הגיע הזמן לנפץ את השקר שמכרו לנו.

מספרים לנו ששטחי A ו-B הם קסבות ומחנות פליטים, בזמן שמיליון ו-300 אלף דונם של שטחים פתוחים בלב המולדת מופקרים לישות הטרור של הרשות הפלסטינית. אנחנו משנים את המציאות בשטח!

*הצטרפו לקבוצת פורום ׳הביתה׳ ותעלו איתנו את המדרגה הבאה של עם ישראל >>>* https://chat.whatsapp.com/DueTpfkUOP3ATY1bGktRDO?s=hd&p=i&mlu=0&amv=0

היום אישרנו בממשלה פה אחד החלטה אסטרטגית והיסטורית לעתיד העם היהודי: השקעה של 200 מיליון ש"ח לחיזוק החינוך היהודי בתפוצות.

​כשנכנסתי לתפקיד שר התפוצות לפני שלוש שנים וחצי, הצבתי יעד ברור:
להבטיח שכמה שיותר צעירים יהודים ברחבי העולם יזכו לחינוך יהודי משמעותי, כזה שיחבר אותם לשורשים שלהם, לזהותם ולמדינת ישראל.
הצבנו כבר בתחילת הדרך את חיזוק החינוך היהודי כמענה העמוק והאפקטיבי ביותר לאנטישמיות ולהתבוללות.
ככל שנשקיע יותר בחינוך יהודי איכותי ונגיש, כך נבטיח את חוסנו, את זהותו, זקיפות קומתו ואת עתידו של העם היהודי כולו - לדורות הבאים.

המהלך שאנחנו מובילים היום הוא המשך ישיר לפרויקט הדגל של המשרד, "אלף-בית". הצלחת הפיילוט הוכיחה כי הסרת חסמים והנגשת החינוך היהודי מניבות תוצאות מיידיות בדמות עלייה ממשית במספר התלמידים.

היום, ​בשיתוף פעולה הדוק עם משרד ראש הממשלה ורה"מ נתניהו, ובסיוע השקעה תואמת של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, אנחנו משדרגים את המודל הזה לתוכנית לאומית רחבת היקף, בהשקעה של 200 מיליון ש"ח.

אנו מחויבים להבטחת עתידו של העם היהודי, וכיום צעדנו צעד חשוב בדרך להגשמתו.

ההישג המדיני בלבנון חסר תקדים.
לראש הממשלה ולצוות המשא ומתן, בראשות שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר, מגיע קרדיט עצום על ההתעקשות שלא לחזור על טעויות עבר והסכמים מחוררים כמו 1701.
אנו חבים תודה עמוקה למזכיר המדינה האמריקאי רוביו, שלא נכנע ללחצים האדירים מצד איראן והציר האסלאמיסטי האזורי.

אך מעל הכול, הקרדיט שייך למפקדי צה״ל וללוחמים, שבמחירים כבדים מאד פרקו את מעוזי חזבאללה בדרום לבנון ויצרו את התנאים שהביאו את ההישג הזה 🇮🇱

״בשנת 2027, ברזיל לא רק תשיב את השגריר שלה לישראל, אלא תעשה את הצעד ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל - ירושלים״ 🇮🇱🇧🇷

פלביו בולסונארו, המועמד לנשיאות ברזיל ובנו של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו, בנאום חשוב שנשא בכנס של קרן בעלות ברית ישראל (IAF) בנושא עתיד היחסים האסטרטגיים בין האומות שלנו.

פלביו הגיע לישראל בהזמנתי בחודש ינואר יחד עם אחיו, חבר הפרלמנט הברזילאי לשעבר אדוארדו בולסונארו, לוועידה השנתית למאבק באנטישמיות שיזמתי.

בנאומו פלביו חוזר ומבהיר את מחויבותו:
עם היבחרו לנשיאות, הוא יעביר את השגרירות לירושלים וינהיג מלחמת חורמה באנטישמיות.

שנים של חקירות, הדלפות רעילות ומאות דיונים כל זה על אישום שהשופטים עצמם קבעו כבר לפני שלוש שנים שקשה לבססו.

ובזמן שמדינת ישראל נלחמת בשבע חזיתות, ראש הממשלה נגרר שוב ושוב לבית המשפט במקום להקדיש את כל כולו למלחמה.

