לכבוד שבת ול”ג בעומר

הוא גיבור הגרסה היהודית לרומיאו ויוליה, שמו מוזכר כאלף וחמש מאות פעמים בתלמוד הבבלי, והוא היחיד שנכנס אל “הפרדס” – היכל הסוד של היהדות – ויצא ממנו בשלום. הוא האיש שהעניק לנו את מקור ההשראה לשיר “ירושלים של זהב”, הוא היה לסמל של למדנות והתמדה, הוא היה הבכיר בעשרת הרוגי מלכות, ומי שמסכת חייו ומותו היו מקור השראה ליהודים קרוב לאלפיים שנה.

כל ילד שגדל בבית דתי יונק עם חלב אימו את האגדות אודותיו. אולם, כצפוי במחוזותינו, שמו נשתכח מליבות הנוער, וזכרו הועם והוכתם:

רבי עקיבא, או פשוט: עקיבא.

על גדולתו של עקיבא מספרת האגדה במסכת מנחות:
“אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב וקושר כתרים לאותיות.
אמר לפניו: ריבונו של עולם, מי מעכב על ידיך?
אמר לו: אדם אחד יש, שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות.
אמר לפניו: ריבונו של עולם, הראהו לי.
אמר לו: חזור לאחוריך.
הלך וישב בסוף שמונה שורות – ולא היה יודע מה הם אומרים.
תשש כוחו. כיוון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך?
אמר להם: הלכה למשה מסיני – נתיישבה דעתו.
חזר ובא לפני הקדוש ברוך הוא,
אמר לפניו: ריבונו של עולם, יש לך אדם כזה, ואתה נותן תורה על ידי?!”

ראשית דרכו של עקיבא כרועה צאן ועני מרוד, שהיה רועה את עדרו של אחד מעשירי ירושלים – כלבא שבוע. לכלבא שבוע הייתה בת יפהפייה, רחל שמה, והיא התאהבה – אהבה אסורה – ברועה הצאן העני, עקיבא.
וכך מתואר הסיפור בתלמוד במסכת כתובות:
“ר’ עקיבא רועה של כלבא שבוע היה. ראתה רחל בתו של כלבא שבוע שהוא צנוע ומעולה.
אמרה לו: אם אתקדש לך – תלך לבית המדרש?
אמר לה: הן. נתקדשה לו בצנעה.

שמע כלבא שבוע והוציאה מביתו, והדירה הנאה מכל נכסיו.
הלכה ונשאת לר’ עקיבא. בימות החורף היו ישנים במתבן, היה מלקט תבן מתוך שערותיה.
אמר לה: אילמלי היה בידי – הייתי נותן לך “ירושלים של זהב” (תכשיט שכנראה נהוג היה לתת בתקופה זו)…

אמרה לו: לך ולמד בבית המדרש.
הלך וישב שתים עשרה שנה בבית המדרש לפני ר’ אליעזר ור’ יהושע.
לסוף שתים עשרה שנה עמד וחזר לביתו, והביא עמו שניים עשר אלף תלמידים.
יצאו הכל לקראתו…

שמע אביה (כלבא שבוע) שאדם גדול בא לעיר – רבי עקיבא.
אמר (כלבא שבוע): אלך אצלו, אפשר שיתיר נדרי.
בא אצלו.
אמר לו ר’ עקיבא: אילמלי ידעת שיהא אדם גדול – היית מדירה (את בתך מירושה)?
אמר לו (כלבא שבוע): אפילו פרק אחד, אפילו הלכה אחת.
אמר לו: אני הוא.
נפל על פניו ונשקו לר’ עקיבא על רגליו, ונתן לו חצי מממונו.”

מן המפורסמות באמרותיו מופיעה בתלמוד הירושלמי במסכת נדרים ל, ב:
“ו’אהבת לרעך כמוך’ (ויקרא י”ט) – רבי עקיבא אומר: זהו כלל גדול בתורה”.
מחדש רבי עקיבא ואומר מיהו גדול בתורה – מי שעולה בידו לקיים את הציווי “ואהבת לרעך כמוך”.

