מדהים לראות כמה אנשים מסרבים ללמוד מלקחי עבר, תקשיבו לאויב, תתייחסו אליו ברצינות. תלמדו קצת על מושגי יסוד באסלאם הפוליטי.
שום הסכם אסור לעשות עם א שרע.

״בעזרת אללה, לא נגיע רק לדמשק, גם ירושלים מחכה לנו״.
ג'ולאני לפני ש-"התמתן".
קרדיט: @Ahikam20

מראיין: איך הרגשת ב 9.11 ?

ג׳ולאני: כל מי שחי בעולם האסלמי או הערבי ויגיד לך שהוא לא שמח משקר.

בעקבות הסנקציות האמריקאיות על פרנצסקה אלבנזה שלושת חברי ועדת האו”ם שהופקדה על חקירת הפרות זכויות אדם בישראל ובשטחים הפלסטיניים התפטרו מתפקידם.

והיו כאן מי שקיוו שקאמלה תיבחר.

ההנהגה החרדית האשכנזית, בדגש על שכבת העסקנים הפוליטית, מצויה בתודעת גלות מוחלטת. אפס הכרת הטוב כלפי מדינת ישראל שהצילה את עולם התורה מכליה, העם היהודי מעולם לא ידע מספרים שמתקרבים לממדי עולם התורה כפי שהוא כיום.

‏אפס אחריות וערבות הדדית בשעת מלחמה מהקשות שידענו, עם נבחרי ציבור שלא יודעים איפה מטולה. התקווה תבוא בעזרת ה׳ מהדור הצעיר שמחובר הרבה יותר.

‏מה שלא ברור בכלל זו התנהלות ההנהגה החרדית הספרדית, שהציבור שלה מחובר בלב ובנפש למדינה ולצה״ל, אולם היא מגלה תודעת נחיתות והתבטלות מוחלטת למול ההנהגה האשכנזית. ההפך מהיסוד הרעיוני של הרב עובדיה יוסף.

‏למרבה הצער כל מה שמציעה ההנהגה החרדית הספרדית כיום זה חיקוי דהוי של ההנהגה האשכנזית מההופעה החיצונית המשך בקו התורני המחמיר שגם הוא זר לרוח יהדות ספרד וכלה בקנאות פוליטית בדלנית. כבן למשפחה שעלתה מטוניס אני פשוט נבוך מההתנהלות הזו.

‏אני קורא ליו״ר ש״ס אריה דרעי להתעשת. גלה אחריות ומנהיגות, הציבור שלך לא יסלח לך אם תפיל ממשלה לאומית בשעת מלחמה שלא לדבר על המחנה הלאומי כולו.
‏יש קונה עולמו בשעה אחת.

הדברים שכתבתי לרה״מ לפני יציאתו לארה״ב מקבלים ביממה האחרונה משנה תוקף:

״אני רואה חובה להזהיר מפני כל הסכם עם סוריה של מוחמד א שרע.
מחבל ג׳יהאדיסט איש אלקעידה לשעבר לא הופך בן לילה לפרטנר לשלום, גם אם הוא לובש חליפה נאה, גם אם חצי עולם הצטלם איתו והסיר את הסנקציות על מדינתו.

א- שרע הוא מחבל בן מוות, רוצח המונים ברברי ובסבירות גבוהה מאד הוא הסנוואר הבא. האידיאולוגיה שלו לא שונה במילימטר מזו של חמאס - חליפות אסלאמית תחת שלטון חוקי השריעה, זה החזון ואין בלתו. אסור לעשות עם המחבל הזה שום הסכם.

שדרת ההנהגה החדשה שמינה לסוריה מורכבת משונאי ישראל ותומכי חמאס ששותפים לפעילות חמאס סוריה ובהזדמנויות רבות שיבחו את טבח ה-7/10.


אין שום סיבה להעלים עין מהסכנה החמורה שמתהווה מצפון, שקט שקונים היום בזול יעלה ביוקר בעוד עשור. ״

טוב מאד שרה״מ, שר הביטחון וצה״ל פועלים בנחישות מול הזוועות של משטר הטרור האסלאמו- נאצי בסוריה.

