בלעדי
ז'ורדן ברדלה, רק בן 29, סגנה של מארין לה פן והאורח המרכזי בוועידה שנערכה בירושלים, מגחך לשמע הטענות לאנטישמיות במפלגתו • "זהו מאבק בין ימין לשמאל. שבעה מתוך עשרה יהודים בצרפת תומכים בנו" • מזהיר: "ההגירה יצאה משליטה. *האסלאם הקיצוני רוצה לכבוש את צרפת*"
https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/17642383

אנחנו זקוקים למנהיגות אמיצה: מנהיגות המזהה נכוחה את האיום הגובר, לא רק על הקהילות היהודיות בעולם, אלא על המערב כולו - האסלאם הרדיקלי.

דבריי המלאים מתוך הוועידה הבינלאומית למאבק באנטישמיות >>

״ועידה שנכשלה״ או תפנית היסטורית לחיוב?

אריאל כהנא

אתחיל מזווית אישית: בשנת 2018 מצאתי את עצמי בעין הסערה, לאחר שכתבתי מספר פעמים בזכות הסרת החרם הישראלי מעל "מפלגת החירות" של אוסטריה.
"מפלגת החירות" נוסדה על ידי נאצים ומנהיגה הכריזמטי בשנות ה-90, יורג היידר, היה שם נרדף לניאו נאצי. אלא שבמהלך העשור הראשון של שנות האלפיים היידר עזב את המפלגה. תלמידו שטראכה, שנבחר לעמוד בראשה, הבין את הטעויות של קודמו, ניקה את מפלגת החירות מאלמנטים אנטישמיים וגזעניים, והחליף את העוינות לישראל בתמיכה מוחלטת.
מטבע הדברים הניקוי לא היה מושלם (אלמנטים אנטישמיים יש לדאבון הלב בכל הקשת הפוליטית באירופה, ועוד לא דיברנו על אוטו-אנטישמים...) אבל מחויבות דווקא כן. בישראל התעוררה אפוא דילמהה אם להמשיך בחרם על שטראכה, או להתאים את המדיניות לשינויי הזמן. הגישה זו הציעה לפתוח אתו בדיאלוג אשר במסגרתו המדינה היהודית תבהיר לשטראכה ואנשיו מה מצופה מהם.
עבדכם הנאמן צידד באופציה השנייה. חשבתי שצריך לתת לאיש צ'אנס, מה שכמובן זיכה אותי במטר קללות וגידופים מחוגי השמאל המטורלל. אבל לא הייתי יחיד. גם בתוך המערכת המדינית היו מי שסברו שיש להציע לשטראכה "מפת דרכים" לתעודת כשרות. בקצה הדרך היה אפילו מדובר על פגישה שלו עם נתניהו, אם יהיה ברור מעל לכל ספק שניקה את מפלגתו משנאת היהודים.
ואולם הממסד הישן נלחם. גם במשרד החוץ, גם בארגונים היהודיים באירופה גבר קולם, וכך הדיאלוג לא נפתח. שטראכה עצמו שבהמשך בכלל נתפס מציע שוחד, נעלם בתהום הנשייה.
ועדיין, היעלמותו לא העלימה את הדילמה: כיצד צריכה ישראל להתייחס למפלגות הימין הקשה באירופה, אשר לחלקן עבר אנטישמי, אבל מבטאות תמיכה עזה בישראל? מדובר בין היתר על הדמוקרטים השבדים, אלטרנטיבה לגרמניה (שנגועה גם היום במחלה העתיקה), מרין לה פן בצרפת, מנהיג מפלגת ווקס בספרד, סנטיאגו אבסקל, וכמובן אוהב ישראל המושבע חירט וילדרס בהולנד.
מצד אחד היה ברור מראש שמפלגות אלה עילכו ויתחזקו לנוכח בעיית המהגרים הפנים אירופית, ולכן האינטרס היה לקרב אותן. מצד שני, איך יכולה המדינה היהודית להכשיר מפלגות שלחלקן עבר שחור משחור? מצד שלישי, לפחות חלקן, אכן עברו שינוי מהותי שניקה אלמנטים אנטישמיים. אז מה עושים?
ישראל נמנעה במשך שנים מלהכריע בדילמה הזו, עד שבא שר התפוצות, עמיחי שיקלי. מאז כניסתו לתפקיד לפני שנתיים, שיקלי רוקם בריתות עם כל מפלגות הימין באירופה ומחוצה לה, ובלבד כמובן שהן נקיות כיום לחלוטין משנאת ישראל. וכך את אלטרנטיבה לגרמניה למשל, שקלי מחרים. אבל עם מרין לה פן בצרפת הוא נפגש. שיקלי השתכנע שלה פן הבת, לא ממשיכה את דרכו האנטישמית של אביה. כך גם עם אבסקל הספרדי ומפלגות אחרות.
זה היה הסדק הראשון בטאבו הישראלי על המפלגות שהשמאל היהודי בארץ ובעולם אוהב להשמיץ. לפני חודש הצטרף אל שיקלי, שר החוץ גדעון סער. בחודש שעבר הכריע סער כי החליט שישראל תקים קשרים פורמליים עם שלוש ממפלגות הימין באירופה - האיחוד הלאומי (RN, מפלגתה של לה פן בצרפת), השוודים הדמוקרטים ו-Vox (מספרד).
"אנו בודקים בכל מקום באופן אחראי ופרטני את המפלגות השונות. אנחנו בודקים את היחס לישראל והתמיכה בישראל. אנחנו גם בוחנים את היחס לאנטישמיות, לתופעות של הכחשת השואה וכיוצא בזה. לחלק מהמפלגות יש שורשים בעייתיים בעבר. אנחנו בוחנים את מעשיהן בפועל היום. האם למשל הם מגנים, מתנערים או מרחיקים מהמפלגה בגין התבטאויות אנטישמיות של חבריהן? זאת אינדיקציה מהותית", הסביר סער לראשי קהילות יהודיות שפגש בבריסל.
נקודת הציון השלישית התרחשה בשבוע שעבר, בוועידת "שגרירים של אמת", שכינס בירושלים השר שיקלי. ראש הממשלה נתניהו בא לנאום בוועידה, כלומר נתן לגיטימציה ישראלית מקסימלית לנציגי אותן מפלגות ימניות שנכחו באולם. בראשם, ז'ורדן ברדלה, סגנה של מרין לה פן, שהיה האורח הבולט של הוועידה והגעתו משכה הכי הרבה זעם מצד המתנגדים.