הבעיה כאן חורגת מהפוליטיזציה המוחלטת של מערכת אכיפת החוק והריקבון המוסרי שלה, במקרה הזה תופרי התיקים הובילו בזדון במסע הציד הפוליטי שלהם לפגיעה חמורה בביטחון המדינה.

שי ניצן, מנדלבליט, מיארה וכל העבריינים שהפעילו את הסזון הזה מוכרחים לתת את הדין על פשעיהם והפארסה הזו המכונה תיקי האלפים צריכה להיעצר עכשיו.

200 מיליון שקלים לחיזוק החינוך היהודי בתפוצות! 🇮🇱

ככל שנשקיע יותר בחינוך יהודי איכותי ונגיש- כך נבטיח את חוסנו, זהותו ועתידו של העם היהודי כולו לדורות הבאים.

בנט הפר ואף יפר כל הבטחה והבטחה, רק כדי להיקרא בתואר: ראש ממשלת ישראל.

אפס אידאולוגיה, אפס מנהיגות.

ניצן אלון הוא פוליטיקאי, קפלניסט שחתר נגד הדרג המדיני לכל אורך המלחמה באינספור הדלפות ותדרוכים, כשהוא מוביל קו מופקר של כניעה לתכתיבי חמאס: עצירת המלחמה, נסיגה משטחים חיוניים שנכבשו במחירים כבדים מנשוא ושחרור סיטונאי של ארכי מחבלים שמנהלים כיום מטורקיה את פעילות חמאס.

‏ניצן, וכמוהו כל מי שחתר לכניעה ללא תנאי בצמרת המערכת הצבאית ומחוצה לה, חיזק והקשיח את עמדות חמאס, הרחיק את שחרור החטופים והאריך את המלחמה.

אין ולא תהיה מחילה לסרבנים.

אין ולא תהיה מחילה לתנועת הסרבנות ההמונית האלימה ״אחים לנשק״.

תנועה שבראשה עמדו איל נווה, רון שרף ועומרי רונן, שקראה לאי התייצבות למילואים, חסמה צירים ופגעה אנושות בכשירות צה”ל ערב מלחמה קיומית.

אין ולא תהיה מחילה למי שגיבו אותם:
מגדי איזנקוט שראה לנכון ללבוש את חולצת ״אחים לנשק״ ולהרעיף תשבחות על ראשי הממרידים לסרבנות, עבור לדיסקין, חלוץ, יעלון ושאר הלשעברים, וכלה באותם גורמים בכירים מאד בתוך צה”ל שגיבו בשתיקה וברמז את הסרבנות האיומה.

הם לא טעו. הם בחרו.
בחרו באג׳נדה הפוליטית שלהם על פני ביטחון המדינה, על פני הלכידות הלאומית.
אין ולא תהיה להם מחילה.

מוזמנים לחזק, להצביע ולהשפיע 🇮🇱
https://plikud.c14.co.il/

הצבעתם איזנקוט - קיבלתם אחים לנשק

קלמן ליבסקינד על פייק ההמונים של התקשורת הישראלית שעושה שמיניות באוויר כדי לתאר הישגים ככישלונות ולא בוחלת בשום שקר כדי לנגח את מי שלא חושב כמוה:

״... תראו איך התקבל אצלנו במשיכת כתף תקשורתית אדישה ההסכם שחתמנו עם לבנון. הסכם שמדבר על המטרה להגיע לשלום. הסכם שמדבר על פירוק חיזבאללה מנשקו ומתשתיותיו. הסכם שמעניק לישראל היתר להישאר על אדמת לבנון בזמן הנראה לעין.

מדובר במהלך מדיני שכולו הישג.
המסמך הכי טוב שיכולנו לקוות לו.
אם ממשלת לבנון תצליח לפרק את חיזבאללה, הרווחנו. אם לא, נישאר שם כדי להגן על יישובינו...

היה משעשע לראות את המתאמצים לצנן את ההתלהבות. אגף פוליטי שבהסכם אוסלו היה מוכן לייבא לפה ארגון טרור חמוש תמורת המילה “שלום”, ומנהיגו הנערץ היה מוכן לסגת מרמת הגולן, מעביר ערוץ בשעמום כשאנחנו חותמים על הסכם שמדבר על שלום עם מדינה ערבית שכנה המכירה במדינת ישראל, וחיה בשלום עם נוכחות צה”לית על אדמתה.

