אם לא ניאבק, איך נסביר לילדים שלנו איך הגענו למצב שכלי תקשורת מסורסים ומפחדים להעביר ביקורת על הפוליטיקאים, שזכות השביתה וזכות המחאה צומצמו, שממערכת משפט חזקה ועצמאית, השארנו להם מערכת שאין לה את היכולת להגן על מיעוטים, ששופטים ממונים בה על בסיס אינטרסים פוליטיים ואישיים?

אסור לנו להרים ידיים, אסור לנו לקום וללכת. זה לא הפיתרון. כשהבית בסכנה נשארים ונאבקים עליו וככה נמשיך לעשות.

נעשה את זה ברחובות, בכנסת, בתקשורת ובכל מקום ובכל הכלים החוקיים שלרשותינו.

מחר אהיה בהפגנה בירושלים, ואני קורא לכם לצאת להפגין גם כן. אין לנו ארץ אחרת.

שבת שלום לכולם.

צילום: יונתן סינדל, פלאש90

ירושלים - אני מגיע.
צאו להפגין למען המדינה שלנו.

צאו להפגין במוצ"ש וביום שני – זיכרו את הרגעים האלו, אלו רגעי הכרעה משמעותיים לדמוקרטיה.

השבוע הצלחנו באמצעות הלחץ הציבורי לעכב את החקיקה – אבל אם לא נמשיך בכל העוצמה, ביום שני היא תובא לקריאה ראשונה. הלחץ הציבורי עובד, וגם המתנגדים העיקשים ביותר בקואליציה מבינים – הם בבעיה. כולי תקווה שהנשיא יצליח במאמציו המבורכים לעצור את החקיקה ולהביא להידברות - אבל זה לא יקרה בלי לחץ מאסיבי של דעת הקהל.
עכשיו צריך ללחוץ על הגז – אנחנו נמצאים ברגע מכונן עבור החברה הישראלית, ואין לנו פריבילגיה לוותר.
אני אגיע במוצאי השבת הזו להפגנה בכפר סבא – וביחד כולנו נמשיך להגן על הדמוקרטיה הישראלית.

נוחו בשבת, נתראה בשטח, אל תוותרו!

בפלאפל עמר בקריית שמונה.

מסיים יומיים מעולים בצפון במהלכם ביקרתי בטבריה, קריית שמונה, כפר תבור, כפר גלעדי, ראש פינה ויסוד המעלה.

פגשתי כמות עצומה של אזרחים שהמחישו יותר מכל את הפער העצום בין העם לבין מה שקורה בפוליטיקה.

במוצאי שבת הקרובה אני אגיע להפגנה בחיפה – ואני קורא לכולכם להמשיך להפגין כדי שנהיה חזקים מול איראן, כדי שנהיה מדינה עם כלכלה חזקה, אבל הכי חשוב –
כדי שנמשיך להיות אנחנו – מדינה יהודית, דמוקרטית וחזקה שנאמנה לערכי מגילת העצמאות. נתראה ברחובות!

שבת שלום!

שוחחתי עם רה״מ נתניהו ויו״ר הכנסת אוחנה וקראתי להם לסגור מיידית את הכנסת – לעצור את כל הדיונים והחקיקה ולהגיע עוד הלילה לבית הנשיא.

מלחמת אחים בפתח – מתי נעצור? כשיישפך דם?

יש לנו הזדמנות לעצב בהסכמה את חייה החוקתיים של המדינה. אני יודע שהסיכויים להצליח בהידברות לא גבוהים, אני יודע שהחומות גבוהות והפערים גדולים – אבל ההיסטוריה לא תסלח למי שלא ינסה למנוע את מלחמת האחים. אין לנו מה להפסיד מלדבר – יש לנו הרבה מה להפסיד אם המצב ימשיך להידרדר.

״אנשים, אחים אנחנו״.

הגעתי השבוע עם ח״כ מתן כהנא להר ברכה, לנחם את הרב שלום ואסתי יניב, הוריהם של יגל והלל יניב ז״ל, שנרצחו בפיגוע בחווארה.

אין מילים שיוכלו לנחם אותם.

הכרתי משפחה חזקה ומלוכדת. דבריה של אסתי, אימם של יגל והלל, לאחר הפיגוע הקשה, ריגשו אותי מאוד דווקא בתקופה הכל כך רגישה שאנו נמצאים בה:
״אנשים, אחים אנחנו, ואנחנו רוצים גם באמת להוכיח שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. אנחנו אוהבים את המדינה, אוהבים את הצבא ורוצים ביטחון. אנחנו רוצים אחדות, הצבא הוא של כולם ואנחנו לא משתמשים בו לשום דבר פוליטי״.

המסר שלה מחייב את כולנו.
שנדע בשורות טובות וימים בטוחים יותר.

