שבת שלום ותודה מקרב לב על 40K בפייסבוק 🇮🇱
עקבו אחריי ברשתות החברתיות:
פייסבוק:
https://www.facebook.com/AmichaiChikli/
טוויטר:
https://twitter.com/AmichaiChikli
אינסטגרם:
https://instagram.com/amichaichikli
וואטסאפ:
https://chat.whatsapp.com/JY4TdcNFu1VI9hd2wqUGYV
הצטרפות למערך הפעילים:
https://did.li/Amichaichikli
קרדיט צילום: האחד והיחיד, ראובן קפוצ׳ינסקי.
עקבו אחריי ברשתות החברתיות:
פייסבוק:
https://www.facebook.com/AmichaiChikli/
טוויטר:
https://twitter.com/AmichaiChikli
אינסטגרם:
https://instagram.com/amichaichikli
וואטסאפ:
https://chat.whatsapp.com/JY4TdcNFu1VI9hd2wqUGYV
הצטרפות למערך הפעילים:
https://did.li/Amichaichikli
קרדיט צילום: האחד והיחיד, ראובן קפוצ׳ינסקי.
Facebook
Log in or sign up to view
See posts, photos and more on Facebook.
פרשת השבוע היא פרשת בר המצווה שלי.
היא פותחת במילים ״כי תצא למלחמה על אויביך״ ומסיימת ב ״זכור את אשר עשה לך עמלק… ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים״.
המלחמה מבטאת מאבק ומאמץ.
היא דרכו של אדם להביא לחם והיא דרכה של כל חברה אנושית להביא הישגים צמיחה.
פותח את ידיך אנחנו מברכים על הלחם ומשביע לכל חי רצון, בלי כוח רצון בלי מאבק לא יהיה לחם. זו אגב הסיבה שאנו מרותקים לדיווחים על מלחמות ואולימפיאדות בהן מתגלות תעצומות הנפש האנושיות וחולשותיה במלוא עוצמתן.
היפוכה של המלחמה, כפי שמראה סיומה של הפרשה העוסקת בקרב מול עמלק, היא העייפות ואובדן האמונה ״ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים״. באבוד כוח הרצון והאמונה מגיע העייפות, הספקנות ועמה התבוסה.
״ח וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם... וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. יא וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק. יב וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים ... וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ...״
כשהידיים יורדות ומתעייפות גובר עמלק,
כשהן מורמות גובר ישראל ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש. ושווה לשים לב שאפילו למשה מותר לבקש עזרה מאחיו.
שיהיו ידינו אמונה
שבת שלום
היא פותחת במילים ״כי תצא למלחמה על אויביך״ ומסיימת ב ״זכור את אשר עשה לך עמלק… ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים״.
המלחמה מבטאת מאבק ומאמץ.
היא דרכו של אדם להביא לחם והיא דרכה של כל חברה אנושית להביא הישגים צמיחה.
פותח את ידיך אנחנו מברכים על הלחם ומשביע לכל חי רצון, בלי כוח רצון בלי מאבק לא יהיה לחם. זו אגב הסיבה שאנו מרותקים לדיווחים על מלחמות ואולימפיאדות בהן מתגלות תעצומות הנפש האנושיות וחולשותיה במלוא עוצמתן.
היפוכה של המלחמה, כפי שמראה סיומה של הפרשה העוסקת בקרב מול עמלק, היא העייפות ואובדן האמונה ״ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים״. באבוד כוח הרצון והאמונה מגיע העייפות, הספקנות ועמה התבוסה.
״ח וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם... וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. יא וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק. יב וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים ... וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ...״
כשהידיים יורדות ומתעייפות גובר עמלק,
כשהן מורמות גובר ישראל ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש. ושווה לשים לב שאפילו למשה מותר לבקש עזרה מאחיו.
שיהיו ידינו אמונה
שבת שלום
👍1
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
התראיינתי הבוקר בערוץ 13. מוזמנים לצפות בראיון המלא
Audio
מוזמנים להאזין לראיון שקיימתי הבוקר ב-103fm, אצל ינון מגל ויריב אופנהיימר 📻
הממשלה הזאת מחייבת אותנו להגדיר מחדש את הערך ׳שרלטנות׳ במילון. הפער בין הדיבורים לפני הבחירות, במיוחד בתחום הקורונה, ובין מה שאנחנו רואים עכשיו בגרפים - במידה ובתקשורת בכלל מציגים אותם - הוא בלתי נתפס.