אבל ברדלה לא היה היחיד. בוועידה שמטרתה מאבק באנטישמיות אחרי 7 באוקטובר, השתתפו כ-1,500 איש מכל העולם. אחדים אכן מהם שנויים במחלוקת בארצותיהם, אולם לא בשל הקשר אנטישמי חלילה, אלא מסיבות אחרות. בנוגע ליהודים, כולם מחוייבים באופן מוחלט.
ולכן, על אף שהיו מספר אישים וגופים שנלחמו בוועידה והחליטו שלא לבוא אליה – מיד נגיע לכך – אפשר דווקא לסמן את האירוע של שיקלי כהצלחה בעלת השלכות לטווח הארוך. ראשית משום שהיא קיבצה מאות רבות של תומכי ישראל בעולם, כגון השדרנית האמיצה, ארין מולן מאוסטרליה, הפילנתרופ סילבן אדמס, יו”ר CPAC מאט שלאפ ועוד רבים וטובים. חשוב אולי יותר, הוועידה הכניסה לתוך האוהל הפרו ישראלי את אותם כוחות הימין של העולם שעד כה היו מחוצה לו. וזהו צעד שעשוי להתברר כבעל השלכות היסטוריות שכן לפחות חלק מהמפלגות האלה יובילו את המדינות שלהן, או ישתלבו בשלטון.