גם בימים קשים כאלו – המחאה היא התקווה. כמה מילים ממני אליכם:

ערב שבת אני מבקש קודם כל להתפלל להחלמתם של הפצועים מהפיגוע אמש, ולחזק את כוחות הביטחון שממשיכים לפעול בשטח 24/7.
בכנס יוזמת ז'נבה שבו השתתפתי הבוקר אמרתי לנוכחים - שהמצב הביטחוני מטריד אותי, אבל המצב הפנימי מדאיג אותי יותר.
אין דבר חשוב למדינת ישראל בשנתה ה-75 מלעצור את ההפיכה המשטרית, ולמנוע מלחמת אחים.

אני מזדהה עם אמירתו של הנשיא מאמש – שיש רגעים שצריך לשים את האזרחים לפני הכל. ולשים אותם לפני הכל זה גם להמשיך במאבק נחוש. לשים את "ישראל לפני הכל" זה לא לתת לגיטימציה בשום אופן לשליטה פוליטית על מינוי שופטים ושומרי הסף גם אם זה "פער אחד". פוליטיזציה של מערכת המשפט, היא דגל שחור. היא נפילת המבצר.
יש הרבה שיטות, יש הרבה דרכים לגוון את בית המשפט – ואני בעד לשמוע כל הצעה. אך עלינו להקפיד על מספר עקרונות:
שלא תהיה שליטה פוליטית על מינוי שופטים ושומרי סף, שיחוקק חוק יסוד חקיקה מקיף, שיתווספו נושאים שישרתו את האזרחים, ושלחקיקה לא יהיה פרק ב'.

בקיצור - כן להסכמות – לא לפשרות. על הדמוקרטיה לא יהיו פשרות, על הדרך לתקן צריך להסכים. וכדי שזה יקרה – חייבים לעצור ולדבר.

למרות שהמצב נראה קשה ומורכב – לשבת הזו כדאי לצאת גם עם תקווה.
הרי מה השתנה מהרגע שקראתי להידברות לפני חודשיים ונעניתי בבוז, ועד היום כשנתניהו קורא מעל כל במה "להידברות"?
התשובה ברורה וחד משמעית - המחאה!
כדי שנגיע להידברות, כדי שהחקיקה תיעצר, המאבק מעורר ההשראה חייב להימשך ולהתעצם. צריך להביא מיליון מפגינים ולהרעיד את רחובות המדינה. וגם אם הם יעבירו את החוקים – ניאבק, נחליף אותם, ונתקן.
במוצאי השבת הקרובה אני אגיע לאשדוד – וחשוב שכל אחת ואחד מכם יגיע לאחד ממוקדי ההפגנה.
המחאה והשמעת קולכם החשוב, הם שיתנו לנו הפוליטיקאים את הכוח לתקן.

נתראה ברחובות!

למה אנחנו מחכים כדי לעצור ולדבר? לאן אנחנו רוצים להגיע? לטקסי יום הזיכרון שיקרעו אחים למשפחת השכול בבתי הקברות? לטקס משואות שמוחרם על ידי מחצית העם? לדם ברחובות?

אם לא נעצור ונדבר, לצערי – אנחנו בדרך לשם.

אני אומר לציבור ולנתניהו,
אידיאולוגיה זה דבר חשוב –  גם לשמור על אחדות ישראל זו אידיאולוגיה.
אם אפשר לחכות כמה חודשים בלי בנייה באיו"ש ודיונים על E1, אפשר לעצור גם את המהפכה המשפטית לכמה חודשים.
אם לא רוצים להתסיס את השטח הפלסטיני ואת העולם, למה אפשר לפגוע אנושות בחברה הישראלית?

המצב הביטחוני מטריד – מהרמדאן ועד איראן.
נתניהו קח אחריות - תעצור בשם הביטחון ואחדות השורות, ותן לנו לעבור חזקים ביחד את התקופה הזו, לפחות עד סיום חודש הרמדאן. אם תעצור, בזמן הזה נדון ביכולת להגיע להסכמות. לשותפים שלך אין לאן ללכת. אל תדרדר אותנו למשבר חוקתי חסר אחריות בזמן משבר ביטחוני.

צילום: אריק מרמור/פלאש90

נתניהו - אל תיתן לקיצוניים לפרק אותנו מבפנים.

בשבוע הבא הם מתכננים להפיל את המבצר ולהפוך את בחירת השופטים לפוליטית - ויש לנו מיליון סיבות לצאת ולהיאבק.

מיליון סיבות להרעיד את המדינה.
מיליון סיבות לשמור עליה.
נתראה במוצ״ש - צאו להשמיע את קולכם.