לראיון המלא בערוץ 20 הערב:
https://bit.ly/3kCq7fZ
לראיון המלא בערוץ 20 הערב:
https://bit.ly/3kCq7fZ
כואב לי שלפיד מצא זמן להגיע ללוויתו של סעד אלחרומי אך לא מצא לנכון לבקר לוחם שמנהל קרב על חייו 5 דק׳ נסיעה משם.
יתרה מכך, רה״מ בישראל לא יכול להלל ולשבח אדם שבחר להעלות על נס ברברים, שוחטי נשים וילדים במאורעות תרפ״ט, ורק לפני שבוע עמד לימינם של מבצעי הלינצ׳ים בעכו במאורעות תשפ״א.
המילים ״נפל בקרב״ קודש הן,
לפיד חילל גם אותן.
יתרה מכך, רה״מ בישראל לא יכול להלל ולשבח אדם שבחר להעלות על נס ברברים, שוחטי נשים וילדים במאורעות תרפ״ט, ורק לפני שבוע עמד לימינם של מבצעי הלינצ׳ים בעכו במאורעות תשפ״א.
המילים ״נפל בקרב״ קודש הן,
לפיד חילל גם אותן.
👍1
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
בדיוק כך איבדנו את לוחם גולני עמית בן יגאל הי״ד, בדיוק כך הגענו למצב שניווט בגליל הפך למשימה מסוכנת ובדיוק כך הגענו למחדל שאפשר לפעיל חמאס בלבוש אזרחי לירות בלוחם מג״ב מטווח אפס ולפצוע אותו אנושות.
אם צה״ל לא ישכיל לשקם מיידית את כושר הרתעתו הוא לא יוכל להכריע את העימות הבא.
אם צה״ל לא ישכיל לשקם מיידית את כושר הרתעתו הוא לא יוכל להכריע את העימות הבא.
״אַל-תַּגִּידוּ-בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן -תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.״ (שמואל)
בראל חדריה שמואלי, הי״ד.
יהי זכרו ברוך.
בראל חדריה שמואלי, הי״ד.
יהי זכרו ברוך.
לא לפני שנים רבות פוליטיקאי צעיר ונמרץ תקף בחריפות את רה״מ וקרא: ״אבו מאזן הוא טרוריסט ואיתו לא מדברים!״. ״העולם,״ הוא הוסיף, ״כמה לאמירה ברורה של מדינת ישראל לפיה אבו מאזן אינו פרטנר״. בנט צדק, אלא שמאז הוא הספיק לשנות את דעתו גם בנושא הזה.
אין מקום להעניק לרשות הפלסטינית מחוות כלכליות כל אימת שהיא מוסיפה לממן משכורות למחבלים לפי ליטרת הדם היהודי שידיהם שפכו ולחנך דורות של צעירים לאנטישמיות ולמלחמה בישראל. או בקצרה - כל זמן שהיא מתנהלת כאויבת מרה של העם היהודי ומדינת ישראל. יתרה מכך, לרשות יש חובות אדירים של חשמל שלא שולם, היא פוגעת אנושות באיכות הסביבה, מזרימה ביוב לנחלים כדרך קבע ושורפת פסולת לא חוקית המזהמת את האוויר בכל מישור החוף.
נשגב מבינתי מדוע ממשלת ישראל חושבת שנכון לתגמל את מבקשי רעתה.
אין מקום להעניק לרשות הפלסטינית מחוות כלכליות כל אימת שהיא מוסיפה לממן משכורות למחבלים לפי ליטרת הדם היהודי שידיהם שפכו ולחנך דורות של צעירים לאנטישמיות ולמלחמה בישראל. או בקצרה - כל זמן שהיא מתנהלת כאויבת מרה של העם היהודי ומדינת ישראל. יתרה מכך, לרשות יש חובות אדירים של חשמל שלא שולם, היא פוגעת אנושות באיכות הסביבה, מזרימה ביוב לנחלים כדרך קבע ושורפת פסולת לא חוקית המזהמת את האוויר בכל מישור החוף.