זמן טוב להיזכר שבזמן שגורמים כאלו ואחרים בישראל, כולל פרשני ימין, זגזגו ודמיינו על שלום עם נשיא סוריה החדש ג'ולני, בקול היהודי מיד עם ההפיכה בסוריה יצאנו בסדרת תחקירים עם אמירות ברורות על הג'יהאדיסטים הסורים, קשריהם לחמאס ולא פחות חשוב קשריהם לערבים אזרחי ישראל ובראשם התנועות האסלאמיות של רע"מ וראאד סלאח.

מי שרוצה להעמיק יכול לקרוא ולהבין שאנחנו צריכים למגר את הג'יהאדיסטים בסוריה, בעזה ובכל רחבי הארץ, ויפה שעה אחת קודם.

הנה קישורים לכמה תחקירים וחשיפות שלנו:

תחקיר הקול היהודי: חמאס מנהל פעילות עניפה עם בכירי המורדים בסוריה

הכירו את עבד אלרחים עטון - יד ימינו של מנהיג המורדים הסורים אל-ג'ולאני

חשיפת הקול היהודי: שר המשפטים הסורי החדש "מבול אלאקצא החזיר את הכבוד בכל העולם המוסלמי"

עיניים לסוריה: הכירו את "שמאל אבו ע'זי", פעיל חמאס שקראנו שוב ושוב לחסל ושגם נעצר/נעלם אחר כך וטען שהסתנו נגדו...

שר בכיר בממשל הסורי: "מבול אלאקצא החזיר לאומה את הכבוד"

ההפיכה בסוריה - הקשר הישראלי

תחקיר הקול היהודי: הקשרים של אנשי מפלגת רע"מ וחמאס סוריה

שרת הנשים של סוריה: תומכת בטבח ביהודים

ועוד...

אלחנן גרונר

מלוכדים News: השר עמיחי שיקלי במצפה יריחו עם ראש הישיבה הרב יצחק סבתו, הרב חיים גרינשפן, שלמה פייג ומוטי מימון. הרב סבתו העניק לשר ספר שהוציאה הישיבה לזכר בוגרי הישיבה שנפלו בחרבות ברזל.

להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של סוכנות 'מלוכדים': https://chat.whatsapp.com/BRZW9AxjqKlKNgHpUEnJi7

טלגרם: https://t.me/melukadimnews

חשמונאים💪

מאז שהחלה ״הפסקת האש״ מחזות אימה המבעיתים מהר הדרוזים לא מפסיקים לזרום: ילדות וילדים שנחטפים ומשמשים כמגן אנושי לג׳יהאדיסטים, גברים שאולצו לקפוץ אל מותם מגג בניין גבוה תוך שהם נורים, עינויים סדיסטים וגילוח זקניהם של מבוגרים דרוזים ומעשי טבח בלתי פוסקים. הכל מתועד.

‏זו שעת מבחן עבורנו כאומה שחוותה שואה וכאומה שפגשה מקרוב את תהומות הרשע והזוועות של האסלאם הקיצוני.
‏
‏אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד, אסור לה מוסרית ואסור לה גם בראייה אסטרטגית אזורית.

‏מי שחושב שצבא הג׳יהאדיסטים של פעיל אל קעאידה גול׳אני יעצור בדרוזים טועה טעות מרה.
‏ג׳ולאני כמוהו כסנאוור. ההבדלים האידיאולוגים בין דעאש אל קאעידה וחמאס הם מיקרוסקופיים.

‏על ישראל לסייע אווירית ולאפשר לאוכלוסייה הדרוזית להגיע לאזור החיץ עד יעבור זעם.

השר שיקלי בוועדה: היועמ"שית הפכה לאייקון פוליטי. תמונתה מתנוססת בהפגנות, במודעות ממומנות של המחאה ושל התנועה לאיכות השלטון שעכשיו גם למדנו שממומנת ע"י ממשלות זרות. היא מזוהה גם עם החלק הכי קיצוני באופוזיציה. אני לא זוכר אף יועמ"ש כזה - וזה כשלעצמו מהווה עילה לפסילתה ולהעברתה מתפקידה.

אמש הושלמה פעילותה של וועדת השרים המיוחדת לבחינת המשך כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה, הועדה המליצה לאחר שאפשרה ליועמ״שית להגיע לשימוע וזו סרבה, להעביר את היועצת מתפקידה לאור שורה של חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים לצד התנהלות שאינה הולמת.

