לא אם ימין ולא אם שמאל. כולם נלחמו ונפלו יחד.

ודווקא בסוף השבוע הקדוש הזה, בחרו אתמול חברי הקואליציה ובראשם שר המשפטים להסית ולשקר, להפריד ולפלג. האמירות השקריות ומשולחות הרסן של לוין נגד בג״ץ מעוררות מחשבות קשות על היכולת להגיע להסכמות בשיחות בבית הנשיא, הסכמות שנחוצות כל כך לעם ישראל בעת הזו.

איני מציע לאיש לזלזל בהפגנה אתמול, לנסות להקטין או לגמד מספר משתתפים - ההפגנה היא זכות קדושה בדמוקרטיה ועל זה אנו נאבקים, כדי שגם מי שאנו לא מסכימים איתו או חלוקים איתו בדעותינו - יוכל להפגין.

לצד זאת, בלתי נתפס בעיניי שבמדינת ישראל דורכים אנשים על פוסטר עם דמויותיהם של שופטי בג״ץ והיועמ״שית.
במדינת ישראל, שיש לה מוסדות משפט מפוארים וחזקים - שר המשפטים לא יכול להסית נגד שופטים.
אפשר לבקר - אסור להסית. וכששר המשפטים משתלח באופן חסר רסן ומאשים את בג״ץ בהפקרת חיילי צה״ל - זו חרפה.
כמי שכיהן כשר הביטחון וכרמטכ״ל, אני קובע שמערכת המשפט מסייעת רבות ביישום מדיניות הביטחון שלנו.

דברי ההסתה של שר המשפטים גורמים גם למי שרוצה מאוד בהסכמות והגעה לעמק השווה כמו חבריי וכמוני - לשאול את עצמנו האם בצד השני יושב מי שרוצה בכך גם.

העובדה שטרם שמענו גינוי ברור מראש הממשלה נתניהו לדברים המופקרים האלו מטרידה לא פחות.
אני קורא לנתניהו לגנות את הדברים האלו באופן חד וברור.

במוצאי השבת הקרובה אגיע שוב להפגין נגד ההפיכה המשטרית. אני קורא גם לכם אזרחי ישראל, כל מי שעתיד הדמוקרטיה חשוב לו, לצאת ולהביע את עמדכתם בעד הדמוקרטיה ובעד חיזוקה.

הערב הזה אני אומר לכם - תודה. קודם כל על מי שאתם ומה שאתם בשביל המדינה, השירות שלכם למענה לאורך השנים ואהבת הארץ הזאת, כל אלה הם התשתית הערכית שבגללה לקחתם דגל ליד, יצאתם לרחוב ואמרתם ״עד כאן״.

אנחנו נכבד תמיד את זכות ההפגנה, גם של מי שחושב שונה מאיתנו, אך לא נקבל בשום אופן התנהגות מבישה כמו זו שראינו בחמישי האחרון, לא נקבל מצב בו שר משפטים תוקף, מסית ופוגע בלגיטימיות של מערכת המשפט. במקום לתקוף את מערכת המשפט צריך לחזק אותה.

האויבים שלנו רואים בנו ישות אחת, הם לא מבדילים בין ימין או שמאל, ואנחנו מחויבים להמשיך לשמור על האופי הדמוקרטי שלנו, להמשיך לחיות פה יחד האחד בשביל השני. המאבק לא הולך להיגמר בקרוב, כי הוא מאבק על הרפורמה אבל גם ולא פחות חשוב מכך, על הערכים היהודיים והדמוקרטיים שלנו כאן. ויחד אנחנו ננצח.

לצערי כנסת ישראל, הפכה ממקום של תקווה "למקום לדאגה".
במקום לדאוג למחירי מוצרי החלב, לביטחון המדינה, לביטחון האישי, לכל אזרחי ישראל – הקואליציה הזו התרכזה בכל כנס החורף רק בדאגה לנבצרות, התגברות ומינויים. במקום לעם – דואגים לעצמם.