נשגב מבינתי מדוע ממשלת ישראל חושבת שנכון לתגמל את מבקשי רעתה.
בשבוע שעבר סיירנו עם עמותת רגבים ברחבי יהודה ושומרון, בעקבות ההשתלטות המאסיבית של הרשות הפלסטינית בשטחי C.
הרשות הפלסטינית והאיחוד האירופי עובדים מסביב לשעון כדי לסכל את ריבונותה של ישראל - רק כשמגיעים ללב השטח מבינים כמה המצב חמור.
https://fb.watch/7JMtbDV-Bw/
הרשות הפלסטינית והאיחוד האירופי עובדים מסביב לשעון כדי לסכל את ריבונותה של ישראל - רק כשמגיעים ללב השטח מבינים כמה המצב חמור.
https://fb.watch/7JMtbDV-Bw/
Facebook
Log in or sign up to view
See posts, photos and more on Facebook.
במהלך ההתנתקות מרצועת עזה התקיימו הפגנות מחאה בהן לקחו חלק בני נוער ישראלים. לדיכוי המחאה ננקטה יד קשה על ידי מערכת המשפט ככלל ובית המשפט העליון בפרט וכתוצאה קטינים וקטינות בגילאי העשרה מצאו את עצמם במעצרים ממושכים הגם שלא פגעו בזבוב.
ביולי 2005 הורתה השופטת איילה פרוקצ׳יה להאריך עד תום ההליכים את מעצרה של נערה בת 14 תושבת שילה שלקחה חלק בחסימת כביש. השופטת נימקה את חומרת החלטה בטענה כי יש חשש כי ״מאורעות נוספים העשויים להתרחש במסגרת מהלכים מדיניים עלולים להצית את תגובותיהם הרעיוניות של העוררים באופן העלול להניעם להשתתף בפעולות מחאה אלימות, העלולות לצאת מגדר שליטה".
על אותו כיסא עור עליו ישבה הוד רוממותה הגברת פרוקצ׳יה, ישבה השבוע כבוד השופטת ענת ברון שדנה בעבירה שכפי הנראה היא לאין ערוך פחות חמורה מחסימת כביש - ניסיון רצח וביצוע לינץ׳ ביהודי שנקלע לפקק תנועה בעיירה הערבית טמרה שבגליל.
והנה תיאור האירוע כפי שהוא מופיע בהחלטת העליון: ״האירועים נושא כתב האישום התרחשו בעיצומו של "מבצע שומר החומות". ביום 12.5.2021 בסמוך לשעת חצות, התאספו הנאשמים באזור כיכר השעון בעיר טמרה, וזאת זמן קצר לאחר שפוזרו הפרות סדר שהתרחשו במקום שכללו יידוי אבנים ובקבוקי תבערה...
אותה שעה נהג המתלונן (קורבן הלינץ׳) ברכבו דרך העיר טמרה, כאשר על הרכב היו מודבקות מדבקות עם כיתוב בעברית. בהגיעו סמוך לכיכר, נאלץ המתלונן לעצור את הרכב ולעמוד בפקק תנועה שנוצר. בהמשך לכך ניגש אדם שהיה במקום לרכבו של המתלונן ושאל אותו אם הוא ערבי, ומשהשיב המתלונן כי הוא יהודי, צעק האחר "יהודי, יהודי"...
בשלב זה התגודדו הנאשמים ואנשים נוספים סביב הרכב במטרה לתקוף את המתלונן ואת רכבו, בשל היותו יהודי. בתוך כך הם חבטו ברכב, ניפצו את חלונותיו וחבלו במתלונן בצוותא חדא. על פי הנטען, כל זאת נעשה באמצעות בעיטות ומכות ידיים, וכן באמצעות יידוי אבנים לעבר המתלונן והכאתו באמצעות מקלות וכלי עבודה שהיו ברכבו עקב עבודתו כגנן״.
ובכן האם גם מעצרם של אותם ברברים שניסו לרצוח יהודי במכות רצח יוארך עד תום ההליכים מחשש כי: ״מאורעות נוספים העשויים להתרחש... עלולים להצית את תגובותיהם הרעיוניות באופן העלול להניעם להשתתף בפעולות מחאה אלימות...".