להלן סיכום קצר של פעילות הוועדה תוך התייחסות נפרדת לסוגיית הסמכות והמהות:

‏סמכות:
‏חוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט–1959 קובע: ״הממשלה רשאית לקבוע את הדרכים והתנאים למינוי של היועץ המשפטי לממשלה ולסיום כהונתו״.

‏עד כה פרוצדורת מינויו או סיום כהונתו של היועץ משפטי לממשלה לא נקבעה בחקיקה ספציפית. ב 1998 הוקמה וועדה בראשות השופט מאיר שמגר ז״ל שהמליצה כי המינוי וסיום הכהונה ייעשו בהיוועצות עם וועדה מיוחדת בראשות שופט עליון בדימוס.

‏אחת העילות שמנה הדו״ח לסיום כהונה הוא מצב של חילוקי דעות בין הממשלה לבין היועץ המשפטי, היוצרים מצב בו נמנע שיתוף פעולה יעיל. באוגוסט 2000 אימצה ממשלת ברק את מסקנות דו״ח וועדת שמגר במסגרת החלטת ממשלה 2274.

‏ביוני 2007 ממשלת אולמרט ביצעה תיקון ראשון להחלטת ממשלת ברק: התיקון שנקבע בהחלטת ממשלה 1773 קבעה כי צוות הוועדה החיצונית לא יעלה על שלושה (במקום חמישה במקור) וכן כי זהות יו״ר הוועדה תותנה בהסכמת שר המשפטים. ההחלטה הזו חשובה מאד כי היא מוכיחה את המובן מאליו ממשלת ישראל (כפי שמגדיר חוק שירות המדינה) היא הגורם המוסמך לקבוע את דרכי המינוי וסיום ההעסקה של היועמ״ש.

‏ביום 8.6.2025, החליטה ממשלת ישראל בהחלטה 3125 על ביצוע תיקון נוסף להחלטת הממשלה בעניין, זאת הגם שהיו שרים ובתוכם שר החוץ סער שדרשו לבטל כליל את ההחלטה המקורית. הממשלה החליטה להותיר על כנו את הליך המינוי, להותיר על כנן את העילות לסיום כהונה אולם לערוך תיקון בהליך סיום הכהונה שיתבצע בידי וועדת שרים מיוחדת וללא מעורבותה של ועדה חיצונית.

‏עוד נקבע כי כדי שהמלצה לפטר את היועץ המשפטי תיכנס לתוקפה דרוש רוב מיוחס של 75% מחברי הממשלה שאין להם מניעה להשתתף בהצבעה.

‏עד כאן לשאלת הסמכות ומכאן למהות, למה בעצם מיארה לא יכולה להמשיך בתפקידה.

א. פוליטיציה חסרת תקדים של תפקיד היועץ המשפטי:
התנהלותה הלעומתית הקיצונית של היועמ״שית הפכה אותה מיישות מקצועית לדמות פוליטית מובהקת. די להביט על השלטים שהציבה אמש התנועה לאיכות השלטון (בתמונה), אותה תנועה שהגישה עתירה לבג”ץ נגד החלטת הממשלה לשנות את הליך הפיטורין של היועצת, תנועה שנהנתה מתקצוב ישיר של ממשל ביידן (כ‑42,000 דולרים) .

‏אגב לא מדובר במקרה מיוחד, בשיאה של המחאה נגד הרפורמה המשפטית הופיעה תמונתה של היועץ במודעות ממומנות בשערי העיתונים, תמונתה מופיעה דרך קבע בשלטי חוצות ובהפגנות. דה פקטו היועצת הפכה, ולא נראה שזה מפריע לה, בלשון המעטה, לאייקון פוליטי המזוהה במובהק עם האופוזיציה ומחאת קפלן.

ב. הכשלת הממשלה במקום ייצוג שלה כנדרש:
למן תחילת השבעת הממשלה ובמשך שנתיים ניתן לממשלה 14 פעם היתר ייצוג חיצוני, זאת לעומת 6 פעמים בלבד בשש השנים שקדמו לכהונתה - נתון מדהים. ממוצע ייצוג חיצוני של אחת לשלוש שנים עברנו לממוצע של 7 פעמים בשנה אחת עלייה של 2100%.