אנשים שהציעו שניסוג לחלוטין מרצועת עזה, ונניח לרשות הפלסטינית להיות אחראית לכך שעוד 7 באוקטובר לא יתרחש בבארי, מעירים עכשיו שאי אפשר לסמוך על ממשלת לבנון שתפרק את חיזבאללה מנשקו, כשלא נדרש מאיתנו לשלם כלום על הניסוי הזה.

ההתייחסות התקשורתית אל ההסכם נלעגת עוד יותר כשנזכרים איך התקבל פה הסכם הגז שחתם יאיר לפיד ב־2022, והוצג כהישג מדיני, בטחוני וכלכלי. ההסכם ההוא נסגר תחת חשש שאם לא נמהר לחתום עליו נחטוף מחיזבאללה, כשבהסכם הנוכחי תובעים כל הצדדים את פירוקו של ארגון הטרור. בהסכם ההוא נלחמה לבנון על ריבונותה, כשבהסכם הנוכחי היא מאפשרת לנו להישאר אצלה בבית כדי לדאוג משם לביטחוננו...

טענתם שאין רגל מדינית? הנה הרגל המדינית. התלוננתם במשך שנים שהמילה “שלום” נעלמה מהשיח? הנה, ממשלת הימין מלא־מלא החזירה אותה אל השולחן.

רגע אחד מייללים על כך שנתניהו מטביע אותנו שוב בבוץ הלבנוני, רגע אחר כך מזהירים אותנו שנתניהו עלול לסגת משם בלחץ האמריקנים. אין עובדות, אין מציאות, אין אפילו קו הגיוני שמחבר בין הנקודות. אג’נדה וזהו.

וכדי לסיים בעלילה מופרכת נוספת, הנה שוב “אולפן שישי”. אינספור מילים הושחתו כבר על הפלופ של ניר דבורי שלפיו “אף נציג ממשלה לא הגיע ללוויה” של סא”ל דור בן־שמחון שנפל בלבנון, ועל דבריה של מיכל פעילן שחזרה על הטענה והעצימה אותה במקביל להקרנת תמונות של חברי כנסת מהליכוד החוגגים בחתונת בתו של חבר מרכז, בלי לגלות לצופים שהמג”ד נפל אחרי החתונה הזו ולא לפניה.

כך או כך, מהר מאוד התגלה שבערוץ 12 לא טרחו לבדוק את העובדות לפני שהשמיצו.

במשרד ראש הממשלה, התברר, בודקים לפני כל הלוויה של חייל צה”ל אם המשפחה מעוניינת בנוכחותו של חבר ממשלה. אם כן, מבררים בקבוצת הוואטסאפ של השרים מי יכול להתייצב. אם לא, לא. במקרה הספציפי הזה, כפי שהראה השר עמיחי שיקלי, המשפחה לא רצתה פוליטיקאים והממשלה כיבדה את בקשתה.

על הדיווח השגוי הזה רכבו גם אחרים. למחרתו פרסמה תמי ארד בפייסבוק פוסט חריף ובוטה. “איכשהו הרגשתי שברגע שיוודע לאפסים בממשלה שדור בן־שמחון ז”ל הוא קיבוצניק, לא יימצא הצדיק בממשלת הסדום שיתנדב להשתתף בהלוויה שלו”. אני שם בצד את רמת השיח. איש־איש וסגנונו. כאמור, הטענה התבררה ככוזבת. שרי הממשלה לא הגיעו ללוויה, לא משום שמדובר בקיבוצניק ולא בגלל שום שקר אחר.

תמי ארד, ששילמה מחיר כבד עבור כולנו, איננה הסיפור. הסיפור הוא המהירות, הפזיזות וקלות הדעת שבה אפשר להפיץ לכל עבר כזבים שכאלה. הסיפור הוא שלפוסט שלה היו 8,400 לייקים ו־4,800 שיתופים. הסיפור הוא שעשרות אלפים, ואולי למעלה מזה, נחשפו לשקרים הללו, וחלק נכבד מהם ימשיכו להאמין שזו המציאות.

העיתונות, שהסיפור הזה התגלגל ממנה, היא מקור העיוות הכי גדול כאן. ערב הבחירות לכנסת, זוהי סכנה של ממש.״

הטור המלא בתגובה הראשונה

התרופה הכי טובה לתעשיית הדכדוך והמרמור היא ללמוד היסטוריה.