לאחר מאסרו, הוצא רבי עקיבא להורג באחת מהסצנות הדרמטיות ביותר המתוארות בתלמוד – אם לא הדרמטית שבהן:

“בשעה שהוציאו את ר’ עקיבא להרג – זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל,
והיה מתכוון לקבל עליו עול מלכות שמיים באהבה.
אמרו לו תלמידיו: רבנו, עד כאן?

אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה:
‘ואהבת את ה’ אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך’ (דברים ו, ה) – אפילו הוא נוטל את נשמתך;
אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו?
ועכשיו שבא לידי – לא אקיימנו?
היה מאריך ב”אחד” עד שיצאה נשמתו ב”אחד”.

יצאה בת קול ואמרה:
אשריך, ר’ עקיבא, שיצאה נשמתך ב”אחד”.

אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא:
ריבונו של עולם, זו תורה וזו שכרה?
“ממתים ידך, ה’, ממתים מחלד” (תהילים יז, יד).
אמר להם: “חלקם בחיים” (שם).
יצאה בת קול ואמרה לו:
אשריך, ר’ עקיבא, שאתה מזומן לחיי העולם הבא!”

כותרת שירו של אביתר בנאי, “אותיות פורחות באוויר”, שאולה מן הדרמה הזו – עת שרפו הרומאים בחיים את הרוג המלכות, רבי חנינא בן תרדיון (כפר יהודי באזור משגב של ימינו):

“ובחזרתם מצאוהו לר’ חנינא בן תרדיון,
שהיה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהילות ברבים, וספר תורה מונח לו בחיקו.
הביאוהו, ואמרו לו: מפני מה עסקת בתורה?
אמר להם: ‘כאשר ציווני ה’ אלוהי’ (דברים ד, ה).
מיד גזרו עליו לשריפה, ועל אשתו – להרג, ועל בתו – לשבת בקובה של זונות.

הוציאוהו, וכרכוהו בספר תורה, והקיפוהו בחבילי זמורות, והציתו בהן את האור.
והביאו ספוגים של צמר ושראום במים, והניחום על לבו – כדי שלא תצא נשמתו מהרה.
אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך!
אמר לה: אילמלי אני נשרפתי לבדי – היה הדבר קשה לי.
עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי – מי שיבקש עלבונה של תורה, הוא יבקש עלבוני.
אמרו לו תלמידיו: רבי, מה אתה רואה?
אמר להם: גווילין נשרפים – ואותיות פורחות…”.

מדינה שפויה לא מאפשרת לטיפוסים כמו יאיר גולן, השותף הטבעי של בנט, לדרוך בבית הנבחרים שלה

‏חיים רמון:

אתמול, רה"מ לשעבר נפתלי בנט צייץ כי "קטאר היא ממלכת רשע, טרור והסתה. עלינו לפעול נגדה בכל כוחנו".

‏כשקראתי את הדברים, פתאום התעורר אצלי זיכרון עמום שבנט דווקא שיתף פעולה בחדווה עם ממלכת הרשע הקטארית. אז הלכתי לגוגל לבדוק, ונדהמתי.

‏נובמבר 2018. נפתלי בנט שר בממשלה וחבר בקבינט. בנט מצביע בקבינט בעד העברת הכסף מקטאר לרצועת עזה.

‏נובמבר 2019 עד מאי 2020. בנט שר הביטחון. הכסף הקטארי ממשיך להיכנס לרצועה באישורו של בנט.

‏יוני 2021 עד יוני 2022. בנט ראש הממשלה. בנט מאשר לקטאר להמשיך להכניס כסף לרצועה, כאשר חלק מהסכום – 10 מיליון דולר למשכורות חודשיות לפקידי השלטון החמאסי – מוכנס כדלק שאותו חמאס מוכר לתושבים (וכנראה מרוויח יותר בדרך הזו). הפרשן לענייני ערבים אוהד חמו סיפר אז כי "הרבה יותר כסף נכנס היום לרצועה [מאשר בתקופת ממשלות נתניהו]... באה ממשלת ישראל של בנט ואומרת אני רוצה להגיע למצב שבו יש הרבה כסף בעזה".