עובדה זו כשלעצמה מלמדת על חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין היועצת לבין הממשלה. ואשר רק בהם לבדם יש כדי להוות עילה לאובדן אמון ואף להפסקת כהונת היועצת.

ביום 4.8.2024 התקבלה החלטת ממשלה למנות את ד״ר אודליה מינס לתפקיד ממלאת מקום יו״ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

בחלוף יומיים שלח המשנה ליועמ״שית גיל לימון מכתב לשר התקשורת שלמה קרעי שבה טען כי ד״ר מינס אינה עומדת בתנאי הסף לתפקיד. שר התקשורת השיב בו ביום כי ד״ר לימון לא מוסמך לבטל החלטות ממשלה ובתגובה פרסמה היועצת עצמה הודעה לתקשורת לפניה הנחיית השר ״אינה חוקית ופוגעת בציבור״.

נגד מינויה של מינס הוגשה עתירה בבג״ץ בה ביקשה העותרת לאמץ את עמדת היועץ לפיה מינויה של ד״ר מינס אינו חוקי.

היועצת סרבה לייצג את עמדתו של שר התקשורת כי המינוי חוקי ויתר על כן סרבה לאפשר לו לשכור ייצוג נפרד.

ביום 14.10.2024 נדחתה העתירה - ועמה עמדת היועצת פה אחד, לאחר שבית המשפט העליון ראה לנכון לבקר את התנהלות היועצת כפי שכתב השופט סולברג: ״...לא היה מקום שלא להתיר לשר ייצוג נפרד, ולהותירו ״באין מליץ יושר מול מגיד פשע״ שכן העניין דנן מרוחק מרחק רב ״מאי חוקיות ברורה וגלויה״.

לסיכום קבע פסק הדין כי בניגוד לדברים הנחרצים של היועצת ושל ד״ר לימון המינוי לא היה בלתי חוקי, לא נעשה בחוסר סמכות ודינו לא היה בטלות.

לו הייתה היועצת חפצה בכך היו בידיה הכלים הן לייצג את עמדת הממשלה או לכל הפחות לאפשר לשר התקשורת לשכור ייצוג חיצוני כפי שביקש.

התנהלותה של היועצת בסוגיית מינויה של ד״ר מינס ובסוגיות דומות, מוכיחה כי לא פעלה בהתאם לחובות המוטלות עליה ולא הראתה שום ניסיון כן ואמיתי למלא את תפקידה כיועצת משפטית לממשלה.

במקרים רבים בהם כן ייצגה באופן פורמאלי את הממשלה, בחרה וביכרה היועצת את עמדת העותרים, ובמקרים רבים אף החריפה והחמירה את עמדתה נגד הממשלה אפילו מעבר לטענות העתירה.

‏ג. אי מילוי תפקידה כראש התביעה הכללית מטעם המדינה:
בהחלטת ממשלה מס 4618 מיום 1.1.2006 הוחלט על הקמת צוות על מיוחד בראשות היועץ המשפטי לממשלה שתפקידו להתוות מדיניות ותאום פעילות בנושא המאבק בפשיעה החמורה.

בנוסף ליועץ חברים בצוות העל: פרקליט המדינה, המפקח הכללי של משטרת ישראל, מנהל רשות המסים בישראל ויו"ר הרשות לניירות ערך. בין היתר נקבע כי אחת לשישה חודשים יימסר דיווח לממשלה על המדיניות המשולבת וההישגים במאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן.

היועמ״שית כינסה את הצוות בתדירות נמוכה למרות בהילות הנושא, לא הציגה תכנית עבודה ולא העבירה שום דיווח לממשלה כמתחייב מתפקידה.

צוות-העל למאבק בפשיעה המאורגנת, אמור היה לשמש כגוף האסטרטגי המרכזי של מדינת ישראל בהתמודדות מול הפשיעה המאורגנת. בפועל – מדובר בגוף רדום, חסר השפעה, הפועל בהיעדר שקיפות, ללא יעדים ללא מדדים וללא בקרה.