שבת שלום! 🇮🇱

האם גדי אייזנקוט היה תוקף באיראן?
שבוע טוב,
ידידי אמנון לורד הציג בטורו השבועי שתי תחנות זמן שבהן המועמד לראשות הממשלה, גדי אייזנקוט, התנגד לסיכול הגרעין האיראני. האחת, כשהיה אלוף פיקוד הצפון והשנייה כשכיהן כרמטכ"ל.
 
"באפריל 2018 פרסם הפרשן הצבאי אמיר אורן מאמר על תפיסתו החדשה של הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט: 'דוקטרינת הרמטכ"ל אייזנקוט: כשישראל תצטרך לחיות עם הגרעין'. בהמשך: 'להערכת הרמטכ"ל, ישראל לא תוכל לסכל לחלוטין את המאמצים הגרעיניים של מדינות האזור, ועל כן יש להתרגל לחיים לצד נשק להשמדה המונית". הוא קורא לזה "גישה נועזת"'.
"בראיון טלוויזיוני ניסה אייזנקוט לערפל ולהכחיש את הדברים. אבל פרשן נוסף, יוסי יהושע, העיד שזאת בדיוק היתה העמדה שהציג איזנקוט באחד התדרוכים שלו לקבוצת הכתבים הפריבילגית.
אולם לא צריך לחפש עוד ראיות לעמדתו בנושא הגרעין - קרי: הגרעין האיראני - מכיוון שהדברים פורסמו במאמר שכתב בביטאון "מערכות" לקראת יום העצמאות ב־2018. "ממשלת נתניהו עם שר הביטחון ברק חתרה לתקוף את התשתית הגרעינית באיראן, אך נמנעה מכך בלחצם של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ראש המוסד מאיר דגן והנשיא פרס (בשנים 2011-12 – א"כ). גם אייזנקוט, אז מפקד פיקוד צפון ולשעבר מזכירו הצבאי של ברק וראש אגף מבצעים, התייצב אז נגד כוונת נתניהו וברק להפציץ באיראן".
עד כאן הדברים של אמנון.
כידוע, תקפנו באיראן ולכל הדעות הפרויקט הגרעיני שלה הוסג לאחור באופן משמעותי.
אך הציטוטים האלה בשם אייזנקוט מעלים את התהייה מה הוא היה עושה לו ההחלטה הייתה בידיו. האם כמו נתניהו, גישתו היא "במשמרת שלי איראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני". או שגישתו היא ש"צריך להתרגל" לגרעין איראני.
אייזנקוט צריך להישאל על הנושא הזה בכל חוג בית וראיון עיתונאי, ולתת תשובות חותכות ולא מעורפלות, כפי שעשה עד כה.
יש פה הבדלי תפיסות מהותיים מאוד בינו לבין נתניהו, והציבור צריך לדעת אותם טרם הבחירות.
(אריאל כהנא)
‏לערוץ הוואטסאפ:
 
https://whatsapp.com/channel/0029Vb7g9fJKgsNlu1wKPk3x
 
 
לטלגרם:
https://t.me/Ariel_Kahana

אתמול ציינה ארצות הברית 250 שנה לעצמאותה ובשורות הבאות אני רוצה לייחד כמה מילים לעומק הקשר שבין דור המייסדים של ארצות הברית לעם היהודי בדגש על סיפור יציאת מצרים.

מאה מטר ממול האולם שבו נולדה ארצות הברית, באולם האספה של הקונגרס הקונטיננטלי בה אושרה 4 ביולי 1776 מגילת העצמאות האמריקאית, עמד פעמון החרות שעליו הציטוט מספר ויקרא:
“וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ.”

בלב בית הנבחרים האמריקאי, מעל יציעי בית המחוקקים האמריקאי (הקונגרס) מוצבים 23 תבליטי שיש של מחוקקים ופילוסופים מן ההיסטוריה: חמורבי וסולון נפוליאון וגם הרמב״ם, כל העשרים שניים מופיעים בצידי הקונגרס ובמרכז ניצב דיוקנו של משה רבנו.

זהו לא פרט עיצובי שולי. כך בחר הקונגרס האמריקאי להציב בלב אולם החקיקה שלו את משה, נותן התורה של ישראל, כדמות המרכזית בגלריית המחוקקים של העולם, לא יזיק גם בבג״ץ ובכנסת עדכון עיצוב ברוח הזו.