מדינת ישראל עומדת בפני קרע עצום. אנחנו נעשה הכל כדי למנוע את הפגיעה האנושה בדמוקרטיה ולהגיע להסכמות. אני לא מפחד מדרך ארוכה ואנחנו נמשיך לחתור להתקדמות והסכמות בדגש על פתרון לוועדה לבחירת שופטים, אך לא נאפשר משחק על זמן כדי לאפשר לקואליציה לקדם את החקיקה ב"זמן ובמקום שנוח לה".

אני מבקש לפנות היום גם לאזרחי ישראל החרדים והערבים – שהם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. סוגיית השירות במדינת ישראל חייבת להיפתר. טוב לכם שהדבר יעשה בשיח של הסכמות ובהדרגה. אנחנו חייבים להביא לשיח בין כל חלקי החברה גם בנושא הלאומי החשוב הזה ויפה שעה אחת קודם.

ארגוני הטרור בעזה ישלמו מחיר על הירי לעבר הדרום. נגבה כל פעולה ביטחונית, נחושה ואחראית מול הטרור.

‏יחד עם כל עם ישראל אני מתפלל להחלמת הפצועים. ברגעים האלו כולנו עם תושבי העוטף וכוחות הביטחון.

הגעתי הבוקר לדרום יחד עם ח״כ אלון שוסטר לחזק את התושבים שלאורך שנים עומדים איתנים מול האתגרים הביטחוניים.

אם ארגוני הטרור בעזה חושבים שבגלל מחלוקת פנימית בחברה הישראלית הם יכולים לתקוף את תושבי ישראל, הם טועים - והם יבינו את זה מהר מאוד.

צילום: פלאש90

רגע לפני השבת - אני מבקש לחזק את תושבי הדרום אחרי עוד שבוע מאתגר שמוכיח עד כמה החוסן שלהם חזק ועד כמה אנחנו מחויבים להם - לביטחונם ולשגשוגם.

כשסיירתי השבוע בשדרות וביישובים בעוטף עזה, ראיתי בעיני התושבים עד כמה החיים שם חזקים מכל טרור, איך למרות המציאות הבלתי נתפסת הם מצליחים לצמוח ולהתפתח ולא מאבדים לרגע את התקווה.

מאחל להם ולכל אזרחי ישראל שבת שקטה.
שבת שלום לכולם.

לא רק תמיכה - קודם כל עידוד צמיחה.
‏זו הדרך לחזק את אזרחי ישראל ואת הפריפריה. ״קרן הארנונה״ לא מקדמת אותנו לשום מקום.

אני רואה בשיחות שמתקיימות בימים אלו בבית הנשיא חשיבות עליונה לדמוקרטיה, לחוסננו ולביטחוננו. אנחנו מקווים ופועלים כדי שתהיה בהן התקדמות, וזוכרים כל העת שההגעה להסכמות שישמרו על הדמוקרטיה היא קריטית. אם יהיה מי שישחק משחקים – הוא יפגע באזרחי ישראל, והוא יישא באחריות ובתוצאות.

‏לצערי, אנחנו בדרך לתקציב הראשון שבמקום להיקרא ״תקציב מדינה״ ראוי שיקרא ״תקציב קואליציה״. זהו תקציב שנועד להיות תעודת ביטוח לקואליציה ולנתניהו, במקום להבטיח את חיזוקה של כלכלת ישראל והחברה הישראלית על כלל צרכיה. ממשלת ישראל, שמתפקדת כממשלת חצי העם, החליטה דה פקטו על העלאת מסים על בסיס גיאוגרפי וסקטוריאלי.
‏זה לא תקציב - זו בכייה לדורות.

‏צילום: יונתן סינדל/פלאש90

״חרדים״.

יש בארץ חברה חרדית רחבה ומגוונת. יש חרדים מודרניים ויש חסידים ויש ליטאים. יש אשכנזים ויש ספרדים. יש מהם כאלו שעובדים, יש בהם שמתגייסים לצה״ל או לשירות לאומי ורבים שהם ״מתמידי תורה״.
החרדים הם אזרחים ישראלים. הם אחים שלנו.