‏שר הביטחון בממשלת בנט מהלל את קטאר על כך שיש לה "תפקיד חיובי" באזור ושר החוץ בממשלתו מדבר על כך שהמונדיאל פותח "שער ליחסים חמים חדשים" עם קטאר.

‏כלומר, בכל השנים, בנט תמך בממלכת הרשע הקטארית ואף אפשר לה לממן את חמאס בידיעתו ובאישורו.

‏אוקטובר 2023. לאחר הטבח, בנט מגלה "לראשונה" כי "קטאר מממנת, מסייעת ומתחזקת את ארגון הטרור חמאס-דאע"ש".

‏אחרי חשיפת פרשת קטארגייט, בנט שוב נזכר שקטאר "היא אויב אכזר של מדינת ישראל" ושקטאר "היא המממנת הראשית של חמאס, של התעצמותה הצבאית, של מנהרות הטרור ושל הנוחבות שביצעו את טבח 7/10".

‏עכשיו, בכל פעם שהוא מתאר את קטאר בתור "אויב אכזר" של ישראל ומסביר שקטאר היא "המממנת הראשית של חמאס" ושל המחבלים שביצעו את טבח 7 באוקטובר – בנט מרשיע את עצמו.

‏כדרכו הנכלולית, בנט שוב מנסה להוליך שולל ציבור רחב. בעקבות טבח 7 באוקטובר, ובעיקר לאחר פרשת קטארגייט, בנט עבר לתאר את קטאר כאויב, כדי לתקוף פוליטית את ממשלת נתניהו ששיתפה איתה פעולה. רק שבנט כשר בממשלות נתניהו ועוד יותר כרה"מ שיתף פעולה בחדווה עם האויב הקטארי. למעשה, אחרי נתניהו, בנט היה גדול משתפי הפעולה עם קטאר ועם המימון הקטארי לחמאס.

‏בנט כנראה חושב שהשרתים של גוגל נשרפו והוא יכול לשכתב את ההיסטוריה ולמחוק את שיתוף הפעולה ההדוק שלו עם מי שעכשיו הוא מגדיר כאויב אכזר וכממלכת רשע. ולכן עכשיו הוא משתמש בקטאר כדי להונות את בוחרי המרכז-שמאל בבחירות הבאות, כפי שהונה את בוחרי הימין ב-2021 – כי פעם נוכל, תמיד נוכל.

פיגוע מחריד בוושינגטון בו נורו למוות שני עובדי שגרירות בוושינגטון בידי צעיר שצעק קריאות לשחרור פלסטין.

‏ההסתה המטורפת שמובילים ארגונים אסלאמיסטיים כמו SJP ו-AMP, יחד עם השיח המופרע ברשתות החברתיות, הם בדיוק מה שצריך כדי שצעיר חמום מוח ייקח נשק וייצא להרוג.

‏אני מקווה לראות תגובה נחושה מצד הממשל האמריקאי, שהפגין עד כה עמדה תקיפה במאבקו באנטישמיות.

‏ יהי זכר הנרצחים ברוך

בין שורה של חדלי אישים שעסוקים 24/7 בחנופה לאסלאמיסטים יש באירופה גם מנהיגים אמיצים עם מצפן מוסרי בהיר. סנטיאגו אבסקל מנהיג מפלגת ווקס בספרד הוא מהבולטים שבהם.
‏תודה סנטיאגו 🇮🇱🇪🇸

יאיר גולן שלב תגרות הידיים

לשכת ראש הממשלה:

ראש הממשלה נתניהו הודיע הערב על החלטתו למנות את האלוף דוד זיני לראש השב"כ הבא.

האלוף זיני כיהן בתפקידים מבצעיים ופיקודיים רבים בצה"ל ובכללם: לוחם סיירת מטכ"ל, מג"ד 51 בחטיבת גולני, מפקד יחידת אגוז, מפקד חטיבת אלכסנדרוני, מייסד חטיבת הקומנדו, ומפקד פיקוד ההכשרות והאימונים ומפקד הגיס המטכ"לי.