הספר הראשון שנדפס במושבות האמריקאיות היה לא אחר מספר תהילים. בשנת 1640 הודפס במסצ׳וסטס ״The Bay Psalm Book״, תרגום מחורז לאנגלית של ספר תהילים.
העובדה הזו מספרת לא מעט על העולם שממנו צמחה ארצות הברית ועל הזיקה העמוקה של מייסדיה לתנ״ך.

בשנת 1776 מינה הקונגרס הקונטיננטלי ועדה לעיצוב הסמל הרשמי של האומה החדשה. בין חבריה היו בנג׳מין פרנקלין, תומס ג׳פרסון וג׳ון אדמס. פרנקלין הציע סצנה מספר שמות: משה על שפת ים סוף, מטהו בידו, פרעה ומרכבותיו נבלעים במים, ועמוד אש בשמים.
המוטו שנלווה להצעה היה:
“מרד בעריצים הוא ציות לאלוהים.”

בסופו של דבר ההצעה לא נבחרה והנשר לבן הראש הפך לסמל הרשמי של ארצות הברית. אבל עצם הבחירה במשה, ביציאת מצרים ובתבוסת פרעה מספרת איך דור המייסדים תפס את עצמו: עם שנאבק באימפריה, משתחרר משלטון עריץ ומבקש לבנות סדר מדיני חדש תחת חוק וחירות.

בשנת 1790, בעיצומה של שנתו השנייה כנשיא ארצות הברית כותב ג׳ורג׳ וושינגטון מכתב מיוחד לקהילה היהודית בניופורט שהוא המסד ליחס המיוחד של ארה״ב לאזרחיה היהודים:

״ממשלת ארצות הברית, אינה מעניקה לשנאה הכשר ואינה מסייעת לרדיפה…”

“אין עוד לדבר על סובלנות כאילו היא חסד שמעמד אחד מעניק לאחר, כדי שיוכל לממש את זכויותיו הטבעיות הטבועות בו.”

וושינגטון לא הציג את יהודי אמריקה כאורחים שזכו בחסד. הוא דיבר על זכויות טבעיות, על אזרחות ושותפות מלאה, את המכתב הוא בדברי מיכה הנביא:

“מי ייתן ובני זרע אברהם היושבים בארץ הזאת ימשיכו להיות ראויים וליהנות מרצונם הטוב של יתר התושבים, בעוד כל איש ישב בבטחה תחת גפנו ותחת תאנתו, ואין מי שיחריד אותו.”

בשנת 1819, שבעים ושבע שנים לפני פרסום ״מדינת היהודים״ של הרצל, כותב ג׳ון אדמס מהאבות המייסדים של ארצות הברית ונשיאה השני למרדכי מנואל נח:

“אני באמת מבקש לראות את היהודים שוב ביהודה כאומה עצמאית... אני מדמיין בליבי איך אתה עומד בראש מאה אלף מבני ישראל, צועד עמם אל יהודה, כובש את הארץ ומשיב את אומתך לשליטה בה.”

למייסדים האמריקאים היו כמובן מקורות השראה נוספים כמו לוק, מונטסקייה ואחרים אולם לתנ״ך ולסיפורה של יציאת מצרים ומאבקה של האומה העברית לחרות היה מקום מרכזי מאד בהתפתחות התרבות והאתוס האמריקאי.

בעיני ככל שהאומה האמריקאית תהיה קרובה יותר אל האתוס המכונן שלה וככל שאנחנו נהיה קרובים יותר אל זה שלנו כך היחסים יהיו חזקים יותר ובנויים לא רק על אינטרסים משותפים אלא על ערכי נצח משותפים.

מזל טוב אמריקה 🇺🇸🇮🇱

איזנקוט מתעקש שלא ללמוד ולא להפיק לקחים.

סוריה של מנהיג אל קאעידה ודאעש, ג׳ולאני, היא הזדמנות?!
היש איזשהו הבדל אידיאולוגי משמעותי בין ג׳ולאני לבין סנוואר או מוחמד דף?!

מה שהוא מציע כאן הוא בדיוק אותה גישה של פטרונו, אהוד ברק: עוד נסיגות מופקרות תמורת ״הסדרים״ ו״מנגנוני פיקוח״.

שמאל חלש!