מילת סיום: דווקא אלה שהחרימו את הוועידה מצאו את עצמם בבעיה. ראשית, הוועידה התקיימה. נשיא המדינה הרצוג פגש את משתתפיה. ארגונים יהודיים בולטים כגון הליגה נגד השמצה (ADL), ועידת הנשיאים ואחרים, לקחו בה חלק, על אף לחצים כבדים של השמאל הישן שלא לעשות זאת.
הסתבך במיוחד ה-CRIF, מי שנחשב לארגון המייצג של יהודי צרפת. ה-CRIF מחרים את מפלגתה של מארין לה פן, האיחוד הלאומי, בשל השורשים האנטישמיים של אביה, מארי לה פן, שייסד את מפלגת החזית הלאומית. ואולם לה פן, יחד עם סגנה ברדלה שהיה כאמור כוכב הוועידה, הם בין מנהיגי הימין האירופי שמקפידים לסלק משורותיהם כל מי שמצייץ בכיוון אנטישמי. בה בעת, הם תומכים בישראל תמיכה מוחלטת.
החרם של ה-CRIF הסתובב עליו כחרב פיפיות. צייד הנאצים המפורסם, סרג' קלרספלד, דמות בינלאומית מוערכת ביותר השתתף בוועידה ויצא נגד החרם של ה-CRIF. כלומר מי שהוא אולי היהודי-הצרפתי המוסמך ביותר לעשות זאת, נתן תעודת הכשר לאיחוד הלאומי של צרפת. והיו אישים נוספים שעשו זאת.
כך שבשורה התחתונה, הוועידה של שיקלי השיגה את מטרתה. מפלגות הימין העולמיות שנוקו מאנטישמיות הפכו לבנות ברית של ישראל, וזה טוב ליהודים.

שמחתי להתארח הבוקר בפודקאסט של עידו גבעוני.
מוזמנים לצפות בטיזר קטן מתוך הפרק שיעלה מחר 🇮🇱

״מגיע לכם לחיות ללא איום הטרור הזה. אל תדרשו פחות מזה - חייבים להשמיד את חמאס״.

ארין מולן שזכינו להעניק לה אות הוקרה בשבוע שעבר, במילים חשובות לאחר קבלת הפרס.

מומלץ לצפות 🎙️

היה לי הכבוד להשתתף אמש בכנס מנויי ׳מידה׳ על לקחי מלחמת חרבות ברזל ולדבר על יחסי הדרג הצבאי והמדיני טרם המלחמה ובימים אלה.

מוזמנים לצפות: https://youtu.be/Gg-9LhetTp0?si=Y6AsX-LrxaBCxiXr

מפלגת ה-1 באפריל

שצעירים יהודים יוכלו לקנות היום דירה בגוש שגב - זה מה שמעניין אותי.

שמשרתי המילואים יקבלו 90% הנחה במקרקעין באיזורי עדיפות לאומית - זה מה שמעניין אותי.

שיישובים קהילתיים בגולן, בגליל ובנגב יוכלו לגדול ולשמור על צביון המקום - זה מה שמעניין אותי.

כל אימת שינקי קוינט יוביל את המדיניות של רשות מקרקעי ישראל, לא תהיה תקומה להתיישבות.

מדהים לראות איך ״שומרי סף״ של הדמוקרטיה בעיני עצמם הפכו בישראל לסכנה החמורה ביותר לחופש העיתונות וחירויות הפרט.

‏שלושת המוסקטרים בר איסמן ומיארה אחראים יחד ולחוד לטיוח פרשת הרוגלות המהווה פגיעה אנושה בזכויות אזרח, לשערוריית ריגול אחרי שר מכהן וכן לחקירות ומאסר של 4 חודשים ללא הרשעה לנגד המילואים ארי רוזנפלד שעדיין נתון במעצר בית. בר חרב את יוקרתו ומעמדו של שירות הביטחון הכללי מיארה חרבה את מוסד היועץ המשפטי ועל איסמן אין טעם להרחיב.

‏ממשלת ישראל הצביעה פה אחד בשתי הצבעות שונות בעד הדחתם של בר ומיארה, ואובדן השליטה שלהם, שבא לידי ביטוי באיומים מרומזים על רה״מ, באיומים על יועצים פוליטיים וכן במעצר וחקירות עיתונאים לא ירפו את ידי הממשלה.

מדינת ישראל עברה הפיכה צבאית שקטה.