בשונה מסוגיות פוליטיות, בסוגייה זו מתנהלת היועצת באדישות ובהססנות תוך ניתוק מוחלט מחומרת האירועים. נזכיר כי אחריותה של היועצת אינה שולית או עקיפה - היא ישירה, מהותית ובלתי ניתנת להעברה. היועצת מחזיקה בסמכויות, בכלים הרגולטוריים, ביכולת סנכרון עם הפרקליטות ובכוחה להנחות את רשויות האכיפה – אולם היא נמנעת מלהוביל את המערכה ומגלה אוזלת יד חמורה מול התעצמות חסרת תקדים של ארגוני הפשיעה.

ד. הכשלת וועדת הרוגלות:
אחד הכלים האפקטיביים ביותר כיום למאבק בפשיעה הוא הכלי של רוגלות התקפיות. מנגד הכלי הזה אם הוא מנוצל לרעה יכול להוביל לפגיעה אנושה בחירויות אזרח בסיסיות ביותר.

ביום 28.8.2023 מינה שר המשפטים באישור הממשלה, את וועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי אכיפה (וועדת הרוגלות).

מטרת הוועדה בחינת בחשד לביצוע עבירות פליליות על ידי המשטרה והפרקליטות.

הוועדה הוקמה אולם היועמ"שית הפעילה את כל כוחה כדי לסכל ולעכב את פעילות הוועדה.

כאשר הוגשה עתירה נגד הקמת הוועדה על ידי נדב ארגמן, שלא בכדי המליץ השופט סולברג כי תפסול את עצמה מעיסוק בעניינו, הצטרפה היועמ״שית לעמדת העותרים.

בכך נמנע מהממשלה ייצוג של הייעוץ המשפטי בסוגייה קרדינלית וכמו כן היועמ״שית פעלה תוך ניגוד עניינים כפול, מקצועי ואישי: מקצועי כיוון שהייעוץ המשפטי הוא מושא הביקורת של וועדת הרוגלות, ואישי לאור הקשר החברי עם נדב ארגמן.

כשנגד היועמ״שית הוגשה עתירה על ניגודי העניינים שלה בפרשת הרוגלות היא עיכבה את מתן תשובתה שוב ושוב וגם כשהוצעה לה פשרה על ידי השופט סולברג היא סרבה לקבלה.

במבחן התוצאה: סירובה של היועמ״שית לייצג את הממשלה, התייצבותה לצד העותרים תוך ניגוד עניינים חמור וסירובה לקבל את הצעת הפשרה הובילו את פעילות הוועדה שכל תכליתה הגנה על חרויות הפרט לשיתוק מוחלט.

לא פחות חמור, במקביל לכל אלה היועצת מסרבת לאפשר למשטרה להשתמש ברוגלות - מתוך מטרה לסחוט מהממשלה שינויי חקיקה שיחזקו את סמכויות חקירה נגד נבחרי ציבור. כך איבדה משטרת ישראל את אחד הכלים העוצמתיים והאסטרטגים ביותר למאבק בפשיעה החמורה.‏

‏ה. אכיפה בררנית:
‏היועצת הנהיגה במהלך כהונתה מדיניות אכיפה בררנית חסרת תקדים, שבצידה פגיעה אנושה בזכויות אזרח ועקרון השוויון בפני החוק.

‏הממשלה פנתה לייעוץ המשפטי על מנת שתפעל להגנה על שמירת החוק והסדר הציבורי במהלך המחאה כנגד הרפורמה המשפטית, בדיוק כפי שמערכת אכיפת החוק פעלה נגד מחאות קודמות כדוגמת: המחאה נגד תכנית התנתקות בשנת 2005, מחאת יוצאי העדה האתיופית בשנת 2019 וכדומה.

‏נזכיר כי במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית היינו עדים לשורה של תקיפות אלימות, הסתה חסרת תקדים נגד ראש הממשלה ופגיעה אנושה בסדר הציבורי: תקיפה אלימה של אם ובנותיה במהלך חסימת כביש, פריצת משרדי קהלת, השחתה סיטונאית של רכוש ציבורי, הצתת מדורות כדבר שבשגרה בכבישים ראשיים, חסימת צירים, חסימת נתב״ג, הטרדה מעקב והתנכלויות בלתי פוסקות לנבחרי ציבור לרבות אלימות של ממש (דיכטר, ברקת, לוין, רוטמן).