מתוך שקיפות, מחויבות והערכה גדולה לכם, אזרחי ישראל, שנאבקתם ברחובות למניעת ההפיכה המשטרית - אני מתכוון לעדכן אתכם במתרחש בבית הנשיא באופן ישיר ומזמין אתכם להצטרף לקבוצת העדכונים בוואסטאפ.

להצטרפות >>
https://chat.whatsapp.com/Hp7Du9Xc1DT3pvF1YBijxw

או שנישאר אחים וחזקים – או שלא נישאר פה בכלל.

"היינו בכוננות, ההמתנה וחוסר הידיעה מתחו את עצבינו עד לקצה. את הלילות העברנו בתורנות שמירות, וממש כמו בטירונות, השיבוצים הכי טובים היו בתחילת הלילה או בסוף הלילה כדי להרוויח שינה רצופה..
"מה פתאום אתה עולה לשמור?", נשמעה פתאום הצעקה: "איך סידרת לעצמך שוב את השמירה הנוחה?" כמו כולם הסתובבתי לראות מה פשר הצעקות ותוך שניות זה הפך למכות, שני חבר'ה הסתערו זה על זה והיכו אחד את השני עד זוב דם... אין לי מושג אם זה קרה בגלל המריבה על השמירה או שהיה רקע לוויכוח, אבל יומיים לאחר מכן שני הלוחמים האלה שכבו מתים זה לצד זה בקרב בגבעת התחמושת".
את הסיפור הזה, מספר יקי חץ, לוחם הצנחנים וזוכה עיטור העוז בקרב על גבעת התחמושת, בספרו "טבילת אש".

אנחנו נמצאים ערב החגים, ערב יום הזיכרון לאותם לוחמים ששילמו בחייהם. אני שומע את הקריאות של המשפחות השכולות, להוציא את הויכוח מבתי הקברות, ואני נקרע מעצם המחשבה, שבשדות השיש בהם קבורים מאות לוחמים ששלחתי אל הקרב, יתרחשו מחאות וויכוחים פוליטיים.
אני קורא לכולם כבר היום – להוציא מהמשוואה את השכול, אסור להכניס את הקרע לבתי הקברות הצבאיים.
אבל אנחנו גם לומדים מהסיפור, שאין לנו מנדט שלא לעשות הכל, כדי למנוע את הקרע הזה. אסור לנו להגיע למלחמת אחים.
אויבינו לא מבדילים בין תומכי החקיקה למתנגדיה - ובסופו של יום כולנו תלויים האחד בשני, וקיומנו מצריך מאיתנו לשמור כל אחד על הערכים שחשובים לאחר ועל ערכינו הבסיסיים כמדינה יהודית, דמוקרטית, צודקת ובטוחה.

בכדי שנמשיך להתקיים, נמשיך להיות חזקים, ונמשיך להתפתח – עלינו להעדיף את ההסכמות על הקרבות הפנימיים, ולזכור שאחים אנחנו. להימנע מכל אלימות ביננו.
וכן, גם אם נישן פחות טוב בלילה, נתעורר כולנו ביחד לאותה המדינה, לאותן המטרות. אחים אנחנו!
שתהיה שבת שלום לכולם.

בתמונה: סקירה של יקי חץ בפני פורום המטה הכללי בתקופתי כרמטכ״ל באנדרטת גבעת התחמושת.
צילום: דו״צ

רגע לפני הסדר, מצדיע למעל מיליון מפגינות ומפגינים שלימדו אותנו בחודשים האחרונים שיעור על חירות, ציונות ואהבת המדינה.
חג פסח שמח!

הערב הזה, אני מבקש להגיד לאויבינו – אתם טועים בהערכת המצב.
מול טרור שמאיים על אזרחינו אין קואליציה ואין אופוזיציה. ניתן גיבוי לכל פעולה אחראית ונחושה כדי להשיב את השקט, ולחזק את ההרתעה.
אני קורא לראש הממשלה להודיע על השארת שר הביטחון גלנט בתפקידו - זה צורך מהותי לביטחון הלאומי.

לנתניהו חובה גם לנהל האירוע באופן אחראי. אסור להישען בקבינט, קודש הקודשים של קבלת ההחלטות הביטחוניות, על אנשים קיצוניים, חסרי ניסיון, וחובבי הדלפות, שיפגעו בפעילות הביטחונית. זו העת להקים פורום מצומצם שינהל את האירוע.

אתמול ישבנו לשולחן הסדר, ושרנו ״שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו״.
האחד הזה, הוא לא רק האויבים שלנו - הוא גם האגרוף האחד שעלינו להיות כדי להתמודד מולם. זו העת להישמע להנחיות ולהילחם ביחד כדי שנוכל להמשיך ולהיאבק על ערכינו ועל עתידנו כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה וצודקת.

צילום: אלעד מלכה