או שמא הכבוד הזה שמור לנערות מסוכנות בנות 14 שהתנגדו להתנתקות ?
והנה התשובה מתוך החלטה של השופטת ברון:
״בתסקיר שניתן בעניינו של מחמד (הנאשם)... מידת הסיכון בעניינו הוערכה כ"סיכון בינוני-נמוך". בהמשך לכך, בחן שירות המבחן את חלופות המעצר...החלופה שהציע בהא כללה מעצר בית בביתה של בת דודתו במג'ד אל כרום, ופיקוח על ידי מפקחות: אמו הוצעה כמפקחת עיקרית, ואחותו ובת דודתו הוצעו כתומכות. קצינת המבחן נפגשה עם המפקחות שהוצעו, והתרשמה כי מדובר במפקחות אחראיות, המבינות את הנדרש מהן במשימת הפיקוח ונכונות לפקח על בהא ולסייע בהליך... ״
הדברים מדברים בעד עצמם, ״סיכון בינוני נמוך״ ומעצר בית בחסות בת הדודה במג׳ד אל כרום שעשתה רושם של בחורה אחראית.
בדיחה מוחלטת !
על חשבון ביטחונם של אזרחי ישראל.
בספר דברים מונחים כמה מיסודותיו של מושג הצדק שאמור לעמוד בבסיסה של כל מערכת משפט קל וחומר בגוף המכנה את עצמו בתואר בית הדין הגבוה לצדק. וכך נכתב בפרק כ״ה: ״לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ, אֶבֶן וָאָבֶן: גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה. לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ, אֵיפָה וְאֵיפָה: גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה. טו אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ--לְמַעַן, יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ... כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה: כֹּל, עֹשֵׂה עָוֶל.״
העוול בהחלטתה של ברון זועק לשמיים כשמעמידים אותה למול החלטות קודמות , איפה ואיפה, אבן גדולה ואבן קטנה הכל תלוי בהשקפה הפוליטית ההזויה של השופט התורן.
ובכן קשה לומר זאת אבל אם חפצי חיים אנחנו אנחנו מוכרחים
לזעוק זאת:
אין שופטים בירושלים !
ביולי 2005 הורתה השופטת איילה פרוקצ׳יה להאריך עד תום ההליכים את מעצרה של נערה בת 14 תושבת שילה שלקחה חלק בחסימת כביש. השופטת נימקה את חומרת החלטה בטענה כי יש חשש כי ״מאורעות נוספים העשויים להתרחש במסגרת מהלכים מדיניים עלולים להצית את תגובותיהם הרעיוניות של העוררים באופן העלול להניעם להשתתף בפעולות מחאה אלימות, העלולות לצאת מגדר שליטה".
על אותו כיסא עור עליו ישבה הוד רוממותה הגברת פרוקצ׳יה, ישבה השבוע כבוד השופטת ענת ברון שדנה בעבירה שכפי הנראה היא לאין ערוך פחות חמורה מחסימת כביש - ניסיון רצח וביצוע לינץ׳ ביהודי שנקלע לפקק תנועה בעיירה הערבית טמרה שבגליל.
והנה תיאור האירוע כפי שהוא מופיע בהחלטת העליון: ״האירועים נושא כתב האישום התרחשו בעיצומו של "מבצע שומר החומות". ביום 12.5.2021 בסמוך לשעת חצות, התאספו הנאשמים באזור כיכר השעון בעיר טמרה, וזאת זמן קצר לאחר שפוזרו הפרות סדר שהתרחשו במקום שכללו יידוי אבנים ובקבוקי תבערה...
אותה שעה נהג המתלונן (קורבן הלינץ׳) ברכבו דרך העיר טמרה, כאשר על הרכב היו מודבקות מדבקות עם כיתוב בעברית. בהגיעו סמוך לכיכר, נאלץ המתלונן לעצור את הרכב ולעמוד בפקק תנועה שנוצר. בהמשך לכך ניגש אדם שהיה במקום לרכבו של המתלונן ושאל אותו אם הוא ערבי, ומשהשיב המתלונן כי הוא יהודי, צעק האחר "יהודי, יהודי"...