‏היועצת המשפטית לממשלה לא זו בלבד שנמנעה מאכיפת החוק לנוכח פעולות אלה אלא שהיא גיבתה אותן תוך אמירה מופקרת לפיה: ״אין מחאה אפקטיבית ללא הפרעה לסדר הציבורי״.

‏לשם המחשה: 450 כתבי אישום הוגשו בעבירות הנוגעות להפרות סדר והפרעה לשוטרים במילוי תפקידם בשנת 2019 במהלך מחאת העדה האתיופית לעומת 27 כתבי אישום בלבד בשנת 2023 באותם סעיפים.

‏האפליה הזועקת הזו לשמיים הובילה את הממשלה לחוקק ביולי 2024 חוק למחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה.

‏מדיניות האכיפה הבררנית של היועמ״שית הגיעה לשיאה כאשר באפריל 2023 בתום הפגנה שכללה חסימת כביש ראשי מצאו את מותם שוטר ומתנדב משטרה שעסקו בפינוי הציר ונפגעו מידי רכב חולף. איש מבין המפגינים שהובילו לגרימת התאונה לא נחקר, רק נהג הרכב הפוגע, משרת מילואים שנסע בכביש נחקר.

‏כחלק מהמחאה הגיעה ההסתה כנגד נבחרי ציבור ובראשם ראש הממשלה לשיא: איורים של רה״מ כנדון לתלייה, תאורו שוב ושוב על ידי מובילי המחאה כבוגד לרבות כתיבת המילה בוגד באותיות קידוש לבנה ותוך השחטת פני מקרקעין על נתיבי איילון ועוד ועוד. יש לציין שגילויי הסתה אלו לא הגיעו מאזובי הקיר או משולי החברה אלא מבכירים ביותר במערכת הביטחון לשעבר, באקדמיה וכו׳:

‏״נתניהו בוגד הפך לאויב העם״ אמר עליו האלוף במיל׳ גיא צור.
‏״האיש סיפר לעצמו שהוא מלאך אבל הוא בעצם שטן״, צרח עמי דרור איש שרות ביטחון כללי לשעבר והוסיף ״אנחנו נמחה את זכר נתניהו״. נגד איש מהמסיתים לא הוגש כתב אישום.

‏ליועצת היו כל הכלים על מנת למנוע את הפגיעה החמורה במדינה, בין אם ביוזמתה כפי שתפקידה מחייב, ובין אם בהנחיית הממשלה כפי שניתנה פעם אחר פעם וסוכלה על ידי היועצת. אולם לצערנו דבר לא נעשה כנגד עבירות חמורות אלה של המרדה, הסתה ופגיעה אנושה בסדר הציבורי.

עיתון הארץ חצה את הקווים, תעמולת אויב במאה קמ״ש.

אי אפשר עוד להבחין בין ״הידיעות״ שמפרסם העיתון לתעמולת חמאס.

אי אפשר עוד להבחין בינו לבין קרנות כמו הינד ריג׳אב שבראשן עומדים פעילי חזבאללה שרודפות אחר חיילי צה״ל.

כל ישראלי שמשלם מינוי לעיתון הזה תורם ישירות לתעמולת האויב.

אז מה קורה ב"מפעל הנקניקיות" של מכוני סקרים בישראל?

קודם פרסמתי סקר שהכין מכון סמית', על בסיס בקשה של הפודקסט "על המשמעות".

במקור, ביקשתי מכם, העוקבים, לסייע בגיוס כסף עבור סקר בעלות של 13,600 ש"ח אצל מכון מדגם של מנו גבע, מכון הבית של ערוץ N12 שהוא זה שערך את הסקר בו נקבע כי 74% מהציבור רוצים עסקת חטופים בפעימה אחת ואת סיום המלחמה.

אז למה אין לנו סקר של מנו גבע שמתייחס לסוגיית עסקה בפעימה אחת עם המחיר שדורשת חמאס כפי שהצגתי בסקר שלי?

אציג עובדות לפי סדר כרונולוגי ואתם תסיקו מסקנות :

1. אנשי הפודקסט "על המשמעות" פנו למכון "מדגם" הציגו את השאלות שרצו לבחון וקיבלו הצעת מחיר ממנו גבע לסקר על השאלות הללו. מכון מדגם הסכים לבצע את הסקר בתמורה ל 13,600 ש"ח כולל מע"מ.