כפי שאמרתי בראשית השבוע, בצע הכסף והדרישות של כל המגזרים בממשלה זועקים לשמיים, ויהיו לגורם מרכזי בכך שהתקציב והכלכלה שלנו יעברו מ״צמיחה״ ל״תמיכה״. זו טעות קשה, זו פגיעה בציבור הישראלי בכללותו וזה גם יעלה עוד מתחים חברתיים - מוצדקים, אך לא רצויים. האחראי הראשי לכך הוא נתניהו, ויחד איתו כל מי שיהיה שותף.

החרדים, ככולם, צריכים לשרת את המדינה למען כולנו, ללמוד לימודי ליב״ה לצד לימוד התורה למענם הם, והחרדים צריכים לצאת יותר לעבוד ולהיות חלק פעיל ותורם בכלכלה.
את המחלוקת הזו אי אפשר ולא צריך לטשטש. מה שעושה הממשלה כרגע הוא פגיעה קשה בחברה ובכלכלה הישראלית, ובכללה פגיעה בחרדים עצמם.

יחד עם זאת, אני שומע את הקולות נגד החרדים, רואה את האקטים הקיצוניים, את האמירות שחלקן הגיעו לכדי הסתה ואת הקריקטורות בעלות הגוון האנטישמי באופן חמור. אני מגנה זאת בכל תוקף. ליברליות היא גם להכיל. ההתנהלות הקיצונית לא משפרת ולא משרתת דבר מלבד הוספת שנאה שתלך ותעמיק את המפריד בין חלקי החברה בישראל.

אז בערב שבת, ולצד הביקורת על ההנהגה הפוליטית והרוחנית החרדית, אני נזכר בביקורים שלי בבני ברק, בירושלים, באלעד ובערים ובשכונות חרדיות רבות בזמן הקורונה, כשר ביטחון.

ראיתי שם שכם אל שכם - חיילים שחרדים מחבקים אותם ומביאים להם מזון ומים, חובשים ופראמדיקים שמחסנים. כולם שם היו מגויסים למען החיים והבריאות - חיילים חילונים, דתיים, דרוזים וחרדים, וחברה שנאבקת כולה. כולם אהבו אחד את השני.

אז אחרי שאתמול חגגנו את איחוד ירושלים, כדאי שנזכור גם למה היא חרבה ונימנע משנאת חינם ומשנאת אחים.
נמשיך להתווכח, נמשיך לבקר, נמשיך להפגין - ונעשה זאת מתוך אהבה ורצון להיות אחים. מתוך רצון לחיות ביחד ולא על בסיס הפניית עורף הדדית. מתוך רצון שהחרדים ילמדו, ישרתו, יתפרנסו ויפרחו ולא מתוך רצון שיקרסו ויחיו בעוני בדלת אמותיהם.

אני חושב שבדרך הזו, גם נצליח יותר להביא לשינוי שהמדינה כל כך צריכה.

והלוואי - שלא נכאב, ואיש אחיו יאהב. למרות הכל.

שבת שלום לכולם!

צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון

במצב שבו אנחנו נמצאים, צריך קודם להגן על הדמוקרטיה הישראלית ומערכת המשפט שלה ולמנוע קרע בעם, פגיעה בכלכלה ובביטחון.
‏אני אומר בצורה הברורה ביותר – מהעקרונות שהתוויתי וקבענו במחנה הממלכתי אין ולא תהיה דרך חזרה, וזאת בדגש על אי-פוליטיזציה של מערכת המשפט. יהיה המחיר אשר יהא.

‏לצד העובדה שאני חושב שחיוני להחליף את הממשלה הרעה הזו, המחנה הממלכתי ואני נמשיך להושיט את היד בנושא ההסכמות על הדמוקרטיה. ואם נוכל ללחוץ את ידו של הצד השני, נעשה זאת בלי למצמץ. לשיקולים פוליטיים, חשובים ככל שיהיו, לא יהיה מקום בהחלטה הגורלית הזו. לא אסכן בשום אופן את הדמוקרטיה הישראלית משיקולים פוליטיים.

‏צילום: גלעד קוולרצ'יק