בשלב זה התגודדו הנאשמים ואנשים נוספים סביב הרכב במטרה לתקוף את המתלונן ואת רכבו, בשל היותו יהודי. בתוך כך הם חבטו ברכב, ניפצו את חלונותיו וחבלו במתלונן בצוותא חדא. על פי הנטען, כל זאת נעשה באמצעות בעיטות ומכות ידיים, וכן באמצעות יידוי אבנים לעבר המתלונן והכאתו באמצעות מקלות וכלי עבודה שהיו ברכבו עקב עבודתו כגנן״.
ובכן האם גם מעצרם של אותם ברברים שניסו לרצוח יהודי במכות רצח יוארך עד תום ההליכים מחשש כי: ״מאורעות נוספים העשויים להתרחש... עלולים להצית את תגובותיהם הרעיוניות באופן העלול להניעם להשתתף בפעולות מחאה אלימות...".
או שמא הכבוד הזה שמור לנערות מסוכנות בנות 14 שהתנגדו להתנתקות ?
והנה התשובה מתוך החלטה של השופטת ברון:
״בתסקיר שניתן בעניינו של מחמד (הנאשם)... מידת הסיכון בעניינו הוערכה כ"סיכון בינוני-נמוך". בהמשך לכך, בחן שירות המבחן את חלופות המעצר...החלופה שהציע בהא כללה מעצר בית בביתה של בת דודתו במג'ד אל כרום, ופיקוח על ידי מפקחות: אמו הוצעה כמפקחת עיקרית, ואחותו ובת דודתו הוצעו כתומכות. קצינת המבחן נפגשה עם המפקחות שהוצעו, והתרשמה כי מדובר במפקחות אחראיות, המבינות את הנדרש מהן במשימת הפיקוח ונכונות לפקח על בהא ולסייע בהליך... ״
הדברים מדברים בעד עצמם, ״סיכון בינוני נמוך״ ומעצר בית בחסות בת הדודה במג׳ד אל כרום שעשתה רושם של בחורה אחראית.
בדיחה מוחלטת !
על חשבון ביטחונם של אזרחי ישראל.
בספר דברים מונחים כמה מיסודותיו של מושג הצדק שאמור לעמוד בבסיסה של כל מערכת משפט קל וחומר בגוף המכנה את עצמו בתואר בית הדין הגבוה לצדק. וכך נכתב בפרק כ״ה: ״לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ, אֶבֶן וָאָבֶן: גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה. לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ, אֵיפָה וְאֵיפָה: גְּדוֹלָה, וּקְטַנָּה. טו אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ--לְמַעַן, יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ... כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה: כֹּל, עֹשֵׂה עָוֶל.״
העוול בהחלטתה של ברון זועק לשמיים כשמעמידים אותה למול החלטות קודמות , איפה ואיפה, אבן גדולה ואבן קטנה הכל תלוי בהשקפה הפוליטית ההזויה של השופט התורן.
ובכן קשה לומר זאת אבל אם חפצי חיים אנחנו אנחנו מוכרחים
לזעוק זאת:
אין שופטים בירושלים !
“אפשר ללמוד פחות פרקים בתנ״ך ולתת יותר מקום להיבט החברתי״. אמירה כזו ערב פתיחת שנת הלימודים, מפיה של לא אחרת משרת החינוך של מדינת העם היהודי מאכזבת עמוקות, גם אם יצאה לאחריה הבהרה לקונית.
האמירה הזו מלמדת כי מי שאמונה על חינוך צעירי ישראל לא רואה קשר בין התנ״ך להיבטים חברתיים, להיפך, התנ״ך ככל הנראה מפריע לנו לתת להם יחס.
סוד כוחו של התנ״ך, ספר הספרים שלנו (ושל המערב כולו), היא היכולת שלו להעניק השראה ומשמעות לאורך אלפי שנים. הרלוונטיות של התנ״ך נובעת מיכולתו לצלול אל נבכי נפשו של האדם ולהציב בפניו מודלים לא מושלמים אך החותרים לשלמות, לוחות שבורים, של אתיקה חברתית ברמת הפרט, המשפחה והאומה.
מהתנ״ך למדנו על עוצמתה מאכלת העצמות של הקנאה בסיפורם של קין והבל, על כישלון הרעיון של עולם ללא גבולות במגדל בבל, על חשיבותם של אומץ לב וענווה ממנהיגותו של משה ועל כוחה של עין טובה ואמונה מפרשת המרגלים. למדנו ממנו כי אין ולו מנהיג אחד שחף מטעויות קשות, למדנו שתרבויות שביקשו את הנצח בפרמידות ובחניטת גופות שקעו ואלו שחיפשו אותו באותיות וברוח שרדו.