2. אני פניתי אליכם העוקבים כדי לגייס 13,600 ש"ח לטובת הסקר. הסכום גויס תוך זמן קצר. העניין זכה להדים בעקבות הפרסום בערוץ.

3. אנשי הפודקסט פנו למכון מדגם מצוידים בכסף הדרוש כדי להתקדם עם הסקר על בסיס הצעת המחיר ועדכנו את מכון מדגם כי במקביל אליהם יבצעו סקר נוסף על אותן השאלות בדיוק אצל מכון סקרים ישראלי נוסף.

4. צוות מכון מדגם החל להערים קשיים על ניסוח השאלות לסקר וביקשו מאנשי הפודקסט להעביר אליהם הוכחות שדרישות חמאס אכן תואמות למופיע בסקר. אנשי הפודקסט, העבירו את החומר הדרוש, על בסיס כתבות של ynet. מכון מדגם לא התרצה, לא הסכים לשאול את השאלות שהוצגו לו מראש לפני הצעת המחיר ולמעשה פוצץ את כל האירוע.

5. סמנכ"לית מכון מדגם, עדי גבע, כתבה כך:
"בהתחלה הסכמתי, מתוך רצון כן לתרום לדיון הציבורי, אבל ככל שהעמקתי בפרטי הסקר שביקשת – הבנתי שמדובר בסקר שיכול להשפיע באופן ממשי על נושאים שנמצאים ברגעים אלו במשא ומתן, מבלי שאנחנו יודעים הרבה מהפרטים וכמה הם מדויקים."

מצורף מטה תיעוד תגובתה הכתובה המלאה של עדי גבע.

##
סמנכ"לית המכון מודה למעשה שהסכימה והתחרטה (כרונולוגית אחרי שאמרו לה שיש סוקר נוסף שבודק את אותן השאלות) וזאת מחשש ש"הסקר יכול להשפיע".

איני יודע מה המומחיות של מכון מדגם בבירור דרישות חמאס כפי שהוצגו להם. התחום הפלסטיני אינו תחום ההתמחות שלהם.

אם היא מודה ש"הסקר יכול להשפיע" אז מה יש לה לומר על ההשפעה של הסקר שעשה המכון שלה עם נתונים חסרים והגיע לתוצאה הפוכה משלושה סקרים שהציגו מחיר לעסקה?

האם יוצא מכאן שהמכון מודע לכך שהוא גוף שסקריו יוצרים השפעה ופועל במכוון בצורה מוטה בסוגיות ציבוריות מרכזיות? האם אין המכון יודע שתוצאות סקריו משודרות בפריים טיים על ידי הערוץ המוביל בישראל? זה לא משפיע?
איני יודע. את זה אשאיר לכם לקבוע.

##

מכאן נבחר כי הסקר ייעשה אצל מכון סמית' שנתן הצעת מחיר זולה יותר בכ 3000 ש"ח מזו של מכון מדגם של מנו גבע.

ההפרש בין הסכום שגויס מכם לבין עלות הסקר אצל סמית הועבר בשמכם ל"עמותת אחים לחיים" המסייעת לחיילים בשיקום.

אציין עוד שגם אצל מכון סמית נדרשו שינויים קלים בשאלות וסירבו לשאול את השאלות בניסוח המקורי. אלה השינויים שהם דרשו כתנאי לקיום הסקר:

1. בשאלה הראשונה הושמט הסעיף שמשאיר את הנשק בידי חמאס.

2. בשאלה השלישית הופרד נושא סיכון החטופים לשאלה נוספת.

##

אציין כי נעשתה פניה גם למכון קנטאר של דודי חסיד שביקש מחיר כפול מזה של מכון סמית וזמן עבודה של שבועיים.

מייד אצרף לכם את פרוטוקול הסקר המלא של מכון סמית - אתם שילמתם עליו. שימו לב שבשאלות 1 ו 3 יש פער של אחוז אחד (הסך הכולל מתכנס ל 99%) הפער נובע מעיגול של חצי אחוז שתוקן בשקפים שהוצגו מוקדם יותר.

אירוע מדהים בחומרתו