במארס 2023 הכין האלוף זיני דו"ח עבור מפקד אוגדת עזה לבחינת אופן היערכות האוגדה לאירוע מורכב בהפתעה, בדגש על פשיטה בהפתעה, ולסמן תורפות.

במסגרת מסקנות הדו"ח, כתב זיני כי כמעט בכל גזרה ניתן לבצע פשיטה על כוחותינו בהפתעה.

אחת הטענות המגוחכות ביותר נגד מינויו של האלוף זיני לתפקיד ראש השירות היא התנגדותו לעסקאות חטופים הכוללות שחרור סיטונאי של מחבלים.

‏שימו לב לעמדת שב״כ ביחס לעסקאות חטופים בעבר:

‏1. עסקת ג’יבריל (1985)
‏פרטי העסקה: שחרור 1,150 אסירים פלסטינים בתמורה לשלושה חיילי צה”ל שנשבו בלבנון.

‏השב”כ התנגד בחריפות לעסקה.
‏ראש השב”כ דאז, אברהם שלום, התריע מפני השפעות חמורות של העסקה על ביטחון ישראל.

‏2. עסקת רגב וגולדווסר (2008)
‏פרטי העסקה: השבת גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב (שנהרגו כבר ביום חטיפתם), בתמורה לשחרור המחבל סמיר קונטר ועוד ארבעה פעילים של חיזבאללה וגופות של 200 מחבלים.

‏לפי דיווחים, ראש השב”כ דאז יובל דיסקין התנגד לעסקה אך העדיף שלא להתעמת ישירות עם הממשלה ושר הביטחון (אהוד ברק) שתמך בה.

‏3. עסקת שליט (2011)
‏פרטי העסקה: שחרור גלעד שליט בתמורה ל-1,027 אסירים פלסטינים, כולל מאות מחבלים עם דם על הידיים.

‏ראש השב”כ דאז, יובל דיסקין, התנגד נחרצות למתווה המקורי של העסקה. הוא התריע שהשחרור ההמוני, בעיקר של בכירי חמאס, יוביל להתחזקות הארגון ולגל טרור מחודש.

מחליפו יורם כהן שהתמנה חמישה חודשים לפני החתימה על העסקה תמך.

‏ השב”כ גילה לאורך ההיסטוריה התנגדות עקבית לעסקאות שכוללות שחרור של מחבלים מסוכנים, ובמיוחד כאלו עם “דם על הידיים”.
‏זה חלק מתפקידו כאשר הדרג המדיני מאזן בין הסיכונים הביטחוניים לשיקולים אחרים.

‏בר הוא השני מבין ראשי השירות לתמוך בשחרור של מאות אסירי עולם ארכי מחבלים מבתי הכלא.

צילום: פלאש 90

זעקות הגעוואלד הן בדיוק אותן סערות געוואלד. טורי המחאה הם אותם טורי מחאה, וגם עיתון הארץ הוא תמיד הפלטפורמה לזעקות הללו.

‏נדרש לא יותר מאשר זיכרון בינוני, כדי לזכור שאין חדש תחת השמש.

‏השינוי היחיד הוא רק בשם של האדם המתמנה.

הידלינים והישראל זיוים, שכל אחת מתחזיותיהם התנפצה אל קרקע המציאות, טוענים שראש שב״כ צריך להיות איש מודיעין שצמח בארגון. מה שנקרא - ראינו.
בהצלחה רבה לדוד זיני 🇮🇱

פרסמנו במהדורה: העתירה לבג"ץ נגד היועמ"שית בדרישה להורות למשטרה לחקור את גלי בהרב מיארה בחשד להפרת אמונים. במוקד - הקשר של מיארה עם עו"ד יוסי בנקל - המייצג בין היתר את נדב ארגמן בוועדת הרוגלות - אותה ועדה שאת עבודתה מסכלת מיארה במשך שנה וחצי.