התנ״ך הוא השער לתרבות ישראל לדורותיה, הוא השער לשפה, לספרות ולשירה העברית. בשירה 'עקרה׳ (אורי) כתבה רחל המשוררת ״...עוד אתמרמר כרחל האם, עוד אתפלל כחנה בשילה אחכה לו״. מה ערכו של השיר בלי הכרות עם סיפורן של רחל וחנה ?
כשהרהרתי בדבריה של שאשה ביטון נזכרתי בשר חינוך אחר, זלמן שז״ר, שר החינוך הראשון ולימים נשיאה השלישי של מדינת ישראל. עם פתיחת הלימודים בשנת תש״ט, 1949, בחר שז״ר להעניק לכל תלמידי ישראל עותק של מגילת העצמאות ואיגרת מטעמו וכך כתב: ״...ישראל הצעיר, הענף הרך של הגזע הקדום. זכרו: הסב (הזקן) שבעמים שב לבנות מחדש במולדתו הנצחית את הצעירה שבמדינות. אהבו את מורשת סבהותו של עמכם. למדו נא להחיות בקרבכם את המאור שבשאיפותיו הקדושות ויעודיו הנצחיים, הוקירו את גדולי יוצריו ומוריו... לימדו היטב, העמיקו דעת,
דעו תורת ישראל, הוקירו את הרוח היוצרת של האדם, אהבו את החרות ושימרו,
שימרו על יקר הפיקדון״.
שר חינוך נוסף, גם הוא איש ההתיישבות העובדת, מפקד הפלמ״ח וממייסדי קיבוץ גינוסר הלוא הוא יגאל אלון כתב:
״... שאלת השאלות היא הנחלת המורשת היהודית לדורות הצעירים, החל בספר התנ״ך, בתורה שבעל-פה... דברי חז״ל ועד לספרות דור התחייה והגאולה״.
וכאילו ראה את הנולד, הוסיף
״היהודי החילוני אינו יכול ואינו צריך לוותר על העושר הזה, ואם יעשה כך – סופו להישאר ערום ועריה...״. הוצאת הישראליות מן היהדות, אמר אלון, סופה התבוללות!״
שרת החינוך החדשה פרשה את חזונה במסמך שהתפרסם תחת השם ׳אבני דרך׳. המסמך מסמן מגמות חשובות בהחלט אולם אין בו אזכור ולו ברמז למורשת ישראל ולציונות, לעם היהודי ולתנועתו הלאומית שביקשה לכונן מדינה ומערכת חינוך עברית עצמאית.
נכון, לא כל אזרחי המדינה יהודים או ציונים, נכון, יש בישראל מיעוט ערבי גדול שהיהדות היא איננה חלק מזהותו. נכון, יש בציבור החרדי חלקים רחבים שאינם מזדהים עם הציונות, אבל כל אלה לא א ס ו ר שיהפכו את מדינת ישראל נטולת זהות ותרבות ייחודית, למדינת טופו.
מה שווה הזכות להגדרה עצמית שבין היתר בשמה תבענו מדינה, אם איננו מסוגלים להציב כמטרה נעלה את החיבור למורשת עמנו ולאהבת מולדתנו. בקיצור, הדבר האחרון שעליו אנו צריכים לוותר הוא פרק בתנ״ך.
האמירה הזו מלמדת כי מי שאמונה על חינוך צעירי ישראל לא רואה קשר בין התנ״ך להיבטים חברתיים, להיפך, התנ״ך ככל הנראה מפריע לנו לתת להם יחס.
סוד כוחו של התנ״ך, ספר הספרים שלנו (ושל המערב כולו), היא היכולת שלו להעניק השראה ומשמעות לאורך אלפי שנים. הרלוונטיות של התנ״ך נובעת מיכולתו לצלול אל נבכי נפשו של האדם ולהציב בפניו מודלים לא מושלמים אך החותרים לשלמות, לוחות שבורים, של אתיקה חברתית ברמת הפרט, המשפחה והאומה.