מוזמנים לצפות בפודקאסט שקיימתי עם עידו גבעוני: https://youtu.be/0azmTz0IYiQ?si=wng7eKPxQp0j2C0P

סיכום החלטת נשיא השלום השופט מזרחי בנוגע לשחרור פלדשטיין ואוריך:

הפרקליטות טענה למסוכנות השופט קבע - אין מסוכנות

הפרקליטות טענה לחשש לפגיעה בביטחון המדינה - השופט קבע זה לא רציני

הפרקליטות ביקשה מעצר של עוד שבוע - השופט לא נתן לה אפי׳ עוד יום אחד

בנוסף: רמז שהפרקליטות עשתה שימוש לרעה ב׳מעצר הימים׳ שקיבלה לצורך חקירת הבילד

כנופיית ״שלטון החוק״ בתוספת ראש שירות שאיבד את המצפן, תוקפים עכשיו את השופט שחשף את רשלנותם וחולשת טענותיהם.
‏מסוכנות – אין; פגיעה בביטחון המדינה – אין.

‏אבל בדרך הם הפכו את ישראל לוונצואלה: עצרו עיתונאים, לקחו מהם את הנייד ללא צו, התעללו בחפים מפשע, השפילו אותם, התייחסו אליהם כאל מחבלים, והשאירו במעצר משרתים מסורים לארבעה חודשים – ללא הרשעה.

‏הגברת מיארה, אדון איסמן ומר בר - זה נגמר. באיחור רב, אתם בדרך הביתה.

הודעת היועמ״שית לפיה ההחלטה לסיים את כהונתו של בר קשורה בפרשת ״קטרגייט״ חושפת את תכליתה האמיתית של ״הפרשה״ התורנית שנתפרה בתפרים גסים במיוחד - למנוע את פיטורי ראש השירות הכושל בדברי ימיה של מדינת ישראל ויותר חשוב למנוע את פיטוריה שלה. זה לב הסיפור.

רונן בר הוא איש יהיר, מופקר ומסוכן. לקיחת האחריות שלו היא אוויר חם ואין בה גרם של אמת.

אין אדם שרשלנותו ושחצנותו פגעו יותר בביטחון ישראל מאשר האיש הזה, ואין אדם שפגע ופוגע קשה ממנו בחירויות פרט של אזרחים ישראלים.

אות קלון תלווה את האיש הזה לא רק על המחדל העצום שהוא אחראי לו אישית אלא גם על הסירוב האלים שלו לפנות את מקומו.

ראש החטיבה היהודית בשב״כ מודה שהוא עוצר פעילי ימין ללא ראיות ומטנף על צה״ל שמלא במתנחלים.

‏השיחה חושפת את חילוקי הדעות שהובילו לכאורה לחקירת מח״ש כנגד מפקד ימ״ר ש״י אבישי מועלם, שסרב לשתף פעולה עם מדיניות השטאזי של הצמד בר את מיארה.

‏רוח המפקד רונן בר חלחלה לצמרת הארגון, לחטיבה היהודית ולאגף החקירות. פוליטיזציה חמורה ששיאה ריגול אחרי שר מכהן, דריסת חירויות פרט וזכויות אזרח בסיסיות כפי שנחשף כאן ובפרשת ארי רוזנפלד, הכל כמובן בשם ״ההגנה על הדמוקרטיה״. סילוקו של בר מתפקידו ושיקום הארגון הם משימה לאומית דחופה.

*לשכת ראש הממשלה:*

לשכת ראש הממשלה דוחה את הודעת השב"כ.

ראש השב"כ שהודח בממשלה מתפקידו, מנוע מבדיקת האירוע החמור של ראש החטיבה היהודית שהוקלט פועל בניגוד לחוק - מפני שהוא מעורב בו.

ראש השב״כ הוא זה שמאשר בהגדרה כל מעצר של יהודי, וגם בהקלטות נאמר שהמעצרים - שלגביהם מפקד הימ״ר חושש שאין ראיות - הם בטיפול לשכת ראש השב״כ ישירות.

אחרי שהאשים באופן שקרי בהודעתו לבג״ץ שראש הממשלה מפעיל את סמכויות הארגון נגד אזרחים, לרונן בר יש אינטרס שלא יסתבר שההיפך הוא הנכון.

ראש השב"כ החדש שימונה הוא זה שיטפל בבעיה החמורה שהתגלתה.