מהתנ״ך למדנו על עוצמתה מאכלת העצמות של הקנאה בסיפורם של קין והבל, על כישלון הרעיון של עולם ללא גבולות במגדל בבל, על חשיבותם של אומץ לב וענווה ממנהיגותו של משה ועל כוחה של עין טובה ואמונה מפרשת המרגלים. למדנו ממנו כי אין ולו מנהיג אחד שחף מטעויות קשות, למדנו שתרבויות שביקשו את הנצח בפרמידות ובחניטת גופות שקעו ואלו שחיפשו אותו באותיות וברוח שרדו.
התנ״ך הוא השער לתרבות ישראל לדורותיה, הוא השער לשפה, לספרות ולשירה העברית. בשירה 'עקרה׳ (אורי) כתבה רחל המשוררת ״...עוד אתמרמר כרחל האם, עוד אתפלל כחנה בשילה אחכה לו״. מה ערכו של השיר בלי הכרות עם סיפורן של רחל וחנה ?
כשהרהרתי בדבריה של שאשה ביטון נזכרתי בשר חינוך אחר, זלמן שז״ר, שר החינוך הראשון ולימים נשיאה השלישי של מדינת ישראל. עם פתיחת הלימודים בשנת תש״ט, 1949, בחר שז״ר להעניק לכל תלמידי ישראל עותק של מגילת העצמאות ואיגרת מטעמו וכך כתב: ״...ישראל הצעיר, הענף הרך של הגזע הקדום. זכרו: הסב (הזקן) שבעמים שב לבנות מחדש במולדתו הנצחית את הצעירה שבמדינות. אהבו את מורשת סבהותו של עמכם. למדו נא להחיות בקרבכם את המאור שבשאיפותיו הקדושות ויעודיו הנצחיים, הוקירו את גדולי יוצריו ומוריו... לימדו היטב, העמיקו דעת,
דעו תורת ישראל, הוקירו את הרוח היוצרת של האדם, אהבו את החרות ושימרו,
שימרו על יקר הפיקדון״.
שר חינוך נוסף, גם הוא איש ההתיישבות העובדת, מפקד הפלמ״ח וממייסדי קיבוץ גינוסר הלוא הוא יגאל אלון כתב:
״... שאלת השאלות היא הנחלת המורשת היהודית לדורות הצעירים, החל בספר התנ״ך, בתורה שבעל-פה... דברי חז״ל ועד לספרות דור התחייה והגאולה״.
וכאילו ראה את הנולד, הוסיף
״היהודי החילוני אינו יכול ואינו צריך לוותר על העושר הזה, ואם יעשה כך – סופו להישאר ערום ועריה...״. הוצאת הישראליות מן היהדות, אמר אלון, סופה התבוללות!״
שרת החינוך החדשה פרשה את חזונה במסמך שהתפרסם תחת השם ׳אבני דרך׳. המסמך מסמן מגמות חשובות בהחלט אולם אין בו אזכור ולו ברמז למורשת ישראל ולציונות, לעם היהודי ולתנועתו הלאומית שביקשה לכונן מדינה ומערכת חינוך עברית עצמאית.
נכון, לא כל אזרחי המדינה יהודים או ציונים, נכון, יש בישראל מיעוט ערבי גדול שהיהדות היא איננה חלק מזהותו. נכון, יש בציבור החרדי חלקים רחבים שאינם מזדהים עם הציונות, אבל כל אלה לא א ס ו ר שיהפכו את מדינת ישראל נטולת זהות ותרבות ייחודית, למדינת טופו.
מה שווה הזכות להגדרה עצמית שבין היתר בשמה תבענו מדינה, אם איננו מסוגלים להציב כמטרה נעלה את החיבור למורשת עמנו ולאהבת מולדתנו. בקיצור, הדבר האחרון שעליו אנו צריכים לוותר הוא פרק בתנ״ך.
מוזמנים לעיין במסמך לסיכום מושב הקיץ של עמיחי בכנסת, המרכז את הפעילות בתחום העבודה הפרלמנטרית, השדולות והכנסים, התקשורת והסיורים.
בברכת שנה טובה,
כתיבה וחתימה טובה 🇮🇱🍎🍯
בברכת שנה טובה,
כתיבה וחתימה טובה 🇮🇱🍎🍯
